קבלת כסף מבני משפחה - הבטחת הכנסה

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא קבלת כסף מבני משפחה - הבטחת הכנסה: 1. השאלה הדרושה להכרעתינו בהליך זה הינה האם בדין שלל המוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע), תשלום גמלת הבטחת הכנסה מהתובעת החל מחודש 9/09. טענות התובעת כעולה מתצהירה: 2. התובעת ילידת שנת 1968, גרושה ואם ל- 4 ילדים . התובעת נגמלה מסמים לפני 12 שנים בעזרת הקהילה לנפגעי סמים. 3. התובעת לא נזקקה להבטחת הכנסה טרם לחודש ספטמבר 2009 ולא פנתה לקבלת הבטחת הכנסה. 4. עד לסוף שנת 2008 עבדה התובעת במשק בית, לאחר מכן אביה ביתה הקטנה (אשר נולדה בשנת 2010), תמך בה כלכלית ושילם דמי שכירות עד לתאריך 15.10.09. 5. בחודש 9/09 , במהלך ההריון נפרדו התובעת והאב והתובעת נותרה ללא כל עבודה והכנסה. 6. התובעת לא קיבלה מזונות מאביהם של ילדיה. 7. כאם חד הורית לשלושה ילדים במהלך היריון בשבוע ה- 27 , ללא הכנסה , ללא עבודה וללא תשלום מזונות ידעה התובעת כי תיוותר ללא הכנסה משך תקופה ארוכה בהיותה בהיריון מתקדם. 8. בשל כך הזדרזה התובעת וכבר בתאריך 8.9.09 הגישה תביעתה לקבלת הבטחת הכנסה מאחר וידעה כי תיוותר ללא כל יכולת לשלם דמי שכירות החל מתאריך 10/09 . 9. בתאריך 8.9.09 נשלח אל התובעת מכתב למסירת פרטים ודרישה למסמכים. 10. בתאריך 18.9.09 מסרה התובעת לנתבע פרטים וצירפה אישורים מהבנק. 11. בעקבות פנית הנתבע, הגישה התובעת את המסמכים פעם נוספת, באופן ידני ביום 24.9.09. 12. על אף המסמכים וההסברים המפורטים נשלח לתובעת ביום 29.9.09 מכתב בו נתבקשה להמציא אישורים ממקומות עבודה ופרטים נוספים. בתאריך 13.10.09 נשלח מכתב נוסף בו צויין כי על התובעת להמציא את המסמכים תוך 60 יום לאחריהם תבדק הזכאות. 13. בעקבות מסמך זה שיגרה התובעת פקס לנתבע אשר כלל מכתבים ממעסיקים קודמים הגב' שרה מלמד ומר ג'רי מרקוביץ בדבר הפסקת עבודתה בסוף שנת 2008 . 14. ביום 29.10.09 מסרה התובעת הודעה לחוקר. 15. בהתאם לדרישת הנתבע בתאריך 8.11.09, מסרה התובעת פעם נוספת מכתב עם פרטים בצירוף הסכם גירושין ותעודת גירושין. 16. בתקופת ההמתנה לתשובת הנתבע נותרה התובעת חסרת כל ומחוסר ברירה לוותה התובעת מאחיה 2,800 ₪ עבור דמי שכירות לחודש 15.10.09 עד 15.11.09 ולאחר מכן 3,500 ₪ נוספים כדמי שכירות לחודש 15.11.09 עד 15.12.09 וכן 600 ₪ נוספים עבור תשלום חשבון חשמל. התובעת התעתדה להחזיר את הכספים לאחיה באופן מידי לאחר שישתפר מצבה הכלכלי. 17. בתאריך 3.2.10 חמישה חודשים לאחר הגשת התביעה, דחה הנתבע את תביעתה. 18. דחית התביעה גרמה לתובעת לחובות כבדים, במשך שנה (מתאריך 15.12.09 ועד 15.12.10) לא שילמה התובעת דמי שכירות. 19. בלשכת ההוצאה לפועל קיימים כנגדה תיקים פתוחים המסתכמים בסכומים גבוהים. 20. בתאריך 11.1.11 עוקלו המטלטלין בביתה על ידי בעלת הדירה עקב אי תשלום שכר דירה. 21. בחודשים 11 /9-11 עבדה התובעת בעזרה לקשישים בשכר ממוצע של כ- 1,400 ₪ אולם נאצלה להפסיק כי לא היה מי שישגיח על ילדייה. 22. מתאריך 1.1.11 משולמת לתובעת גמלת הבטחת הכנסה בעקבות תביעה נוספת שהוגשה על ידה. טענות התובעת: 23. העיכוב במתן החלטה ע"י הנתבע גרם לתובעת למצוקה כלכלית קשה בעטיה לוותה כספים מאחיה לתשלום דמי שכירות. הנתבע דחה תביעתה בטענה כי יש לראות בכספים אשר קבלה מאחיה כהכנסה, בהעדר בירור העובדות לאשורן ובחינת מצבה הכלכלי. 24. החלטת הנתבע הינה שרירותית בלתי סבירה בעליל וגרמה לתובעת נזק בל ישוער. טענות הנתבע: 25. התובעת לא הוכיחה כי הכנסותיה אינן עולות על הסכום המקסימלי ומנגד הוכח כי היא עונה על התנאים לשלילת זכאות כפי שנפסקו עב"ל 618/08 דנה אורן - המל"ל. 26. התובעת לא זכאית לגמלת להבטחת הכנסה עקב אי מסירת פרטים - התובעת התעלמה מפניות הנתבע, לפיכך נדחתה תביעתה ביום 13.10.09. התובעת לא הגישה תביעה לבית הדין ולא טענה דבר כנגד החלטה זו. 27. לאחר דחית התביעה החלה התובעת לשתף פעולה ואז נבדקה תביעתה לגופו של עניין. התברר כי בחודשים יולי- ספט 2009 שילם בן זוגה של התובעת את שכר הדירה בסך 3,500 ₪ בשל כךעלו הכנסותיה על הסכום המקסימלי. 28. בחודשים אוק- נוב' 09 קיבלה התובעת מאחיה סכומים דומים, לפיכך נשללה הזכאות לכל התקופה הנבדקת (90 יום מיום הגשת התביעה). 29. התובעת לא הגישה תביעה חדשה להבטחת הכנסה לאחר דחיית התביעה לא ביום 13.10.09 ואף לא לאחר דחיית התביעה לגופה ביום 3.2.10. לפיכך אין התובעת יכולה לטעון טענה לתקופה שלאחר 13.10.09 ואף לא לעניין התקופה שלאחר פברואר 2010. 30. לתובעת אין הסברים ממה התקיימה בתקופה שבין דצמבר 2009 ועד דצמבר 2010, לאחריו החלה לקבל גמלה. התובעת לא הסבירה כיצד השיבה לאחיה כספים שלכאורה לוותה ממנו ולא הביאה ראיה לתשלום סכום כלשהו מתוך החוב. 31. במכתב שהציגה התובעת מבעל הדירה צויין כי קיים חוב בגין חודשים רבים אבל לא נרשמה תקופה מדוייקת. 32. נוכח כל האמור אין ליתן אמון בגרסת התובעת , שכן גרסתה אינה מתיישבת עם חומר הראיות ואף לא עם השכל הישר. 33. גם לעד - אחיה של התובעת לא היה כל ראיה להחזר החוב או הסבר למקורות קיום התובעת לאחר 15.12.09. 34. ככל שהתובעת היתה משוללת כל מקור הכנסה במשך שנה ויותר לא יתכן שלא הגישה תביעה להבטחת הכנסה או למזונות, על כן יש לדחות תביעתה. 35. העובדה כי עד היום התובעת מסתירה פרטים מהותיים בדבר זהות אב ילדיה מונעת את האפשרות לחקור כדבעי את זכאותה ומצדיקה כשלעצמה דחיית התביעה גם לפי סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה. 36. מאחר והתובעת הודתה כי קיבלתה תמיכות בסך 3,400-3,500 במשך 5 חודשים לפחות (יולי- נוב' 09) יש לדחות את תביעתה גם לגופה. העדויות: 37. מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה וכן אחיה מר יולי טל (להלן- יולי ו/או אחיה). מטעם הנתבע לא הובאו עדים. דיון והכרעה: 38. התשובה לשאלה האם יש בסכומים שהופקדו לחשבון מבוטח כדי לשלול זכאות לגמלת הבטחת הכנסה נגזרת מתכליתו של החוק ומתכלית הגמלה. החוק הקובע את הזכאות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה הינו חוק סוציאלי אשר נועד להבטיח הכנסה מינימאלית לכל מי שאין לו הכנסה ואין בכוחו לספק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו, הכנסה מינימאלית לשם סיפוק צרכים חיוניים ולשם שמירה על כבודו כבן אנוש (עב"ל 1010/04 המוסד לביטוח לאומי - זהבה עמר, מיום 15.3.2005; עב"ל 94/03 ענת עמוס - המוסד לביטוח לאומי, מיום 8.6.2004). סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה (להלן- החוק) קובע כי - "הגמלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגמלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה." סעיף 9 לחוק קובע בין היתר - "(א) בחוק זה, "הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות - (1) כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח; (2) תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית; (3) דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב- 1972; (4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה; (5) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס שהוא רכב כ אמור בסעיף 9א...". האם יש לראות בסיוע שניתן לתובעת כהכנסה? 39. השאלה שבכותרת נדונה בעב"ל 618/08 דנה אורן נ' המל"ל (להלן עניין דנה אורן) שם נקבע ע"י בית הדין הארצי כי יש לראות בהפקדות קבועות מבני משפחה בגדר הכנסה וזאת ממספר נימוקים כפי שסוכם בפסק דינה של כב' השופטת ל. גליקסמן בב"ל 465741-07-10 צוקר נ' המל"ל , כדלקמן: "תכלית חוק הבטחת הכנסה הוא הבטחת משאבים הדרושים לסיפוק צרכים חיוניים למי שאינו יכול לקיים את עצמו. תכלית חוק הבטחת הכנסה מחייבת פסיקה שאינה מבדילה בין מי שמשתכר הכנסה קבועה בעבודה לבין מי שמקבל סכומי כסף גבוהים באופן קבוע. מי שמקבל מידי חודש סכומי כסף גבוהים אינו בגדר מי שאינו מסוגל לספק את צרכיו הבסיסיים. הציבור אינו חייב לתמוך באדם אשר יכול לספק לעצמו צרכים חיוניים. סכום הניתן באופן סדיר וקבוע ראוי להיחשב כ"הכנסה", לאור תכלית החוק ומכוח הוראת סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה כאמור בסעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה הגדרת "הכנסה" של מבקש הבטחת הכנסה אינה צריכה להיות הגדרה דווקנית על פי פקודת מס הכנסה , כפי שזכויות בנכס כמפיק "הכנסה רעיונית" אינן נקבעות בהכרח על פי הרישום בפנקס המקרקעין. לפיכך, יש לראות בהכנסה סדירה מבני משפחה כהכנסה על פי תכלית חוק הבטחת הכנסה. יש להבחין בין מקרה בו ניתנת תמיכה קבועה וסדירה לבין מקרה בו ניתנת תמיכה חד פעמית אקראית שאינה בבחינת תמיכה מתמשכת". 40. עוד יש ליתן את הדעת לעובדה כי בעניין דנה אורן לעיל דובר במי שנסעה לחו"ל פעם עד פעמיים בשנה. בנוסף, ברשותה תוכנית חסכון בסכום לא ידוע עליה לא דיוחה למוסד שהינו נכס אשר מפיק ריבית. משאלו היו פני הדברים ושעה שהמבוטחת קיבלה מדי חודש בחודשו, באופן קבוע, סכומי כסף גבוהים בסך אלפי שקלים, קבע בית הדין הארצי כי אין לראות בה כאדם אשר אינו יכול לקיים את עצמו קיום מינימלי "שאם תאמר כן תמצא כחותר תחת תכלית החוק". בעב"ל 681/07 אהרון בנישו נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 6.7.2009) נפסק כי יש לבחון האם הסיוע המוענק הינו בגדר "עזרה כספית וולנטרית לא קבועה ובלתי מחייבת", אשר אין לראות בה הכנסה לעניין חוק הבטחת הכנסה. מן הכלל אל הפרט: 41. נקדים ונאמר כי בחרנו לקבל את גרסת התובעת, התרשמנו מעדותה כעדות מהימנה עקבית אחידה וקוהרנטית. בנוסף גרסתה נתמכה בעדויות חיצוניות ולא נסתרה ע"י הנתבע לפיכך מצאנו לאמצה. להלן הטעמים לקביעתנו: 42. בהודעה לחוקר המוסד, מיום 29.12.09, מסרה התובעת ביחס לאב ביתה הקטנה "לא חייתי עם אבא של שני..נפרדנו כאשר הייתי בחודש הרביעי או החמישי וזה נותן לו ולדעתו לגיטימציה לטעון שאולי הילדה לא שלו... הוא לא גר איתי אבל הוא תמך בי כלכלית ולכן לא הגשתי תביעה לה.ה . אחרי שהוא ניתק את היחסים ביננו כפי שציינתי קודם נשארתי ללא מקורות קיום ואז פניתי לה"ה" (שורות 11- 16). 43. משנשאלה לאיזה תקופה שילם לה אב הילדה את שכר הדירה השיבה - "זה היה אמור להסתיים ב- 15 לחודש . הגשת ב - 8/9 כי חודש 10 ידעתי שלא יהיה לי מאיפה לשלם ואשאר בלי כלום" . לשאלה האם הוא שילם עד 15/10 השיבה בחיוב והוסיפה -"מחודש 10 ידעתי שאין לי כבר איך לשלם . לכן הגשתי את התביעה בחודש 9 כי פחדתי שחודש אחרי זה לא אוכל לשלם "(עמ'8 לפר שורות 22-32). 44. גרסת התובעת כי למעט תמיכה זמנית מאת אבי הילדה הרביעית (בגין אותה "תקופה תמיכה" לא תבעה גמלה), לא נתמכה על ידי אביהם של יתר הילדים, לא נסתרה. כן העידה כי לא הגישה תביעה לתשלום מזונות כנגד אביהם של הילדים הבוגרים להם טרם מלאו 18 שנה. (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 7- 14). מהאמור לעיל עולה כי למעט תשלום שכר הדירה על ידי אחיה, לא קיבלה התובעת כספים נוספים. 45. משנשאלה כמה פעמים סייע לה אחיה בתשלום שכר הדירה השיבה כי שילם פעמיים עבור שכירות ופעם עבור חשמל (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 15-16). בהמשך העידה כי "אני חייבת המון כסף. הוא אמר לבעל הדירה, הוא רוצה לפנות אותי מהבית , הוא מוכן גם להגיע לבית הדין אם צריך , אני חייבת לו המון , אין לי אפשרות לשלם לבעל הדירה (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 17-19). התובעת צירפה לתצהירה מכתב מאת מרדכי עזרא בנה של בעלת הדירה לעו"ד רונן בזונה מיום 15.12.10 (נספח י"א) בו נרשם כדלקמן: "הנ"ל חייבת לי עבור חודשים רבים שכירות מאחר וביטוח לאומי עצר לה את התשלומים. מאחר ואין באפשרותי למשוך מצב זה לאורך זמן, אבקשך לפעול בדחיפות מול הרשויות כדי שאקבל את דמי השכירות המגיעים לי. לא היתי רוצה להגיע למצב של הוצאת מהדירה אל הרחוב בשל חוסר הבנה של המוסד לביטוח לאומי...". מכתב זה תומך בעמדת התובעת על פיה, לאחר התמיכה הזמנית מאחיה לא שילמה דמי שכירות עבור הדירה במשך תקופה ארוכה. לא מצאנו לקבל בעניין זה את טענת הנתבע כי משנכתב חודשים רבים ולא תקופה של שנה דווקא, המסמך אינו מסייע לתובעת. במסמך נכתב חודשים רבים המלמדים על תקופה ארוכה בה לא שילמה התובעת שכר דירה. 46. עוד יצויין כי משנשאלה התובעת האם החזירה את הכסף שקיבלה מאחיה השיבה כי: "עוד לא החזרתי הכל. אני עדיין חייבת לו 1,500 ₪ החזרתי סכומים כל פעם סכום אחר. יש חודשים שכן עבדתי ואז החזרתי.. כשהתחלתי לקבל הבטחת הכנסה, לא זוכרת תאריך". (עמ' 9-10 לפר שורות 31 ואילך). כאשר נשאל מר יולי טל מתי הפסיק לשלם לתובעת תשלום עבור דמי שכירות - השיב: "שלמתי לה פעמיים. בחודש 12 היתה הפעם האחרונה או חודש 11/09. אני מתקן בחודשים 15/10 היתה השכירות הראשונה וב 15/11 היתה השכירות השניה. לשאלה האם שילם לה פעמיים שכר דירה בסך 3,500 ₪ השיב בשלילה והוסיף: "פעם אחת 2,800 ופעם שניה 3,500. לא יודע איך השכר דירה ירד. מה שהיא היתה צריכה היא ביקשה ממני "וכשנשאל האם בנוסף שילם הוא לתובעת עוד 600 ₪ השיב- "זה עבור חשבון חשמל ..זה היה באותה שנה..". (עמ' 6 לפר שורות 11-13; 18-24). לעניין החזרת התשלומים העיד כי: -"היא לא שילמה במלואו, היא מחזירה כאשר יש לה. כל פעם היא נתנה בזמן אחר, שהיה לה היא נתנה.." (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 3-7) ובהמשך: "זה היה ברור מאליו שמה שאני נותן אמור לחזור אלי. דיברנו על כך לשאלתך. כאשר היא ביקשה ממני זאת היא אמרה שהיא תחזיר לי . באופן אוטומט זה מובן" (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 20-22). 47. לאור עדויות התובעת ואחיה בעניין הלוואת הכספים, עדויות אשר נמצאו עקביות ומהימנות בעניינו הגם שאין אסמכתא לעניין החזרת הכספים, סבורים אנו כי משעסקינן בעזרה כספית (שתי הלוואות בלבד) בסכומים נמוכים, אין לצפות כי בגין כל פעולה ופעולה יערך רישום ותיעוד בין בני משפחה . העובדה כי אין תיעוד כאשר מנגד נצבות העדויות אשר נשמעו בפנינו להן מצאנו ליתן מלוא המשקל, היא לכשעצמה אינה מאיינת גרסת התובעת. 48. כאמור, עדות התובעת נמצאה אמינה ועקבית, לא נסתרה על ידי הנתבע ונתמכה במסמכים שהוגשו מטעמה ובעדות אחיה. התובעת העידה לאורך כל ההליך כי אביה בתה הקטנה תמך בה כלכלית עד לחודש 10/09 ומאותו חודש הפסיק לתמוך בה. בשל כך פנתה לנתבע לקבלת גמלת הבטחת הכנסה. עוד העידה לאורך ההליך כולו באופן אמין וקוהרנטי כי בגין חודשים אוקטובר ונובמבר שולמו דמי השכירות על ידי אחיה וכן חשבון חשמל בסך 600 ₪, תשלומים אשר ניתנו לה על ידו כהלוואה אותה עליה להחזירה. נוכח האמור איננו סבורים כי מדובר בתשלומים העולים כדי הכנסה ושיש בהם כדי לשלול את זכאות התובעת לגמלה, (ראה הפסיקה שהובאה לעיל בעניין דנה אורן ועניין בנישו). אין מדובר בתמיכה קבועה וסדירה, אלא בעזרה ספורדית ואקראית. לא נטען וממילא לא הוכח כי לאחר החודשיים הנ"ל המשיך האח לתמוך בתובעת באופן שניתן היה לראות בסיוע שניתן לה על ידו כתמיכה נמשכת. 49. טענות הנתבע כי לא ברור מנין היו לתובעת כספים לצרכי היום יום, איננה יכולה להוות עילה לשלילת הגימלה על כן ראויה היא להדחות. יצויין בהקשר זה כי התובעת צירפה לתצהירה רשימת תיקים פתוחים כנגדה בהוצל"פ (נספח י"ג) וכן העתק דוח על תפיסת מטלטלין (נספח י"ד) התומכים בטענותיה בדבר מצבה הכלכלי והעדר תמיכה קבועה. 50. מצאנו לציין עוד בבחינת "הדבר מעיד על סופו" כי בהמשך הגישה התובעת תביעה נוספת להבטחת הכנסה . התביעה אושרה החל מתאריך 1.11.11 עובדה התומכת בגרסתה על פיה משנפסקה תמיכת האב בחודש 9/09 לתובעת לא היה עוד מקור קבוע ויציב לקבלת כספים ומכל מקום התובעת לא נהנתה מתמיכה מתמשכת. 51. לא מצאנו לקבל את טענת הנתבע לפיה יש להחיל את הלכת דנה אורן בענייננו מאחר והתובעת הודתה כי קיבלתה תמיכות בסך 3,400-3,500 במשך 5 חודשים לפחות (יולי- נוב' 09). אמנם, תמיכת האב יכול כי תחשב כתמיכה קבועה סדירה ומתמשכת, אך משאין חולק כי הופסקה היא בחודש 9.09 ומשבתקופה זו נעזרה התובעת במשך חודשיים בלבד בהלוואות מאחיה - הלואות שכעולה מהעדויות הוחזרו בחלקן, יש לנתק בין התמיכות שקיבלה התובעת עד לחודש ספטמבר 2009 לבין התמיכות הזמניות והספורדיות, שתיים במספר, שקיבלה מאחיה וכפועל יוצא מקביעה זו, לדחות טענות הנתבע בעניין זה. טענות הצדדים ביחס לתקופת הגמלה: 52. לטענת התובעת כי יש לאשר גמלתה מחודש 9.09 (המועד בו הגישה תביעתה) ועד ליום 1.11.11 (המועד בו אושרה גמלה בעקבות תביעה נוספת וחדשה שהגישה). נקדים ונבהיר כי לא מצאנו לקבל טענה זו. ביום 3.2.10 נדחתה תביעת התובעת, לגופה. משהתובעת לא הגישה תביעה חדשה לאחר דחיית התביעה לגופה, לא יכולה היא לטעון כל טענה לתקופה שלאחר תאריך זה ועד למועד הגשת תביעה חדשה על ידה. במקביל לדחית התביעה בגין חודשים עברו, היה על התובעת להגיש תביעה חדשה מכאן ולהבא, כפי שנעשה על ידה ביום 1.1.11. 53. אשר לטענת הנתבע כי משתביעת התובעת נדחתה עוד ביום 13.10.09 מחמת העדר שיתוף פעולה אינה יכולה לטעון טענה לאחר ספט' 09. אין בידנו לקבל טענה זו. מהמסמכים הרבים שצירפה התובעת לתצהירה עולה כי לאורך כל התקופה התובעת שיתפה פעולה עם הנתבע. (ראו נספח ד' לתצהיר התובעת). יצויין כי במכתב מיום 13.10.09 (נספח ז' לתצהיר התובעת) נרשם "מאחר ולא פעלת כפי שהתבקשת נדחית תביעתך" והוסף עוד-"באם יוצאו כל המסמכים תוך 60 יום מתאריך מכתב זה, ניתן יהיה לבדוק מחדש את תביעתך בכפוף ליתר הזכאות..". בתשובה למכתב זה המציאה התובעת לנתבע מכתבים ממעסיקים קודמים אצלם עבדה במשק בית (נספח ח' לתצהיר התובעת) וכן הצהרה תעודת גירושין (נספח י'). על כן תביעת התובעת לקבלת גמלה המשיכה להתברר, אולם ביום 3.2.10 הודע לתובעת כי התביעה נדחתה לגופה. לפיכך איננו מקבלים את טענת הנתבע כי אין התובעת יכולה לטעון טענה ביחס לתקופה שלאחר 13.10.09 ועד ליום 3.2.10. ככל שמכתב הדחיה היה מגיע אל התובעת במועד מוקדם יותר , היה בידה להגיש תביעה חדשה ולכל הפחות עד המועד בו לא נודע גורל תביעתה אין לבא בטרוניה כלפי התובעת על כך שלא הגישה תביעה חדשה. 54. נדגיש כי סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה מחייב את המבוטח לשתף פעולה עם הנתבע (עב"ל 87/07 רינה איסמעלון - המל"ל, ניתן ביום 28.7.2007), ולמסור כל ידיעה או מסמכים שברשותו או באפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים. העדר שיתוף מלא מאפשר לנתבע לעכב את הטיפול בתביעה, להפסיק את תשלומה או להחליט על אי מתן הגמלה (סעיף 19(ב) לחוק (עב"ל 280/05 אילנית ברנס - המל"ל, מיום 13.2.06). כאמור, מהמסמכים שהוגשו וצורפו לבית הדין לא עולה כי התובעת סרבה לשתף פעולה עם הנתבע. אשר לטענות הנתבע בדבר אי המצאת פרטים אודות אבי הילדה הרביעית, מצאנו לקבל את טענות התובעת בעניין זה באופן שאין בעצם העובדה כי לא נמסרו פרטים אלה כדי לשלול תביעתה מכח סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה. מעבר לאמור יצוין כי כיום משולמת לתובעת גמלת הבטחת הכנסה בעקבות תביעה חדשה שהגישה, ולא נטען וממילא לא הוכח כי התובעת מסרה פרטים אודות האב כתנאי לאישור התביעה. 55. לאור האמור לעיל אנו קובעים כי שעה שעד ליום 3.2.10 לא הודע לתובעת דבר דחית התביעה, ושמצאנו כי יש לקבל התביעה ,על הנתבע לשלם לתובעת גמלה הבטחת הכנסה בגין חודשים אוקטובר-דצמבר 2009 וחודש ינואר 2010. 56. הנתבע ישא בהוצאות שכ"ט עו"ד התובעת בסך 3,500 ₪. לצדדים זכות ערערור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה ,תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. הבטחת הכנסה