סעיף 1 לחוק עובדים זרים מגדיר את המונחים הבאים כך: "עובד זר" - עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה; "קבלן כוח אדם" ו"מעסיק בפועל" - כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996; "מתווך כח אדם" - לשכה פרטית כהגדרתה בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959; "מעביד" - לרבות קבלן כח אדם; ..." יוער כי הגדרת "מעסיק בפועל" הוספה להגדרות האמורות גם היא בתיקון מספר 7 האמור. בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם מוגדר "קבלן כוח אדם" כך: "קבלן כוח אדם" - מי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו, לרבות לשכה פרטית כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, העוסקת גם במתן שירותי כוח אדם;" יוזכר, כי בכתב האישום הואשמה טכנומאן בסעיף 1 כ"חברה בע"מ אשר עסקה במתן שירותי כוח אדם ובהספקת עובדיה לשם עבודה אצל אחרים." על עניין זה עמדה פרופ' רות בן ישראל במאמרה: "עם קבלן כוח אדם נוצרים יחסי עבודה חוזיים מכוח חוזה בכתב שכריתתו מהווה תנאי בחוק. יתר על כן, גם כאשר קבלן כוח האדם פועל באופן בלתי חוקי, אם מפני שהוא לא נרשם ואם מפני שהוא לא עשה חוזה בכתב כנדרש בחוק, כפי שכבר הוסבר, אין בכך כדי למנוע היווצרותו של חוזה עבודה מכוח התנהגות או כחוזה לטובת צד שלישי. חוזה עבודה מכוח התנהגות יווצר בנסיבות כאשר קבלן כוח האדם הוא זה שמגייס את העובד, הוא זה שמשלם לו שכר עבודה, הוא זה שמציבו לעבודה אצל המעסיק בפועל ועוד. חוזה עבודה בין העובד לקבלן יווצר גם לטובת צד שלישי מכוח החוזה העסקי שקבלן כוח האדם כורת עם המעסיק בפועל במסגרת החוזה העסקי, קבלן כוח האדם מקבל על עצמו חובות של המעסיק אצל העובד. כגון לשלם את שכרו, להירשם כמעסיקו במס הכנסה ובביטוח הלאומי..." (רות בן ישראל, בין חוק להלכה, העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם והבטחת זכויות עובדים לעת חדלות פירעון של מעסיק בפועל, 17.3.2003). באשר לניסיון של קבלן כוח אדם להסוות את מעמדו האמיתי כלפי העובדים, כתבה פרופ' רות בן ישראל בהמשך מאמרה כך: "למטרה זו עשוי קבלן כוח האדם לחפש דרכים נוספות לקעקוע מעמדו כמעסיק של העובדים. להשגת תכלית זו יכול קבלן כוח האדם לנסות ולפרוט את ביצועיו ולייחס הקשר שונה לכל אחת מפעולותיו, כאילו הדבר נעשה במעמד או תפקיד אחר. כך, למשל, במידה וקבלן כוח האדם מעוניין לקעקע את עובדת פועלו כקבלן, הוא עשוי לנסות ולייחס את פעולותיו לגיום כוח האדם, להכשרתו, ובמידה ומדובר בהעסקת עובדים זרים, גם להסעתו לישראל - כתפקיד שהוא מבצע בפועלו כלשכת עבודה פרטית. תפקידים אחרים שהוא ממלא כשמדובר בהעסקת עובדים זרים, כגון: מילוי הדרישות שחוק עובדים זרים ... מטיל על מעביד בענין דיור, ביטוח בריאות וכדומה - הוא עשוי לכנות כמתן שירותים. נראה כי לא ניתן לפרוט את תפקידיו של קבלן כוח האדם לפרוטות ולייחס להם כותרות שונות. ניסיון לגזור את הפעילות לנתחים שונים ולכנותם בשמות אינו יכול להאפיל על המהות האמיתית של הפעילות. כדי לקבוע אם מדובר בפעילות כקבלן כוח אדם אוטנטי צריך לבחון את מכלול התפקידים שהוא ממלא. נזכיר: ביצועיו של קבלן כוח אדם אוטנטי, בתוקף הגדרתו, כוללים את התפקידים שאותו קבלן כוח אדם עשוי לנסות לפרוט ולייחד אותם כאמור לתפקידים שונים שהוא ממלא. כך גם ניתן ללמוד מהגדרת "קבלן כוח אדם" בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. הגדרת קבלן כוח אדם בחוק מכלילה תחת אותה מטריה את פעילותו כלשכת עבודה פרטית ופעילותו באספקת כוח אדם. לא כן פני הדברים כאשר מתבצעת רק פעילות השמה שאינו מלווה באספקת עובדים. בנסיבות אלה, ורק בהן תוכר פעילות זו כפעילות של לשכת עבודה פרטית". קבלןחברות כוח אדםעובדים זרים