קבלת יומני מבצעים של מג''ב

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא קבלת יומני מבצעים של מג''ב: הרקע לערר 1. לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים כב' השופט (י' מינטקביץ'), בתיק בע"ח 16252-03-12 מיום 4.4.12 שבה נדחתה בקשתו של העורר לקבל חומר חקירה, מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (החסד"פ). 2. ברקע הבקשה כתב אישום שהוגש כנגד העורר והמייחס לו עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והיזק לרכוש במזיד. על פי הנטען בכתב האישום העורר נכנס ביום 2.7.10 בשעות הצהרים, ביחד עם כ- 50 מפגינים אחרים לשטח שהוכרז כשטח צבאי סגור. לאחר שהודע למפגינים על ידי כוח צבאי שהיה במקום כי הם נמצאים בשטח צבאי סגור, והם התבקשו להתפנות, סירב הנאשם, ביחד עם מפגינים אחרים, להתפנות, גם לאחר שהתבקש לעשות כן באופן ספציפי על ידי שוטר שעמד בסמוך אליו ולפיכך, נעצר. לאחר מעצרו, כך נטען, הוא החל להשתולל והתנגד למעצר, הלם בפניו של השוטר, הפיל את משקפי השמש שלו ובהמשך גם דרך עליהם ושבר אותם. 3. לאחר הגשת כתב האישום, הגישה ב"כ העורר, עו"ד לסקי, בקשה לקבלת חומר חקירה. בעניין זה התבקשו דיווח על צפי להפגנה נשואת כתב האישום; צילומי האירוע אשר צולמו על ידי קצין המת"ק; צילומי האירוע שצולמו על ידי דובר צה"ל; הנוהל המסדיר ביצוע צילום אירועים, כגון הפגנות, בידי גורמים צבאיים ואת אופן שמירתם של צילומים כאמור; יומני המבצעים של כוח מג"ב והכוח הצבאי שנכחו במקום האירוע נשוא כתב האישום. החלטת בית המשפט קמא 4. ביום 4.4.12 התקיים דיון בבקשה בסיומו הורה בית משפט קמא להעביר לעיונו את הדיווח על הצפי להפגנה, לשם מתן החלטה משלימה, תוך שהוא דוחה את יתר חלקי הבקשה. ערר שהוגש על אותה החלטה ביום 22.4.12 בתיק ע"ח 31315-04-12 נמחק על ידי כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ, תוך קביעה כי החלטת בית משפט קמא טרם הושלמה ולכן מדובר בערר נפגם. 5. בהחלטה משלימה מיום 15.5.12, החליט בית המשפט קמא להתיר למסור לעורר קטע מהמסמך המוכתר "דוח יומי" מיום 1.7.10 והנוגע להפגנה מושא כתב האישום. בעניין זה קבע, כי מאחר שהבסיס לכתב האישום היה מעורבותו של העורר בהפגנה שהתרחשה בשטח שהוכרז כ"שטח צבאי סגור" וסירובו להתפנות מהמקום, השאלה אם ההכרזה על השטח הייתה כדין, יכולה להשליך על סמכותו של השוטר המתלונן לדרוש מהעורר להתפנות ומכאן על זכותו של האחרון להתנגד למעצר. משכך, ומכוון שהמידע המופיע במסמך האמור הוא הבסיס להכרזה, יש משמעות לבחינת תוקפה. 6. במוקד הערר שבפניי נותרו שני ראשי בקשה שנדחו על ידי בית המשפט קמא. האחד, הדרישה לקבלת יומני המבצעים של מג"ב ושל הצבא המתעדים את האירוע והשני נוהל תיעוד וצילום הפגנות על ידי הצבא. באשר ליומני המבצעים, הנימוק לדחיית הבקשה על ידי בית משפט קמא היה כי הטעם למסירת החומר כפי שהוצג על ידי ב"כ העורר היה שאדם נוסף שהיה במקום וזהותו איננה ידועה, שוחרר ועיון ביומנים עשוי לשפוך אור על הסיבה לכך. על פי קביעת בית המשפט קמא, לאור הנאמר במזכר מיום 2.7.10 המסביר את הסיבות לשחרורו של המעוכב השני שלא זוהה בשמו, אין באיתור פרטיו של אותו מעוכב, כדי לקדם במשהו את הגנת הנאשם. 7. באשר לבקשה לעיין בנוהלי הצילום של הצבא, לגבי אירועים דומים, ציין בית המשפט קמא, כי מטרת העיון כפי שהוצגה על ידי ב"כ העורר היא ביצוע ביקורת על התשובה שניתנה על ידי נציגת דובר צה"ל מיום 13.3.11 לפיה לא נמצאו תמונות של האירוע. בית המשפט קמא ציין, כי הפסיקה שהתייחסה לחשיפת נהלים שונים של רשויות האכיפה, לצורך הגנתו של נאשם, נגעה לנהלים העוסקים בליבת פעילות האכיפה ואיסוף הראיות, על ידי גורמי החקירה, או בעצם ניהולם של הליכים פליליים. זאת כאשר במקרה הנדון התיעוד על פי דובר צה"ל איננו פעולת איסוף ראיות סטנדארטית ולא ראה מקום להורות על חשיפת הנוהל, ככל שהוא קיים, בפני ההגנה. עיקר טענות הצדדים 8. בכל הנוגע למסירת יומני המבצעים, טוענת ב"כ העורר, עו"ד לסקי, כי אותם יומנים מהווים חומר חקירה והינם בעלי רלבנטיות וחשיבות רבה להגנת העורר ובמקרה דנן, אף נחוצים לביסוס של טענה של הגנה מן הצדק על רקע אכיפה בררנית. עוד נאמר על ידה, כי אין מדובר בעיבוד חומר חקירה קיים, אלא בראייה גולמית המכילה תיאור של האירוע כפי שנמסר בזמן אמת על ידי הכוחות שפעלו בשטח. חומר מסוג זה נמסר, לדבריה, דרך קבע במסגרת בקשות לגילוי חומר בהליכים פליליים ואזרחיים ומהווה כלי חשוב לגילוי האמת. באופן ממוקד, טענה ב"כ העורר בפניי, כי ייתכן שביומן המבצעים נרשם שמו של החשוד השני, אשר על פי העולה בתיק החקירה שוחרר ללא עיכוב, וכן יכול ומופיע תיעוד לגבי התרחשותו או אי התרחשותו של אירוע הנזק למשקפי השוטר, נתון שגם לו יש רלבנטיות להגנת הנאשם. עוד טענה, כי מיומן המבצעים ניתן יהיה גם ללמוד על הנסיבות שהובילו להוצאת הצו לסגירת השטח האמור כשטח צבאי סגור וכן לעיתוי הוצאת הצו. 9. באשר לנוהלי דובר צה"ל בנוגע לצילומים, ציינה ב"כ העורר, כי אכן מדובר בחומר חקירה פריפריאלי ולא ישיר ועל אף שניתן לקבלו גם בהליכי גילוי מידע לפי חוק חופש המידע, הרי לאור הנאמר בעע"מ 2398/08 מדינת ישראל נ' אליצור סגל, לפיו כשמדובר בהליך פלילי, וכדי שלא לעכבו, ראוי ללכת במסלול של גילוי חומר חקירה לפי סעיף 74 ולחייב את מסירת החומר לפי סעיף זה. עוד ציינה, כי על פי חקירתו של אחד משוטרי מג"ב, היו במקום האירוע גם צלם של דובר צה"ל וגם מצלמה של המת"ק. לדבריה, רק כאשר נעשתה פניה של ההגנה, חודשים ארוכים לאחר האירוע לקבל את הצילומים, מופיעים מזכרים בתיק לפיהם אין תמונות מהאירוע. נוהל דובר צה"ל חשוב לטענתה להגנתו של הנאשם משום שככל שנקבעת בו תקופת השמירה של החומר, והופר הנוהל, יוכל הנאשם לטעון לנזק ראייתי בגין כך. בנוסף, יש לטענתה, חשיבות לדבר לצורך קביעת אמינותו של אותו שוטר מג"ב שטען כי אכן היו צילומים של דובר צה"ל במקום. בהקשר זה הפנתה לנוהל 14.02.10 של משטרת ישראל, המתייחס לביצוע צילומי וידיאו באסיפות המוגדרות כ"תהלוכה הפגנה או עצרת" וקובע את הצורך לנהל רישומים של כל סרטי הוידיאו והעתקיהם וכן על שמירת הסרטים למשך 30 יום מיום האירוע זאת כדוגמא לתוכן האפשרי של נוהל דובר צה"ל. 10. ב"כ המשיבה בתגובתה ציינה, בעקבות הערות בית המשפט לגבי יומן המבצעים, כי אין לה התנגדות שיומן זה יוצג בפני בית המשפט קמא, אשר יעיין בו ויקבע אם קיים בו חומר רלוונטי לטענות העורר ואם ראוי לגלותו. עם זאת ציינה, כי בבקשה המקורית שהוגשה לבית המשפט לא היתה התייחסות לקשר בין יומן המבצעים לבין חוקיות הצו ומועד הוצאתו וכי למעשה מדובר בנימוק חדש לבקשה שלא היה בפני בית המשפט קמא. 11. באשר לטענות בדבר נוהל דובר צה"ל, טענה ב"כ המשיבה, כי בזמן החקירה נמסרו על ידי המת"ק 11 "צילומי סטילס" של האירוע המהווים חלק מחומר החקירה וכי בעקבות הבדיקה שנעשתה, עלה כי אין בנמצא צילומים נוספים של המת"ק וגם לא נמצאים צילומים בידי דובר צה"ל. לדבריה, לנוכח העובדה שלא נמצאים צילומים כאלה, לא ברור מה הצורך בהמצאת הנוהל לעיונו של העורר, כחלק מחומר החקירה. דיון והכרעה 12. בכל הנוגע ליומן המבצעים שאת גילויו או גילוי חלקים ממנו מבקש העורר, הרי אכן במקור הנימוק שנטען כתומך בגילוי בערכאה קמא, נגע רק בשאלת שחרורו של המעוכב הנוסף. בית המשפט קמא קבע בעניין זה כי לאחר עיון במזכר מיום 2.7.10 המבהיר מדוע שוחרר אותו מעוכב, לא יהיה באיתור פרטיו, כדי לקדם את הגנת העורר. במסגרת הערר שבפניי, טענה ב"כ העורר בנוסף, כי גילויו של יומן המבצעים, שהוא חומר גולמי שיש בו תיאור של האירוע כפי שנמסר בזמן אמת ע"י הכוחות הפועלים בשטח, יוכל לאמת או לשלול גם את התרחשותו של אירוע הנזק הנטען למשקפי השוטר וכן ניתן יהיה ללמוד ממנו על הסיבות שהביאו להוצאת צו לסגירת השטח ועל מועד הוצאת הצו. המדובר אמנם בנימוקים חדשים ונוספים לאלה שנטענו בפני בית משפט קמא, אולם דומני, שלא ראוי רק מסיבה זו לחסום את העורר בטענותיו. לגופו של עניין, לא ניתן, לטעמי, לשלול את הטענה שביומן המבצעים עשויים להימצא פרטים הנוגעים לעניינים האמורים לעיל, אשר עשויים, באופן פוטנציאלי לסייע להגנת העורר ואשר אינם בגדר "מסע דייג" לשמו. בעניין זה, ולאור הסכמת ב"כ המשיבה, המפורטת בפסקה 10 לעיל, אני מורה על השבת העניין לבית המשפט קמא על מנת שיעיין ביומן המבצעים, מכח סמכותו לפי סעיף 74(ד) לחסד"פ, ויקבע אם קיים בו חומר רלבנטי לטענות העורר, כפי שפורטו מעלה, ואם ראוי לגלותו. זאת לאחר שיאפשר לצדדים לטעון בפניו באותו עניין. בהקשר זה, ראוי לזכור, כי על פי פסיקת בתי המשפט המחוזיים, בנסיבות המתאימות, יומני מבצעים של הצבא ושל מג"ב אכן מהווים חומר חקירה גולמי, שיש לגלותו במסגרת הבקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ (ראו: ע"ח 27106-01-12 (מחוזי מרכז) רונן נ' מדינת ישראל, מיום 23.1.12 וכן ב"ש (י-ם) 4318/08 פלונית נ' מדינת ישראל, מיום 14.5.08). 13. באשר לנוהל דובר צה"ל, בעניין ביצוע צילומי הוידאו, נימוקו העיקרי של בית משפט קמא לדחיית הבקשה היה, כי עצם התיעוד הצילומי של האירוע כפי שנעשה או אמור היה להיעשות על ידי דובר צה"ל, אינו בגדר פעולת איסוף ראיות סטנדרטית, ולכן אין רלבנטיות ראייתית לחשיפת הנוהל עצמו בפני העורר. בעניין זה, יוער, כי לא נשללה טענת ב"כ העורר שבשטחי יהודה ושומרון מתבצעת באופן עקבי ובדרך של שגרה, פעולת תיעוד צילומי של אירועי הפרות הסדר, בין היתר, על ידי יחידת דובר צה"ל כחלק אינטגרלי מפעילות הצבא ואין המדובר בפעולה חד פעמית או יוצאת דופן. לפיכך, אין לשלול את הטענה שעיון בנוהל דובר צה"ל בעניין זה, ככל שהוא קיים, יאפשר לעורר להעלות טענת הגנה לפיה מחיקת התיעוד או אובדנו, היתה בגדר הפרה של הוראות הנוהל, ולכן העורר יכול לטעון לקיומו של נזק ראייתי. לאור האמור, ככל שקיים אותו נוהל, וככל שלא קיימת מניעה ביטחונית לגילוי תוכנו, אני מורה למשיבה להמציא לב"כ העורר עותק של אותו נוהל. 14. לאור כל האמור, הערר מתקבל בחלקו ,כמפורט בפסקאות 12 ו-13 לעיל. צבאמשמר הגבול (מג"ב)