פיצוי לפי סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות) - נזק לא ממוני - ביהמ"ש העליון פסק כי ככלל אין לפסוק נזק לא ממוני לתאגיד. אם נגרמה עגמת נפש לאורגן או לבעל עניין, ניתן לשקול פיצוי כאמור אם מוכח שהמפר היה צריך לצפות כי יגרם לאותו גורם אנושי עגמת נפש [ע"א 8588/06 דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ (טרם פורסם, 11.11.10 - )]. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פסיקת נזק לא ממוני לתאגיד: 1. בפני תביעה, תביעה שכנגד והודעת צד שלישי במחלוקת כלכלית בין התובעת בתיק העיקרי (להלן: "תרכובות ברום") לבין הנתבעת בתיק העיקרי, התובעת שכנגד (להלן: "נידקו") בהקשר להזמנה של תרכובות ברום מנידקו מחודש אוקטובר 2004. לטענת תרכובות ברום, נידקו לא עמדה בלוח הזמנים המוסכם ולפיכך בוצעה הזמנה ממציע אחר. התביעה בתיק העיקרי, על סך של 1,082,181 ₪ הוגשה ביום 23.7.07 על נזקיה של תרכובות ברום על הזמנת העבודה מיצרן אחר, על פיצוי לקוחות, ופיצוי על הפרת החוזה. ההזמנה מושא המחלוקת היא של שני גלילי קומפקטור העשויים מצירים מחושלים עם שרוול, טבעת, העשוי מחומר המכונה: "הסטלוי" (HASTELLOY) בלוח זמנים של עד 3 חודשים עבור מתקן 610. את השרוול, הטבעת, יצקה צד שלישי מס' 1 עבור נידקו (להלן: "אורדן"). התביעה שכנגד הוגשה ע"י נידקו נגד תרכובות ברום על סך של 229,262 ₪ לכיסוי עלויות נידקו בביצוע ההזמנה שהיו מעבר להזמנה מחמת הנסיבות העומדות בבסיס המחלוקת הכלכלית בין תרכובות ברום לנידקו. נידקו שלחה הודעת צד ג' נגד צד שלישי 1 ממנה הזמינה את יציקת הטבעות, ונגד צד שלישי 2, המבטחת שלה. כי תביעת נידקו, בה היא הפעילה פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, נדחתה ע"י המבטחת. תביעה עיקרית 2. הסיבה להזמנת העבודה הייתה שתרכובות ברום נדרשה לגלילים מצופים לקומפקטור עבור מתקן שברשותה לצורך תהליך ייצור של חומר במצב "מגולען", להבדיל מייצור חומר במצב "אבקתי". לצורך כך, בחודש אוקטובר 2004 היא פנתה לנידקו וליצרנים אחרים לקבלת הצעות לביצוע העבודה עד 1.1.05. להצעה מס' 55925 צורפו: מפרט טכני, לוח מחירים, שרטוטים ותנאים כלליים. נידקו הציעה לבצע את העבודה וביום 5.10.04 שלח עודד רביב, מטעם תרכובות ברום, לנידקו פנייה להגיש הצעת מחיר. נקבע גם כי תאריך תחילת העבודה הוא 14.10.04 ומועד הסיום הוא: 10.1.05. הערה רלבנטית למחלוקת היא הערה מס' 2 כי: "מפרטים טכניים סטנדרטיים של חברתנו יהוו חלק בלתי נפרד מההסכם". נידקו מילאה את הטפסים והציעה עלות של 85,000 ₪ לכל גליל ובסך הכול 170,000 ₪. הצעתה הועדפה על יצרן אחר כי הייתה יותר זולה. התביעה הוגשה כי נידקו לא עמדה בלוח הזמנים שנקבע בבקשה לקבלת הצעות של תרכובות ברום, וגם לא בלוח הזמנים בהצעה של נידקו שהתקבלה וגם לא בארכות שנתנה לה תרכובות ברום ונידקו דרשה לוח זמנים חדש תוך שינוי סכום התמורה הנדרש על ידה כתנאי לאספקת העבודה. 3. מנהל הפרויקטים בתרכובות ברום, מר יעקב דהן, שיזם את קידום העסקה משלב ההזמנה לקבלת הצעות, עובר לקבלה של ההצעה של נידקו, ופעל לקידום הייצור, יצא מנקודת מוצא שמרגע שנידקו קיבלה הודעה טלפונית על קבלת הצעתה, היה על נידקו להתקדם בהזמנת הצירים המחושלים מהספק בחו"ל וכן בייצור ולוח הזמנים מבחינתו נמנה מאז. אבל לוח הזמנים של תרכובות ברום נקבע אחרת במסמכים המשפטיים שהכפיף את נידקו לצו התחלת עבודה כמועד תחילת הייצור מבחינתה. צו התחלת העבודה נחתם ביום 22.11.04. הבסיס, צירים מחושלים, עליו הולבש השרוול שהוזמן מנידקו, גלילים מחושלים, היה צריך להיות מסופק מהיצרן בארצות הברית ולפי נתונים של מציע נוסף היצרן קבע לוח זמנים של כ-5 שבועות, וזאת מעבר לזמן הובלה (מוצג נ/10). הבחירה של הבסיס לא היה של נידקו אלא כאלמנט שעליו ייעשה תהליך הלבשת השרוול/טבעת ועיבוד. נידקו הזמינה מאורדן את הטבעות שיוכנו בדרך של יציקת חול, שהביא עימו מגבלות שהאריכו לנידקו את משך הזמן של עיבוד אחת הטבעות והיציקה של טבעת שנייה נתקלה בפגמים, סדקים שלא נמצא להם מוצא עד לנקודת הזמן שתרכובות ברום ביטלה את העסקה עם נידקו. ההזמנה מאורדן התבססה על נתון לרמת פני השטח שניתן ע"י תרכובות ברום ואשר שונה ע"י תרכובות ברום אחרי קבלת ההצעה ל-3 משולשים ואחרי צו התחלת העבודה מ-3 משולשים (בין N4-N6) ל-N4 ביום 30.11.04 - אחרי ההזמנה מאורדן. בחודש פברואר שלחה תרכובות ברום לנידקו שרטוט ובנידקו פירשו את הדרישה לרמת הגימור של פני השטח כמתוקנת שוב ל-N1, ובשלב זה העלתה נידקו את דרישותיה באשר ללוח זמנים ולתמורה. בפועל, התברר כי הדרישה לא שונתה מהדרישה של 30.11.04 ל-N4. כאשר נידקו הייתה בסמוך לסיום הגליל הראשון, החליטה תרכובות ברום לפנות למציע השני שמלכתחילה נדחה מחמת המחיר שדרש. התביעה שכנגד היא על העלויות הנוספות שנדרשה להם נידקו בניסיון לסגור את הפערים שנוצרו מחמת השינויים שהוכתבו כאמור ע"י תרכובות ברום. 4. הצדדים חולקים בשאלה העובדתית האם דרישות תרכובות ברום מנידקו, לגבי רמת עיבוד פני השטח של המגרעות (השקדים) על פני הטבעת, השתנו בציר הזמן, גם לאחר מתן צו התחלת עבודה. לשיטת נידקו, מחלוקת עובדתית זו מרכזית כדי להדוף את הטענה שהאיחור שלה היה פועל יוצא של כשלים שלה. לטענת תרכובות ברום, מההתחלה ועד הסוף תמיד הייתה אותה דרישה. לטענת נידקו, הדרישות השתנו ונעו בציר הזמן להחמרה כך שבבקשה לקבל הצעות (מס' 55925) סומן בשרטוט בפריט הרלבנטי סימון המייצג שווה ערך של "עיבוד גס", משולש הפוך עם תוספת 0.8 שמשמעו 0.8 מיקרומטר. דרכי סימון לרמת עיבוד פני שטח יכולים להיות משולש הפוך, כך שמספר המשולשים נותן את הטווח של רמת העיבוד של פני השטח ו/או סימון באות הלטינית "N" כשלידה ספרה, או משולש אחד שלידו ערך במיקרומטר כאשר הסקאלה המסומנת באות N היא בין עיבוד מקסימאלי המסומן כ-N1 לבין עיבוד גס ביותר שמסומן כ-N12. בשרטוט שצורף לבקשה לקבלת הצעות, נספח א' לכתב התביעה, בתיק העיקרי, מופיע משולש הפוך אחד כאשר מעליו רשום 0.8 מיקרומטר, השווה ל-N6 (היקף הסטייה המותר בפרופיל השטח בעיבוד עדין). לטענת נידקו, על בסיס זה היא נתנה את הצעתה. ביום 12.10.04 זימנה תרכובות ברום את נציגי נידקו לפגישה: "לצורך תיאום ציפיות והבהרת פרטים טכניים... וכן מסרה בידיה מפרט טכני לייצור גלילי קומפקטור, אשר כלל שרטוטים עקרוניים ופרטים טכניים הדרושים לביצוע העבודה" (סעיף 7 לכתב התביעה). העתקים של המפרט והשרטוטים צורפו כנספח ג' לכתב התביעה. בשרטוט הרלבנטי המצורף לנספח ג' לכתב התביעה, המכונה "שרטוט עקרוני" מופיעים 3 משולשים, ללא ערך מיקרומטר, של של "N". בנספח לשרטוט מופיע סימון של 3 משולשים וגם: N4-N6. ב-30 לנובמבר 2004 שלח יעקב דהן מטעם תרכובות ברום לנידקו שרטוטים, וכאן הסימון של עיבוד פני השטח הוא משולש אחד עם פירוט נוסף. לגרסת תרכובות ברום, שרטוט עם אותו ערך הומצא שוב בינואר ופברואר 2005. העתקי השרטוט מינואר ופברואר 2005 הוגשו וסומנו נ/7, נ/8 ו-ת/1. לפי עדות יעקב דהן, עלה כי בעת הצגת השרוול המעובד, בפברואר 2005, שהעיבוד של פני השטח ע"י נידקו נעשה לרמה של 3 משולשים ולא N4 (עמ' 14 לפרוטוקול מיום 18.5.11, מול שורה 8). עמדת ב"כ נידקו בסיכומיהם שהרמה של הטבעת שהיה מוכן הייתה של N4 (סעיף 13 לסיכומיהם). בפועל, הטבעות עצמן הותכו ע"י אורדן ולא נבדקו ע"י מומחים. עמדת תרכובות ברום היא שהם לא הסתירו ולא שינו את רמת העיבוד שהם דרשו מלכתחילה. כי בפניה של תרכובות ברום לקבלת הצעות כתוב מפורשות כי: "המגרעות יעברו ליטוש להתאמה למקובל בביצוע מגרעות על גלילי קומפקטור", דהיינו רמה של N4 (נספח 1 לתצהירו של יעקב דהן). התרגום בשרטוטים הוא של יעקב דהן, האיש הטכני, ששרטוטיו היו בשלב ראשון לקבלת הצעות ובהמשך "עקרוניים", שכן מי שהיה צריך לספק שרטוטים מפורטים היה הזוכה במכרז. אבל נידקו לא המציאה שרטוטים ולכן הוא בא לקראתה. דא עקא, לטענת תרכובות ברום, חוסר הניסיון של נידקו גרר אותה לטעויות בהבנת ההזמנה כאשר בדיון המשפטי אף נטען שתרכובות ברום העלתה את דרישותיה מ- N4-N6ל- N1 (סעיף 22 לתצהירו של יניב ניסן). העד יניב ניסן מטעם נידקו מפנה לשרטוט שצורף על ידו כנספח ט"ו שנשלח בדוא"ל. עמדת תרכובות ברום היא שהכיתוב מעל המשולש אינו N1 כי עם N4 (מוצגים נ/7, נ/8 ות/1). בהשוואה מתוך תיק הייצור של גדעון נתיב, הכולל גם את ההזמנה לקבלת הצעות מאוקטובר 2004, עולה כי בשרטוט של יעקב דהן מ-12.10.04 עם תוספת בכתב יד "להמצאת מחיר בלבד" מופיעים 3 משולשים, ובשרטוט מאושר לעבודה שהתקבל אצל גדעון יניב ביום 27.2.05 מופיע N4 מעל משולש אחד (מוצג נ/10). תרכובות ברום לא הגישה חוות דעת מומחה כדי לבסס את טענתה כי די היה במלל "להתאמה למקובל בביצוע מגרעות על גלילי קומפקטור" כדי לתרגם זאת לעיבוד וליטוש לרמה של N4. באי כוח התובעת אינם מפנים בסיכומיהם לראיה כאמור. גם יעקב דהן בתצהירו מסביר, כי לבקשה לקבל הצעות הוא צירף "שרטוט ראשוני בלבד כאינדיקציה לנתבעת לביצוע העבודה הנדרשת" (סעיף 7 לתצהירו). באשר לשרטוט עם הסימון N4 (שנקרא ע"י נידקו בפברואר 2005 כ- N1) הסביר יעקב דהן, כי הוא הכין את השרטוטים כי נידקו לא עשתה כן והוא שלח אותם בדואר ובדוא"ל ב-30/11 [נספח 9 לתצהירו; מוצגים נ/6(א)-(ב)]. לתאריך ה-30/11 מסכימים ב"כ נידקו בסיכומיהם (סעיף 10 לסיכומי באי כוח נידקו). לפיכך אני מקבלת את גרסת תרכובות ברום, כי לא דרשו רמת גימור של N1 כלל. 5. ביום 21.10.04 הודיעה תרכובות ברום טלפונית לנידקו, כי הצעתה התקבלה והועדפה על זו של צד שלישי "גדעון ושרה יניב מפעל מתכת בע"מ" (להלן: "גדעון יניב") אליה פנתה תרכובות ברום בהמשך לייצור המוצר, אך בשינוי ממה שהוזמן מנידקו. הודעה על קבלת ההצעה שנשלחה בדוא"ל ב-25.10.04, והודעה רשמית נשלחה ב-27.10.04. במכתב הרשמי צוין, כי תחילת העבודה מותנית בקיום שלושה תנאים: קבלת צו התחלת עבודה/הזמנה. שרטוטים/מפרט טכני מאושרים לביצוע ע"י ממ"ט תרכובות ברום. (ג) תיאום לוח זמנים לפיקוח מטעם המזמינה (מוצג נ/2). הזמנת עבודה יצאה ביום 21.11.04 ונחתמה ביום 22.11.04 ע"י 2 הצדדים, כאשר מועד תחילת העבודה צוין להיות 31.10.04 ומועד הסיום 15.12.05 (טעות סופר - מ' ו') (מוצגנ/3(א)). באותו יום גם התקיימה ישיבת בנוכחות אנשי תרכובות ברום, ובכללם יעקב דהן, וכן אנשי נידקו. בישיבה זו נקבע, כי "טיב פני השטח יהיה בהתאם לשרטוטים שנמסרו" (נספח 7 לתצהירו של יעקב דהן). מ-30 לנובמבר החל תהליך של מרדף מטעם תרכובות ברום אחרי נידקו לקבלת לו"ז וכן הכוונה לפעולות לביצוע (נספחים 4-5, 7, 10-12 למוצגי תרכובות ברום). ב-2.12.04 שלח יעקב דהן דוא"ל לנידקו ומזכיר להם שתאריך האספקה הוא 26.1.05 (ובכך תיקן את הטעות בצו התחלת העבודה). באותו יום השיב דוד ניסן מנידקו ליעקב דהן, כי הצפי לקבלת היציקה של גלם השרוול הוא 15.12.04 ולוח הזמנים לגמר העבודה הוא 70 יום (נספח 12 לתצהיר יעקב דהן). לכך משיב דוד ביטון מטעם תרכובות ברום, כי ההתחייבות היא 3 חודשים והודעת הזכייה נשלחה ב-27.10.04. ניתנה ארכה עד 10.2.05 (נספח 13 לתצהיר יעקב דהן). כן הוסף שיהיה קנס על כל יום איחור. ביום 13.12.04 התקיימה ישיבה משותפת ועלה, כי גלם הסטלוי (חומר גלם של השרוול/טבעת) הגיע לנידקו והחל עיבוד שמסתיים סופית רק אחרי הרכבת השרוול על הציר. כן דווח שתאריך האספקה של הציר מהיצרן בחו"ל הוא 15.1.05 והוחלט לבדוק קיצור הזמן בטיסה. גם הוסכם על שינוי לוח הזמנים ליום 10.2.05. 6. בישיבה ביום 5.1.05 עלה, כי טרם הגיעו הצירים, החישולים שהוזמנו מחו"ל. דוד ניסן מטעם נידקו מסר שכאשר הם יגיעו יידרשו 2-3 שבועות לסיום. ביום 9.2.05 מפרט יעקב דהן לדוד ביטון, בתרכובות ברום, כי הצירים המחושלים הגיעו מחו"ל ובוצע עיבוד ראשוני להרכבת השרוול ההסטולי. אך גם הוערך מטעם נידקו כי סיום עיבוד השרוול ההסטולי הראשון יהיה "ביום ב' הקרוב" ויועבר לתרכובות ברום עד ליום ה', 17.2.05, לצורך הצגת עיבוד פני השטח ואישורו. לעומת זאת, סיום עיבוד השרוול ההסטלוי השני יהיה עד 9.4.05 וסיום עד 8.5.05. הרכבת הקומפקטור וכיוונים בבית המלאכה - 23.5.05 (נספח 18 לתצהיר יעקב דהן). ביום 15.2.05 הגישה נידקו דרישה לעלויות לייצור גליל אחד בנוסף למחיר המקורי (מוצג נ/11(א)). 7. גרסת אורדן באשר לדרישת נידקו ממנה הייתה לקבל הצעה לטבעת יציקה ללא דרישות מיוחדות (פניה מיום 8.11.04). אורדן שלחה לנידקו הצעת מחיר (מוצג ב' לתיק מוצגי ארדן). ישנה מחלוקת בין נידקו לאורדן לגבי רישום בכתב יד של ניב ניסן: "נא לוודא 0 דפקטים" - בעותק שבידי נידקו (נספח ט'2 לתצהיר ניב ניסן; פרוטוקול מיום 26.7.11). בתשובה, ביום 9.11.11 העבירה נידקו לאורדן סקיצה תבנית היציקה וביקשה את אישור אורדן לייצור תבנית היציקה ע"י נידקו. לאחר מכן, ביום 14.11.11, העבירה נידקו לאורדן הזמנה ראשונית לביצוע שתי היציקות (מוצג ד' למוצגי אורדן). בהזמנה זו מופיעה התוספת הבאה: "ללא פגמים ללא פורים במידה ויהיה פגמים לאחר עיבוד שבבי לא יתקבל היציקה ונחייב את זמן החריטה" (סעיף 8.4.2 לתצהיר יעקב אפל מטעם נידקו). דרישה זו לא הייתה מקובלת על אורדן שהציעה פיתרון נגדי של השבת היציקה והחלקתו ע"י אורדן בתהליך ריתוך ולכך הסכים ניב ניסן (סעיף 8.4.5 לתצהירו של יעקב אפל). לפי גרסתו, הדבר הוסכם ע"י ניב ניסן מטעם נידקו ועל כן ההזמנה הושבה תוך החלפת המלל ל: "נידקו יבצע ע. שבבי ראשוני, ובמידה ויתגלו פגמים אורדן תתקן ותחזיר לעיבוד סופי". על כן מבחינת אורדן זו הייתה ההסכמה נכון ליום 15.11.04. ביום 17.11.04 אושרה הסקיצה של נידקו של מודל תבנית היציקה. על פי גרסת יעקב אפל, היציקות הומצאו לנידקו לעיבוד ביום 9.12.04 - טבעת אחת וביום 5.1.05 הטבעת השנייה. ביום 11.1.05 החזירה נידקו את הטבעת הראשונה לאחר עיבוד שבבי לתיקון פגמים שהתגלו על פני השטח והתיקונים הסתיימו ביום 17.1.05 והטבעת הושבה לנידקו. ביום 1.2.05 השיבה נידקו לאורדן טבעת לתיקון פגמים. לגרסת יעקב אפל מטעם אורדן, לא ברור האם מדובר בטבעת הראשונה או השנייה כי תוך כדי עיבוד הוסרו סימני הזיהוי של אורדן. היחידה הושבה ביום 6.2.05 לנידקו. פנייה נוספת של נידקו ביום 18.2.05 התבררה להיות הבדלי גוון. בסוף חודש פברואר, בראשית חודש מרס שוב הייתה דרישה לתיקון פורים, אך אז התברר לאורדן שהם נגלו כי בנוסף לעיבוד השבבים, היציקות גם עברו תהליך אלקטרו ארוזיה שאז התגלו "סדקונים" (פורים קטנטנים - תצהירו של יעקב אפל). ניסן יניב חלק על טיפול תרמי שנרשם בסיכומים של יעקב דהן לגבי הטבעות (סעיף 19 לתצהירו). לוח הזמנים שעמד לרשות נידקו היה 3 חודשים/75 ימי עבודה, מיום צו התחלת העבודה (מוצגים ב' ו-ג' למוצגי נידקו). דהיינו, עד 22.2.05. אולם, לשיטתה של תרכובות ברום, ה-3 חודשים הסתיימו ב-26.1.05 ומכאן ניתנו ארכות. לטענת תרכובות ברום הייתה זו נידקו שהעלתה, תוך הפרת החוזה, דרישה ללוח זמנים חדש ביום 15.2.05 וגם שינוי של התמורה. הראיות מצביעות על כך שעמדת נידקו היא תוצאה מקריאת השרטוט שהומצא שוב בפברואר 2005 להיות עם דרישת N1 ולא N4 הדרישה הקודמת. מתיק הייצור של גדעון יניב עולה, כי ההזמנה מגדעון יניב הייתה במועד כלשהו לפני 27.2.05 שאז מתייחס גדעון יניב לקושי של שימוש בחומר מסוג 4130 שנדרש לחישולים לאור התלות בלוח הזמנים של היצרן האמריקאי. יעקב דהן, החל את המשא ומתן כשבוע קודם (עמ' 19 לפרוטוקול מיום 18.5.11). הסברו היה שזו הייתה הצעת דוד ניסן (מול שורות 22-23). על פי שיטת אורדן, היא עמדה בהתחייבויותיה נכון ליום 6.2.05 - עד שהתברר לה כי בשלב מסוים היציקות עוברות תהליך אלקטרו ארוזיה, ומתגלים "סדקונים"/"פורים קטנים". על פי תרשומות הישיבות המשותפות שרשם יעקב דהן מטעם תרכובות ברום, המידע ששרוולי ההסטלוי נמצאים בטיפול טרמי הוא נכון ליום 16.1.05, דהיינו כאשר בידיעת נידקו שעליה לספק רמת עיבוד פני שטח של N4 (סיכומי בא כוחה מאשרים ששרטוטים עם סימון זה הגיע לנידקו ב-30.11.04) (מוצג 15, נספח, לתצהירו של יעקב דהן מטעם תרכובות ברום). מתוך עדותו של יעקב אפל עולה, כי לרמה של "0 דפקטים", כלשון הטקסט, שהוא לא הסכים לו, אורדן לא הגיעה. הוא הציע פיתרון ב-7.3.05 (מוצג כ' למוצגי נידקו). 8. נידקו הגישה חוות דעת מומחה, של צבי גובר, אשר חיווה את דעתו כי האיחור של נידקו נבע מהפגמים ביציקות של אורדן. כנגד הגישה אורדן חוות דעת של ד"ר זמיר קורן, מנהל מכון המתכות במוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ אשר קבע, כי נידקו הזמינה מאורדן שתי טבעות יצוקות מחומר HASTELLOY C-272 המיוצרות בשיטת יציקת חול, וניתן היה לעבד את פני כל השטח ברמה של N4 לאחר תיקון פגמי שטח. הצפי לפגמים היה צריך להיות, לפי חוות דעתו, בידיעת נידקו לאור אי הרציפויות שעלולות להיות בחומר היצוק (סעיף 5.2 לחוות דעתו). לשיטת מומחה נידקו, צבי גובר, במה שהתקבל מאורדן אי אפשר היה להגיע לטיב השטח יותר טוב מ- N4(עמ' 19 לפרוטוקול המוקלט מיום 23.5.11, מול שורות 1-3). הוא התבקש ע"י באת כוח התובע, עו"ד אילנה בר-טוב, להעריך את משך הזמן שנדרש להליך עיבוד בשיטת אלקטרו ארוזיה לרמה של N4 והשיב, כחודש לקבלת חומר לעיבוד (עמ' 23 לפרוטוקול המוקלט, מול שורות 16-19). המומחה גם הבהיר שרמת היציקה היא פועל יוצא של משא ומתן בין הצדדים ואין רמת יציקה אחידה (הוא השווה בין המוצר שהוזמן לחלק של מטוס - מ' ו')(עמ' 38 לפרוטוקול מיום 23.5.11). המומחה אישר בחקירה נגדית לבא כוח אורדן, כי עד כמה שהוא הבין ה"פגמים" הזעירים שעלו והתגלו, נבעו מהניסיון להביא את רמת העיבוד ל-N1 (עמ' 44 לפרוטוקול מיום 23.5.11). למועד ניהול המשפט, הטבעות כבר לא היו קיימות (עמ' 5 לפרוטוקול מיום 11.9.08) כי הם הותכו ע"י אורדן לאחר שהם הוחזרו לאורדן ע"י נידקו (עדות ניסן יניב ביום 26.7.11). חקירת מומחה אורדן ביום 26.7.11 אישרה שבפניו לא היו הטבעות שאורדן ייצקה, והוא קיבל כנתון של נידקו כי הרמה של העיבוד היה N4. הוא נשאל על מגבלות יציקת חול והשיב שבכל יציקת חול יש "אי רציפויות" שנובעות מהרכב החול ותגובתו לתהליך. לפי עדותו, כשצריך יציקות מאוד איכותיות הולכים לשיטות יציקה הרבה יותר יקרות ומבקשים "גרייד וקלאס" שנעשות ביציקות תעופתיות. אי רציפות, לפי עדותו, אינו פגם. להבדיל מסדק. כי אי רציפות זה טבע החומר, ותקין זה גם כשיש פגמים מקרוסקופיים. 9. יעקב דהן נחקר לגבי טענתו שרמת הגימור של הגליל והטבעת שהוצגו ע"י נידקו בפברואר 2005 לא עלתה על N4-N6. לפי עדותו של יעקב דהן הוא קיבל קוביה ממתכת מגדעון יניב עם עיבוד פני השטח והוא הציג זאת בפני ביהמ"ש, כמוצר בר בדיקה. לעומת זאת, נידקו לא סיפקה דוגמא כאמור (עמ' 24 לפרוטוקול מיום 18.5.11). יעקב דהן בחן את השרוול שהוצג בפניו ע"י נידקו האם זה מבריק - פני מראה - חלק וסבר ממראה עיניים שהעיבוד לא מגיע לרמה כזו (עמ' 24 לפרוטוקול; פרוטוקול מוקלט מיום 26.7.11) אבל בפועל מה שהפריע ליעקב דהן ומכאן לתרכובות ברום היה לוח הזמנים וכי נכון ליום 13.2.05 הוא הבין שהוא לא מצליח להוציא מנידקו את הציוד בזמן (עמ' 26 לפרוטוקול). אז הוא בא ביום 13.2.05 עם הממונים עליו לפגישה עם דוד ניסן, ובהמשך נשלחו ע"י נידקו הדרישות החדשות של תמורה ולוח זמנים (עמ' 26 לפרוטוקול). לשאלת ב"כ צד ג' 2 אישר יעקב דהן, כי ביום 12.1.05 הם ראו מה שהוכן וכעבור חודש הם ראו שבוצעו רק 40 שורות מתוך 100 בשרוול אחד מתוך שניים (עמ' 27 לפרוטוקול). הוא הוסיף, כי לו נידקו הייתה מסיימת את העבודה, הוא היה משתמש בגלילים כרזרבים (עמ' 27 לפרוטוקול מיום 18.5.11). טענת יעקב דהן בתצהירו תואמת את האמור בסעיף 37 לכתב ההגנה של נידקו. בכתב ההגנה טוענת נידקו כי בגליל אשר ייצורו כמעט הושלם, בוצע עיבוד ברמה של 3 משולשים (N6) באזור הגילעון (סעיפים 37 ו-40 לכתב ההגנה). האמור בכתב ההגנה "עודכן" בעדותו של יניב ניסן כי הרמה הייתה N4, הרמה הגבוהה ביותר של שלושת המשולשים (סעיף 23 לתצהירו). והוסף כי כשנידקו נדרשה ל"פני מראה" הטבעות הוחזרו לאורדן, וזאת כאמור אחרי קבלת השרטוט שבו נקראה הדרישה לפני שטח להיות N1 ולא N4 (סעיף 24 לתצהירו של ניב ניסן). בחקירתו ביום 26.7.11 חזר ניב ניסן על הטענה שבביקור בפברואר הוא הראה ליעקב דהן מוצר עם פני שטח של N4, אך יעקב דהן דרש בלשון ציורית רמה שהוא יכול להתגלח (פני מראה)(הפרוטוקול בידי ביהמ"ש מחברת ההקלטות לא כולל מספרי עמודים או מספרי שורות, ולכן ההפניה היא רק ליום הדיון - מ' ו'). כמו כן ניב ניסן העיד שהציג לעקב דהן דו"חות ביקורת להוכיח שהעיבוד היה ברמה של N4 (מוצג ט"ז לתיק המוצגים של נידקו). העד נשאל היכן התיעוד שלו לתוכן הפגישה והוא הפנה את באת כוח התובעת לדברי העד שלה בחקירתו (עמ' 24 לפרוטוקול - מ' ו'). העד הפנה לדו"ח הביקורת של נידקו, וציון הדרישה של N4 ל"מרובעים על הטבעת" (פריט 7 למוצג ט"ז למוצגי נידקו), כאשר הדו"ח רשום ליום 15.2.05, וכן לאישור (מוצג נ/11(א)-(ג)). 10. דרישות נידקו בפברואר 2005 באו על רקע מספר גורמים. גם בשל טעות בהבנת דרישות נציג תרכובות ברום בחודש פברואר והשרטוט ששלח בהקשר לרמת גימור פני השטח, גם מחמת קשיים בהתמודדות עם בעיית יציקה לגבי אחת הטבעות. כמו כן, בגלל סוג היציקה שנבחרה, נידקו לא עמדה בלוח הזמנים החוזי לגבי הטבעת שלא הייתה לה בעיית סדקים, אם כי היא הייתה קרובה לסיימו. יוסף לכך שעד חודש פברואר 2005 נידקו למעשה קיבלה את השינויים שהכתיבה תרכובות ברום חד צדדית בהערכתה הראשונה של לוח הזמנים מבלי לראות בכך עילה לשינוי או לביטול העסקה. דהיינו השינויים בדרישות של פני שטח וכן לוח הזמנים שלא היה כנראה ידוע לה מראש לאספקת הצירים המחושלים מהספק בארה"ב. תרכובות ברום תבעה מנידקו לשלם לה פיצוי בגין מספר רכיבים: הפסד כתוצאה מהצורך לשלם לגדעון יניב כ-118,932 ₪ יותר ממה שהיה צריך לשלם לנידקו עבור אותו מוצר. הסכום משוערך עומד ליום הגשת התביעה על 132,045 ₪; פיצוי ללקוחות לפי החלוקה הבאה: 230,000$ ללקוחה, חברת הרקולס, על הפרת התחייבות ע"י אספקת חומר אבקתי במקום חומר מגולען. הסכום מבוסס על דרישת הלקוחה. כמו כן, נטען שבפועל שולם פיצוי לחברת הרקולס בשווי 152,000$ השווים ליום הגשת התביעה 617,120 ₪. נטען גם לנזק בהקשר לאספקת 877 טון חומר אבקתי לחברה במקום חומר מגולען בעלות נוספת של 40$ לטון והנזק עומד על 35,000$. גריסה מחדש של 93 טון חומר במצבו האבקתי בעלות של 227$ לטון ובסך הכול 21,100$ השווים ל-85,666 ₪ ליום הגשת התביעה וזאת כדי לעמוד בהתחייבות של אספקת חומר לחברת "קוריטה" מיפן. (ג) פיצוי על הפרת החוזה וגרם הפרת חוזה - בסך של 100,000$. 11. בא כוח תרכובות ברום טען בסיכומיו כי יש לקבל את הסעדים הנתבעים כדלקמן: לגבי הפער בין עלויות ייצור שדרשה נידקו לבין גדעון יניב - נטען כי מחמת לוח הזמנים המקוצר שנוצר מחמת חוסר יכולת נידקו לספק את הגלילים שהוזמנו ולוח הזמנים של היצרן האמריקאי, באשר לחומר של הצירים המחושלים (מס' 4130), הציע גדעון יניב לייצר את הצירים מחומר אחר שאינו תלוי ביצרן האמריקאי (מס' 4340) ותרכובות ברום אישרו זאת (מוצג נ/10). גדעון יניב גם יצר את הטבעת אחרת וברמת גימור פני שטח של N4. נטען, כי היה על נידקו לצפות את הנזק הזה וזאת גם בהתבסס על הוראות סעיף 11 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א - 1970. בסיכומיו חלק בא כוח נידקו על הדרישה לשלם על ההפרש בין הסכום שסוכם עם נידקו לביצוע ההזמנה לסכום שסוכם עם גדעון יניב. לטענתו, יעקב דהן פנה לגדעון יניב כדי שהתוצאה תהיה שהגלילים שהכנתם תסתיים בסוף, ישמשו כרזרבה (עמ' 19 לפרוטוקול מיום 18.5.11, מול שורות 25-27). כמו כן, לא הובאה אסמכתא ששולם דבר מה לגדעון יניב. גם נטען כי לכך יש להוסיף שגדעון יניב השתמש בגלילים מחומר אחר (עמ' 19 לפרוטוקול, מול שורות 16-17) וכן כי הצעת נידקו שהתקבלה הייתה על בסיס דרישה ליצר פני שטח ברמה של "לא מעובד" (0.8 מיקרומטר), ואילו הדרישה מגדעון יניב הייתה מראש ליצר פני שטח של N4. כמו כן, נטען שלא הוגשה חוות דעת מומחה לגבי הגלילים שביצע גדעון יניב מבחינת טיב פני השטח, והדרישות השונות לטיב פני השטח. הוסף כי עובדתית, תרכובות ברום עשתה שימוש מוגבל בגלילים שיוצרו ע"י גדעון יניב (עמ' 19 לפרוטוקול, מול שורות 16-17). באשר לחברת "הרקולס" נטען ע"י ב"כ תרכובות ברום כי בהתייחס לנספח 2 לתצהיר גב' בורוכוב (תכתובת של חברת "הרקולס") - מדובר בתכתובת בזמן אמת מיום 27.2.05 בגלל שתרכובות ברום לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי חברת "הרקולס". זו תכתובת בין קרלוס לבין ג'אן לואיס שבו ג'אן לואיס מבקש מקרלוס לחזור על חישוביו והפעם לתקופה של נובמבר 2004-ינואר 2005. נטען ע"י גב' בורוכוב כי היה הסכם בין התובעת לבין חברת "הרקולס" מדצמבר 2003, שהתובעת תספק לה את החומר במצב מגורען ולא אבקתי. במסמך יש גם חישוב להבדל בעלויות בין חומר אבקתי למגולען מבחינת הפיצוי. עו"ד עמיר מוסיף: "והדעת נותנת כי בין החודשים אפריל-יולי לחודש ינואר 2005 לא היו הבדלים כל כך משמעותיים במחירים ובעלויות" (סעיף 84 לסיכומיו). בתשובה נטען ע"י עו"ד שור ב"כ נידקו שהתביעה ל-617,120 ₪ מתבסס אך ורק על נספח 2 לתצהירה של גב' יהודית בורוכוב מטעם תרכובות ברום, שהוא תכתובת בדוא"ל שהעדה לא ערכה. בתצהירה מתייחסת העדה לנספח 1 כמכתב של הלקוחה, חברת "הרקולס", בא בשעה שנספח 1 הוא מכתב שלה לבאי כוח תרכובות ברום ואילו לנספח 2 לתצהירה היא מתייחסת בתצהיר כמסמך שהיא ערכה ובפועל כוונתה לנספח 1 בתצהיר (ו-2 בפועל) שנערך ע"י חברת "הרקולס". את הנתון האחרון היא אישרה בפרוטוקול (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 23.5.11). כמו כן, העדה אישרה בחקירה נגדית, כי הפיצוי הנדרש ע"י "הרקולס" מקורו בנזק שנגרם לפני הזמנת הגלילים מנידקו, במהלך החודשים יולי עד אוקטובר 2004 (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 23.5.11). לגבי התביעה לפיצוי על עלויות נוספות של אספקת החומר כאבקתי ולא מגולען לחברת "הרקולס" בסך של 147,350 ₪ ובסך של 85,666 ₪ בהתייחס לחברת "קוריטה" ביפן - נטען כי התובעת לא הניחה תשתית ראייתית לנטען משיקוליה המסחריים. הנושא אף עלה בשלב ההליכים המקדמיים וביהמ"ש התיר לתרכובות ברום לא לחשוף מסמכים שלדעתה פוגעים בה ובלקוחה שלה, אך הזהיר כי "העדרה של הראיה הטובה ביותר תילקח בחשבון במשקל הראיות" וכן כי אי הצגת החוזים עלולה להתפרש לרעת התובעת [ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה (1) 736 (1980)]. להשלמה, נטען ע"י ב"כ תרכובות ברום, כי התובעת חברה ציבורית בעלת מוניטין רב שהנתבעת עובדת עמה כ-60 שנה ולכן יש לקבל את נתוניה (סעיף 88 לסיכומי עו"ד עמיר). לגבי הפיצוי הנתבע בגין נזק לא ממוני - נטען שהוא על פי סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות). בתשובה נטען ע"י ב"כ נידקו כי מדובר בנזק לא ממוני. הוא לא קיבל ביטוי בתצהיר עדות ראשית של עדי תרכובות ברום ואין פוסקים "עגמת נפש" לתאגיד, שזה מיהותו של הפיצוי הנתבע. הכרעה בתביעות תרכובות ברום 12. התביעה לפער בין הסכום שהיה צריך להיות משולם לנידקו לבין הסכום ששולם לגדעון יניב - הסכום שהוסכם עם נידקו היה עבור מוצר שונה מזה שהוסכם עמו עם גדעון יניב בהיבט רמת עיבוד פני השטח, כפי שעולה מתיק הייצור של גדעון יניב. לא זו אף זו, ב-12.10.04 קיבלה גדעון יניב מתרכובות ברום שרטוט שמיועד לקבלת הצעת מחיר עם 3 משולשים, כלומר N4-N6 ולבסוף העסקה נכרתה בפברואר 2005 על בסיס רמה של N4 (מוצג נ/10). למועד זה נידקו כבר הגישה את הצעתה על בסיס שונה (של עיבוד יותר גס) ולא התבקשה לעדכנה עם "עדכון" הדרישה ל-3 משולשים או בשנית עם עדכון הדרישה ל-N4 (ב-30.11.04). כמו כן, נידקו נדרשה לתת הצעה לצירים מחושלים מחומר מס' 4130. יתכן ואילו תרכובות ברום הייתה נותנת לה לכלול בהצעה חלופות אחרות, היא הייתה עושה כן לאחר בירור לוחות זמנים ועלויות. הצעת גדעון יניב לחומר אחר לקחה בחשבון את הזמן שאבד אך גם את דרישת לוח הזמנים של תרכובות ברום מאוקטובר 2004 שהייתה 3 חודשים קלנדריים (מכתב גדעון יניב מיום 27.2.05). לבסוף, על פי חוות דעת מומחי נידקו ואורדן, ובהעדר חוות דעת מטעם תרכובות ברום עולה, כי חשיפת הפורים, האי רציפויות, היה פועל יוצא של הדרישות לרמת עיבוד פני שטח של 3 משולשים ובהמשך ל-N4, וההסדר שבוצע בשטח עם אורדן של השבה לריתוך האי רציפויות. מכל הטעמים במצטבר, הנזק לתרכובות ברום נגרם מחמת התיקון הכפול של הדרישות שלה מנידקו מבלי להציע לה, יחד עם התיקון, לתקן את התמורה הנדרשת ואת לוח הזמנים, וקביעת סוג החומר של הצירים המחושלים כנתון. לפיכך, אני דוחה את התביעה בראש נזק זה. התביעה לפיצוי חברת "הרקולס"- לפי עדותה של גב' בורוכוב בין התובעת לבין חברת HERCULES INC. נחתם חוזה בחודש דצמבר 2003 לפיו הוסכם, כי תרכובות ברום תספק לה אמיניום ברומיד (להלן: "החומר") במצב קומפקטד (מגולען - מ' ו'). גב' בורוכוב סיפרה שהלקוחות כעסו על העיכוב שנוצר באספקת החומר המגולען (סעיף 16 לתצהירה) . גם נטען על ידה כי האספקה של חומר מגורס גם גרם נזקים לחברת "הרקולס" וחברות הבת שלה (סעיף 16 לתצהירה). לכן בעקבות הפרותיה של נידקו הסבירה גב' בורוכוב שתרכובות ברום פיצתה את "הרקולס" באספקה של חומר מסוג "הלוברום" בשווי הפיצוי המוסכם בין תרכובות ברום לבין חברת "הרקולס" בסך של 230,000$, שהיה קצת פחות מהמכירה השוטפת עד אז ל"הרקולס" של הלוברום שעמד על 152,000$ (סעיף 19 לתצהירה). לא הובאו ראיות חיצוניות לנטען למעט נספח 2 מיום 27.2.05. במכתב כותב ז'אן לואיס בחברת "הרקולס" לקרלוס בחברת "קרלוס", כי הוא מבקש שיחזור של נתוניו מהשנה הקודמת אך בהתייחס לתקופה שבין נובמבר 2004 ועד ינואר 2005 באשר לכמויות. במסמך זה, שהסיבה להוצאתו לא הוברר, יש פירוט עלויות שונות בהתייחס למצבי צבירה שונים. מעבר לכך שהדוא"ל אינו מפרט באיזה חומר מדובר, הוא בכל מקרה לא רלבנטי לתיק זה כי התקופה המבוקשת במכתב היא תקופת הייצור המוסכמת של הגלילים גם לשיטת תרכובות ברום (נובמבר עד ינואר). לא הובא עד שיעיד שעלויות אלו נותרו סטטיות גם לעתיד ולאיזה עתיד. ככל שתרכובות ברום הייתה צריכה לספק את החומר במצב מגולען, על פי החוזה שלה עם חברת "הרקולס", שלא הוצג, בתקופה נשוא התכתובת האמורה, הנזק שלה הוא פועל יוצא של לוח הזמנים שבחרה בו כדי לבקש הצעות וניתן להוסיף גם בחירתה לשנות את הדרישות על פני תקופת החוזה עם נידקו. לא הוכח הקשר בין הפיצוי לחברת "הרקולס" לעילת התביעה ולא הוכח ראש הנזק של פער מחירים בין אספקת חומר מגולען לאבקתי. ניתן היה להגיש חוות דעת מומחה המנתח את הרווחים של התובעת של אספקת חומר אבקתי ומגולען, תוך צירוף האסמכתאות לחוות הדעת. עלויות יצור של גריסה - חברות "הרקולס" ו "קוריטה" - נטען על ידי תרכובות ברום כי היה על תרכובות ברום לגרוס את החומר האבקתי עבור חברות הרקולס וקוריטה. לא הובהר בתצהיר גב' בורוכוב מה היו הנסיבות שהביאו לצורך בגריסה, אך מתצהירה של גב' בורוכוב עולה כי הגריסה של החומר במצב אבקתי נדרש לכל הלקוחות. לא הורם נטל השכנוע לסיבה לכך שהחומר האבקתי התגבש וחייב גריסה, והאם זה חלק אינטגרלי מהחומר, שינוע החומר וכדומה. לא הובאו ראיות לשאלה האם יש חלופות אחרות, חוץ מגלעון שהם יותר זולות מגרסה. וגם לא הובאו ראיות לעלויות הגריסה מעבר לתצהיר הגב' בורוכוב. לא הוגשה חוות דעת ולא הועדו עדים למעט עדותה של גב' בורוכוב שהיא עדות על תוצאה. גם לא הובאו ראיות ישירות להפסד הכלכלי דהיינו כמה חומר נגרס ואיך חושבו העלויות. לא השתכנעתי כי ניתן להסתפק בעדותה של גב' בורוכוב במקום שיש תיעוד וראיות טובות יותר. המנעות מהצגתם מחייב הסבר. אינני מקבלת את ההסבר של פגיעה בסוד מסחרי שניתן כהצבת עובדה. גם לא ניתן להכריע במחלוקת כלכלית על בסיס שמה הטוב של חברה ציבורית כפי שהוצע בסיכומים. מעבר לנדרש - עורך דין בסיכומיו אינו יכול "להשלים ראיות" ונזק כלכלי אינו פועל יוצא של הנחת הנחות (סעיף 84 לסיכומי עו"ד עמיר). מכל הטעמים במצטבר, אני דוחה את כל ראשי הנזק הכלכליים, סעיפים 42-46 לכתב התביעה בתיק העיקרי. 13. פיצוי לפי סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות) - נזק לא ממוני - ביהמ"ש העליון פסק כי ככלל אין לפסוק נזק לא ממוני לתאגיד. אם נגרמה עגמת נפש לאורגן או לבעל עניין, ניתן לשקול פיצוי כאמור אם מוכח שהמפר היה צריך לצפות כי יגרם לאותו גורם אנושי עגמת נפש [ע"א 8588/06 דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ (טרם פורסם, 11.11.10 - )]. בתביעה בפני הפיצוי הלא ממוני נדרש לתאגיד בלבד. בנוסף, העולה מהתשתית הראייתית הוא שה"הפרה" של נידקו הוא פועל יוצא של התנהלות התובעת עצמה. לכן גם לגופם של דברים, לא מצאתי לפסוק "עגמת נפש" או נזק לא ממוני. מעבר לנדרש, נזק לא ממוני אינו חלופה להוכחת נזק. אין זה המקרה שהתובעת לא הייתה יכולה להוכיח את הנזקים שלה ואז יש בסיס משפטי לבחון אומדנא דדיינא [ת.א. (מחוזי-ת"א) 1094/07 צ'רלטון בע"מ נ' טלראן - תקשורת (1986) בע"מ (טרם פורסם, 19.5.11 - )]. מכל הטעמים במצטבר, התובעת לא הוכיחה את הנזק שנגרם לה, ולפיכך תביעתה נדחית. הודעת צד שלישי 14. לנידקו מחלוקת עם אורדן לתוכן ההזמנה של נידקו מאורדן. ביום 8.11.04 נידקו פנתה לאורדן לקבלת הצעה (מוצג א' למוצגי אורדן). בפניה נמסרו הפרטים הבאים: טבעת יצוקה תוך ציון מידות מחומר הסטלוי והכמות. אין דרישות מעבר לכך. ביום 9.11.04 השיבה אורדן עם הצעה ראשונית של 40$ לק"ג יציקה בכפוף לשינוי מחיר ותבנית תסופק ע"י נידקו (מוצג ב' למוצגי אורדן). ביום 9.11.04 שלחה נידקו לאורדן סקיצה ובקשה לאישורה לתבנית. ביום 14.11.04 שלחה נידקו לאורדן הזמנת קנייה כאשר ההזמנה כללה את המלל הבא, שהוא במחלוקת: "ללא פגמים ללא פורים במידה ויהיה פגמים לאחר עיבוד שבבי לא יתקבל היציקה ונחייב את זמן החריטה" (מוצג ד' למוצגי אורדן; מוצג י' למוצגי נידקו). לגרסת יעקב אפל, הוא לא הסכים למלל האמור והתקשר עם יניב ניסן והגיעו עמו להסכמה חדשה, שבמקומה יבוא "נידקו יבצע ע. שבבי ראשוני ובמידה פגמים אורדן תתקן ותחזיר לעיבוד סופי" (מוצג ה' למוצגי אורדן). גרסה זו אינה מקובלת על יניב ניסן שהסביר שהם פנו לאורדן מחמת מומחיותה והיא המובילה בישראל ביציקות והתחייבותה לבצע יציקה "נקייה מפגמים" (סעיף 14 לתצהירו). אין מחלוקת שבפועל עם גילוי הפורים, תוצאת בועות ביציקה, נידקו ואורדן פעלו על פי החלופה עליה העיד יעקב אפל ולא החלופה של "אי קבלת היציקה". כלומר, גם אם נידקו לא נשאלה ולא הסכימה לתיקון היא פעלה על פיו בהיבט זה שהיא החזירה טבעות לתיקון. אולם גרסת יעקב אפל לתכן ההסכמה אינה מדויקת מפני שגרסה פנים מפעלית של אורדן קובעת שהיציקה תהיה ללא פגמים (מוצג ז' למוצגי אורדן; סעיף 10.1. לתצהירו של יעקב אפל). כאשר נידקו השיבה את טבעת עם פורים, הם תוקנו ע"י אורדן ולא הייתה מחלוקת לקיומם (סעיפים 10.4-10.7 לתצהירו של יעקב אפל). אין מחלוקת שהעיבוד השבבי גילה "פורים". או בלשון אחר: "אי רציפויות". שני המומחים העידו שזו תוצאה של יציקת חול מחמת המפגש של האלמנטים המרכיבים את החול, המתכת והחום שמשמשים בתהליך היציקה. בחוות דעת המומחה מטעם נידקו, צבי גובר, ישנו ריכוז הנתונים שהוצגו לעיונו. לפי תרשומת זו ב-11.1.05 הוחזרה יחידת יציקה לאורדן לתקן פגמים. ביום 15.2.05 יניב ניסן מסר כי הציג לאנשי תרכובות ברום טבעת אחת מושלמת כולל תעודת ביקורת איכות בו צוין כי נמדד טיב של N4. אבל ב-18.2.05 עולה ממכתב של נידקו לאורדן שיש בעיות עם יציקת השרוול השני וב-7.3.05 ממכתב אורדן לנידקו עולה כי נעשה תיקון סדקים בריתוך TIG. ביום 24.3.05 אורדן מציעה לנידקו הצעה לתיקון שרוול לקבלת טיב שטח נקי מפגמים. ביום 5.5.05 נידקו מחזירה לאורדן סחורה פגומה. על פי גרסה זו בשרוול אחד היו פגמים, שגם לשיטת מומחה אורדן ענו על הגדרת "פגמים" שלא ניתן היה לתקן, ולא "פורים" או "אי רציפויות". לעומת זאת, בשרוול שני תוקנו הפורים ולשיטת נידקו הוא היה מוכן למסירה לתרכובות ברום. מומחה אורדן, ד"ר זמיר קורן, השווה בין היתר את אופן הייצור של גדעון יניב לזו שבחרה נידקו. ההשוואה נעשתה מתוך תיק הייצור של גדעון יניב (מוצג נ/10). במקום יציקת החול, העדיף גדעון יניב לרתך פלטה מעורגלת ולאחר מכן בוצעה בדיקה רדיוגרפית 100% לבדוק פגמים בריתוך. לפי חוות דעתו, טבעת המיוצרת בשיטה זו יכולה לתת תוצאות יותר טובות מבחינת טיב שטח נטול פגמים (סעיף 3, סיפא, לחוות דעתו). גם ד"ר קורן חזר על כך שביציקת חול מתקבלות אי רציפויות ביצוק, כולל זיהומים לא מתכתיים, או חללים כדוריים שנוצרים מספיחת גזים לחומר המותך בזמן ההתכה, והתקררותו. תהליכים אלה קשורים לקשרן בחול שעלול לשחרר גזים בזמן התחממותו (חוות דעת ד"ר קורן, סעיף 4.1). זו גם עמדת צבי גובר. כלומר, בחירת יציקת חול משמעה אותו עיכוב שנוצר מתיקון פורים. הבחירה ביציקת חול לא הוכתבה ע"י תרכובות ברום. משמע, שהפיגור של נידקו נוצר בחלקו מחמת בחירתה בשיטת יציקת חול לייצור השרוולים/טבעות ולגבי טבעת אחת מפגמים בעבודת אורדן (הטבעת השנייה עם הסדקים). באשר להסדר החוזי בין נידקו לאורדן, גם לשיטת אורדן והמומחה שלה, סדקים הינם פגמים, ובהתייחס לשרוול השני מדובר בנזק שאורדן לא הצליחה להתגבר עליו. לעומת זאת, לשיטת נידקו, הפורים בשרוול הראשון תוקנו ולכן בזמן אמת היא לא ביטלה את העסקה וטענה שהשרוול מוכן. לעצם קיומם, כאמור, הדרישה של נידקו למוצר ללא פורים הייתה בלתי אפשרית ברמה של 100%, גם לשיטת המומחה שלה. נידקו לא עמדה בלוח הזמנים החוזי בגלל תיקוני הפורים בשרוול האחד, והסדקים המהותיים בשרוולה שני, ששניהם נוצקו ע"י אורדן. לגבי שרוול אחד, מדובר בפורים מקרוסקופיים שנגלים בהליך העיבוד השבבי, שהם תולדה של שיטת היציקה. אורדן לא הכתיבה לנידקו לבחור ביציקת חול מלכתחילה ולכן אין עליה לשאת בנזק של הזמן שאבד בצורך לתקן את הפורים המקרוסקופיים. נידקו שלחה נגד אורדן הודעת צד שלישי בהתייחס לתביעת תרכובות ברום נגדה. אך, נידקו לא הגישה תביעה שכנגד נגד אורדן או טענה לפיצוי ישיר כלפיה ללא קשר לתביעה. משהחלטתי לא לחייב את נידקו בפיצוי של תרכובות ברום, אין מקום לחייב את אורדן לפצות את נידקו. נידקו גם שלחה הודעת צד שלישי נגד המבטחת שלה שדחתה את תביעתה. כמו לגבי צד ג' 1, אורדן, גם מהמבטחת נידקו לא תבעה סעד עצמאי. לכן אין מקום לחייב את צד שלישי 2 לפצות את נידקו. לפיכך, הודעת צד שלישי נגד כל אחת מהצדדים ג' - נדחית. תביעה שכנגד 15. הרקע לתביעה שכנגד הוא השינויים בדרישות תרכובות ברום מנידקו לגבי רמת עיבוד פני השטח. כפי שפירטתי לעיל, בהתייחס לתביעה בתיק העיקרי, נידקו לא ביטלה את העסקה בזמן אמת ולא העלתה דרישות כלכליות עד שלהבנתה נדרש ממנה לעבד את השרוול שבו היציקה לא כללה סדקים לרמה של N1. תרכובות ברום לא ביטלה את העסקה עם נידקו בדרך המלך אלא בעקיפין. היא האשימה את נידקו בשינוי תנאי העסקה והפרה יסודית ועל רקע זה תרכובות ברום פנתה לגדעון יניב והזמינה ממנה מוצר שונה ולא שילמה לנידקו. כפי שעלה מהראיות, ברמה של N4, נידקו הייתה יכולה לספק גליל קומפקטור אחד, תוך פרק זמן קצר אחרי ה-18.2.05. התביעה שכנגד היא על העלויות הנוספות שנידקו נדרשה להשקיע בייצור בגלל דרישות תרכובות ברום מעבר לעסקה המקורית כדלקמן: עלויות הבאת רמת העיבוד בגליל אחד לרמת פני שטח של 3 משולשים (N6), שתומחרו לפי 200 שעות עבודה לפי 45$ לשעה, ובסך הכול 121,000 ₪ נכון ליום 7.2.05 משוערך למועד הגשת התביעה שכנגד, על סך של 142,067 ₪, ולכך יש להוסיף מע"מ כדין. (ב) לגבי הגליל השני - נתבע סך של 42,500 ₪ (סכום נומינלי) לפי 50% עבודה שבוצעה בגליל השני. סכום זה משוערך עומד על 49,900 ₪ בצירוף מע"מ כדין. (ג) עלויות משלוח באוויר של הצירים המחושלים על פי התחייבות תרכובות ברום לשאת בעלות בסך של 6,454.66 ₪ השווים ל-7,540.59 ₪ ליום הגשת התביעה. בכתב התשובה חלקה תרכובות ברום לדרישה ל-200 שעות עבודה שכן היא חלקה על הטענה של שינויים בדרישות תרכובות ברום לגבי עיבוד פני השטח. כמו כן, תרכובות ברום חלקה שבוצע דבר מה בכלל בהתייחס לייצור הגלילים (סעיף 38 לכתב התשובה). נטען גם שאין בסיס משפטי לתביעה שכנגד, אך אם ייפסק שכר ראוי, יש לקזז ממנו את נזקי תרכובות ברום (סעיף 40 לכתב התשובה). בסיכומי ב"כ תרכובות ברום בהתייחס לתביעה שכנגד (כלולים בסיכומים הראשיים של התובעת בתיק העיקרי - מ' ו') נטען כי התביעה שכנגד לא עוגנה ולא הוכחה. כמו כן, ניתן ללמוד להעדר עילת תביעה, כי נידקו לא הגישה תביעה יזומה לפני הגשת תביעת תרכובות ברום. גם נטען כנגד סכום התביעה העולה על סכום ההזמנה. 16. עניינה של התביעה שכנגד הוא, תוספת העלויות של נידקו כתוצאה מהחלפת הדרישות של תרכובות ברום לגבי עיבוד פני השטח של המגרעות/קוביות/שקדים על פני השרוול. יניב ניסן נשאל בחקירתו הנגדית מדוע לא התנגד לדרישות ששינו את העסקה ודרש תוספת למחיר שהציע, והשיב: "אין בעיה. תרכובות ברום זה חלק מקבוצה גדולה מאוד שהוא לקוח גדול וחשוב לנו...." (פרוטוקול מוקלט מיום 26.7.11, ללא סימון עמודים או מספרי שורות). הזכות לפיצוי לפי סעיפים 10, 12 ו-13 לחוק החוזים (תרופות) כפופה להקטנת הנזק ע"י הנפגע או מניעתו (סעיף 14(א) לחוק החוזים (תרופות). נידקו הייתה יכולה למנוע את ההוצאות המוגברות שנשאה בה, לטענתה, אילו לא הסכימה להחמרת הדרישות לרמת עיבוד פני השטח. השיקולים שפירט יניב ניסן הם שיקולים כלכליים שמשמעם שבזמן אמת נידקו העדיפה לספוג את העלויות, וככל הנראה הייתה ממשיכה לספוג אותם אלמלא הוגשה התביעה העיקרית. לפיכך, את הדרישה לעלויות שהתווספו ליצור אני דוחה. נידקו גם תובעת תשלום עבור הגליל שהיה מוכן, לפי הצעתה המקורית, של 85,000 ₪ בצירוף מע"מ. נידקו זכאית לפיצוי על גליל אחד שרמת עיבוד השטח שלו, לשיטת תרכובות ברום, עמדה בתנאי העסקה שנכרתה לפי המסמכים החוזיים שבין הצדדים, דהיינו רמת עיבוד של 3 משולשים בין N6 ל-N4, שהייתה הדרישה בתוקף לאחר הצעת נידקו לפני קבלת ההצעה, ולפני צו התחלת העבודה. הפיצוי מגיע לנידקו על פי החלופה שתרכובות ברום ביטלו עמה את החוזה ונידקו זכאית להשבה. בהעדר ראיות לשווי ההשבה, אני מקבלת את סכום העסקה כבסיס להשבה [סעיף 9(א) לחוק החוזים (תרופות)]. תביעה נוספת היא להשבת עלויות הטסת הצירים המחושלים. תביעה זו אני מקבלת כי היא נכללת בהשבה לה זכאית נידקו לפי סעיף 9(א) לחוק החוזים (תרופות), ובנוסף, כי תרכובות ברום הסכימה לשאת בעלות זו (נספח 17 לתצהיר יעקב דהן). לפיכך, אני מקבלת את התביעה בראש נזק זה בסך של 7,540 ₪ נכון ליום הגשת התביעה. לגבי הגליל השני - הנזק שנגרם לנידקו הוא פועל יוצא של פגמים ביציקה של אורדן ולכן תרכובות ברום לא צריכים לשאת בנזק זה. סוף דבר 17. (א) תביעה בתיק העיקרי נדחית על כל חלקיה. התובעת תשלם לנתבעת בתיק העיקרי הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 50,000 ₪. (ב) הודעת צד שלישי נגד כל אחד מצדדים ג' נדחית על כל חלקיה. הנתבעת תשלם שכ"ט עו"ד לכל אחד מצדדים ג' בסך של 25,000 ₪. (ג) תביעה שכנגד מתקבלת והנתבעת שכנגד תשלם לתובעת שכנגד כדלקמן: סך של 85,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 18.2.05 ועד ליום התשלום המלא בפועל. סך של 7,540 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה שכנגד, 15.10.07, ועד ליום התשלום המלא בפועל. שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.נזק לא ממוניעוגמת נפש / נזק לא ממוני