מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פנסיית נכות מקרן הפנסיה בגין התאונה: 1. מושא התביעה שבפנינו הינה שאלת זכאותו של התובע לפנסיית נכות מהנתבעת, ובעיקר השאלה האם נכון למועד תאונה בה נפגע ביום 27.08.08 - היה מקום לראות את התובע כמבוטח בנתבעת. 2. הרקע העובדתי בענייננו, שלגבי עיקרו לא שנויה כל מחלוקת, הינו כדלקמן - א. התובע, יליד 1976, פועל בניין, החל לעבוד אצל "שחאדה איחסאן לבנין בע"מ"( להלן: "המעביד") ביום 01.06.08. ב. הנתבעת הינה חברה מנהלת כמשמעותה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים(קופות גמל), התשס"ה-2005,(להלן:"חוק הפיקוח"), המנהלת בין היתר את קרן הפנסיה המקיפה החדשה "הראל פנסיה", אשר פועלת בהתאם לתקנון, כאשר התקנון שבתוקף לענייננו הינו מהדורת 12/07, כפי שאושר ע"י אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון המשרד האוצר (להלן:"התקנון"). ג. ביום 24.08.08 חתם התובע על טופס הצעה לביטוח מנהלים הכוללת קרן פנסיה מקיפה אצל הנתבעת, במסגרת פוליסת "הראל פנסיה" (להלן:"טופס ההצעה" ; "הפוליסה"). ד. בטופס ההצעה צוין כי תאריך תחילת הביטוח הינו מיום 01.08.08. במעמד החתימה חתמו על טופס ההצעה המעביד וסוכן ביטוח מטעם הנתבעת, מר מוופק כיוף (להלן:"סוכן הביטוח"). המעביד חתם גם על אותו חלק המוגדר כ"הצהרת המעביד" ובה הוא מאשר ומצהיר כי העובד יצורף לתוכנית כמפורט בהצעה והוא מתחייב להעביר את התשלומים כסדרם כנקוב בהצעה, וסוכן הביטוח חתם על אותו חלק המוגדר כ"הצהרת הסוכן" ובו הוא מאשר כי שאל את המועמד לבעלות על הפוליסה את השאלות שבטופס ותשובותיו נמסרו כמצויין בו, וכי אימת את פרטיו. באותו מעמד אשר התרחש ביום 24/08/08 בביתו של המעביד (שהיה גם משרדו), מולאו הצעות ביטוח גם עבור עובדים נוספים של המעביד. בנוסף לתובע מולאו חמישה טופסי הצטרפות, בכולם נרשם מועד תחילת הביטוח כיום 01/09/08, ורק ביחס לתובע נרשם המועד 01/08/08. ה. טופס ההצעה נמסר לנתבעת ע"י סוכן הביטוח ביום 28.08.08. ו. ביום 11.09.08 הופק ע"י הנתבעת מסמך שכותרתו "אישור הצטרפות לקרן הפנסיה" (נספח א' לתצהיר התובע להלן:"אישור ההצטרפות") . באישור ההצטרפות נכללו פרטים שונים בנוגע לתובע ולפרטי הפוליסה, ובין היתר נרשם - "תאריך התחלה 08/2008". ביום 25/09/08 התקבל אצל הנתבעת התשלום הראשון בגין התובע מאת מעסיקו. ז. ביום 27.08.08 נפגע התובע בתאונה שאין חולק שהיתה בגדר תאונת עבודה (להלן: "תאונת העבודה"), וכתוצאה ממנה איבד את אחת מעיניו, ונקבעה לו, ע"י ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, דרגת נכות צמיתה בשיעור 49% (לאחר הגדלת הנכות הרפואית על דרך הפעלת תקנה 15 במלואה) וזאת החל מיום 27.11.08. ח. התובע פנה לנתבעת וביקש לקבל קצבת נכות בגין אי כושר עבודה. ביום 09.07.09 קבע רופא הקרן מטעם הנתבעת (להלן: "רופא הקרן") כי התובע זכאי לקצבת נכות מלאה עבור התקופה שמיום 27.08.08 ועד ליום 26.07.09 וכי בהתאם לתקנון הקרן תחילת זכאותו לתשלומי פנסיית נכות הינה 90 יום ממועד תחילת הנכות כפי שקבע רופא הקרן. ט. ביום 23/07/09, שוגר לב"כ התובע מכתב מהנתבעת, ובו נאמרו, בין היתר, הדברים הבאים - "1. תחילת הביטוח בפוליסה הינה 01/09/08 מועד מאוחר לאירוע הנטען. 2. מעבר לצריך אף יצויין כי ביום 9.9.09, בטרם הופקה פוליסה בחברתנו, מרשך חתם על אישור תנאים לפיו מיום חתימתו על הצהרת הבריאות מיום 24/8/08 לא חל כל שינוי במצבו הרפואי, מרשך לא ציין את התאונה מיום 27/8/08 ועל כן הופקה פוליסה עם החרגה לגב ועמוד שדרה ואצבע 3 ביד ימין בלבד. 3. בשל כל האמור לעיל לחברה אין כל חבות בגין התאונה הנדונה והתיעוד הרפואי מועבר למחלקת חיתום בחברתנו בפוליסה שבנדון. 4. בנוסף ומעבר למה שצוין לעיל, עפ"י חוק חוזה ביטוח באם לא משולמת פרמיה ראשונה הפוליסה אינה נכנסת לתוקף ולמבוטח אין כיסוי. הפרמיה שולמה לאחר מועד האירוע והתאונה הנדונה לא הובאה לידיעתנו, הכל כמפורט לעיל". ביום 05.08.09 נשלח לתובע מטעם הנתבעת מכתב בעל תוכן דומה, ובו הודע לו כי לאור הבדיקה שנערכה על ידיה, בה נמצא כי טופס ההצטרפות לנתבעת התקבל במשרדיה רק בתאריך 28.08.08 מסקנתה הינה כי במועד התרחשות תאונת העבודה, לא היה התובע מבוטח בקרן ומשכך אינו זכאי לקבלת פנסיית נכות. מכאן התביעה שבפנינו. 3. הוראות התקנון הצריכות לענייננו - כפי שצוין לעיל, הנתבעת פועלת בהתאם לתקנונה , וזה שרלבנטי לענייננו הינו מהדורת 12/07. פרק ב' לתקנון, שכותרתו "ביטוח ותשלומים", קובע בסעיף 2, שכותרתו "הביטוח בקרן" כהאי לישנא - "אדם יהיה למבוטח בקרן, אם יתמלאו בו התנאים המפורטים להלן: 2.1 הגיש בקשה להתקבל כמבוטח לקרן ומילא את כל טפסי ההצטרפות כנדרש על ידי הגוף המנהל. 2.2 בקשתו להצטרף כמבוטח לקרן, אושרה על ידי הגוף המנהל. 2.3 הועבר בגינו לפחות תשלום אחד לקרן. ואולם: 2.3.1 אם נערך עם מעבידו של מי שאושרה בקשתו להצטרפות כמבוטח בקרן הסכם בכתב במסגרתו ניתנה על ידי המעביד לגוף המנהל התחייבות בכתב לביצוע התשלומים ו/או נחתמה על ידי המעביד הוראת קבע וכן דווח בכתב לגוף המנהל, בכל אחת משתי החלופות שלעיל, סכום ההכנסה המבוטחת, יחשב למבוטח בקרן אף אם ארע בגינו ארוע המזכה בקבלת תשלומים מהקרן בפרק הזמן שלאחר חתימת ההסכם כאמור על ידי המעביד והגוף המנהל אך טרם מועד ביצוע התשלום הראשון מכח הוראת הקבע או ההתחייבות כאמור. 2.3.2 אם ניתנה על ידי מי שאושרה בקשתו להצטרפות לקרן כמבוטח עצמאי הרשאה לחיוב חשבון בנק לפיה התשלום יועבר לקרן, לכל המאוחר, ביום העסקים הראשון שלאחר החודש העוקב לחודש בו ניתנה ההרשאה, יחשב המועמד למבוטח בקרן אף אם ארע בגינו ארוע המזכה בקבלת תשלומים מהקרן טרם מועד פרעון התשלום הראשון מכח ההרשאה לחיוב החשבון ...... למען הסר ספק מובהר בזה, כי יראו את ההצטרפות לקרן כנכנסת לתוקף ביום המוקדם מבין אלה: יום קבלת התשלום הראשון בגין המבוטח בקרן, יום החתימה על ההתחייבות לתשלום או על הוראת הקבע, כמפורט בסעיף 2.1.3.1 לעיל ולגבי מבוטח עצמאי יום מתן ההרשאה לחיוב חשבון הבנק, כמפורט בסעיף .1.3.2 לעיל; לאחר הקפאת זכויותיו של מבוטח בקרן יראו את הצטרפותו מחדש כנכנסת לתוקף באותו אופן.". 4. העדויות שהובאו בפנינו - בפני בית הדין הובאה עדותו של התובע, של מעבידו, ושל מר מוופק כיוף סוכן הביטוח שבאמצעותו נעשתה הפוליסה. כן הובא, כעד מטעם הנתבעת, מר איתן פרידלנדר- מנהל מחלקת חשבות פנסיה בנתבעת. נפרט להלן את עיקרי הדברים שעלו מעדותם, ככל שהם נוגעים לעובדות שאינן מוסכמות או שפרשנותן שנויה במחלוקת - עדות התובע - התוספת הרלבנטית היחידה לעובדות המוסכמות, אשר באה לידי ביטוי בדברי התובע בפני בית הדין, היתה שהתחיל לעבוד אצל מעבידו ביום 01/06/08, והובטח לו ע"י המעביד שיעשה לו ביטוח החל מיום 01/08/08. התובע גם אישר חתימתו על המסמך מיום 09/09/08 שכותרתו "אישור תנאי קבלה לביטוח חיים", שנערך עבור הראל חברה לביטוח , ובו מוצהר שלא חל שינוי במצבו הבריאותי מאז חתם על טופס ההצעה, למרות שהתקשה להסביר כיצד הצהיר כך בשים לב שבין שני המועדים התרחשה תאונת העבודה. עדות המעביד - המעביד סיפר כי עובר למועדים הרלבנטיים לענייננו, ביטח את עובדיו במסגרת חברת ביטוח וסוכן אשר לא היה שבע רצון מהתנהלותם, ועל כן ביקש להעביר את כל עובדיו לנתבעת באמצעות סוכן הביטוח. לדברי המעביד הבטיח לתובע כי תרכש עבורו פוליסת ביטוח עם תחילת עבודתו בשירותו, ועל כן ביקש מסוכן הביטוח כי הפוליסה שנרכשה עבור התובע תיכנס לתוקף כבר בחודש אוגוסט 2008. המעביד אישר כי חתם על הוראת קבע לצורך התשלומים בגין הפוליסה רק ביום 01/09/08. עדות סוכן הביטוח - הסוכן מסר כי נתבקש לגרום לכך שהפוליסה בגין התובע תהיה בתוקף החל מתחילת חודש אוגוסט, וכי להבנתו הדבר היה אפשרי ככל שהוא נוגע למרכיב הפנסיוני, וכי הוא מעריך שהתחייב בפני המעביד והתובע כי ככל שלא תהיה בעיית חיתום הכיסוי יהא בתוקף החל מהתאריך שנרשם בהצעה. הסוכן הסביר כי החתים את המעביד על הוראת הקבע רק ליתר בטחון, למרות שלא היתה דרושה לצורך הכיסוי הביטוחי, שנולד מרגע החתימה על התחייבות המעביד לשלם את חלקו. הסוכן נשאל הכיצד ישנן הצעות ביטוח שמתייחסות לעובדים של המעבידה ואשר נחתמו גם הן ביום 24/08/08, ונמסרו לנתבעת ביום 26/08/08, בעוד שהצעתו של התובע נמסרה ביום 28/08/08, והשיב כי כפי הנראה היה חסר פרט רלבנטי כלשהו, כמו למשל פרטי בני המשפחה. זה המקום לציין, כי עדויותיהם של שלושת העדים דלעיל היו מהימנות בעיננו, ולא מצאנו לנכון לייחס משקל לחוסר עקביות שראינו אותו כקל ערך, בין גרסאות העדים בכל הנוגע לפרטי הבטחת המעביד לתובע, האם התחייב המעביד להפריש בגינו החל מתחיל עבודתו, או מתחילת חודש אוגוסט . שוכנענו בכנות דבריהם של התובע ועדיו, כי מסמכי ההצטרפות לקרן נחתמו בתום לב, עובר למועד התאונה. 5. להלן תמצית טענות התובע - התובע טען כי יש לראותו כמי שהיה עמית בנתבעת נכון למועד התרחשות התאונה. לגישתו, התקיימו ביחס אליו התנאים שנקבעו בסעיף 2 לתקנון, במובן זה שהוא מילא את טופסי ההצטרפות, והמעביד התחייב להעביר את תשלומי הביטוח כסדרם, ובכך ענה גם על דרישת סעיף 2.3.1 לתקנון. 6. להלן תמצית טענות הנתבעת - הנתבעת טוענת כי מסעיף 2 לתקנון יש ללמוד כי אדם יהיה למבוטח בקרן מקום בו בקשתו להצטרף לקרן אושרה ע"י הגוף המנהל, בעוד שבענייננו בקשת התובע טרם אושרה, נכון למועד התרחשות התאונה. הנתבעת ביקשה לטעון כי יש לפרש את הוראות התקנון על פי תכלית קרנות הפנסיה החברתיות והעקרונות העומדים בבסיס שיטת הפנסיה האחידה, לרבות עקרון השויון ההדדיות והשיתופיות. ברוח זו, ביקשה הנתבעת לטעון כי תכליתו של סעיף 2 לתקנון הינה קביעת קריטריונים שוויוניים לצורך קביעת המועד והתנאים לביטוחו של אדם בקרן, ובין היתר מניעת מצב של תרמית הקרן והגשת מסמכי הצטרפות לאחר קרות אירוע שעשוי לזכות בתשלומים מהקרן. הנתבעת טוענת כי על פי סעיף 2 לתקנון מדובר בתנאים מצטברים, שלא התקיימו כולם בענינו של התובע. וכך, התובע הגיש את בקשת ההצטרפות לנתבעת רק למחרת המועד בו התרחשה התאונה,ובקשתו אושרה רק ביום 11/09/08, דהיינו כשבועיים לאחר מועד התאונה, ונכון למועד התאונה גם טרם הועבר תשלום כלשהו מאת המעביד לנתבעת. לדידה של הנתבעת, אין התובע נופל לגדר החריג שבסעיף 2.3.1, שכן חריג זה חל רק מקום בו התקיימו יתר התנאים ורק העברת התשלום מהבחינה הטכנית טרם נעשתה. בלשון אחרת - החריג של סעיף 2.3.1 מתייחס רק למי שכבר אושרה בקשתו להצטרפות. בנוסף טוענת הנתבעת כי אין להטיל על הקרן חבות בגין עמיתים שאינם בידיעתה. לגישתה - יש לראות בטופסי הצעת הביטוח אשר נחתמו ביום 24/08/08 כשמם - "הצעה לביטוח" בלבד, ויש לראות במבקש ההצטרפות כמועמד לביטוח בלבד. הנתבעת ביקשה להדגיש כי אין לראות את סוכן הביטוח כמוסמך להתחייב בשמה בהתחייבויות כלשהן מעבר למגיע מכוח התקנון, ועל כן ככל שהבטיח למעביד או לתובע כי הכיסוי הביטוחי בתוקף עוד בטרם נמסרה הצעת הביטוח לנתבעת - הבטחתו איננה בתוקף. 7. הדין החל - א. על הקרן לפעול אך ורק בהתאם לתקנונה - אין חולק כי על פי הדין וההלכה הפסוקה תקנונה של הקרן מסדיר באופן בלעדי וממצה את זכויותיהם של העמיתים ולענייננו של מבוטחי הנתבעת, והיא, או מי מטעמה, אינם רשאים לפעול בניגוד או בחריגה מהוראות התקנון. הצדדים חלוקים, למעשה, על הפרשנות שיש ליתן להוראות התקנון ובעיקר סעיף 2 שהוראותיו הצריכות לענייננו צוטטו לעיל, ועל מתכונת יישומו. ב. על הקרן ליישם את ההוראות שבתקנונה במידה מוגברת של תום לב והגינות- בית הדין הארצי לעבודה חזר ושנה, כי על פעילותן של קרנות הפנסיה צריכות לפעול אמות המידה החלות על גופים ציבוריים, וכך צויין אף ע"י בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, בדברים שנאמרו בפסק דין שניתן בימים אלה ממש - "בית הדין הארצי קבע פעמים מספר, בכלל זאת בעניין פיורסט, כי קרנות הפנסיה, מכוח מעמדן החוקי ונוכח אופי פעילותן, צריכות לפעול לפי אמות המידה החלות על גופים ציבוריים (עניין פיורסט, בעמ' 847-848; ע"ע 394/08 "נתיב" קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ - שלום בוחנה 25.3.2009); ע"ע 600013/96 אברהם ליבוביץ - קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ; ע"ע 600009/98 יואב להב - מבטחים בע"מ 9.4.2006");..... אכן, התכלית הסוציאלית שבבסיס פעילותן של הקרנות, הפיקוח והמעורבות הממשלתית בהסדרת פעילותן, היקף מבוטחיהן וטיב השירות שהן מעניקות לציבור - כל אלה מצדיקים באופן עקרוני את ההחלה של חובות מהמשפט הציבורי על קרנות הפנסיה (פרשת אלחנתי, פס' 20 בפסק דינה של השופטת חיות)". (ראו בגץ 3514/07 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' מרק פיורסט ואח' (ניתן ביום 13/05/12). וכך הערנו והפנינו, בפסק דין שניתן ע"י מותב בבית דין זה - "המאפיין את קרנות הפנסיה הוא פעולתן על יסוד עקרון של שוויון, ערבות הדדיות ומטרה סוציאלית. עקרון ההדדיות בין חברי כל קרן מתבטא בכך שכל מבוטח יקבל, בעת קרות האירוע הביטוחי, את המגיע לו מן הקרן לפי תקנות הקרן, בלי קשר לסכומים אותם הפריש משכרו ולסכומים שהפריש מעסיקו (בג"צ 2010/90 התאחדות חברות לביטוח חיים בע"מ נגד ממשלת ישראל, פ"ד מה(1) 405, 413; מנחם גולדברג, שם, בעמוד 103; דב"ע לד/46-3 אברנהם פלצנר - "הסנה" וקרן הגמלאות המרכזית, פד"ע ה, 477 בעמ' 487). אכן, מעמדן המיוחד של קרנות הפנסיה וחשיבותן נגזרות מן המטרה הסוציאלית לשמה הוקמה והיא - קיום רווחת העובד ושאיריו (ע"א 233/98 כץ נגד קרן מקפת, פ"ד נד 493, 502). בעניין זה נפסק: "שיטת הפנסיה הצוברת, שביסוד קרנות הפנסיה החברתיות, מקורה בהסכמה חברתית עתיקת יומין בין העובדים, ההסתדרות, ארגוני המעסיקים, קרנות הפנסיה והמדינה. העקרונות המנחים של השיטה הם: עקרון ההדדיות ועקרון הביטוח הקבוצתי - שיתופי שאושיותיו עקרון השוויון ועקרון הביטוח הדינמי והגשמת המטרה הסוציאלית של מתן פנסיה, תוך התחשבות בטובת כלל חברי הקרן. הקרנות החברתיות נחשבות ל"נאמן" בתחום הביטחון הסוציאלי במובן זה, שעליהן לנהוג בכספי העמיתים לטובתם. לאמור, הקרן גובה כספים במטרה לממן תכנית פנסיה שיתופית לטובת כלל עמיתיה, והיא אינה ביטוח מסחרי המיועד לבטח את הפרט". (ראה, עע600026/97, מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים - מרק פיורסט ואח', פד"ע לט 831). (וראו עב (נצ') 2585/07 סימונה לוי - קרן מקפת - מרכז לפנסיה ותגמולים אישי בע"מ ניתן ביום 10/08/08 ). ועוד נאמרו, הדברים הבאים - "מערכת היחסים השלישית מערכת יחסיו של העמית עם קרן הפנסיה. במערכת יחסים זו חלה על הצדדים חובת גילוי מוגברת לאור מהותה של קרן הפנסיה והשירות החיוני שהיא מספקת למבוטחיה. החובה צומחת מהיחסים הממושכים בין הצדדים והציפייה להתמשכותם כאשר כל המידע הרלבנטי מצוי בידי הקרן...". "....עקרון תום הלב לקוח מהמשפט הפרטי ועל כן תואם הוא גוף פרטי. עקרון תום הלב הוא קנה מידה אובייקטיבי לבחינת התנהגות. ככזה הוא משתנה מעניין לעניין. אין דומה דרישת תום הלב בחוזה מסחרי או בחוזה שכירות של חנות לדוגמא, לדרישת התנהגות בתום לב כשמדובר בגוף שכל זכות קיומו היא מתן שרות לציבור. גוף דו מהותי המשרת את הציבור חייב בהקפדת יתר. הוא חייב לפעול על פי נורמות מסויימות הלקוחות מהמשפט הציבורי. אין בכך כדי לאמר שהמשפט הציבורי חל עליו. זהו גוף פרטי שמוחלות עליו נורמות מסויימות מהמשפט הציבורי מכוח עקרון תום הלב"... "...ישנם חוזים בם דרישת תום הלב מוגברת, על צד לחוזה להיות בבחינת "מלאך" לזולתו, לדאוג גם לאינטרסים של זולתו. תום הלב המוגבר דורש גילוי מוגבר של פרטים רלוונטיים הידועים לצד אחד. במסגרת עובדות אלו לא מדובר רק בעובדות העולות מתוך החוזה. כאלו הם חוזי היחס דוגמת יחסי העבודה. כאלו הם החוזים בם לצד אחד יש מידע רלוונטי שאי ידיעתו עלולה לפגוע בצד השני. כאלו הם חוזים בין חברות שתפקידן הוא לספק שרות פיננסי לאדם, דוגמת בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה. יחסים ממין זה דורשים אמון מיוחד מכל אחד מהצדדים... הנימוק הוא שלאחד הצדדים יש מידע שעלול להשפיע על מצבו של הצד השני. השופטת נילי ארד ציינה בעניין רפפורט הנ"ל: מבטחים איננה חברת ביטוח בעלמה. אי לכך, חובת תום-הלב המוגברת החלה במסגרת יחסים מסחריים שבין חברת הביטוח למבוטח בה חלה ביתר שאת על מערכת היחסים בין קרן פנסיה חברתית לבין חבריה. בעניין ויינגרט הנ"ל ציינתי: הנה כי כן למבטחים חובה מוגברת כלפי מבוטחיה, הן מכוח היותה גוף דו מהותי, הן מעצם מהותה בהיותה קרן פנסיה של המערער, הן מאחר והמידע הוא בידה. החוזה שלה עם עמיתיה הוא חוזה שניתן לראותו כחוזה uberimae fidea. עלינו להזכיר לעצמנו כי אנו דנים בחוזה ביטוח מיוחד במינו, חוזה ביטוח מתחום הביטחון הסוציאלי. העיקרון הטמון בו הוא הבטחת צדק סוציאלי. ". (וראו דברי סגנית הנשיא (כתוארה אז) השופטת אלישבע ברק אוסוסקין, בעע 609/98 יואב להב - מבטחים בע"מ ניתן ביום 09/04/06, ההדגשות אינן במקור). ג. העדר הגדרה מדויקת של מונח בתקנון - פועל כנגד המנסח - אופיין המתואר של קרנות הפנסיה, וחובת תום הלב וההגינות המוגברת המוטלת עליהן, כמו גם היותן פועלות בתחום הביטחון הסוציאלי, מובילה, כפי שנפסק לא אחת, להחלתו של הכלל הפרשני לפיו מקום בו הגדרתו של מונח בתקנונה של קרן איננה ברורה וחד משמעית - יפעל הדבר כנגד המנסח, ולטובת המבוטח-העמית. (ראו, למשל, דברי הנשיא אדלר בעע 394/08 "נתיב" קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ (בניהול מיוחד) - שלום בוחנה, ניתן ביום 25/03/09; וכן עע 1390/04 קרן מקפת מרכז לפנסיה ולתגמולים א.ש. בע"מ - מלכה ניצן, ניתן ביום 03/04/06). 8. מן הכלל אל הפרט - א. נבדוק להלן האם יש לראות בתובע כמי שענה על הגדרת "מבוטח בקרן", נכון למועד התרחשותה של תאונת העבודה, דהיינו נכון ליום 27/08/08. אין חולק כי על פי סעיף 2 לתקנון אדם יהיה למבוטח בקרן בהתקיים התנאים הבאים - הוא מילא את טופסי ההצטרפות לקרן כנדרש ע"י הגוף המנהל. בקשתו להצטרף לקרן אושרה ע"י הגוף המנהל. הועבר בגינו תשלום אחד לקרן או שמעבידו התחייב בכתב לביצוע התשלומים לקרן ודווח בכתב סכום ההכנסה המבוטחת. ב. כפי שקבענו לעיל, קיבלנו כמהימנה את גרסתם של התובע, המעביד וסוכן הביטוח, לפיה טופסי ההצטרפות מולאו ונחתמו כבר ביום 24/08/08. סוכן הביטוח העיד כי מסירת הטפסים של התובע למשרדי הנתבעת התעכבה ביומיים בשל חסר בפרט אשר לכל היותר נגע לפרטי אשת התובע או בני משפחתו, נתון שיכולה להיות לו, לאור הוראות פרק ח' לתקנון, נפקות לזכויות שארים או תלויים אך לא להיבט של פנסיית הנכות. בהקשר זה, נבהיר כי מוצאים אנו כי יש לראות את סוכן הביטוח כשלוח של הנתבעת-הקרן המבטחת, ועל כן העובדה שהטפסים הועברו על ידיו למשרדי הנתבעת רק ביום 28/08/08 איננה שוקלת, ואין בה כדי להסב, בנסיבות העניין, שינוי במועד ההצטרפות של התובע לנתבעת. סבורים אנו, אם כן, שיש לראות את התובע כמי ש"הגיש בקשה להתקבל כמבוטח לקרן ומילא את כל טופסי ההצטרפות כנדרש ע"י הגוף המנהל", ובכך ענה על דרישת סעיף 2.1 לתקנון כבר מיום 24/08/08. ג. האם יש לראות את התובע כמי שבקשתו להצטרף כמבוטח לקרן אושרה ע"י הגוף המנהל ואם כן - נכון לאיזה מועד? אין חולק שהקרן, לענייננו - הגוף המנהל, המציאה לתובע "אישור הצטרפות לקרן הפנסיה", אמנם המסמך הינו מיום 11/09/08, אולם צוין בו "תאריך תחילה 08/2008", ולא זאת אף זאת שפורט השכר המבוטח, ושוב צוין כי הנתונים שלעיל נכונים ליום 01/08/08. עוד אין חולק, כי בהתאם לנתונים האמורים, החלה הקרן לגבות מהמעביד כספים. מוצאים אנו, כי האמור לעיל מקים, למצער חזקה, לפיה הגוף המנהל בחר לאשר הצטרפותו של התובע לקרן החל מיום 01/08/08. אין מקום לספק כי אלמלא התרחשה התאונה - הייתה הקרן ממשיכה לגבות את הכספים ממעבידו של התובע ורואה בו מבוטח לכל דבר ועניין, והכל החל מיום 01/08/08. למעשה, הנתבעת לא התיימרה לטעון אחרת, וודאי שלא הוכיחה אחרת, ואין חולק כי ניתן לתת אישור רטרואקטיבי להצטרפות לקרן פנסיה, וניתן לרכוש בה זכויות כך שתחולתן תהא למפרע ביחס למועד ההצטרפות בפועל, כמובן בכפוף למגבלת זמן, שאין ספק שבנסיבות המקרה דנן - פרק הזמן שהוכר רטרואקטיבית אינו עולה על המגבלות שנקבעו בתקנון ובדין, וראו, לעניין זה, גם את הוראות תקנה 41 כה לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל) תשכ"ד 1964. מהאמור לעיל עולה, לדעתנו, המסקנה, לפיה טענת הנתבעת שמועד תחילת חברותו של התובע בקרן היה רק בחודש ספטמבר 2008 - נולדה רק עקב התרחשות התאונה בעיתוי בו התרחשה, התנערותה של הנתבעת מהאחריות לתשלום פנסיית נכות בגין התאונה בה נפגע התובע, וטענתה לפיה נכון למועד התרחשותה לא היה מבוטח, אינה עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות ותום הלב המוגברת המוטלת עליה, כפי שפורט לעיל. נוסיף, כי מסקנתנו זו מתחזקת גם מהכלל הפרשני שצוין לעיל לפיו מקום בו הגדרתו של מונח בתקנון איננה מדויקת או מלאה - יפעל הדבר לרעת המנסח, ולענייננו - בהינתן העובדה שהתקנון אינו נוקב במועד מתן האישור כבעל נפקות - ניתן לומר כי אין מניעה לראות באישור שניתן - כרטרואקטיבי. המסקנה האמורה מתיישבת גם עם הכלל לפיו במקרה של ספק בפרשנות מונח, בחוק או בתקנון, ככל שהדבר נוגע לתחום הביטחון הסוציאלי - יש לבחור בפירוש המיטיב עם המבוטח, כלל אשר מיושם גם בהקשר בו עסקינן וגם ככל שהדבר נוגע לזכויות מתחום הביטחון הסוציאלי מכוח חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו. (וראו, למשל, דב"ע 6-37/97 דר' אליציה פוגל -מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי בע"מ, פד"ע לב 372 ; עב"ל 469/09 שאולי אריה-המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 27/10/11, והפסיקה המאוזכרת בו). ד. אשר לטענת הנתבעת לפיה אין להטיל עליה חבות ביחס לעמיתים שדבר קיומם "אינו בידיעתה" - נאמר כי מוצאים אנו שמילוי טופסי ההצטרפות וחתימה עליהם ע"י המעביד ולבסוף ע"י סוכן הביטוח - מקימים חזקה בדבר ידיעתה של הנתבעת אודות התובע. שהרי, הוראות סעיף 33 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א-1981 קובעות כך - "33.(א) לענין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולענין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב. (ב) לענין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח, יראו את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של ענין מהותי כידיעת המבטח". 9. כללו של דבר, ונוכח האמור לעיל, אנו קובעים כי יש מקום לראות בתובע כמי שהיה מבוטח בביטוח נכות החל מיום 24/08/08, ועל כן היה מבוטח ביום שנפגע מתאונת העבודה, והיה זכאי לפנסיית נכות. 10. על בסיס האמור לעיל אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע פנסיית נכות בגין התקופה שאינה שנויה במחלוקת, דהיינו מיום 27/11/08 ועד ליום 26/07/09. התשלום החודשי יחושב בהתאם לתקנון הקרן ובהתאם לשכרו המבוטח של התובע. כן אנו מחייבים את הנתבעת לנהוג באשר להמשך זכאותו של התובע לפנסיית נכות בהתאם לקבוע בתקנונה וכמתחייב מקביעתנו לפיה היה מבוטח החל מיום 24/08/08. 11. אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ. 12. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיננו זה עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. פנסיהקרן פנסיהנכות