צו מניעה זמני להפסקת מכירת מוצר

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא צו מניעה זמני להפסקת מכירת מוצר: 1. זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים מלשווק, למכור, להפיץ, להעביר, למסור ו/או לעשות כל פעולה אחרת בקשר עם מוצרי "הטיש גרמניה", ולרבות מגירות ואביזרי מגירות להרכבה הידועים בשם "אינוטק". 2. המבקשת היא בעלת זכויות שיווק והפצה בלעדיות בישראל ובאיזור של מוצרי "הטיש גרמניה", לרבות מגירות "אינוטק". לאחרונה נודע למבקשת כי המשיבים החלו לייבא לארץ מוצרים אלה תוך תלישת והסרת קוד מקור המוצר, מבלי שהמוצרים נארזים כיאות ומבלי שהוקם על ידי המשיבים מערך שיווק ומערך מתן שירות ואחריות וחלפים. לטענת המבקשת כתוצאה מפעולות אלה היא נחשפת למתן אחריות למוצרים פגומים המופצים על ידי המשיבים, תוך פגיעה במוניטין של המוצר. 3. המבקשת היא חברה וותיקה אשר מזה 21 שנים משמשת כסוכן ונציג בלעדי בארץ ובאיזור של מוצרי חברת "הטיש גרמניה". בד בבד עם הענקת זכות הבלעדיות האמורה, קובע החוזה שבין המבקשת לבין "הטיש" כי היצרן הגרמני אוסר על בעל זכויות השיווק בטריטוריה המוגדרת, מלרכוש לקוחות ולהקים שלוחה ומרכז הפצה מחוץ לטריטוריה המוגדרת. עוד טוענת המבקשת, כי זכויות הבלעדיות לשיווק והפצה של מוצרי "הטיש" מהווים אחד מנכסיה העיקריים, וכי הפעולות שנוקטים המשיבים פוגעים במוניטין המוצר. מוסיפה המבקשת וטוענת כי במשך עשרות שנים היא הקימה מערך שירות ושיווק, וכן פרסמה את המוצר ורכשה שוק לקוחות רחב בארץ. כמו כן נותנת המבקשת שירות תיקונים ואחריות לאותם מוצרים וכעת, משהחלו המשיבים בפעולותיהם תוך תלישת קוד המוצר, תאלץ המבקשת לממן ולספק תיקונים וחלפים למוצרים אותם מפיצים המשיבים, מכיוון שמוצרים אלה לא יהיו ניתנים לזיהוי כמוצרים אשר נרכשו על ידי הלקוחות מן המבקשת דווקא. 4. לטענת המבקשת, כתוצאה מפעולות המשיבים, נפגע המוניטין של המוצר, וכי המשיבים עושים עושר ולא במשפט על חשבון המבקשת. אותה עשיית עושר ולא במשפט נעשית על ידי עצם הפצת המוצרים על חשבון השקעות המבקשת במיתוג ומוניטין המוצר, וכן על ידי הפרת זכויות המבקשת, תוך טשטוש מכוון של מקור המוצרים. עוד טוענת המבקשת כי המשיבים מדללים את המוניטין אותו יצרה המבקשת, בכך שהם אינם אורזים את המוצרים בנפרד ועקב כך נחשפים המוצרים לשריטות וחבלות. מוסיפה המבקשת וטוענת, כי היא בעלת ציפייה לגיטימית שלא יוקם בישראל מערך הפצה מקביל לשלה, וזאת לאור האמור בחוזה ההפצה שעשתה עם "הטיש". 5. בית המשפט העליון נדרש לסוגייה זו לא אחת. פסק הדין המנחה בעניין הוא רע"א 371/89 ליבוביץ נ' א. את י. אליהו בע"מ ואח', פ"ד מ"ד(2) 309 ( להלן: "ליבוביץ"). באותו עניין, נדון מקרה דומה, כאשר המשיבה 1 שם הייתה בעלת חוזה הפצה בלעדי בישראל עם יצרן עטי פרקר, והמשיבה 2 הייתה המשווקת הבלעדית של עטי קרוס בישראל. חוזי ההפצה העניקו למשיבות זכות הפצה בלעדית של אותם מוצרים בישראל. המבקש נהג לרכוש עטים אצל המשיבות, אולם בשלב מסויים החל לרוכשם מגורם אחר אשר איננו היצרן, לייבאם לישראל ולמוכרם במחירים נמוכים מאלה המוצעים על ידי המשיבות. עינינו הרואות כי העובדות שם דומות מאוד לעובדות כאן. המשיבים בענייננו רכשו במשך תקופה את מוצרי "הטיש" מן המבקשת, ובשלב מסויים החלו לרכוש את המוצרים אצל גורם שלישי שאינו היצרן, ייבאו את המוצרים לישראל ומכרו אותם במחירים זולים יותר מאלה של המבקשת. 6. בעניין ליבוביץ הנ"ל, קבע בית המשפט העליון כי המוניטין של המוצר הוא זכות קניין השייכת ליצרן. בית המשפט העליון התייחס לבניית המוניטין המקומי על ידי המשווק הבלעדי, אך הגיע למסקנה כי המוניטין השייך למפיץ הוא מוניטין שלו כסוחר או כסוכן, אך אין לו זכות קניין במוניטין של המוצר. לפיכך פסק בית המשפט העליון כי אין למשיבות זכות למנוע יבוא מקביל של אותם מוצרים בעילה של נטילת קניינן שלא ברשות. 7. בענייננו, לא הוכיחה המבקשת כי ההסכם שבין "הטיש" לבין הצד השלישי שמכר את המוצרים למשיבות, אוסר על הצד השלישי למכור את המוצרים בישראל לגורם זולת המבקשת. בנסיבות כאלה, היצרן חופשי להחליט למי למכור את מוצריו. לאחר שמכר, אין הוא יכול - מכוחו של המוניטין בלבד ובהעדר ראייה לקיומה של התחייבות חוזית של הצד השלישי כלפי היצרן שלא למכור בישראל את המוצרים - להמשיך ולשלוט על אפיקי הפצת המוצרים. זכות כזאת תקום ליצרן אם היתנה תניות מיוחדות בהסכם ההפצה, המגבילות את המפיץ באשר להמשך הפצת המוצרים מבחינה טריטוריאלית. כאמור לא הצליחה המבקשת להראות כי אותו צד שלישי שמכר את המוצרים למשיבות ערך הסכם עם "הטיש" לפיו הוא אינו רשאי למכור את המוצרים בישראל לאדם זולת המבקשת. 8. טענתה השנייה של המבקשת היא לעשיית עושר ולא במשפט על ידי המשיבים. אין מחלוקת שהמשיבים מפיקים טובת הנאה מהפעולה המסחרית אותה הם מבצעים. אין גם ספק שהמשיבים נהנים מן השוק שפיתחה המבקשת לאותם מוצרים. אולם מקום שלא ניתן להצביע על דין מפורש המקנה לזוכה זכות להתעשר או שולל זאת ממנו, המבחן לשאלה אם ההתעשרות אינה כדין הוא בבחינה - אם התעשרות זאת היא בלתי צודקת. מבחן צדק זה מודרך על פי תחושת המצפון והיושר. זכות ההפצה הבלעדית של המבקשת היא זכות חוזית המעוגנת בחוזה שבינה לבין "הטיש". זכות זו אינה זכות קניינית והיא אינה כובלת את כל העולם. אין פירושה של הזכות כי המבקשת יכולה למנוע מכוח הזכות, צדדים שלישיים מלהפיץ את המוצרים בתחום בו הוענקה לה הבלעדיות. כל כוחה הוא ביחסים שבין "הטיש" לבין המבקשת בעלת זכות הבלעדיות. במקרה הנדון כאן זכות הבלעדיות היא ש"הטיש" חייבת להמנע מלמכור את המוצרים הנ"ל בישראל למישהו זולת המבקשת. זכות זו עומדת למבקשת, אך המשיבים לא גרמו להפרתה של זכות זו. יתכן שערכה של זכות ההפצה הבלעדית פחת לאור קיום היבוא המתחרה, אך פיחות אפשרי זה אין משמעו הפרת הזכויות. 9. דיני עשיית עושר ולא במשפט באים אף להגן על ציפייה של אדם שאינה עולה כדי זכות חוזית או קניינית, אך עשוייה עדיין להחשב לרכושו. ציפייה זו זוכה להגנה, אך בהיקף קטן יותר מאשר זו המוענקת לזכות הקנייה. מול הציפייה הזו ניצבים האינטרס הציבורי שבתחרות החופשית ואינטרס הפרט בחופש העיסוק. בהתמודדות ביניהם ידו של אינטרס המפיץ הבלעדי על התחתונה, כפי שאף נפסק בעניין ליבוביץ הנ"ל. המבקשת טענה אף לעילה של גרם הפרת חוזה. אולם עילה זו אינה עומדת לה מכיוון שהחוזה בינה לבין "הטיש" לא הופר כלל. לא הייתה זו "הטיש" אשר מכרה את המוצרים למשיבים, אלא צד שלישי אחר, לא ידוע. מכיוון שכך אף טענה זו נדחית. 10. לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה, מבטל את הצו הארעי שניתן ומחייב את המבקשת לשלם למשיבים את הוצאותיהם בסכום של 5,000 ₪. צו מניעה זמניצוויםצו מניעהמוצר