המחלוקת בין הצדדים במסגרת תביעה זו, עוסקת בשאלה האם השיקים שבוטלו ע"י יפתח בוטלו כדין. לשון אחרת , האם עומדת לו ליפתח טענת הגנה או טענת קיזוז כנגד זכותו של טל להיפרע מצ'קים אלה. בענייננו, מדובר בצדדים קרובים לשטר. בין צדדים קרובים דינו של השטר כדין חוזה. לפיכך, וכל טענה העומדת לצדדים בגין עסקת היסוד תעמוד להם גם בגין השיק. לעניין זה ראה עמ' 279 לספרו של לרנר על דיני השטרות מהדורה תשנ"ט 1999: "העניין המהותי הוא המחסום העיקרי בדרכו של הנפרע אל האחיזה כשורה, בדרך כלל המושך והנפרע הם צדדים קרובים, קרי - צדדים שנערכה ביניהם עסקת יסוד. במקרה הטיפוסי הנפרע מכר נכס או סיפק שירות למושך, והלה משך לפקודתו שטר, לתשלום מחיר הממכר או השירות. הנפרע הוא איפוא צד לעסקת היסוד שבמסגרתה נמשך או נעשה השטר. לעומתו, אוחז כשורה קלאסי איננו קשור לעסקת היסוד, ובדרך כלל מקבל את השטר בלא לדעת את פרטיה, מטבע הדברים, צד זר לעסקת היסוד ראוי, בהתמלא תנאים מסויימים לקבל את השטר כשהוא נקי מפגמים שונים שדבקו בעסקה, אך צד המעורב בה, אינו ראוי להשתחרר מפגמיה". כפועל יוצא מכך ועל מנת להכריע בסוגית ביטול השיקים, יש לבחון את עסקת היסוד. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא צדדים קרובים לשטר: פסק דין זה ניתן במסגרת תיק מאוחד בגדרו נידונו שתי תביעות. האחת, תביעה שטרית אשר הוגשה ע"י התובע, טל ביטון (להלן: "טל") כנגד הנתבע, יפתח יעקב (להלן: "יפתח"), לתשלום הסך של 235,000 ₪- תמורת שני שיקים שמשך יפתח לפקודת טל בסכומים של 120,000 ₪ ו-115,000 ₪ זמני פירעונם 10.2.2006 ו-10.3.2006 אשר סורבו על ידי הבנק הנמשך בצירוף ההערה "ניתנה הוראת ביטול" -במסגרת ת.א. 29351/07. התביעה השנייה, מנגד - תביעה כספית שכנגד אשר הוגשה כנגד טל ע"י יפתח וחברת מוקד טכנולוגיות מתקדמות בע"מ (בפירוק) (להלן: "החברה") לתשלום הסך של 519,871.92 ₪- במסגרת ת.א. 16034/07. 1. הצדדים לתביעה טל (התובע והנתבע שכנגד) היה בעל מניות ההנהלה ומנהלה של החברה "מוקד טכנולוגיות" (לשעבר - מוקד הנדסה ומחקר (1996) בע"מ), עד ליום 10.12.05. יפתח (הנתבע והתובע שכנגד) הוא בעל המניות ומנהלה של התובעת 2 בתביעה שכנגד - חברת "מוקד טכנולוגיות", החל מיום 1.1.06. כנגד חברת מוקד טכנולוגיות מתקדמות בע"מ, ניתן צו פירוק ועו"ד טדי ארז מונה כמנהל מיוחד, ולאחר אסיפת נושים כמפרק לחברה. 2. מבוא ביום 2.3.05 חתם טל על הסכם עם חברת מוקד הנדסה ומחקר 1996 בע"מ חברה זו שינתה את שמה ב-17.12.2006 למוקד טכנולוגיות (כיום "מוקד טכנולוגיות" להלן "מוקד טכנולוגיות") וכן עם חברת מוקד הנדסה (1969) בע"מ (להלן: "מוקד"). מטעם החברות חתמו על ההסכם בני הזוג יגאל ויעל ארד (להלן: "ארד"), מתוקף היותם מנהלים ומורשי חתימות בחברות הנ"ל. - להלן "ההסכם הראשון " במסגרת ההסכם בין טל לבין ארד, הועברה פעילותה של חברת מוקד טכנולוגיות לידי טל, לרבות מניות ההנהלה שלה. בתמורה, נדרש טל ליתן הלוואת בעלים לחברה בסך 810,000 ₪. ה"הסכם הראשון" לא צלח, והוחלט הדדית על הפסקת ההתקשרות בין טל לארד. ההסכמה להפסקת ההתקשרות, פורטה בהסכם שנחתם בין טל לבין מוקד הנדסה ביום 11.12.05 (להלן: "ההסכם השני"). על פי ההסכם השני התחייב טל להשיב לארד את מניות הנהלה של החברה ולהורות לרו"ח רמי כהן מחיפה שהחזיק במניות החברה בנאמנות , להעביר לארד או למי שהם יורו את מניות חברת מוקד שהוחזקו אצלו בנאמנות. במסגרת ההסכם השני נקבע, כי חלק מהלוואת הבעלים שנתן טל לחברה תושב לטל, ובמקביל ישיב טל לארד את כל מניות החברה שברשותו ויחדל מניהולה. עוד נקבע, כי החלק מהלוואת הבעלים יוחזר לטל בשיקים של יפתח, (ולא של החברה, שבאותה העת היה במגעים לרכישת החברה ולמרות שעסקינן בהלוואת בעלים של טל לחברה). בהתאם לכך ובמקביל , חתמו טל ויפתח על שטר המחאת זכות, במסגרתו המחה טל את הלוואת הבעלים שנתן לחברה לטובת יפתח- ניספח ד לתצהיר עדות ראשית של יפתח לאמור : "אני הח"מ טל ביטון...ממחה בזאת ובמועד חתימת כתב זה את כל זכויותיי לקבלת החזר הלוואת בעלים הרשומה לטובתי בספרי חברת מוקד הנדסה ומחקר (1996) בע"מ למר יפתח יעקב..." יפתח מצידו, התחייב בשטר לשלם לטל 450,000 ₪ ב- 4 תשלומים חודשיים, כהחזר חלקי של הלוואת הבעלים שהומחתה לו. "אני הח"מ יפתח יעקב..מסכים ומקבל המחאת הזכויות כנ"ל ואני מתחייב בזאת באופן בלתי חוזר לשלם למר טל ביטון מתוך כספי הלוואת הבעלים שהומחתה לי את הסך של 450,000 ₪ ....." אין מחלוקת כי מתוך ההתחייבות של יפתח לשלם לטל את הסך הכולל של 450,000 ש"ח בהמחאות שזמן פרעונן מיום החתימה (המסמך אינו נושא תאריך)ובשלושה תשלומים נוספים בינואר 2006, פברואר 2006 ומרץ 2006, לא נפרעו שתי ההמחאות שזמני פרעונן 10.2.2006 ו-10.3.2006. כמו כן, ביום 21.12.05, נחתם הסכם בין ארד, בין החברה ובין מוקד לבין יפתח (להלן: "ההסכם השלישי"), לפיו, יפתח יקבל מארד את מניות החברה וינהל את החברה. בחודש ינואר 2006, קיבל יפתח לידו את ניהול החברה ואת מניותיה. כאמור, במסגרת המחאת הזכות, קיבל טל 4 שיקים מיפתח. שניים מבין ארבעת השיקים, בסכום כולל של 215,000 ₪ נפרעו, והשניים הנותרים בסך 235,000 ₪ חוללו והם השיקים נשוא התביעה השטרית (להלן: "השיקים"). ביום 27.8.06 הגיש טל כנגד יפתח בקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל, בהתייחס לשני השיקים שנמסרו לו ע"י יפתח וסורבו ע"י הבנק מהסיבה "ניתנה הוראת ביטול". משניתנה ליפתח רשות להתגונן, הפך תצהירו של יפתח אשר הוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות לכתב הגנה בתיק. 3. טענות הצדדים 3.1 טענות יפתח: לטענת יפתח, השיקים בוטלו על ידו טרם הצגתם לפירעון, וזאת בהתאם לזכותו המפורשת לקיזוז תשלומים המופיעים בהסכם השני. לגרסתו, טל אינו זכאי לקבלת הסכום הנקוב בשיקים, באשר פעל (טל )בניגוד להצהרותיו בהסכם השני. כך לדוגמא הצהרתו בסעיף 3 להסכם השני לאמור : "טל מצהיר בזאת כי מאזן הבוחן ...ובתוספת הנספחים של הכנסות והוצאות עד ליום חתימת הסכם זה משקף נאמנה את מצבה של חב' מוקד ...ואין כל התחייבות או חיוב או המחאות מעותדות ...המוטלים על מוקד שלא נכללו ולא פורטו במאזן הבוחן..." לאור טענותיו של יפתח להפרת התחייבויות טל כאמור , מקנה התנהגותו של טל למוקד, את הזכות להפרע מטל ע"י קיזוז סכומי השיקים . מסיבה זו נתן יפתח הוראת ביטול לצ'קים שנתן. בנוסף טוען יפתח , כי כתב התביעה השטרית - הבקשה לביצועם של שני השיקים, שהוגשו על ידי טל חסרה פרטים מהותיים הדרושים לצורך גיבוש העילה, וזאת בניגוד להוראות בתקנה 103 לתקנות ההוצאה לפועל. לטענת יפתח, בסעיף 4 להסכם השני (להלן: "סעיף 4"), התחייב טל, כי מלבד החובות הרשומים במאזן הבוחן האחרון של החברה מיום 31.10.05, אשר הוצג ע"י טל במהלך המו"מ שקדם לחתימת ההסכם השני, ומלבד החובות ו/או ההתחייבויות שפורטו בנספח להסכם השני מיום 11.12.05, אין לחברה כל חובות או התחייבויות נוספות מכל סוג שהוא. לשיטתו של יפתח, סעיף 4 להסכם השני היווה את הבסיס והרקע לכל המהלך של החתימה על שטר המחאת הזכות ושל החזר הלוואת הבעלים בהמחאות שמשך כאמור לפקודת טל. לשיטתו, הם סיכמו במפורש, כי באם קיימות התחייבויות או חובות שאינן מפורטות במאזן הבוחן או בנספח להסכם, אלו ישולמו ע"י טל ומכיסו. כן נקבע, כי לחברה תהא זכות לקזז כל חוב שיתגלה ושלא הופיע במאזן הבוחן ובנספח להסכם מן הסכומים אותם זכאי טל לקבל כהחזר הלוואת בעלים, בזו הלשון : "טל מאשר ומתחייב כי מלבד החובות הרשומים במאזן הבוחן האחרון של מוקד ...ומלבד החובות ו/או התחייבויות המפורטות בנספח המצ"ב אשר נוצרו לאחר מועד המאזן הנ"ל אין למוקד כל חובות ו/או התחייבויות נוספות מכל סוג שהוא . ובמידה ויתברר כי ישנן כאלה , יחולו אלה על טל והוא מתחייב לשלם אותם בעצמו ועל חשבונו ובכל מקרה תהיה למוקד הזכות לקבל חובות ו/או התחייבויות אלה מכל סכום המגיע לטל עפ"י המחאת הזכות החתומה על ידו לטובת מר יפתח ...וחתימתו של טל על הסכם זה מהווה הוראה בלתי חוזרת ...ליפתח הנ"ל לפעול על פי האמור והקבוע בסעיף זה לעיל" כאמור , על פי סעיף זה טוען יפתח כי הוסכם, כי יפתח באופן אישי יהיה זכאי לקזז כל חוב שהחברה תהיה חייבת בו, מעבר למצג שהוצג ע"י טל, אם יהיה כזה. לגרסת יפתח, הם הסכימו כי המחאת הזכות תיחתם במיוחד לעניין זה, ובסעיף 4 נכתב כי היה ויתגלו חובות, תהא לחברה זכות לקבל מטל חובות אלה וזאת: "עפ"י המחאת הזכות החתומה על ידו למר יפתח יעקב וחתימתו של טל על הסכם זה מהווה הוראה בלתי חוזרת אשר איננה ניתנת לשינוי ו/או לביטול ליפתח יעקב הנ"ל, לפעול עפ"י האמור והקבוע בסעיף זה לעיל". עוד הצהיר יפתח, כי הוא וטל הבהירו מפורשות, שהחזר הלוואת הבעלים מותנה בכך שאין לחברה חובות, ואם אלו קיימים, יפעל יפתח בהתאם לזכויות שהוקנו לו, לרבות בהתאם להמחאת הזכות, על מנת לגבות את חובותיה של החברה. עוד הוסיף יפתח, כי היה ברור לו, לארד ולטל, כי באם יתגלו חובות ו/או התחייבויות נוספים של החברה, אלו יתקזזו מהסכומים שהוא (יפתח) התחייב לשלם לטל בגין החזר חלק מהלוואת הבעלים. אשר לעובדה שהצ'קים להחזר הלוואת הבעלים נמשכו כצ'קים אשיים של יפתח, העיד יפתח כי השיקים האישיים נמשכו על ידו לאחר ייעוץ מס שקיבלו, הוא, ארד וטל, לפיו במצב כזה לא תחול חובת מס על טל, בניגוד למצב שבו החברה תעביר כספים לטל. לגרסת יפתח, החל מראשית חודש פברואר 2006, התברר לו כי קיימים חובות והתחייבויות לחברה, אשר נוצרו קודם למועד הקובע, קרי 11.12.05, עליהם לא דווח טל במאזן הבוחן ובנספח להסכם השני. לכן חובות אלה חלים על טל, והוא נדרש לשאת בהם מכוח הוראות סעיף 4 להסכם השני. בסעיף 24 לתצהירו פירט יפתח את חובות והתחייבויות החברה, שלא הופיעו במאזן הבוחן ובנספח שצורף להסכם, בסך כולל של 519,871.92 ₪ ואשר נוצרו לפני ה- 11.12.05, חובות שנוכח הסכמת הצדדים על טל לשאת בהם. לטענתו, חלק הארי של החובות מתייחס לתנאים הסוציאליים של עובדי החברה שלא זוכו בהם , והחבות בגינם לא פורטה במאזן. לרבות, צבירת ימי החופשה של העובדים וצבירת זכות לימי מחלה. בנוסף, קיימים חובות כלפי העובדים בגין אי הפרשה לקרן פנסיה ופיצויים ל"מבטחים". כן ציין יפתח, כי בהתאם לשוויה של החברה בעת שנמסרה לארד ומיד לאחר מכן אליו, נקבע סך הלוואת הבעלים שתוחזר לטל ותשולם ע"י יפתח. לגרסתו, משהסתבר ששוויה של החברה הוא כ- 500,000 ₪, פחות ממה שהוצג במאזן ובנספח, נוכח התחייבויות קיימות של החברה, שנשמטו מן המאזן והנספח שהוצגו ע"י טל, יש לקזז סכום זה מן התמורה שניתנה עבורה, ולחייב את טל לשאת בהפרש. 3.2 טענות טל בתשובה : לטענת טל, בתחילת חודש דצמבר 2005 התקיימה פגישה בינו ובין מר ארד ורו"ח רמי כהן, במסגרתה סוכם כי טל ישיב לידי ארד את מניות הניהול של החברה וימחה את הזכות לקבלת החזר הלוואת הבעלים שניתנה על ידו בסך של 810,000 ₪ כנגד תשלום הסך של 450,000 ₪. כמו כן, סוכם כי במסגרת הסדר זה, יהיה טל פטור מכל חוב שהוא של החברה לרבות חובות עובדים. כמו כן, סוכם כי ביום 11.12.05 ייפגשו במשרד של רו"ח כהן, על מנת לערוך את ההסכם ולסיים את ההתקשרות בין הצדדים. בנוסף, הנחה אותו מר ארד להכין מטעמו ומטעם החברה רשימה בה יפורטו כל חובות החברה כלפי ספקים, עובדים וכלפי כל גורם שהוא, לרבות חובות של הלקוחות כלפי החברה. לגרסת טל, במסגרת הישיבה מיום 11.12.05, בה נכח אף יפתח, הוא עבר עם רו"ח כהן, יפתח ומר ארד, על שלושה נספחים שערך בכתב ידו, אשר בהם פירט את חובות החברה, ורו"ח כהן אף הציג לצדדים את מאזן הבוחן של החברה ליום 31.10.05. עוד הוסיף טל, כי הוא ורו"ח כהן, הדגישו בפני ארד ויפתח כי חתימת טל וחתימת "מוקד" על ההסכם, וחתימת טל וחתימת יפתח על המחאת הזכות, משמען, הפטרתו מכל חוב של החברה (לרבות החובות לעובדים של החברה ושל מוקד המפורטים בנספח השלישי - ט/3). לטענתו, מר ארד ויפתח אישרו בפניו ובפני רו"ח כהן, כי הדבר ידוע להם ומקובל עליהם לחלוטין. כן סוכם, כי המניות של טל תופקדנה בנאמנות אצל רו"ח כהן, והן תועברנה לארד ו/או למי שיורה, רק לאחר פרעון הסך של 450,000 ₪, סכום אשר אמור היה להיות משולם לו באמצעות 4 שיקים אישיים של יפתח. לפיכך, לגרסתו של טל, לאחר שהכל היה ברור לכל הצדדים, נחתם ההסכם בינו לבין מוקד, וכן נחתמה המחאת הזכות אשר במסגרתה המחה את זכותו להחזרת הלוואת הבעלים לידי יפתח ומנגד קיבל טל מיפתח ארבעה שיקים אישיים שלו ע"ס כולל של 450,000 ₪. לגירסתו של טל צורף להסכם מאזן הבוחן וכן שלושת הנספחים שהכין: נספח ראשון - ט/1 "חובות לקוחות נכון לתאריך 8/12/05" המפרט את חובות הלקוחות לחברה, נספח שני - ט/2 "רשימת ציקים שעדיין לא נפרעו" המפרט חובות החברה כלפי ספקים ועוד, ונספח שלישי - ט/3 "חובות לעובדים" המפרט חובות החברה וכן של מוקד לעובדים. לטענת טל, יפתח נמנע במתכוון מלצרף את נספח ט/3 לתביעה. בנוסף, ציין טל, כי בהמחאת הזכות עליה הוא ויפתח חתומים, נכתב במפורש "... ואני מתחייב בזאת באופן בלתי חוזר לשלם למר ביטון...", ומשכך, ההתחייבות הינה בלתי חוזרת, ללא כל קשר לחובות כאלה ואחרים לכאורה. המחאת הזכות, לטענת טל הינה בלתי תלויה, אין בה כל אזכור להסכם השני, אלא התחייבות נפרדת בה רכש יפתח את הלוואת הבעלים שטל היה זכאי להשבתה מהחברה בסכום של 450,000 ₪. עוד הוסיף טל, כי ארד נתן לו לשם ביטחון, 4 שיקים של החברה ע"ס 450,000 ₪ חתומים על ידו. שיקים אלו הועברו לרו"ח כהן בנאמנות ושימשו כבטוחה עבור טל, היה והשיקים של יפתח שניתנו לטל לא יפרעו מכל סיבה שהיא. לפיכך, לטענת טל, הוראות הביטול שניתנו ע"י יפתח ואשר בגינן לא כובדו השיקים היתה בניגוד להתחייבותו כלפיו. זאת ועוד, לטענת טל , הזכות לתבוע אותו עפ"י סעיף 4 להסכם, עומדת לחברה בלבד. אין כל אזכור לכך שיפתח רשאי לתבוע אותו בגין סכום כלשהו. עוד הוסיף טל וטען , כי לא חתם על הסכם כלשהו עם יפתח, וכי המחאת הזכות שנחתמה בינו לבין יפתח התייחסה להלוואת הבעלים בלבד, אשר הזכות לקבלה הומחתה ליפתח על ידו כנגד תשלום הסך של 450,000 ₪ שהתחייב יפתח לשלם לטל. יתרה מכך, סעיף 3 להסכם שבין ארד ליפתח, קובע כי "תוקף ההסכם הינו מיום 11.12.05" - בכך מכפיף עצמו הסכם זה להסכם השני מיום 11.12.05 שבין טל למוקד. מה גם שההסכם בין טל למוקד, צורף כנספח ד' להסכם השלישי בין ארד ליפתח מיום 21.12.05. משכך, אם קיימות ליפתח טענות כלשהן, עליו להפנותן לגורם מולו חתם על ההסכם השלישי, היינו, מר ארד ומוקד. ויתרה מכך , גם אם קיימת זכות דרישה לחברה בהתבסס על סעיף 4 להסכם, הרי שיש לדחות לגופו של ענין את טענות החברה, מאחר וכל אותם "חובות" שלגביהם טוען יפתח במסגרת טענות הקיזוז, הוזכרו וקיבלו ביטוי לטענת טל במאזן הבוחן של החברה ובנספחים שצורפו להסכם. עוד הוסיף טל וטען , כי עיון בנספח השלישי - ט/3 "חובות לעובדים", שצורף להסכם מגלה, כי מלוא חובותיה של החברה פורטו, וכל הסכומים הנטענים על ידי יפתח, קיבלו ביטוי במסגרת המאזן ו/או הנספחים שצורפו להסכם. על כן אין בידי יפתח לבוא בטרוניה כלשהי כנגד טל, מה גם שיפתח בדק את החברה לפני חתימת ההסכם מיום 11.12.05. עוד טען טל, כי טענת יפתח לפיה "לא ידע על חובותיה של מוקד ומחקר לעובדיה", הינה טענה שקרית. לטענתו, במסגרת ההסכם השלישי שנערך ונחתם בין יפתח למר ארד מצוין כבר בפתיח להסכם: "יפתח מצהיר כי בדק בעצמו את נתוני החברה, פעילותה, ביצועיה וספריה לרבות אצל רואה החשבון שלה ומצא את כל אלה מתאימים לדרישותיו ולציפיותיו". בנוסף, בחקירתו הנגדית מאשר יפתח כי את ההסכם השלישי הכין בא כוחו יחד עם בא כוחו של ארד, וכי ביום בו נחתם ההסכם השני עם טל, הגיע לפגישה מתוך ידיעה שהוא רוכש את החברה. אם כן, כיצד יעלה על הדעת שיפתח לא ידע מה מצבה של החברה. טל גם צירף מכתב שהוציא יפתח לעובדי החברה מיום 15.12.05 (6 ימים בטרם חתם יפתח על ההסכם עם ארד ומוקד), בו ציין כי ניהול החברה הועבר אליו, וכן, כי הוא בעל ניסיון עשיר בניהול תעשייתי ועסקי וכי בכוונתו לאשר לעובדים כי "כל זכויות העובדים לרבות פיצויי פיטורין, חופשות, הבראה וכ"ו יכובדו ע"י החברה". כמו כן, הוסיף טל, כי בהתאם לאמור בסעיף 5 להסכם השני, מניות הניהול המועברות עפ"י ההסכם צריכות להיות מופקדות בנאמנות בידיו של רו"ח כהן, עד לביצוע מלוא התשלום המגיע לטל מיפתח. בפועל, הפר יפתח את התחייבותו זו ופעל בניגוד מוחלט לאמור בהסכם, עת העביר את מניותיה של החברה על שמו ברשם החברות, שכן היה ידוע לו, ליפתח כי כל עוד לא נפרעו כל ארבעת השיקים שניתנו על ידו, אמורות להיות מוחזקות מניותיו של טל בנאמנות אצל רו"ח כהן . רק לאחר פירעון השיקים, הועברו המניות לארד ולא ליפתח. מטעם יפתח והתובעת 2, העיד יפתח בעצמו ועו"ד קידר שייצג את יפתח במו"מ שקדם לחתימת ההסכם. מטעם טל העיד, טל בעצמו ורו"ח כהן אשר במשרדו נערכו או נחתמו שלושת ההסכמים ובכללם ההסכם שבמחלוקת. 4. דיון והכרעה 4.1 בת.א. 29351/07 המחלוקת בין הצדדים במסגרת תביעה זו, עוסקת בשאלה האם השיקים שבוטלו ע"י יפתח בוטלו כדין. לשון אחרת , האם עומדת לו ליפתח טענת הגנה או טענת קיזוז כנגד זכותו של טל להיפרע מצ'קים אלה. בענייננו, מדובר בצדדים קרובים לשטר. בין צדדים קרובים דינו של השטר כדין חוזה. לפיכך, וכל טענה העומדת לצדדים בגין עסקת היסוד תעמוד להם גם בגין השיק. לעניין זה ראה עמ' 279 לספרו של לרנר על דיני השטרות מהדורה תשנ"ט 1999: "העניין המהותי הוא המחסום העיקרי בדרכו של הנפרע אל האחיזה כשורה, בדרך כלל המושך והנפרע הם צדדים קרובים, קרי - צדדים שנערכה ביניהם עסקת יסוד. במקרה הטיפוסי הנפרע מכר נכס או סיפק שירות למושך, והלה משך לפקודתו שטר, לתשלום מחיר הממכר או השירות. הנפרע הוא איפוא צד לעסקת היסוד שבמסגרתה נמשך או נעשה השטר. לעומתו, אוחז כשורה קלאסי איננו קשור לעסקת היסוד, ובדרך כלל מקבל את השטר בלא לדעת את פרטיה, מטבע הדברים, צד זר לעסקת היסוד ראוי, בהתמלא תנאים מסויימים לקבל את השטר כשהוא נקי מפגמים שונים שדבקו בעסקה, אך צד המעורב בה, אינו ראוי להשתחרר מפגמיה". כפועל יוצא מכך ועל מנת להכריע בסוגית ביטול השיקים, יש לבחון את עסקת היסוד. בהקשר זה, אדון בשני נושאים עיקריים: שאלת היחס בין עסקת המחאת הזכות לבין ההסכם השני מיום 11.12.05, וכן בפרשנותו של סעיף 4 להסכם השני. בשאלה העובדתית האם היו חובות נוספים שלא גולו במסגרת המו"מ, וכן האם הנספח המכונה ט/3 צורף כנספח להסכם השני או לא. אשר לשאלה הראשונה: לגרסת טל, עסקת המחאת הזכות היא עסקה עצמאית שנחתמה בינו ובין יפתח, ובמסגרתה הוא המחה ליפתח את זכויותיו לקבלת החזר הלוואת הבעלים בסך 810,000 ש"ח הרשומה לטובתו בספרי החברה. בתמורה התחייב יפתח באופן בלתי חוזר, לשלם לו סך 450,000 ₪ בארבעה תשלומים בהמחאות אישיות של יפתח. לטענת טל, אין קשר בין עסקת המחאת הזכות לבין העסקה שנחתמה בינו ובין חברת מוקד שבבעלות בני הזוג ארד. לפיכך לטענתו, גם אם לחברה עומדת עילה כנגדו לפי סעיף 4 להסכם השני, אין בכך בכדי לפתור את יפתח מקיום חובותיו לפי עסקת המחאת הזכות ועליו לפרוע לו את סכום השיקים שבוטלו. מנגד, לשיטתו של יפתח, עסקת המחאת הזכות הינה חלק בלתי נפרד מהעסקה נשוא ההסכם השני אשר הסדיר את סיום ההתקשרות בין טל למוקד, במסגרתו הוסכם כי טל יעביר את מניות החברה שברשותו לארד. לטענת יפתח, לצורך סיום ההתחשבנות ההדדית בנוגע להלוואת הבעלים שטל הלווה לחברה, הוסכם על המחאת ההלוואה ליפתח בתמורה לתשלום של סך 450,000 ₪ על ידי יפתח לטל בהמחאות אישיות של יפתח. מטרת המחאת הזכות הינה סיום ההתחשבנות בין טל לבין החברה בנוגע להלוואת הבעלים. תשלום הכספים ומשיכת הצ'קים מחשבונו האישי של יפתח נעשתה משיקולי מס בלבד במובן שיפתח שימש רק "צינור" להעברת הכספים מהחברה לטל. לראיה, הציג יפתח דפי חשבון מהם ניתן ללמוד כי סמוך למועד פרעון שני השיקים הראשונים מחשבונו האישי, הופקדו לחשבונו סכומים דומים מחשבון החברה. בנסיבות אלה אני קובעת כי עסקת המחאת הזכות מהווה חלק אינטגרלי מעסקת העברת המניות. ואבהיר , בדף חשבון של בנק אוצר החייל מיום 1.12.05-21.1.06 נרשמה ביום 12.12.05 הפקדת שיק ע"ס 100,000 ₪ וביום 15.12.05 נרשמה משיכה של שיק בסך זהה, 100,000 ₪. הפעולה הראשונה הייתה הפקדת כספי החברה לחשבון הפרטי של יפתח, והשנייה, העברת כספים אלו לטל. כך הם פני הדברים בתשלום השני בסך 115,000 ₪. סכום זה נמשך בתחילה ללא כיסוי מאת החברה ורק לאחר שהחברה העבירה ליפתח כספים, נפרע סכום החזר ההלוואה השני. בהתאמה העיד יפתח בחקירתו הנגדית, כי היה צריך למשוך כסף מהחברה על מנת לפרוע את השיקים (עמ' 6, ש' 27 ואילך, וכן עמ' 7 ש' 1). עוד טען יפתח, בסעיף 4 להסכם השני התחייב טל לשאת בעצמו ועל חשבונו בכל עלות שתידרש לכיסוי חוב או התחייבויות שנוצרו עד ליום 11.12.05, ואשר לא הופיעו במאזן הבוחן שהציג ו/או בנספח להסכם. ולא זאת אף זאת אלא שהסעיף קובע את זכותה של החברה לכסות כל חוב או התחייבות כאמור, מתוך הכספים שאמור יפתח לשלם לטל. כלומר, מתוך החזר הלוואת הבעלים בהתאם לכתב המחאת הזכויות. הסעיף מוסיף וקובע, כי חתימתו של טל על ההסכם השני מהווה הוראה בלתי חוזרת ליפתח לפעול על פי האמור בסעיף זה. במשמע, שפרשנותו של טל למשקל המחאת הלוואת הבעלים כנפרדת לחלוטין מההסכם השני - היא בלתי אפשרית לאור לשונו המפורשת של ההסכם השני. לטענת יפתח, לאחר שהועברו אליו מניות החברה, הסתבר לו כי קיימים חובות והתחייבויות בסך כולל של כ- 500,000 ₪ אשר לא הופיעו במאזן הבוחן ו/או בנספח להסכם והמתייחסים לתקופת פעילות החברה שעד 11.12.05. לאור האמור, טוען יפתח, כי הוא זכאי לבטל את השיקים שנתן כהחזר הלוואת בעלים ולקזז מהם כל סכום בו חב טל, בשל הפער שהתגלה בין המאזן הבוחן והנספח להסכם לבין ההתחייבויות בפועל, פער העולה כדי 500,000 ₪. הנה, כי כן, המחלוקת בין הצדדים, הינה בעיקרה מחלוקת פרשנית של הסכם המחאת הזכות ושל סעיף 4 להסכם השני. מילים רבות נאמרו לעניין פרשנות הסכמים. הרעיון העובר כחוט השני בפסיקה המתייחסת לפרשנות הסכמים, הוא, כי תהליך הפרשנות הוא תהליך מורכב של רצף והיזון חוזר בין מילות המסמך לבין נסיבות עריכתו. לשון החוזה היא נקודת המוצא של תהליך הפרשנות ואולם, אין היא נקודת הסיום. מעבר ללשון הכתובה יש לבחון את אומד דעתם של הצדדים כפי שהיא עולה מתוך כלל הנסיבות (ראה: ע"א 6055/04 אורית לנדאו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, מאגר נבו, והאסמכתאות שם). עיון בלשון הסכם המחאת הזכות, מעלה, כי בתוכן ההסכם אין איזכור או קישור לעסקת העברת המניות. אולם, כאמור תהליך פרשנות חוזה אינו מסתפק בלשון החוזה בלבד אלא פונה במקביל לנסיבות כריתת החוזה. בענייננו, ההסכם השני נכרת בין טל למוקד לאחר חתימת הסכם המחאת הזכות ובסמוך אליה. אע"פ שיפתח איננו צד להסכם זה, מלשונו של סעיף 4 להסכם ניתן ללמוד על הקשר שבין שתי העסקאות. סעיף 4 להסכם השני קובע: "טל מאשר ומתחייב כי מלבד החובות הרשומים במאזן הבוחן האחרון של "מוקד" אשר הוצג על ידו (שהוא נכון לסוף אוקטובר...) ומלבד החובות ו/או ההתחייבויות המפורטות בנספח המצ"ב אשר נוצרו לאחר מועד המאזן האחרון הנ"ל (הדגשה שלי כ.ל.), אין ל"מוקד" כל חובות ו/או התחייבויות נוספות מכל סוג שהוא ובמידה ויתברר כי ישנן כאלה, יחולו אלה על טל והוא מתחייב לשלם אותם בעצמו ועל חשבונו ובכל מקרה תהיה ל"מוקד" הזכות לקבל חובות ו/או התחייבויות אלה מכל סכום המגיע לטל עפ"י המחאת הזכות החתומה על ידו לטובת מר יפתח יעקב וחתימתו של טל על הסכם זה מהווה הוראה בלתי חוזרת ושאיננה ניתנת לשינוי ו/או לביטול ליפתח יעקב הנ"ל, לפעול עפ"י האמור והקבוע בסעיף זה לעיל" (ההדגשות שלי כ.ל.). על פי סעיף זה, עומד לחברה זכות לקזז חובות מהסכומים המגיעים לטל לפי הסכם המחאת הזכות. מצב בו תשלומי המחאת הזכות הועברו בשיקים של יפתח, האפשרות היחידה לקזז את סכום החובות היא אך ורק ע"י ביטולם והעברת הכספים שחב יפתח לטל על פי כתב המחאת הזכות - לחברה. לא זו אף זו, הסעיף קובע כי חתימתו של טל מהווה הוראה ליפתח לפעול בהתאם לאמור. לו יש אמת בטענת טל, לפיה, יפתח אינו רשאי לבטל את ההמחאות גם במקרה שייתגלו חובות נוספים, אין כל משמעות מעשית לזכות המוקנית לחברה ולהוראה שנתנה ליפתח לקזז את סכום המגיע לחברה מהסכומים המגיעים לטל על פי המחאת הזכות. בנוסף; עצם מתן הזכות לחברה לקזז את חובותיה הנוספים של מוקד מתשלומים המגיעים לטל לפי עסקת המחאת הזכות, מלמדת על קיום קשר הדוק מודע ומכוון בין עסקת המחאת הזכות לבין ה"הסכם השני". מסקנה זו תומכת בטענות יפתח לפיהן, סוכם כי התשלום בתמורה להמחאת הזכות יגבה בפועל מכספי החברה אך יעבור "דרך יפתח" באמצעות המחאות אישיות שימשוך יפתח לזכות טל. טענה זו כאמור נתמכה בנוסף גם באסמכתאות בנקאיות כמפורט לעיל. מן האמור מצטיירת תמונה התואמת את גירסתו של יפתח וטענותיו, לפיהן עסקת המחאת הזכות הייתה אך סעיף בעסקת העברת המניות בהסכם השני ומטרתה הייתה סילוק הלוואת הבעלים שנתן טל למוקד לצורך השלמת עסקת העברת /החזרת המניות מטל לארד. לפיכך, ככל שתתקבל המסקנה והקביעה כי אכן היו חובות נוספים של החברה אשר לא גולו בנספח ו/או במאזן הבוחן כאמור, הרי שביטול ההמחאות על ידי יפתח נעשה כדין. אשר לשאלה הנוספת - קיומם של חובות נוספים. לטענת טל הכיר יפתח את החברה היטב לפני החתימה על ההסכם השלישי, ומשכך ידע על אותם חובות והתחייבויות שלא הופיעו במאזן. טל נועץ יתדותיו, בהצהרת יפתח בהסכם השלישי בגידרו הצהיר יפתח כי בדק בעצמו את נתוני החברה ומצאם מתאימים לדרישותיו ולציפיותיו. כמו כן, טען טל, כי החובות הנוספים לגביהם טען יפתח כי הועלמו ממנו, פורטו במסמך נפרד שכונה ט/3 אשר נמסר ליפתח בנוסף למאזן הבוחן ולנספח להסכם. לצורך הדיון אצטט את ניספח - ט/3 בגידרו נרשם כדלקמן: "ישנם עובדים שלא הופרשו עבורם כספים למבטחים לאחר התחלת העסקתם במוקד הנדסה ומחקר (1996) בע"מ החובות עבור עובדים אלו בגין תקופה זו וכן עבור ההשלמה של 1/3 2 למבטחים. חובות אלו מסתכמים בכ- 100,000 ₪. לגבי העובדים שעבדו במוקד הנדסה (1969) בע"מ עד 1/3/05 (הדגשה שלי - כ..ל- תאריך שהוא לכל הדעות קודם לתאריך הקובע לעניין ההסכם השני) ישנם חובות של השלמה למבטחים של 1/3 2 שלא הופרשו להם ע"י מוקד הנדסה (1969) בע"מ וכן ישנם עובדים שלא צורפו למבטחים ולא הופרשו להם כספים עבור פנסיה ופיטורין. חובות אלו של מוקד הנדסה (1969) בע"מ מסתכמים בכ- 300,000 ₪. ישנם חובות לספקים ולקוחות שעדיין לא שולמו מאחר ועדיין הם לא שלחו חשבוניות לחיוב והם חובות מחודשים קודמים". בסיכומיו, התייחס טל לכל אחד ואחד מהתשלומים המפורטים בתצהירו של יפתח אשר לטענת יפתח הועלמו ממנו, והסביר כיצד נכללים תשלומים אלו במסגרת נספח ט/3 ולכן לטענתו חובות נטענים אלה גולו עוד קודם לעסקה. יפתח הכחיש את טענות טל,טען כי המסמך הקרוי ט/3 כלל לא צורף להסכם ולא הוצג לו. לגרסתו, הוא לא בדק את מסמכי החברה באופן אישי קודם לרכישה. לאור חשיבותו הרבה של מסמך ט/3, אדון תחילה בשאלה האם מסמך זה אכן הוצג ליפתח וצורף כניספח למאזן הבוחן שעל בסיסו נחתם ההסכם השני כטענת טל, אם לאו. לגרסת טל, הוא הגיע לפגישה עם שלושה נספחים מוכנים שערך וכתב בכתב ידו, אשר בהם, בין היתר, פירט את חובותיה של החברה, ואילו רו"ח כהן הציג לצדדים את מאזן הבוחן של החברה ליום 31.10.05 אשר גם כן צורף להסכם. טל ורו"ח כהן העידו על קיומו של מסמך ט/3 ועל כך שטל נתבקש להכינו על ידי יגאל ארד טרם חתימת ההסכם. טל גם העיד לגבי נספח ט/3 (פרוטוקול מיום 3.1.11, עמ' 44 ש' 19 ואילך): "לגבי ט3 - המספר הזה של 100,000 ₪ זה היה אומדן שלי לעובדים שלא הפרשתי עבורם מבטחים. ערד אמר לי שכאשר מתקבל עובד חדש הוא דאג מיד ..לפני כניסתי הוא קלט 8 עובדים. הם החלו לעבוד אצלי כמו כל שאר העובדים במפעל מה- 2.3.05 זה מה שעניין אותי ולא משהו אחורה. לגבי אחורה היה את ערד, את רמי כהן אשר ידע ויגאל אישר לו וגם זה היה כתוב במסמכים, וגם פירטתי זאת בט3, שיש חובות לעובדים של כ- 300,000 ₪". --באשר לאימות קיומם והצגתם של מסמכים ט/1 - ט/3 השיב רו"ח כהן בחקירתו הנגדית בתשובה לשאלת בית המשפט: "ט/3 הוא התחייבות החברה לעובדים. במרץ כשטל לקח את החברה עברו אליו העובדים מחברה לחברה, המסמך מבטא את ההתחייבות כלפי העובדים. טל כתב אותה ליגאל במסגרת ההסכם מדצמבר שטל מחזיר ליגאל את המניות. לדעתי כתב היד של טל הוא הגיע אלי עם המסמך - הוא הגיע עם כל המסמכים ט/1 עד ט/3. העובדים עברו מחברה לחברה וכאשר מעבירים עובדים צריך לגמור פרק בחברה ראשונה לשלם פיצויים או שיהיה המשך ישיר. יגאל אמר שאין לדאוג לגבי ההתחייבויות עד מרץ. ההתחייבות לעובדים הייתה גם בחברה החדשה העובדים חשבו שהם ממשיכים לעבוד באותם תנאים. לדעתי ה 100 אלף זה מתחילת העסקה שלהם. אני מתקן מדובר כאן בתקופה של 10 חודשים שטל עבד ממרץ 2005. " (פרוטוקול מיום 14.10.10, עמ' 26 ש' 28 ואילך). מנגד, העיד יפתח: "אני מבקש להדגיש, את ט/3 לא קיבלתי" (פרוטוקול מיום 20.6.10, עמ' 6 ש' 14). כמו כן, עו"ד אורי קידר אשר סייע ליפתח ברכישת החברה ויצג אותו באופן אישי בעת המו"מ לעסקה, העיד כי לאחר חתימת ההסכם השלישי, טען בפניו יפתח כי קיימים חובות לעובדים שלא גולו בהסכם, והוא הסביר ליפתח כי: "אנחנו הסברנו ליפתח לשאלתו כי מדובר לכאורה אם אכן אלה העובדות, בהטעיה המזכה אותו בביטול החוזה או בסנקציות אחרות בעקבות החובה אם ירצה להמשיך בחוזה, הוא שאל אם יכול לבטל את השיקים, אמרנו לו שבנסיבות אלה מותר לו לבטל את השיקים ונצטטרך להתמודד בבית המשפט בעובדות השייכות לעסקת הייסוד" (פרוטוקול מיום 14.10.10, עמ' 29 ש' 23 ואילך). וכאשר נשאל ספציפית באשר לנספח ט/3 השיב: "אם היה בפני ט/3 לא הייתי מוציא את נספח ה'" (פרוטוקול מיום 14.10.11, עמ' 30 ש' 18).- נספח ה' הוא מכתב ההודעה על הפרת החוזה מיום 8.2.06. לאחר שמיעת העדויות ועיון בחומר אני מקבלת את גרסת יפתח ודוחה את גרסת טל מהנימוקים כדלקמן: ראשית, משקלה הראייתי של עדותו של עו"ד קידר שהעיד מטעם יפתח גבוה יותר ממשקל עדותו של רו"ח כהן. לרו"ח רמי כהן זיקה קרובה יותר למקרה הנדון בשל היכרותו האישית עם טל ועם אביו (ראה עדות טל בפרוטוקול מיום 3.1.10, עמ' 39 ש' 26-29). כמו כן, לפי פסק דינה של כבוד השופטת כנפי - שטייניץ (ה"פ 5221/06), רו"ח כהן אף נפסל מלשמש כבורר במחלוקת שבין טל ובין יפתח בין היתר בשל זיקתו לטל. מנגד, לעו"ד קידר אין היכרות אישית עם יפתח, אלא להיפך, עו"ד קידר הגיש כנגד יפתח תביעה לתשלום שכ"ט אשר במועד עדותו הייתה תלויה ועומדת (ראו עדות עו"ד קידר בפרוטוקול מיום 14.10.10, עמ' 32 ש' 7) ולפיכך הוא נעדר זיקה לנושא עדותו. בנוסף, קיימות אינדיקציות נוספות לכך שנספח ט/3 לא נכלל במסגרת ההסכם המקורי. כך למשל, במהלך הדיון מיום 3.1.11 הוגש ההסכם המקורי על נספחיו שהופקד בנאמנות בידי עו"ד טדי ארז וסומן ת/1, לעותק זה לא צורף ניספח ט/3. לשון אחרת ., כאשר חתמו הצדדים על ההסכם וכן על ניספחיו - ט1 ו-ט2. ט/3 לא נחתם בראשי תיבות , לא על ידי טל ולא על ידי כל גורם אחר!.- ממצא זה תומך בטענה כי ניספח ט/3 לא צורף לא להסכם ולא למאזן הבוחן במעמד החתימה על ההסכם השני. כאמור, כל עמודי ההסכם השני כולל נספחיו, נחתמו בראשי תיבות ע"י טל, באמצעות רישום האותיות: ט.ב., טל העיד: "ט.ב. זה אני... כשאני מעיין בכל העמודים ט.ב. זה חתימה שלי" (פרוטוקול מיום 3.1.11, עמ' 49 ש' 18 ואילך). אלא שבנספח ט/3, לא מצויה בתחתית העמוד חתימת טל. לטענת טל, בעותק ההסכם המצוי בידיו, ט/3 צורף כנספח ובעותק זה אין חתימות בתחתית העמודים (ראה פרוטוקול מיום 3.1.11, עמ' 49 ש' 26). טל יכול היה להוכיח טענות אלה בנקל, לו היה מציג בפני בית המשפט את עותק ההסכם המצוי בידיו. אלא שטל לא הציג עותק זה ולכן אינני מקבלת את טענותיו שנטענו בע"פ ואשר כנגדן עומד ת/1 הסותר טענות אלה. ויתרה מכך - , ט/1 ו-ט/2 נושאים תאריכים, ואילו ניספח ט/3 אינו נושא תאריך. זאת ועוד, בסעיף 4 להסכם השני נכתב: "טל מאשר ומתחייב כי מלבד החובות הרשומים במאזן הבוחן האחרון של "מוקד" אשר הוצג על ידו (שהוא נכון לסוף אוקטובר ש.ז.) ומלבד החובות ו/או ההתחייבויות המפורטות בנספח המצ"ב", - ההתייחסות ל"נספח" היא בלשון יחיד ומכאן עולה כי צורף נספח יחיד המפרט את חובות החברה (ב-ט/1 מפורטים חובות של לקוחות לחברה וב-ט/2 מפורטים שיקים של החברה שעדיין לא נפרעו) במצב דברים זה לא תיתכן האפשרות העובדתית כי למאזן הבוחן צורף גם ניספח ט /3 שאינו נושא עליו ראיה כלשהי לצירופו להסכם דוגמאת חתימה ותאריך. ועיקר עיקרים - תוכנו של מסמך ט/3 שונה מהנספחים האחרים שצורפו להסכם השני. נספח ט/1 שכותרתו "חובות לקוחות נכון לתאריך 8-12-05" כולל רשימה מפורטת של שמות וסכומים מדוייקים. הוא הדין בהתייחס לנספח ט/2 שכותרתו: "רשימת שיקים שעדיין לא נפרעו" מפרט מספרי שיק, סכומים מדוייקים, עבור מי ניתן השיק ותאריכים. לעומתם, מסמך ט/3 כולל הערכות בלבד. זאת ועוד, ההגיון מורה, כי איש עסקים סביר לא היה מתקשר בעסקה על בסיס מסמך כזה אשר הסתום בו רב על הגלוי, ואינו כולל פרטים ברי בדיקה . כאמור, לשון המסמך כללית, כולל הערכות בלבד. השלמת פיצויי פיטורין הוערכה בכ- 100,000 ₪, חובות פנסיה ופיצויי פיטורין הוערכו בכ- 300,000 ₪. כמו כן, הסיפא של ט/3: "ישנם חובות לספקים ולקוחות שעדיין לא שולמו מאחר והם עדיין לא שלחו חשבוניות לחיוב והם מחודשים קודמים". איש עסקים סביר לא היה מוכן לחתום על מסמך על סמך הערכות בלבד ללא יכולת לדעת את היקפם המלא של החובות. לאור האמור, אני מקבלת את גרסתו של יפתח לפיה, נספח ט/3 לא צורף במקור להסכם השני. משקבעתי כי הנספחים היחידים שצורפו להסכם השני הם ט/1, ט/2 ומאזן הבוחן, הרי שהצהרתו של טל בסעיף 4 להסכם השני, לפיה, אין לחברה חובות נוספים מעבר לחובות המפורטים במסמכים אלה, אינה נכונה ומהווה הטעיה ומצג שווא . בהתייחס ליתר טענות טל לפיהן, יפתח ידע אודות חובות החברה והתחיבויותיה מכיוון שהוא הכיר את החברה לפני החתימה על ההסכם השלישי, ואף פרסם מכתב לעובדי החברה 6 ימים קודם חתימת ההסכם השלישי ובו הודיע לעובדים כי הוא המנכ"ל החדש והתחייב לכבד את זכויותיהם-כאמור, כנגד טענות אלה עומד ההסכם השני על נספחיו. טל חתום על הסכם זה ובמסגרתו הצהיר מפורשות כי המאזן הבוחן ונספח ט/2 כוללים את כל חובות החברה וכי אין לחברה חובות נוספים. קשה להניח, כי הצדדים ידעו על קיומם של חובות נוספים ולא ביטאו זאת בכתב במסגרת פירוט החובות בנספחים להסכם. לסיכום טענותיו של טל המסתמכות על הצהרה כללית של יפתח כי בדק את החברה וכי יכבד את זכויות העובדים, אין בכוחן לסתור את טענותיו של יפתח המסתמכות על הצהרתו והתחייבותו המפורשת של טל לשאת בעצמו ועל חשבונו בכל החובות הנוספים מעבר לחובות שפורטו בנספח ובמאזן הבוחן. לאור כל האמור, משיוכח קיומם של חובות נוספים רשאי יפתח לפעול בהתאם לסעיף 4 שהיווה את הרקע לעסקת המחאת הזכות ולהעברת השיקים מיפתח לטל, ולקזז את סכום החובות מהתשלומים המגיעים לטל לפי הסכם המחאת הזכות. 5. שיעור סך החובות שלא גולו בסעיף 24 לתצהירו פרט יפתח את החובות שלא נכללו במאזן הבוחן ובנספח. להלן החובות בגינם הוצגו אסמכתאות שלא נסתרו: הפרשי תשלום לוועד בית מרכז שטנר 5 ירושלים לשנת 2005 (המבנה בו מצויה החברה), לרבות חיוב עבור מים לשנה זו, בסך 3,040 ₪. יפתח צירף העתק חשבון ועד הבית ועל גביו חותמת "נפרע" מיום 31.1.06. חיוב עבור השתתפות מעביד בקופת עובדים בשנת 2005, בסך 2,130 ₪. יפתח צירף העתק פירוט חובות עבור קופת עובדים לחודשים נובמבר - דצמבר 2005, ועל גביו חותמת "נפרע" מיום 28.2.06, וכן העתק השיק שניתן לקופת העובדים (שסכומו כולל גם את החיוב לחודש ינואר 2006, בגינו לא נדרש טל לשלם). חוב לרשם החברות לשנת 2005 בסך 1,252 ₪. יפתח צירף העתק הודעה על חוב לרשם החברות בגין אגרה שנתית לשנת 2006 ובה פירוט חובות עבר בסך 1,252 ₪. חוב לחברת פלאפון עבור הובלות בחודשים יוני - ספטמבר 2005, נכון עבור חודש נובמבר 2005 בסך 2,215 ₪. לטענת טל, התשלום בפועל נעשה בדרך של קיזוז מסכומים אותם היה על פלאפון לשלם לחברה. יפתח צירף העתק חשבונית זיכוי לחברת פלאפון ע"ס 2,215 ₪. זיכוי לסולגוד תקשורת בע"מ עבור מכשירי תיקון חוזר משנת 2005 שלא אומתו בסך 1,608.27 ₪. יפתח צירף העתק חשבונית זיכוי לחברת סולגוד ע"ס 1,608.27 ₪ ועליה חותמת נפרע מיום 25.1.06. תשלום לחברת אינק אנד טונר בע"מ עבור חובות משנת 2005 בסכום כולל של 871 ₪. יפתח צירף העתק חשבונית מחברת אינק אנד טונר בע"מ, עבור חובות משנת 2005 בסכום כולל של 871 ₪. תשלום שכר טרחת רו"ח רמי כהן לשנת 2005 בסך 5,243 ₪. יפתח צירף דרישת תשלום מרו"ח רמי כהן לשנת 2005 בסך 5,243 ₪. חיוב בגין הפרשי נסיעות ומילואים בשנת 2005 לעובד אוסטרובסקי אלכסנדר בסך 3,063 ₪. יפתח צירף העתק רשימת תוספות לעובדים שניתנו בחודש פברואר 2006 הכוללת חיוב כלפי העובד אוסטרובסקי אלכסנדר וכן העתק תלוש השכר המעיד על ביצוע התשלום. תשלום לעובד אלכסנדר ילינצקי מיום 9.7.06, אשר פוטר בשנת 2005, בגין תשלומים שלא שולמו לו במועד פיטוריו, במסגרת הסכם פשרה בסך 7,000 ₪. יפתח צירף העתק הסכם הפשרה עם העובד אלכסנדר ילינצקי מיום 9.7.06. חוב ריבית פיגורים למבטחים בגין הפרשות לתגמולים לשנת 2005 בסך 85.65 ₪. יפתח צירף העתק הודעת חיוב מטעם מבטחים מיום 2.1.06. עלות זקיפת תגמולים לעובדים (עלויות מס) בשל אי הפרשה לפנסיה בשנים קודמות בסך 18,109 ₪. יפתח צירף העתק אישור רו"ח על עלות המס בגין זקיפת תגמולים לעובדים בגין שנים קודמות, מיום 8.6.06. עלות צבירות ימי חופשה של עובדי החברה עד ליום 31.12.05, בסך 34,583 ₪. יפתח צירף העתק דו"ח פירוט חבות חופשה לעובדים עד ליום 1.1.06. חוב למס הכנסה עבור שנת 2005 בסך 27,584 ₪. יפתח צירף העתק דרישת תשלום ממס הכנסה מיום 9.7.06. בגין כל החובות המפורטים לעיל, הוצגו אסמכתאות. חלק מהאסמכתאות מוכיחות כי בוצע תשלום בפועל וחלק מוכיחות כי החוב התגבש, אך לא הוכח כי התשלום בוצע בפועל. בהקשר זה יצויין, כי טל טען בכמה הזדמנויות שיפתח אינו רשאי לקזז חובות שלא הוכח לגביהם ביצוע התשלום בפועל. כאמור, לפי סעיף 4 להסכם השני, טל התחייב כי ככל שייתגלו חובות נוספים הוא יישא בהם באופן אישי ועל חשבונו, וחתימתו על ההסכם מהווה הוראה ליפתח לפעול בהתאם. א"כ, משהוכחה התגבשותו של חוב אשר לא גולה, רשאי יפתח לקזזו מתשלומי המחאת הזכות גם ללא הוכחת ביצוע התשלום בפועל, וכך ההגיון מורה שכן, משהוכח כי החוב חל על מוקד היא תידרש לשלמו במוקדם או במאוחר. לפיכך, התגבשות החוב מזכה את מוקד בזכות לקזז את סכומו מטל. לגבי יתרת החובות שפורטו בתצהירו של יפתח: חוב עבור הפרשת מעסיק לעובדים למבטחים לצורך פנסיה עד שנת 2006 בסך 27,942 ₪. יפתח צירף העתק טבלה מסכמת של חיוב הפרשי תגמולים לפנסיה עבור עובדים שהחלו עבודתם לפני 1.1.06, אשר נערכה ע"י יגאל ארד. לא צורפו אישורים מקרן הפנסיה לקיום הפרשי תגמלוים שלא שולמו בידי טל, לא צורפו תלושי השכר של העובדים, בגינם נטען כי לא שולמו הפרשות המעסיק לפנסיה, ואף לא אסמכתאות אחרות. טבלה שנערכה בידי יגאל ארד שאינו רואה חשבון או מנהל חשבונות, אין די בה בכדי להוכיח קיומו של חוב זה. חוב בגין אי הפרשת מעסיק לעובדים למבטחים עבור פיצויי פיטורין בשנים קודמות בסך 174,156 ₪ עבור עובדים הזכאים לפיצויים, ועוד 31,697 ₪ עבור עובדים שטרם השלימו שנת העסקה מלאה, ובסה"כ 205,853 ₪. יפתח צירף העתק דו"ח פירוט מחוייבות לפיצויים לעובדים, מעודכן ליום 1.1.06. בהתייחס לחוב זה, טל לא הכחיש את עצם קיומו, אך טען, כי הסך של 174,156 ₪ הוא חוב של מוקד לעובדים שמלכתחילה לא חל עליו. לטענתו, למען הסר ספק, בנספח ט/3 קיימת התייחסות לגבי חובות החברה לעובדים בסך של כ-100,000 ₪ וכן לגבי חובות של מוקד לעובדים בסך של כ-300,000 ₪. עוד טען טל, כי במעמד חתימת המחאת הזכות הובהר ליפתח כי כלל החובות לעובדים הן של החברה והן של מוקד יחולו על ארד ולא על טל. לטענה אחרונה זו לא הונחה כל תשתית עובדתית ולא נותר אלא לדחות אותה. כאמור לעיל, הוכח כי ט/3 כלל לא צורף להסכם. בנוסף, משהוכח כי הנספחים היחידים שצורפו להסכם הם מאזן הבוחן וט/1-2, אין בידי לקבל את טענתו של טל כי חובות משמעותיים אלו אשר הוערכו על ידו בסך כולל של כ-400,000 ₪ הובהרו ליפתח במעמד חתימת ההסכם בע"פ. לא ייתכן כי קיום החובות הובהר בע"פ ולא מצא ביטוי בכתב בנספחים להסכם, אודותם הצהיר טל והתחייב כי מעבר לחובות המפורטים בנספחים אלו לא קיימים חובות נוספים. ומהיבט אחר, אם הגיעו הצדדים להסכמה בע"פ אודות חובות אלו כיצד הסכים טל להתחייב בסעיף 4 להסכם השני כי במידה ויתגלו חובות נוספים שלא פורטו בנספח ובמאזן, הוא יישא בתשלומם/פרעונם בעצמו ועל חשבונו, וזאת בשעה שבנספחים אין ביטוי לחובות שהסך הכולל שלהם הוערך בכ-400,000 ₪. טל אינו יכול להבנות אף מהטענה כי החוב בסך 174,156 ₪ הצטבר לחובת החברה בתקופת שארד. היה בעל המניות שכן, הצהרתו של טל בסעיף 4 להסכם אינה מבחינה בין תקופות השונות להצטברות החוב ומתייחסת בכלליות לעצם קיום חובות לחברה. לאור האמור, הוכח קיומו של חוב זה וליפתח מוקנית הזכות לקזזו מהתשלומים המגיעים לטל. חוב בגין צבירת ימי מחלה של העובדים עד ליום 1.1.06 לפי סך כל ימי הזכאות לעובדים שהחלו עבודתם עד ליום 31.12.05 בסך 179,293 ₪. יפתח צירף העתק דו"ח חישוב עלות ימי מחלה לעובדים עד ליום 1.1.06. צבירת ימי מחלה כשלעצמה אינה מגבשת חוב ממוני לחברה, שכן כל עוד העובד לא ניצל ימים אלה, המעביד לא חייב בתשלום כלשהו והעובד לא יכול לפדות אותם. מכל מקום יפתח לא צירף לכתבי בי-דין מטעמו אסמתכאות לתשלום בפועל של ימי מחלה, או אסמכתאות לכך שהעובדים ניצלו ימי מחלה אלה או לזכות העובדים לפדיון ימי המחלה כאמור, ולכן התביעה בגין חוב זה לא הוכחה. מסקנה עד כאן : סך חובות החברה שהוכחו- ולא גולו במסגרת ההסכם השני למרות התחייבויות טל לגלותם מסתכם ל- 312,633.92 ₪ לסיכום, משהוכח קיומם של חובות נוספים שלא גולו קודם לביצוע עסקת המחאת הזכות, וזאת בניגוד להצהרתו של טל והתחייבותו לפי סעיף 4 להסכם השני. הרי שיפתח רשאי היה לקזז את סכום החובות מהשיקים שנמסרו לטל לפי הסכם המתחאת הזכות. סך החובות האמורים (312,633.92 ₪) עולה על סכום השיקים (235,000 ₪) ולפיכך השיקים בוטלו כדין. לאור כל האמור, אני דוחה את התביעה השטרית בת.א. 29351/07 מורה על תיק הוצאה לפועל מס' 02-27328-06-0. מחייבת את טל בהוצאותיו של יפתח בסך של 40,890ש"ח. 5. התביעה הכספית בת.א. 16034/07 תובענה זו הוגשה על ידי יפתח והחברה כנגד טל, בגין סך החובות הנוספים אשר כפי שנקבע לעיל לא גולו קודם לחתימת ההסכם השני והסכם המחאת הזכות. בפתח הדברים אציין, כי ממכלול הראיות והעדויות שבפני, לא הוכח כי ליפתח נגרם נזק אישי כתוצאה מאי גילוי החובות. גם לפי גרסתו, את הכספים שהוא העביר לטל במסגרת המחאת הזכות, הוא העביר מכספים שקיבל מהחברה ולמעשה הוא שימש כ"צינור" בלבד להעברת הכספים בין החברה ובין טל. לפיכך, גם אם אכן אי גילוי החובות מהווה מצג שווא, כפי שפסקתי לעיל, לא הוכח נזק ממשי נוסף שנגרם ליפתח. לאור זאת, ובכל הנוגע ליפתח אני דוחה את התביעה שהגיש הוא כנגד טל. באשר לחברה, היא אומנם אינה צד להסכם השני, אך סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג -1973 מורה: "חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן - המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו." אם כן, למוטב בחוזה הגם שאינו צד לחוזה קמה יריבות ישירה כנגד הצד שהתחייב לטובתו בחוזה. בענייננו, העובדה שהחברה איננה צד להסכם השני שנחתם בין טל למוקד, אינה שוללת ממנה את עילת התביעה שלה כנגד טל. כאמור, אין חולק כי במסגרת סעיף 4 להסכם השני, התחייב טל כלפי החברה כי במידה ויתברר שישנם חובות ו/או התחייבויות לצדדים שלישיים, שלא הופיעו במאזן הבוחן, או בנספח להסכם השני , הם יחולו על טל שהתחייב לשלמם בעצמו ועל חשבונו. כפי שפורט לעיל בהרחבה, החובות שהוכחו ואשר לא גולו במסגרת המאזן הבוחן ונספח ט/2 עומדים על סך 312,633.92 ₪ בניכוי השיקים שבוטלו בסך 235,000 ₪. מסתכמים יתרת החובות של החברה אותם התחייב טל לשלם בעצמו על חשבונו עומד ל סך 77,633.92 ₪. סוף דבר לסיכום לאור כל האמור לעיל: התביעה בת.א. 29351/07 - (התביעה השטרית) התביעה נידחת בזאת . מחייבת את טל ביטון בהוצאותיו של יפתח יעקב בסך של 40,890 ש"ח בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד החל מהיום ועד התשלום בפועל. התביעה בת.א. 16034/07 אני מחייבת את טל לשלם לחברה התובעת באמצעות המפרק עו"ד טדי ארז את הסך של 77,633.92 ₪. כמו כן אני מחייבת את טל בהוצאות "מוקד" בסך של 13,398 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד החל מהיום ועד התשלום בפועל. ובנוסף מחייבת את טל באגרת הגשת התביעה בה נשאה מוקד-בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.שיקיםשטר