מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פיטורי יו''ר ועד עובדים: פתח דבר 1. עניינה של הבקשה שלפנינו, עתירתה של המבקשת למתן סעדים הצהרתיים, צווי עשה וצווי מניעה נגד המשיב. במרכזו של תיק זה ניצבת השאלה, האם המשיב פעל נגד התארגנות עובדיו בפיטוריו של מר לוי, יו"ר ועד עובדים ומנהל מחלקת האכיפה במשיב. (להלן: "מר לוי"). 2. המבקשת טוענת בבקשתה כי מר לוי פוטר בשל היותו יו"ר ועד עובדים כאשר מטרת הפיטורים היתה לפגוע במכוון ובאופן מתוכנן בהתארגנות העובדים. 3. המבקשת עתרה בבקשתה ליתן צו הצהרתי קבוע לפיו פיטוריו של מר לוי מעבודתו במשיב בטלים ומבוטלים ולהשיבו לעבודה לתפקידו. 4. כן ביקשה ליתן צו הצהרתי קבוע לפיו המשיב פגע בהתארגנות העובדים בחצריו בפיטוריו של מר לוי ו/או בזימונו לשימוע ו/או בזימונה לשימוע של גב' נינט בנימין, סגנית יו"ר ועד העובדים ו/או באי מתן החלטה בעקבות השימוע של שני העובדים הנ"ל לאורך כחודש ימים ו/או באיומים ופניות לעובדים על רקע התאגדותם במבקשת, כאשר ברקע המשיב נוקט סחבת במשא ומתן שנוהל בין הצדדים לכינונו של הסכם קיבוצי מיוחד במשיב. 5. לבסוף עתרה המבקשת לחייב המשיב במתן פיצוי כספי בגין פגיעתו המתמשכת בהתארגנות העובדים ובעובדים המתארגנים, אשר הגיעה לשיא בפיטורי מר לוי, בזימונה לשימוע במקביל של סגנית יו"ר ועד העובדים, גב' נינט בנימין ופעילה נוספת בהתארגנות העובדים, גב' נטלי צפני בשיעור של 200,000 ₪. 6. המשיב (להלן: "התאגיד") התנגד לבקשה ולנימוקיה ולטענתו מר לוי פוטר מתפקידו בשל התנהלותו הפסולה כמנהל מחלקת האכיפה בתאגיד וכי אין כל קשר בין מעמדו כיו"ר ועד העובדים לבין פיטוריו. הרקע העובדתי 7. המשיב הינו תאגיד המים וביוב אזורי מיסודה של עיריית ב"ש, אשר הוקם מכוח חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א - 2001 (להלן: "חוק התאגידים"). התאגיד החל לפעול מיום 1/7/07 תחילה בתחומה המוניציפאלי של העיר ב"ש ובהמשך הצטרפה אליו גם עיריית אופקים. 8. מר לוי הועסק בתאגיד החל מיום 1/7/08 והתקדם בתפקידיו עד למינויו כמנהל מחלקת האכיפה על פי חוזה העסקה (נספח א' לתגובת התאגיד) בתפקידו היה ממונה על מכלול פעולות הגביה והאכיפה של חיובים וחובות של צרכנים לתאגיד בגין תשלומים שהינם חייבים בהם בעבור שירותי מים וביוב. במקביל שימש מר לוי כיו"ר ועד עובדי התאגיד החל מיום 1/2/10 9. המבקשת הינה הארגון היציג בתאגיד מנובמבר 2010. 10. הגב' אנט בנימין היתה סגנית מנהל מחלקת האכיפה בתאגיד מאוקטובר 2008. כמו כן שמשה גם כסגנית יו"ר ועד העובדים החל ממועד ההתאגדות. 11. גב' נטלי צפני היתה פעילה בהתארגנות העובדים, ופקידת אכיפה בתאגיד. 12. באוגוסט 2011 מונה מר ארז בדש כמנכ"ל התאגיד, במקומו של מר אילן שומרת. 13. ביום 25/10/11 הועברה לידי מר ארז בדש שאילתא שהופנתה אליו משני אמצעי תקשורת שונים כשהיא מכוונת כלפי מספר עובדים בתאגיד וביניהם מר לוי, גב' נינט בנימין וגב' נטלי צפני. בשאילתא פורטו ונמנו מספר מקרים בהם זכו קרובי משפחתו מדרגה ראשונה של מר לוי להטבות שונות בהסדר תשלומים ובאי אכיפת גביית חובם לתאגיד, אשר לכאורה נעשו במעורבותו של מר לוי תוך שהוא מנצל את מעמדו כמנהל מחלקת האכיפה בתאגיד ואת סמכויותיו כדי להטיב עם בני משפחתו (נספח ב' לתגובת התאגיד). 14. בעקבות השאילתא נערכו בהנחיית מנכ"ל התאגיד מספר בירורים פנימיים מול התיעוד והמסמכים שהיו מצויים בתאגיד ונטען בתגובת התאגיד כי משנמצאו הנתונים אמינים ומשקפים חיובים ומצבים אוטנטיים זומנו ביום 26/10/11 למשרדה של חשבת השכר בתאגיד גב' ירדנה קלמנוביץ-גל, מר רוני אזולאי מנהל ההכנסות בתאגיד הממונה על מר לוי ומר לוי כמנהל האכיפה בתאגיד. באותו מעמד נמסר לנוכחים כי התקבלה בתאגיד שאילתא והם התבקשו בהוראת המנכ"ל להקפיא את כל פעולות הגביה למשך 48 השעות הבאות כדי לערוך בירור פנימי באשר לנטען שם. 15. לאחר עריכת הבירור הפנימי העביר התאגיד את ממצאיו ואת הנושא כולו לבדיקתו של רו"ח חיצוני לתאגיד, מר יורם שוחט. 16. ביום 30/10/11 הגיש רו"ח יורם שוחט את דו"ח הבדיקה מטעמו לאחר שערך תשאול לעובדים (נספחים ג' 1-2 לתגובת התאגיד). בדו"ח הנ"ל התייחס רו"ח שוחט הן להתנהלותו של מר לוי והן לטענות באשר להתנהלותה של סגניתו במחלקת האכיפה הגב' נינט בנימין, ועובדת המחלקה הגב' נטלי צפני לרבות התנהלותה של מנהלת מחלקת חיובים הגב' גלית נידם. 17. לאור ממצאי הבדיקה תאם מנכ"ל התאגיד עם מר לוי פגישה ביום 30/10/11 על מנת לקבל הסבר על ממצאי הבדיקה לרבות באשר להתנהלותו (נספח ד לתגובת התאגיד). 18. ביום 31/10/11 זומן מר לוי לשימוע ליום 6/11/11. כמו כן זומנו לשימוע באותו היום הגב' נינט בנימין והגב' נטלי צפני. לזימון צורפו מסקנות הבודק לגביהם (נספח ה 2-3 לתגובת התאגיד). 19. מר לוי התייצב לשימוע ביום 6/11/11 שנערך בפני יו"ר הדירקטוריון, מנכ"ל התאגיד, מהנדס התאגיד, חשבת התאגיד ואמרכל התאגיד, ובנוכחות היועץ המשפטי לתאגיד ומנהל ההכנסות. מטעמו של מר לוי הופיעו ראש מרחב דרום בהסתדרות, מר מאיר בביוף, מר עוזי שדה מזכיר האיגוד המקצועי במרחב דרום וכן עו"ד אלעד מורג בא כוחו. מר בביוף ולאחר מכן עו"ד מורג דיברו בשמו של מר לוי והציגו את טיעוניהם ותגובתם לנטען כלפיו. מר לוי הוסיף הערות והבהרות. השימוע הוקלט ותומלל (נספח מב/4 לבקשה) 20. בסיום השימוע אפשרה ועדת השימוע למר לוי ונציגיו להגיש מסמך טענות משלים לתמיכה בטענתם כי ידוע למר לוי על מקרים שנתנו הטבות למקורבים על ידי בכירים בתאגיד ושלא ננקט כלפיהם כל צעד. מר לוי ניצל הזדמנות זו והגיש מסמך טענות משלים ביום 13/11/11 (נספח מב/5 לבקשה). במכתב ב"כ של מר לוי מיום 13/11/11 (מב/5) הפנה מר לוי למעורבותם של רוני אזולאי, מנהל ההכנסות וירדנה קלמנוביץ - חשבת התאגיד ואבי קורל האמרכל. 21. ממועד השימוע הוגבל מר לוי בתפקידו כמנהל מחלקת האכיפה. 22. ביום 28/11/11 התקבלה החלטה לפטר את מר לוי לאלתר (נספח מב/7 לבקשה). למכתב הפיטורים צורף מכתב המנמק את הסיבות שהובילו להחלטה לפיטוריו. מדובר במסמך בחתימתו של המנכ"ל מיום 27/11/11. 23. באשר לגב' נינט בינימין היא זומנה לשימוע נוסף ומשלים אולם טרם נערך השימוע היא הודיעה על נכונותה לסיים עבודתה בתאגיד (ס' 2 ח' לסיכומי התאגיד). 24. לגבי גב' נטלי צפני הוחלט על ניודה לתפקיד אחר של נציג שירות לקוחות על פי החלטה מיום 7/12/11 בה פורט הנימוק להחלטה לרבות השתלשלות העניינים בעניינה של הגב' צפני (נספח ז' לתגובת התאגיד). התאגיד בסיכום טענותיו ציין כי כעבור זמן מה ביקשה לסיים תפקידה בתאגיד. 25. ביום 30/11/11 פנה ב"כ המבקשת במכתב למנכ"ל התאגיד וטען כי פיטוריו של מר לוי נעשו על מנת לפגוע בהתארגנות העובדים. נטען במכתב כי כל המעשים שיוחסו למר לוי, ככל שנעשו על ידו לא נפל בהם כל פסול ובוודאי שלא כזה המצדיק את פיטוריו כמנהל מצטיין. כן נטען כי שיקולים זרים של פגיעה בהתארגנות עמדו ביסוד החלטת הפיטורים. נטען במכתב כי אם מר לוי לא יושב לתפקידו לאלתר לרבות החזרת סמכויותיו תפנה המבקשת לבית הדין (נספח מב/15 לבקשה). 26. ביום 5/12/11 נשלח לב"כ המבקשת עו"ד שילוני מכתב תגובה מטעם ב"כ התאגיד בו נדחו טענותיו לרבות בקשתו להשיב את מר לוי לתפקידו (נספח ו' לתגובת התאגיד). 27. ואכן ביום 5/12/11 הוגשה לבית הדין בקשת צד בסכסוך קיבוצי למתן סעדים זמניים וקבועים. לאחר קבלת תגובת התאגיד לבקשה הוחלט בדיון מיום 14/12/11 כי הדיון בבקשה הזמנית והעיקרית יאוחד בשים לב להיקף הראיות שבתיק. 28. המבקשת ביקשה בסעד זמני להשיב את מר לוי לתפקידו עד למתן פסק דין בבקשה העיקרית. לאחר ששמענו טענות הצדדים בסוגיה זו, נדחתה הבקשה באותו יום אולם בית הדין אימץ את הצעת התאגיד, לפיה עד למתן פסק דין בתיק העיקרי התאגיד ימשיך לשלם למר לוי משכורותו המלאה כולל הפרשות סוציאליות ובמסגרת פסק הדין תינתן החלטה בדבר גורל הכספים שישולמו למר לוי עד לאותו מועד. 29. הצדדים לא הגיעו להסדר והתיק נקבע לשמיעת הוכחות ליום 27/3/12. 30. ביום 28/11/11 התקבלה החלטה בדירקטוריון התאגיד על שינוי מבני מקיף בתאגיד הכולל מיקור חוץ של פעילות האכיפה בתאגיד והעברתו לידי קבלן אכיפה. ביום 27/3/12 החברה שזכתה במכרז החלה לטפל בין היתר באכיפת הגביה. למעשה בוטלה המחלקה שמר לוי עמד בראשה וחלק מהעובדים הועברו לעבוד אצל הקבלן הזוכה (עמ' 32 לפרוטוקול וסעיף 15 לסיכום טענות התאגיד). 31. ההודעה על פיטוריו של מר לוי התקבלה באותו יום, היינו 28/11/11 . 32. מטעם המבקשת העיד ונחקר מר אילן שומרת (המנכ"ל הקודם של התאגיד). כמו כן העיד ונחקר מר לוי ומר עוזי שדה - מזכיר התאגיד המקצועי במרחב הנגב. מטעם התאגיד הוגשה תגובה משלימה טרם הדיון ובמהלכו העיד ונחקר רוני אזולאי; ומר ארז בדש המנכ"ל הנוכחי. 33. הצדדים הגישו סיכום טענותיהם בכתב לרבות תגובת המבקשת לסיכומי התאגיד. דו"ח הבדיקה מטעם רו"ח יורם שוחט (להלן: "דוח הבדיקה") 34. מאחר וטענת התאגיד כי העילה לפיטוריו של מר לוי נעוצה בעיקרה בממצאי הבדיקה החיצונית של יורם שוחט מיום 30/10/11, מן הראוי לטעמנו לצטט תחילה את הממצאים שבדו"ח הבדיקה המתייחסים להתנהלותו של מר איציק לוי ושבגינו זומן לשימוע אשר בסופו של יום פוטר מעבודתו. וזו לשון הדו"ח בקטע הרלוונטי לענייננו: "5. ממצאי בדיקתי למקרים שהועלו 5.1 טענות לחריגה מסמכות וניצול סמכויות לרעה של מנהל האכיפה בתאגיד מר איציק לוי- הטענות שהועלו נוגעות לאי נקיטת פעולות אכיפה וניצול מעמדו בחובות המים של בני משפחתו מקרבה ראשונה - אביו, אחיו ואחיותיו. 5.1.1 חשבון הלקוח חנניה לוי (679096639) אביו של איציק לוי- החל משנת 2009 ועד 11/8/11 הלקוח צבר חוב של כ- 7,700 ₪. עד ליום 11/8/11 שולם סך כ- 1,500 ₪ בלבד בתקופה פברואר-יוני 2009. בתאריך 23/2/10 עדכן העובד את כתובת מגוריו ביחד עם 2 בנותיו בכתובת המגורים של אביו, כלומר עבר להתגורר עם אביו. בתאריך 29/10/10 הפיקה העובדת נינט ממחלקת האכיפה הודעת דרישה לתשלום ללקוח. חוב הלקוח עמד בעיתו ע"ס כ- 3,600 ₪. בתאריך 11/1/11 ביטלה נינט את דרישת תשלום החוב בחתימה באופן ידני ולא בריצה קיבוצית ללא כל רישום הסבר ו/או צירוף מסמכי בקשה. בתאריך 3/3/11 נשלחה הודעת דרישה בפעם השנייה ע"י נינט. יתרת החוב כ - 5,200 ₪ נכון לתאריך זה. הפקת תעודת הדרישה נעשית בריצה קיבוצית, כלומר הופקו מאות הודעות דרישה לפי קריטריונים שהוגדרו במערכת. לא בוצע מעקב ו/או ננקטו פעולות אכיפה נוספות לאחר שליחת הודעה זו ועד ליום 11/8/11. בתאריך 11/8/11 כאשר יתרת החוב כ-7,000 ₪ מבצע העובד עצמו תשלום בהוראת קבע אישית שלו. הסדר התשלום בסך 500 ₪ לחודש. יש לציין כי תאריך ההסדר הינו בסמוך לתחילת עבודתו של המנכ"ל החדש. העובד מאשר בעצמו ועבורו את ההסדר לפקידת הגביה (הערה שרשמה פקידת הגביה בתקציר המשימות), אינו מערב אף גורם נוסף בהחלטה ואינו מצרף כל מסמך כנדרש בנוהל פריסת התשלומים לרבות פריסת תשלומים מלאה בכרטיס אשראי וללא כל תשלום במזומן כנדרש. 5.1.2 חשבון הלקוח ביטון יצחק וציפורה (58780446) - אחותו של איציק לוי- בתאריך 14/10/09 פנה הלקוח לביצוע הסדר לחובו בס כ-4,000 ₪. נעשה הסדר פריסה של 8 תשלומים בסך של 500 ₪. עד לתום ההסדר חזרו 4 שיקים מפאת חוסר כיסוי. בתאריך 5/3/10 נשלחה הודעת דרישת חוב לראשונה. בתאריך 2/8/10 נשלחה הוראת ביצוע לניתוק מים לקבלן הניתוק - חברת מילגם. באותו היום מעדכנת פקידת הקבלן בסטאטוס המשיבה כי החוב שולם וכי בוצע חיבור מחדש. בתאריך 23/11/10 קורה בדיוק אותו מקרה מיום 2/8/10, כלומר נשלחת הוראת ניתוק, מבוצע ניתוק, מעודכן שולם (ללא תשלום בפועל) וביצוע חיבור מחדש. בדיקתי לעניין תמוה זה מול כל הגורמים הרלוונטים (ראה פרוטוקול תשאול עובדים) מעלה כי בכדי לבטל ניתוק ולבצע חיבור מחדש המערכת הוגדרה נכונה, כי ניתן לעשות כן לאחר קבלת תשלום. מאחר ולא התקבל תשלום בפועל, ועדיין רוצים לחבר מחדש, הרי שאין ברירה, אלא לציין שולם ולהמשיך בחיבור מחדש. הברור שערכתי מול קבלן הגביה מלגם ועובדיו כי הנחיות לחיבור מחדש מתקבלות אך ורק מעובדי התאגיד מי שבע בהוראות טלפוניות. מבחינתם כל עובד החברה הנמצא בתורנות אכיפה (לאחר שעות הפעילות) מוסמך ליתן הוראה לחיבור מחדש ועליהן להעביר את המשימה אל העובדים בשטח. לעובדות מילגם אין אפשרות לבדוק את מצב חשבון הלקוח בספרי התאגיד מי שבע ולוודא באם שולם / לא שולם. עובדות הקבלן העלו סוגיה זו בפני התאגיד מספר פעמים ואף קיבלתי הודעה לדוגמא מחודש 7/11 בה הן מבקשות מעובדי התאגיד שהם אלו שישנו את הסטאטוס במשיבה לחיבור ל"שולם". ברוב המקרים שמתקבלת בקשה טלפונית לחיבור מחדש, עובדות מילגם לא תיעדו כנדרש את שמו של מוסר ההודעה מטעם התאגיד. כמו כן במקרים הנ"ל, גם עובדי התאגיד מצידם לא ערכו כל רישום לבקשתם כנדרש. על כן, לא ניתן לדעת בוודאות מי מסר את ההודעה ולמה. יחד עם זאת, עם קיומו של נוהל מתן הוראות בעל פה וחוסר תיעוד, מצביע על פרצה משמעותית בבקרת הארגון ומצביע על תפקוד לקוי של מנהל מחלקת האכיפה. בתאריך 1/3/11 נשלחה שוב הודעת דרישה ע"י נינט וביום 4/5/11 ההודעה נמסרה בתיבת הדואר של הלקוח. בתאריך 13/6/11 נשלחת הוראת ניתוק ע"י עובדת האגף נתלי. ביום 28/7/11 מבוצע ניתוק. עדכון סטאטוס "שולם" מחדש ע"י עדכון פקידת מילגם כמתואר לעיל. בתאריך 19/9/11 נשלחה שוב הוראת ניתוק ע"י נתלי. ביום 22/9/11 מבוצע ניתוק, עדכון סטאטוס "שולם" ושוב חיבור מחדש. העדכון הנ"ל בוצע ע"י עובדת מילגם בשם רויטל אוקנין. בתשאול שערכתי לעובדת נמסר לי שרק במקרים חריגים בהם ההודעות שקיבלה לחיבור מחדש מהתאגיד נראו לה חשודות, היא דאגה לציין את פרטי ההודעה שקיבלה. במקרה הנ"ל רשמה העובדת ביום 22/9/11 בשעה 09:30 בבוקר כלהלן: "הלקוח נותק+חובר, התקבל חיבור טלפוני מאת איציק". בתשאול העובד איציק לוי בקשר למקרה הנ"ל, העובד מודה שהתערב כפי שצוין. לטענתו עשה זאת בכדי לסייע לה, אולם הבטיח להחתימה על הוראת קבע. לבסוף שכח לעשות זאת ולראיה יש לו, לכאורה הוראת קבע בכיסו גם בזמן התשאול. בתאריך 27/10/11 לאחר חשיפת הפרשה ותשאול העובד, מגיע הלקוח אל התאגיד בבקשה לביצוע פריסה לחובו, שאינו ע"פ פריסת התשלומים המאושר. נמסר ללקוח כי במידה ואינו יכול לעמוד בתשלומים המקובלים תקבע לו פגישה מסודרת עם חשבת החברה. חוב הלקוח נכון להיום כ- 12,600 ₪. 5.1.3 חשבון לקוח זיתון אליהו נורית (56768237)- אחותו של איציק לוי- יתרת חוב הלקוח נכון להיום כ- 21,500 ₪. מתחילת פעילות התאגיד לא שולם ולו שקל אחד. בתאריך 26/10/10 נשלחה הוראה לניתוק שורש. בתאריך 27/10/10 הלקוח נותק. ביום 10/11/10 עודכן סטאטוס משימה "טיפול חריג" - לא הוסבר כנדרש מה נעשה בטיפול חריג זה. כמו כן לא ברור מי דווח אירוע זה. ביום 2/12/10 נשלחה שוב הוראת ניתוק ללקוח. על כן ניתן ללמוד כי בין 27/10/10 לבין 2/12/10 חובר הלקוח לזרם המים מחדש. יתכן כי נעשה בטיפול החריג לעיל. באותו היום 2/12/10 צוין ע"י פקידת מילגם כי החוב שולם ובוצע חיבור מחדש. כפי שתואר לעיל החוב אינו שולם והפעולה מבוצעת לאחר קבלה טלפונית מגורם לא ידוע מפאת חוסר תיעוד. בתאריך 29/12/10 נשלחה הודעת דרישה ללקוח וביום 11/1/11 היא מבוטלת ע"י נינט בחתימה באופן ידני ולא בריצה קיבוצית ללא כל הסבר. בתאריך 2/3/11 נשלחה הודעת דרישה נוספת וב- 9/5/11 ההודעה נמסרה בדלת הלקוח. לאחר מסירת ההודעה הנ"ל לא בוצעו כל פעולות אכיפה. 5.1.4 חשבון הלקוח ניסים וסילמה לוי (057937112) - אחיו של איציק לוי- יתרת חוב הלקוח נכון להיום כ - 23,000 ₪. מתחילת פעילות התאגיד לא שולם ולו שקל אחד. בתאריך 12/8/09 נשלחה הוראת ניתוק. ביום 23/8/09 מבוצע ניתוק וחיבור מחדש ללא כל ציון סיבה. בתאריך 21/3/10 נשלחה דרישה לתשלום וביום 25/4/10 הושארה בתיבת הדואר של הלקוח. בתאריך 8/6/10 הוקמה משימה לנתק מים. בתאריך 27/6/10 מאושרת משימה לביצוע ניתוק מים, אולם ללא מעקב וללא ניתוק בפועל. בתאריך 19/12/10 נשלחה הוראת ניתוק נוספת. בתאריך 21/12/10 מעדכנת עובדת מילגם כי לא ניתן לבצע ניתוק, כוון שמד המים אינו תואם. לא מבוצעת כל בדיקה נוספת למקרה זה, מדוע המד אינו תואם, שליחת בודק מטעם התאגיד, או כל פעולה מתבקשת אחרת לברור וביצוע ניתוק בפועל כנדרש. בתאריך 28/2/11 מתחיל סבב נוסף של אכיפה בדומה לקודמו וללא קשר לקודמו, כלומר נשלחת הודעת דרישה, ביום 6/6/11 ההודעה נמסרה בדלת ותו לא. בתאריך 30/3/11 בנוסף למשימה הפתוחה הנ"ל מיום 28/2/11, נשלחה הוראת ניתוק מים ללקוח. בתאריך 7/4/11 מבוצע ניתוק, עדכון סטאטוס שולם ע"י פקידת מילגם וביצוע חיבור מחדש. למותר לציין כי לא נערך כל רישום ו/או תיעוד מסמכים רלוונטים לחיבור מחדש, שכאמור לעיל בוצע ללא גבייה ולו של שקל אחד. 5.1.5 חשבון הלקוח מימון יעל (58826967) - אחותו של איציק לוי חוב הלקוח כיום כ-1,400 ₪ עד היום שולמו בחשבון 800 ₪ במצטבר. ביום 29/12/10 הוקמה דרישה לתשלום אולם ביום 10/1/11 בוטלה ע"י נינט שגם הקימה את הדרישה. לא צוין כל הסבר לביטול הדרישה הספציפית. 5.1.6 חשבון הלקוח מאפיית צפאני (513121335) - עסק השייך לבעלה של נתלי צפאני עובדת מחלקת האכיפה- בעניין זה יפורט בסעיף 5.4" תמצית טענות המבקשת 35. המבקשת טוענת כי טענות התאגיד לעילה שעמדה בבסיס פיטורי מר לוי אינה העילה האמיתית לפיטוריו לטענתה כל ההתנהלות אשר הובילה בסופו של יום לפיטוריו של מר לוי לא היתה ראויה ועל פי הראיות שנשמעו בפני בית הדין אין מנוס מהמסקנה כי ביסוד הפיטורים עומדים שיקולים זרים ופסולים כאשר העילה האמיתית לפיטוריו של מר לוי הינה העובדה כי שימש יו"ר ועד העובדים בתאגיד ובפיטוריו יש משום גם החלשת כוחם הארגוני של עובדי התאגיד כל זאת על רקע ובעיצומו של המשא ומתן לכריתת הסכם קיבוצי. 36. לטענת המבקשת על התאגיד מוטל נטל ההוכחה המוגבר להוכיח, כי לא פגע בעובדים עקב התארגנות כפי שנקבע בעס"ק 24/10 הוט טלקום בע"מ - הסתדרות העובדים הלאומית ואח' . 36. נקיטת צעדים על ידי התאגיד נגד מר לוי, סגניתו והתפטרותה של דפנה עטיה מחברותה בועד העובדים הותירה את עובדי התאגיד המאורגנים ללא כל נציגות המסוגלת למלא את שליחות הועד. 37. הנהלת התאגיד אף איימה והפעילה לחצים פסולים על עובדים לבל יטלו חלק בפעילות הארגונית. 38. מר לוי פוטר ביום בו החליט התאגיד על השינוי המבני אשר פגע פגיעה חמורה בציבור העובדים וההליכים שננקטו נגד מר לוי וסגניתו והשהיית ההחלטה בדבר פיטורי מר לוי למשך 3 שבועות היתה על מנת להוציא את השינוי המבני אל הפועל תוך פגיעה ביכולתם של העבודים כגוף מאורגן להתנגד ולסכל אותה. 39. לא היתה כל עילה עניינית לפטר את מר לוי ולכל היותר טעה באופן מינורי בשיקול דעתו ובכך אין להצדיק את פיטוריו. יתרה מזו גם לא נשקלה כל אפשרות אחרת למעט פיטורים. 40. מר לוי הופלה בפיטוריו כאשר מספר עובדים אחרים בכירים יותר ממנו עשו מעשים דומים וחמורים יותר ולא פוטרו ולא ננקט כלפיהם צעד כלשהו. התאגיד פעל בחוסר תום לב ביחסי עבודה במפעלו כאשר לא בדק לעומקם את הטענות שהועלו נגד מר לוי וחבריו קודם למסירת העניין לבירור חיצוני. לצד העדר תום לב נהג התאגיד כלפי חברי הועד בעצם זימונם לשימוע גם באכיפה בררנית של הוראת המשמעת לעניין ניגוד העניינים לה הוא טוען ואשר אינה מופיעה בכל נוהל; זאת משבהחלטה התייחס בסלחנות מופלגת לפעולות בניגוד עניינים שביצעו מנהלים בכירים בתאגיד, אל מול פיטוריו של מר לוי. 41. פעילותו והתנהלותו של מר לוי כמנהל מחלקת האכיפה עלתה בקנה אחד עם המקובל והמבוצע בתאגיד ביום יום בענייני אכיפת חיובים ובחיבור לניתוק זרם המים של התושבים החייבים. 42. מעורבותם של עובדים בתאגיד בטיפול בקרוביהם הינו חלק משגרת העבודה בתאגיד ואין כל הוראת נוהל בנושא שהינה בבחינת הוראה חד משמעית. ומעורבותו של מר לוי בחובות קרובי משפחתו, לא חרגה מהמקובל בתאגיד והם לא זכו להטבות חריגות. 43. בשלושה מתוך המקרים מר לוי לא התערב כלל לטובת בני משפחתו. 44. לא ניתן להאשים את מר לוי בחריגה מהנהלים שכן התאגיד אינו אוחז בנהלים ברורים בתחומים ובנושאים לגביהם הועלו כלפיו טענות. התאגיד כלל לא הציב נורמות וכללים ברורים בתחומי הסדרי החוב, ניתוקי מים לחייבים, אמצעי וסדרי אכיפה כלפי חייבים, לכן לא ניתן לטעון כלפי מר לוי להפרה של כללים אלה. 45. רו"ח החיצוני לתאגיד לא היה מודע להתנהלות עובדי התאגיד לרבות הוראת הנוהל ותוצאות הבדיקה ניתנו תוך זמן קצר ביותר מבלי לבדוק את הטענות, העובדות והנהלים ומסקנותיו פסולות ופגומות והינן בבחינת השערות בלבד. 46. יש להשית על התאגיד פיצוי כספי שכן הנזק שגרם בהתנהלותו כבר אינו הפיך שכן מרבית העובדים פוטרו מבלי שתשתית ארגונית יכולה היתה להגן עליהם, וחלקם הפכו לעובדי קבלן. 47. השבתו של מר לוי לתפקידו כמו גם הצהרה על פגיעה בזכות ההתארגנות אין בה די ואין בה כדי לאיין את הפגיעה החמורה שפגע התאגיד בחוק ובציבור עובדיו המצדיקה פיצוי כספי. תמצית טענות התאגיד 48. מר לוי פוטר בשל התנהלותו כמנהל מחלקת האכיפה בתאגיד ולא בשל היותו יו"ר ועד עובדים או בשל הכוונה לפגוע בהתארגנות העובדים בתאגיד. 49. בתאגיד קיימות הנחיות לפריסת תשלומים בגין חובות מים וביוב וכן הנחיות ונהלים לפריסת תשלומים בגין חובות אלה וכן שורה של הנחיות ארגוניות שמר לוי היה שותף לכתיבתם ולגיבושם. 50. מר לוי פוטר בשל הפרת הסכם העבודה והנורמות הנהוגות בשרות הציבורי כאשר פעל בניגוד גמור להנחיות ונוהלי התאגיד לרבות הוראות הדין תוך ניגוד עניינים מובהק במילוי תפקידו, על ידי מתן הטבות לבני משפחתו מבלי להודיע על כך לממונים עליו ולא תעד מעשיו, בעקבות התנהלות זו הפר את האמון בו ופוטר. 51. מעמדו של מר לוי כיו"ר ועד עובדים לא מעניק לו חסינות מפיטורים בעילות וטעמים שיסודם בהתנהלותו במעמדו כעובד התאגיד. 52. יש לדחות הבקשה מחמת חוסר יריבות כי אין מקומה במישור הקיבוצי. 53. ההחלטה על פיטוריו של מר לוי התקבלה לאחר שיקול דעת מעמיק ולא נטול התלבטויות ולאחר ברור כל העובדות שנשמעו בשימוע לרבות בירורים שנעשו מול נושאי משרה רלוונטים בתאגיד ודיון ממושך. 54. סוגיית הטיפול בקרובי משפחה אכן אינה מעוגנת מפורשות בנוהל של התאגיד אך מוצאת ביטוי במפורש ומובהק בהסכם העבודה של מר לוי הקובע ברחל ביתך הקטנה כי חל עליו איסור לפעול תוך ניגוד עניינים ואין מחלוקת כי עצם הטיפול בבני משפחה לרבות במר לוי עצמו קולע את העובד לניגוד עניינים בוטה ומובהק (ס' 8 להסכם העבודה וסעיפים 60-64, ו- 85 לתקנון התאגיד). 55. יש לדחות את טענות המבקשת שהועלו לראשונה בסיכום הטענות כי קיים קשר במועד פיטוריו של מר לוי לבין ההחלטה על השינוי המבני בתאגיד. מדובר ב"שינוי חזית" שכן המבקשת שינתה גרסתה באשר לנימוק לפיטוריו של מר לוי כאשר טענה כי תכלית פיטוריו היתה במטרה ליישם את השינוי המבני כאשר קודם לכן טענה כי פיטוריו היו על מנת לפגוע בזכות ההתארגנות שהוכחש על ידי התאגיד בכתבי טענותיו. לגופו של עניין נטען כי כוונת התאגיד ויציאתו למהלך רה-ארגון הובא לידיעת מר בביוף על ידי מנכ"ל התאגיד עוד בטרם הוגש ההליך הנוכחי והוסכם להקפיא את המשא ומתן הקיבוצי עד לסיומו של רה-הארגון הכל כפי שעולה מפרוטוקול הדיון. עדותו של מר שדה (עמ' 24-25) ועדותו של מר בדש (עמ' 32-33 לפרוטוקול). 56. לא הוכחה כל עילה להתערבות בית הדין במעשה הפיטורים שכן מדובר בפיטורים מטעמים עניינים וסבירים ולא הוצג כל מניע זר או נסתר או אי סבירות קיצונית מצד התאגיד לפיטורים. דיון והכרעה 57. נקדים ונאמר כי לאחר ששקלנו טענות הצדדים שהובאו באריכות בכתבי הטענות על נספחיהם לרבות בפרוטוקול הדיון אנו בדעה כי לא הוכחה כל עילה המצדיקה התערבות בית הדין בהחלטת הפיטורים. לא הוכח מפי המבקשת כי שיקולים זרים או פסולים עמדו בבסיס ההחלטה לפטר את מר לוי ובכל מקרה התאגיד עמד בנטל המוטל לעליו להוכיח אמיתות גרסתו וטענותיו. 58. בבקשה המונחת לפנינו נטענו טענות הן בפן הקיבוצי, היינו טענת המבקשת כי פיטורי יו"ר הועד היו בשל מעמדו ועל מנת לפגוע בזכות ההתארגנות בתאגיד, והן בפן האישי, היינו כי לא הוכחו כל עילות ענייניות או לגיטימיות לפיטוריו של מר לוי. לפיכך לא מצאנו כל מקום לקבוע כי יש למחוק ההליך הקיבוצי, כפי שבקש התאגיד. האם מר לוי פוטר על רקע היותו יו"ר ועד עובדים ובמטרה לפגוע בזכות ההתארגנות של עובדי התאגיד? 59. נדון תחילה בטענות התאגיד אשר הובילו בסופו של יום לפיטוריו של מר לוי תוך פירוט טענות הצדדים. 60. החלטה לפטר את מר לוי ניתנה לאחר בירורים ושמיעת גרסתו טרם העברת הנתונים לרואה החשבון יורם שוחט שערך את דו"ח הבדיקה. התקיים הליך שימוע ארוך בו ניתנה למר לוי ולנציגיו הזדמנות להגיב על הטענות שפורטו בדו"ח הבדיקה והזכות להשלים טיעוניו על פי בקשתו באשר לטענת האפליה שטען. 61. מעיון בנימוקי ההחלטה לפטר את מר לוי פרט מנכ"ל התאגיד את השתלשלות העניינים שהובילה להחלטת הפיטורים. המנכ"ל פירט את עיקר טענותיו של מר לוי והתנהלות הליך השימוע. באשר לנימוקים האישיים שבגינם פוטר מר לוי ציטט המנכ"ל 5 מקרים הנוגעים לקרובי משפחתו של מר לוי שפורטו בדו"ח הבדיקה. וכן את עמדת מר לוי למסקנות בדוח הבדיקה. 62. מנכ"ל התאגיד פירט בהחלטתו כי את עמדת מר לוי ונציגיו בהליך השימוע ניתן לחלק לשניים: האחת, טענות סף הנסבות על המישור הנורמטיבי ועיקרן כי לא קיימים כלל נהלים הקובעים נורמות וכללים ברורים באשר להסדרי חוב, אמצעי אכיפה, והתנהלות מול קרובי משפחה. ובהעדרן, לא ניתן להאשימו בחריגה מנורמות וכללים כאמור. השנייה, הסברי מר לוי בגין כל מקרה ומקרה באופן פרטני. 63. מנכ"ל התאגיד ציין בהחלטת הפיטורים את מערכת הכללים והנורמות החלה בתאגיד בתחומים הרלוונטים וטען כי אכן קיימת היתה מערכת הסדרים ונורמות ביחס לסוגית אמצעי האכיפה והסדרי התשלום כלפי חייבים ובעלי הסמכויות להורות להם. כמו כן התגבשו נהלים ברורים באשר לחובת תיעוד ומעקב באשר לפעולות אכיפה והסדרי תשלום מול חייבים וטען כי אין ממש בטענתו הראשונה של מר לוי בדבר העדרם. 64. באשר לטיפול הפרטני בחן מנכ"ל התאגיד בהחלטתו את המקרים הפרטניים לגופם והגיע למסקנה כי התנהלות מר לוי ומעורבותו בטיפול בחובותיהם של בני משפחתו היה בה משום הפרת אמון ו/או חריגה מנורמה החלה עליו בתפקידו וכן פעל בניגוד עניינים המצדיקים בפני עצמם ובמצטבר את פיטוריו. 65. המקרה הראשון, הינו המקרה בו טיפל מר לוי בחובותיו של אביו - השתלשלות העניינים במקרה הנ"ל פורטה בדו"ח הבדיקה שצוטט לעיל. מדובר בחוב בסך של 7,700 ₪ בגין שימוש במים בנכס שמר לוי התגורר בו. נטען כי הטיפול התאפיין בהעדר כל תיעוד כמתחייב מנהלי התאגיד וכן לווה בהטבות ובהקלות לעומת הקבוע והמקובל בתאגיד, כולל פריסת תשלומים מעבר למותר והימנעות בנקיטה בהליכי אכיפה, חידש אספקת המים שנותקה בלא תשלום החוב. המקרה שני, הינו המקרה בו טיפל מר לוי בחובותיה של אחותו, גב' ציפורה ביטון - מקרה זה דומה בנסיבותיו ובמאפייניו לאלה של המקרה הראשון. היינו טיפול בעניינה של בת משפחה מדרגה ראשונה הנוגעים לתאגיד בלא ידוע ועדכון, העדר תיעוד המקרה כמקובל ומתן הטבות והקלות . המקרה שלישי, הינו המקרה בו טיפול מר לוי בחובותיה של אחותו, גב' נורית זיתון- נטען כי מר לוי פעל על פי המאפיינים בשני המקרים האחרונים, היינו חידש אספקת מים לנכס חרף קיומו של חוב בניגוד לנהלים והעדר תיעוד והימנעות מפעולות אכיפה לגביית החוב. נטען כי מדובר בדפוס התנהלות שנראתה בעיני מר לוי כנורמה מותרת ולגיטימית. המקרה הרביעי, טיפול בחובותיו של מר ניסים לוי אחיו של מר לוי - הכולל את אותם מאפיינים שפורטו בשלושת המקרים הקודמים. המקרה החמישי, הינו המקרה של אחותו של מר לוי מימון יעל - במקרה זה צוין בהחלטה כי המקרה בפני עצמו אינו מגלה בחובו חריגה בוטה מנורמה והוא כלשעצמו אינו מצדיק נקיטת אמצעים אופרטיביים כלפי מר לוי. 66. בהחלטת הפיטורים התייחס המנכ"ל לטענותיו של מר לוי ונציגיו באשר לדפוס התנהלות דומה אצל עובדים אחרים בתאגיד לעניין טענת האפליה. מדובר בהתנהלות שלושה עובדים היינו רוני אזולאי מנהל ההכנסות, ירדנה קלמנוביץ - חשבת התאגיד ואבי קוריאל - אמרכל התאגיד. מדובר בעובדים בכירים שמר לוי התייחס אליהם במכתב שהמציא לפי בקשתו לאחר תום השימוע. המנכ"ל פירט בהחלטה את הבדיקות שנעשו לגבי כל מקרה ומקרה ובמסקנתו טען כי יש מקום לביקורת על מר אזולאי, על עצם מעורבותו בענייני קרוביו ומן הראוי היה כי היה מותיר את הטיפול בנושא זה לאחרים בתאגיד ולו מחמת מראית עין גם אם לא ביקש להשיג כל הטבה לקרובים. אולם בין ביקורת זו ובין דרך התנהלותו של מר לוי במקרים שצוטטו לעיל אין כל דמיון ורב המרחק ביניהם. גם לגבי התנהלותה של הגב' ירדנה קלמנוביץ נטען כי יש טעם מסוים לפגם בהתנהלותה אך אין להשוות בין המקרים שיוחסו לה לבין המקרים המיוחסים למר לוי בכל הנוגע למידת חומרתם וחריגתם מנורמות. נטען כי גב' קלמנוביץ לא התערבה בתכני הטיפול ולא ביקשה ולחצה על הטבות והקלות לפונים ולא הסתירה את מעורבותה ופניותיה בשונה מהמקרים בהם היה מר לוי מעורב. באשר למקרים שיוחסו לאבי קוריאל נטען כי הוא כלל לא התערב במקרים בטיפול אלא אלה רק פנה לגורמי האכיפה בתאגיד בבקשה כי עניינים יטופל בדחיפות ובאף אחד מהמקרים לא אישר לצרכנים הסדר חריג. מדובר ב"קיצור תורים". 67. בסיום ההחלטה נקבע כי לאור התנהלותו של מר לוי שלקתה בפגמים נורמטיביים חמורים שאין להם צידוק לא ניתן להקל ראש. התנהלות מר לוי פגעה פגיעה קשה בחובת הנאמנות שלו כלפי התאגיד ובמערכת יחסי האמון שביניהם. ובפרט לנוכח לתפקידו הרגיש כמנהל מחלקת האכיפה וכמי שאוחז בתפקיד שכזה אמור להקפיד על קלה כבחמורה ולשמור על הנהלים ולמלאם בקפידה. נטען והודגש כי הסבריו ותירוציו של מר לוי באשר להתנהלותו בכל אחד מהמקרים שתוארו בדו"ח הבדיקה בטיפול בקרובי משפחתו מובילים למסקנה כי ניכר כי מר לוי כלל לא הפנים את מידת חומרת התנהגותו וראה בה פגם טכניים קלי ערך לכל היותר. צוין כי ניסיונותיו של מר לוי לתרץ את מעשיו ובניסיונו לגלגל האחריות להפרות הנהלים בתחום האכיפה בטענות בדבר עקיפת סמכויותיו מעידים גם הם על תפיסה מוטעת ומדאיגה של מר לוי את תפקידו במישור התפקודי והפונקציונאלי. נטען כי עובד האוחז בתפיסה שכזו של "ראש קטן" אינו ראוי לשרת במשרה ציבורית ובפרט במשרה רגישה ומרכזית כניהול מחלקת האכיפה, וזאת אף ללא תלות בטוהר מידיותיו. 68. על כן צוין כי התקבלה החלטה לפטרו תוך ציון העובדה כי ההחלטה התקבלה לאחר התלבטויות קשות ובלב כבד לרבות שקילת חלופה אחרת חלף הפיטורים. עוד ציין המנכ"ל כי מעמדו של מר לוי כיו"ר ועד עובדים לא היה שיקול רלוונטי בהחלטה שכן התאגיד מכבד את זכות העובדים להתארגן והוכיח זאת בהתנהלותו השוטפת. המצב הנורמטיבי 69. באשר לביקורת השיפוטית על ההחלטה המנהלית נפסק כי:   "בית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת וכי לא יתערב בהחלטתה לשנותה, אלא אם כן נמצא, כי אותה החלטה ניתנה בחריגה מסמכות, או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים, או באי-סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. בית הדין אף לא ישים שיקול דעתו תחת זה של הרשות אפילו היה הוא עצמו בוחר באפשרות אחרות מזו שבחרה בה הרשות ללכת, כל עוד מצויה אותה אפשרות במתחם הסבירות". (ע"ע 1123/01, בית הספר התיכוני עירוני "כל ישראל חברים" בת"א יפו - צביזנר שפורסם בפד"ע לו' עמ' 438, עמ' 475 והפסיקה שצוטטה בהערת שוליים 45). כמו כן ראה לאחרונה עע"ם 4662/11 מדינת ישראל - אסתר זוהר וקרטלוס דידיבשוילי (פסק דין מיום 19/6/12). הנהלים בתאגיד 70. התאגיד בתגובתו לרבות בתגובה המשלימה הוכיח טענתו, כי אכן קיימים נהלים לגבי פעולות אכיפה לגביית תשלומים. נהלים אלה צורפו לתגובת התאגיד. כמו כן צורפו הנחיות לפריסת תשלומים בגין חובות מים וביוב. נטען כי מר לוי בתוקף תפקידו היה מעורב ושותף מלא ופעיל בכתיבת הנהלים ובגיבושם לרבות לאחרונה במסגרת הליכים לקבלת תקן איזו- 9001. פורט באריכות בתגובת התאגיד כי קיימים אף כללים לגבי אופן חידוש/חיבור מד מים ללקוחות התאגיד לאחר ניתוקם. כאשר התנאים לחידוש ולחיבור מוגדרים בנוהל פריסת התשלומים שהוכן ביוזמת מר לוי והגב' נינט בנימין. כן צוין כי בכל מקרה קיצוני של ניתוק חובה לדווח על כל שינוי או חריגה מהנוהל הרגיל. התאגיד פירט את אופן חיבור הלקוחות וכיצד מתבצע. (ראה: סעיפים 25-34 לתגובה התאגיד לבקשה, סעיפים 1-2 לתגובה המשלימה של התאגיד מיום 8/1/12 וסעיף 23 לסיכום טענות התאגיד ). לפיכך טענת מר לוי כי לא קיימות הוראות נוהל להתנהלותו במקרים הספציפיים שפורטו בדו"ח הבדיקה לא הוכחה. 71. יתרה מזו, התאגיד לא חלק על כך כי יכול במקרים חריגים כגון מצב כלכלי קשה, מצב בריאות ונכות ומקרים קשים אחרים יכולה להיות סיבה מקלה המצדיקה חריגה מהמותר. מר לוי אומנם הפנה להוראות כאלה בבקשתו אך לא הצביע על כך כי במקרים של טיפול בבני משפחתו התקיימו מי מהתנאים הנ"ל או תנאים אחרים המצדיקים לראותם כמקרים חריגים. עוד נציין כי מר לוי צירף לבקשתו מידע חלקי על הסדרים נורמטיביים המקובלים בתאגיד כדוגמת ההסדרים שאושרו לבני משפחתו אך התאגיד השכיל להוכיח כי מדובר בחלק מהנהלים, כאשר בתגובתו צירף תיעוד משלים ומפורט של אותם מקרים שצירף מר לוי באופן חלקי והשכיל להוכיח כי בכל המקרים דובר בנסיבות חריגות ויוצאות דופן של מצב כלכלי או בריאותי קשה (מוצגים מש/3 עד מש/5 ועדות מר לוי בעמ' 18 לפרוטוקול). התאגיד מפנה לאי דיוקים בגרסת מר לוי כי בוצע ניתוק שורש בביתו של אחיו עקב חובותיו לתאגיד אולם מגרסתו הובהר כי לא כך פני הדברים (עדותו בעמ' 19 לפרוטוקול). המקרים הפרטניים 72. ובאשר לבחינת המקרים הפרטניים שפורטו בדו"ח הבדיקה. מעיון בפרוטוקול השימוע עולה כי ניתנה למר לוי ונציגיו ההזדמנות להתייחס לכל מקרה ומקרה. א. באשר למקרה הראשון התגונן נציגו של מר לוי בטענה כי התנהלות מר לוי לא היתה בניגוד לנוהל, כי החוב בסך 7,700 ₪ הוא תוצאה של מחדל של שיכחה. נטען כי דרישה לתשלום החוב לא התקבלה ולאחר מכן בוטלה יחד עם אלפי דרישות נוספות ובקוד של נינט. נציגו של מר לוי אישר כי הדרישה לתשלום החוב נשלחה במרץ 2011 אולם הגיעה ליעדה ביולי אוגוסט ובמועד זה שולמה בתשלומים על ידי מר לוי לרבות ריבית והצמדה (עמ' 15 לפרוטוקול השימוע). במהלך השימוע אושרה הטענה כי מר לוי אישר בעצמו את ההסדר לפקידת הגבייה אולם נטען על ידו כי: בתאגיד אין נוהל שאומר אחרת. אין נוהל שאומר מה קורה אם מנהל האכיפה מעורב בהסדר. נציין כי גם טענת מנכ"ל המשיבה שמר לוי לא הפנים את חומרת מעשיו עולה מתוך עיון בפרוטוקול השימוע שכן נטען מפי נציגו של מר לוי כי הלוואי וכל הלקוחות שהיו באים לסגור חוב בתאגיד היו מתנהגים כמו מר לוי (עמ' 15 לפרוטוקול). ובהמשך הפנה נציגו של מר לוי להסדרי גבייה שנעשו לאנשים קרובים של בכירים אחרים בתאגיד כגון חשבת התאגיד, מר אזולאי או האמרכל. מקרים שהתייחס אליהם המנכ"ל מפורשות בהחלטת הפיטורים שניתנה לאחר מכן. נציגו של מר לוי טען בשימוע כי "בהעדר נהלים אי אפשר לבוא לאיציק בטענות של איך לא אישרת את הסדר התשלום" (עמ' 17 לפרוטוקול השימוע) ובהמשך טען כי אין טענה כי החוב נמחק או הופחת או שסכום כלשהו נלקח מכיסו של התאגיד. לסיכום טוען מר לוי להגנתו כי שילם את החוב בהתאם לנורמות שהיו תקפות בתאגיד, אין נוהל בתאגיד שינחה אותו לעשות משהו אחר. ולפיכך לא ציפו ממנו לנהוג אחרת וכי אישור הסדרים לאנשים שנוגעים בבעלי התפקידים היא נורמה רווחת בתאגיד (עמ' 18 לפרוטוקול השימוע). במקרה זה הוכח כי מר לוי לא קיבל אישור להסדר תשלום החוב ממי מהממונים עליו. הוכח כי מדובר בהסדר של חוב שנוצר בעבר כאשר לא בוצעה כל פעולת ניתוק. מדובר בהסדר של פריסת תשלומים מעבר לקבוע בנוהל וללא כל תשלום במזומן על חשבון החוב. לא הוכח כי מדובר במקרה חריג לרבות מצב בריאות קשה או מצב כלכלי קשה במיוחד. היינו מדובר בהסדר מיטיב בעניינו של מר לוי תוך חריגה מהנוהל. למותר לציין כי למעט הוראתו המפורשת של מר לוי בדבר שיעור התשלומים אין כל תיעוד באשר להחלטות שהתקבלו בגין נכס זה קודם לכן. ב. באשר למקרה השני בעניינה של ביטון יצחק וציפורה, אחותו של מר לוי מדובר בחוב שלא נפרע עד כה לפי האמור בדו"ח הביקורת ובסך של 12,600 ₪. טענה שלא נסתרה בהליך השימוע. באשר למקרה זה הודה מר לוי בפרוטוקול השימוע כי התערב למען אחותו ובהוראה טלפונית ביטל את הוראת הניתוק שעמדה לפני ביצוע (עמ' 21 לפרוטוקול השימוע). נציגו הסביר כי אחותו חוברה כיוון שהיא התקשרה וצרחה שיש לה 7 נפשות בבית ותינוק בן חצי שנה והבטיחה כי תגיע להסדיר את החוב וביקשה לחבר אותה. נטען כי כך נוהג תאגיד גם במקרים דומים אחרים ולכן מר לוי התערב וביקש לחבר אותה בכפוף לכך שתגיע להסדיר את החוב. אין מחלוקת כי חיבור מחודש של הנכס של אחות של מר לוי למים נעשה בניגוד להוראות הנ"ל ועל סמך הבטחה בעל פה לתשלום החוב שממילא לא קוימה. לא שולם תשלום על חשבון החוב ולא הוכח על הסדר פריסת תשלומים. מדובר בהסדרים או חלקם ללא דיווח על מעורבותו של מר לוי למעט הוראתו הטלפונית מיום 22/9/11 לחבר את אחותו לזרם המים. ג. באשר למקרה השלישי של זיתון אליהו ונורית, אחותו של העובד-על פי דו"ח הבדיקה מדובר בחוב נכון למועד הבדיקה ושלא נפרע עד היום בסך של 21,500 ₪. השתלשלות העניינים פורטה בדו"ח הבדיקה ולא נסתרה עובדתית. במקרה זה הכחיש מר לוי את מעורבותו האישית בניגוד לשני המקרים הקודמים. אולם במקרה זה טוען התאגיד כי ביטול דרישות חוב שנעשו על ידי מי מעובדי מחלקת האכיפה (גב' נינט בנימין במקרה זה) בלא הסבר ובניגוד לנהלים וללא תיעוד מובילים למסקנה כי האקט ננקט בידיעתו ואף לפי בקשתו של מר לוי שכן אין כל הסבר הגיוני אחר שפקידה זו תפעל כך על דעת עצמה. לא נעלם מעינינו הסברו של מר לוי ונציגו כי לעיתים צעדי אכיפה התעכבו בשל עומס חייבים והעובדה כי התאגיד פועל לסירוגין באזורים שונים ובאמצעות חברה חיצונית. ד. המקרה הרביעי בעניינו של ניסים לוי, אחיו של העובד עוסק באי גביית חוב בסכום של 23,000 ₪ נכון למועד דו"ח הבדיקה. מר לוי הכחיש מעורבות בעניינו בפרוטוקול השימוע אולם גם במקרה זה טוען התאגיד כי היתה התנהלות שלא בהתאם לנוהל והימנעות מוחלטת בנקיטת אמצעי אכיפה במשך חודשים ארוכים לנוכח חוב שהולך ותופח - שהינו אקט חריג מול נישומים אחרים שאינם נמנים עם בני משפחתו של מר לוי. 73. העובדות שתוארו לעיל בצירוף דפוס התנהלותו של מר לוי בשני המקרים הראשונים והמניע הסביר וההגיוני לסייע לבני משפחתו הובילו את התאגיד למסקנה כי קיימת הסתברות גבוהה למעורבותו האישית גם במקרה האחרון. לא ניתן לשלול מסקנה זו. 74. התאגיד טוען ובצדק כי עיסוקו של מר לוי בעניינו האישי לרבות בעניין של אביו ואחיותיו בשים לב למעמדו וסמכויותיו כמנהל מחלקת האכיפה ללא קבלת אישור מהממונים עליו או הבאת העניינים בהם לפחות הודה לידיעתם ולאישורם מובילים למסקנה כי פעל שלא כדין ומדובר בהתנהגות פסולה והפרת חובת האמון במעבידיו לרבות הפרת סעיף 8 לחוזה העסקתו. 75. המבקשת טוענת בסיכום טענותיה כי לכל היותר מדובר בטעות מינורית בשיקול הדעת ואין בכך חריגה ממציאות האכיפה שנהגה בתאגיד, תוך השוואת התנהלותו למקרים דומים וחמורים שנעשו על ידי רוני אזולאי, ירדנה קלמנוביץ ושרה זהבי לרבות צביה אברגיל ושרה רוזנטל. נטען כי מדובר בעובדים שנהגו בניגוד להוראות הנוהל ולא פוטרו. טענות אלה נטענו לצורך הוכחת טענת האפליה שנטענה על ידי המבקשת. מצאנו לנכון להרחיב קמעה בסוגיה זו שכן המבקשת בסיכום טענותיה התייחסה באופן פרטני לעובדים הנ"ל לאחר שמר בדש בחקירתו הנגדית העיד כי בדו"ח הבדיקה התייחסו גם להתנהלותה של גב' צביה אברגיל מנהלת סניף אופקים שנטען כי פרסה להוריה חוב ל-24 תשלומים ולגב' שרית רוזנטל, מנהלת פניות הציבור שעכבה חוב של הוריה בכך שהעבירה המשימה למישהו אחר. נטען מפי מנכ"ל התאגיד כי לאחר מסקנות דו"ח הבדיקה ולאחר יעוץ משפטי,צביה אברגיל ושרה רוזנטל נקראו לשיחת ברור אך הועברו מתפקידן (עמ' 34-35 לפרוטוקול). אכן עולה מחקירתו של מר בדש כי לא זכר את פרטי כל מקרה ומקרה ולראשונה פירט התאגיד את תוכן דו"ח הבדיקה לגבי אותן עובדות, בסכום טענותיו למרות שחלק זה של דו"ח הבדיקה לא צורף לתגובתם, ועל כך הלינה המבקשת בתגובתה לסיכומים. אנו בדעה כי מאחר והמקרים הנ"ל לא פורטו בבקשה גופא אלא במסגרת חקירתו הנגדית של מר בדש ובסיכומי המבקשת כתוצאה מכך, אין להלין על התאגיד שלא הציג את ממצאי דו"ח הבדיקה לגבי אותן עובדות בתגובתו לבקשה. לגופו של עניין יצוין כי לא ניתן ללמוד מהמקרים הנ"ל על הביקורת שהופנתה לגבי התנהלותו של מר לוי במעמדו כמנהל מחלקת האכיפה. יצוין רק כי מדובר במקרים שונים ובמעמד שונה של אותם עובדים בתאגיד. 76. גם לא נעלמה מעינינו עדותו של המנכ"ל הקודם מר אילן שומרת בפנינו. אין ספק כי גישתו "סלחנית" מגישתו של המנכ"ל הנוכחי. מר שומרת הסביר בעדותו בפנינו כי לא בכל המקרים נהגו על פי הנהלים. היו מקרים חריגים בהם לא נהגו כך. לעיתים חובר תושב למים על סמך התחייבות לשלם החוב וחלקם שילם, וחלקם לא שילם, וחלקם שילם חלק מהחוב וזו הינה המציאות והגדיר זאת כי הזדקקות למים הינה בבחינת דיני נפשות. גם כמנכ"ל נאלץ להתפשר כאשר עמד בפני חייבים (עמ' 12 לפרוטוקול). באשר להתנהלות מר לוי העיד כי: "אני חושב, מצפה מכל עובד ככל שהוא בכיר לא יטפל בתיקים של עצמו ויבקש אישור מיוחד מרמה ממונה מעליו אם היה מבקש היה מקבל, מהבחינה הזו אני לא מסכים עם התנהלותו אבל אני חושב שבסופו של דבר פריסה ל-18 תשלומים זה לא משהו חריג, הוא בעצמו אישר לחייבים אחרים 24 תשלומים זה לא חריג אבל הייתי מצפה שאם קשור אליו אישית יבקש אישית... לא יצא בכללים כתובים בשום מקום זו הציפייה שלי מהשכל הישר" (עמ' 14 לפרוטוקול). מר שומרת לא ראה בטיפול בקרובי משפחה "קו אדום". 77. מר שומרת הדגיש בעדותו ועל כך אין מחלוקת כי לא היתה הנחיה חד משמעית ברורה בנושא ולפיכך העיד כי אין מדובר ב "יהרג ובל יעבור". מר שומרת לא ראה בהתנהלותו של מר לוי גניבה או מחיקת חוב אבל חזר על גרסתו כי היה על מר לוי לקבל אישור מההנהלה ומדובר בטעות של שיקול דעת (עמ' 14 לפרוטוקול). 78. מחקירתו עולה כי מר שומרת לא היה מודע להוראת סעיף 8 להסכם העבודה של מר לוי, אך טען כי אין מדובר בניגוד עניינים כאשר אישר 18 תשלומים לאביו לרבות הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן עולה מעדותו כי לא היה מודע למקרים הנוספים שפורטו בדו"ח הבדיקה על מעורבותו האישית של מר לוי בחובות בני משפחתו ולא היה מודע להיקף החובות (עמ' 15 לפרוטוקול). 79. מר שומרת אישר כי היו נהלים בתאגיד והיתה טבלת הסדרים ואיך ניתן לשלם בתשלומים אך הוסיף כי לא יכלו לאכוף זאת בכלל המציאות שנוצרה. כן אישר כי הנוהל היה כי יש לשלם תשלום כתנאי לחיבור מחדש וכי יש להכניס את הלקוחות החייבים למעגל המשלמים (מש/2 ועמ' 16 לפרוטוקול). 80. אנו בדעה כי הפררוגטיבה לשקול את כל הטענות שהועלו בעניין התנהלותו של מר לוי לרבות ההחלטה האם לפטרו אם לאו היתה בשיקול דעת המנכ"ל הנוכחי. על פי הפסיקה גם אם בית הדין היה סובר כי ניתן היה לקבל החלטה אחרת אין די בכך כדי לבטל את הליך הפיטורים שכן מדובר בביקורת שיפוטית ובית הדין יתערב רק במקרים בלתי סבירים או קיצוניים לחלוטין בתוכנה של ההחלטה ואין זה המקרה שלפנינו. לפיכך גם אם מר שומרת היה מקבל החלטה אחרת בנסיבות העניין אין בכך כדי לפסול את החלטת הפיטורים מהטעמים שפורטו בעדותו כאשר גם לגרסתו התנהלותו של מר לוי היתה בלתי ראויה. 81. זאת ועוד. יש ליתן משקל לעובדה כי לא הוכחה טענת המבקשת כי החקירה והבדיקה בעניינו של מר לוי החלה בשל הדלפה של מי מאנשי ההנהלה. גם מר לוי העיד כי אינו יכול לדעת מי הדליף את המידע והעיד כי האמור בסעיף 12 לבקשה הינו בבחינת השערה (עמ' 17 לפרוטוקול מיום 27/3/12). גם מר עוזי שדה לא יכול היה להעיד מי הדליף. 82. לפיכך גרסת התאגיד כי תחילת הבדיקה החלה בעקבות שאילתא שהגיעה מאמצעי התקשורת משני מקורות שונים לא נסתרה ולפיכך לא הוכחה גירסת המבקשת אינטרס של מי מאנשי ההנהלה או קרובים לה לפגוע דווקא באנשי הועד ובראשם יו"ר הועדה. 83. אנו בדעה כי אין גם לשלול את המסקנה כי המנכ"ל החדש, לאחר שהופנתה אליו תלונה שכזו ביקש להוכיח כי שומע את רחשי הציבור ולכן פעל בדחיפות כפי שפעל לפי שיקול דעתו, היינו בחינת התלונה והקפאת הליכי האכיפה למשך 48 שעות ולאחר מכן בירור חיצוני גם אם מדובר ברואה חשבון אשר הכיר קודם לכן. עוד הוכח כי לאחר שקיבל תוצאות הבדיקה פעל כשהוא מלווה בייעוץ משפטי צמוד הן באשר להליך השימוע והן באשר להליך ולבירורים וההתלבטויות עד שהתקבלה החלטה כעבור 3 שבועות לפטר את התובע. אין ספק שההחלטה על הפיטורים מנומקת דיה. 84. גם אם למר לוי היו טענות הגנה אלה או אחרות לפעולותיו הרי ככלל הוכחה התנהלותו הפסולה והתנהלות מי מעובדי המחלקה שעמד בראשה, כפי שפורט בדו"ח הבדיקה. בשים לב למעמדו ולאחריות שהיתה מוטלת עליו לרבות האחריות הציבורית של התאגיד לא ניתן לומר כי התנהלותו של מר לוי היתה ראויה. לדעתנו מדובר בהתנהגות פסולה ולפיכך מכלול הסיבות שפורטו במכתב הפיטורים ושצוטטו לעיל באשר לתפקודו הלקוי, התנהלותו הבלתי ראויה והעובדה כי לא הפנים את הליקויים שנטענו כלפיו באשר להתנהלותו וסבר כי פעל כראוי מכל הסיבות שציטט בכתבי טענותיו, אף הם תומכים במסקנתנו כי אין מקום להתערב בשיקול הדעת של המנכ"ל בהחלטת הפיטורים. 83. לא נעלמה מעינינו העובדה כי על דעת כל הצדדים באותה עת לא היתה הנחיה ברורה באשר לטיפול נושא משרה בתאגיד או כל עובד אחר בענייניו האישיים או הקרובים לו לרבות מי מבני משפחתו. אולם עובדה זו אין בה כדי לפטור מאחריות את מנהל מחלקת אכיפה בתאגיד ציבורי ולקבוע כי בשל עובדה זו לא ניתן היה לפטרו. 85. דווקא העובדה כי התאגיד לא קיבל החלטה על פיטוריו והודה כי הדבר נעשה לאחר התלבטויות ובירורים אין בה כדי לפגום בהחלטה אלא לתמוך במסקנה כי ההחלטה התקבלה לאחר שיקול דעת לרבות יעוץ משפטי למנכ"ל. ואנו נוסיף, כי דווקא לאור הטענות שנטענו על ידי נציגי המבקשת בשימוע כי מדובר בהליך שמטרתו פגיעה בזכות ההתארגנות, ביקש התאגיד לשקול היטב החלטתו. זכות ההתארגנות 86.  הלכה פסוקה היא, כי מעמדה של זכות ההתארגנות, הוא כשל זכות יסוד חוקתית (ראה למשל, בג"צ 70729/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נא (2) 63; עס"ק 1008/09 הורן את ליבוביץ בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פד"ע לה 145).   87. במסגרת תיקון מס' 8 (בשנת 2009) לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז - 1957 (להלן: "חוק הסכמים קיבוציים") נקבעה חובת ניהול משא ומתן עם ארגון עובדים יציג, כדלקמן:   "33ח1. (א) מעביד חייב לנהל משא ומתן בעניינים המנויים בסעיף 1, עם ארגון עובדים יציג לפי סעיף 3, בהתארגנות ראשונית אצלו; אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לחייב מעביד לחתום על הסכם קיבוצי עם ארגון עובדים בהתארגנות ראשונית. (ב) בסעיף זה, "התארגנות ראשונית" - התארגנות של ארגון עובדים שהפך ליציג לפי סעיף 3, אצל המעביד".   88. כמו כן, במסגרת תיקון מס' 6 לחוק הסכמים קיבוציים (בשנת 2001), עוגנה הזכות לפעילות או לחברות בוועד עובדים או בארגון עובדים בסעיף 33ח לחוק הסכמים קיבוציים:   "33ח.   לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בוועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בוועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם".   89. בהתאם לסעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים, חל איסור על פגיעה בעובד, לעניין חברותו או פעילותו בוועד עובדים או ארגון עובדים, ובהתאם לכך, מעביד לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד חברותו או פעילותו בארגון או וועד עובדים:   "33י.(א)  מעביד לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה: (1) חברותו או פעילותו בארגון עובדים; (2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים; (3)        הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים; (4) חברותו בוועד עובדים או פעילותו בוועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לעניי ן זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת; (5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים (ב)   בסעיף זה, "תנאי עבודה" - לרבות קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה".   90. ההלכה הפסוקה קבעה, כי ההגנה הניתנת לעובד בכל הנוגע לפעילותו או חברותו בוועד עובדים או בארגון עובדים היא מפני פגיעה בהעסקתו או בתנאיה בשל חברותו או פעילותו בוועד העובדים. בהתאם לכך, אין להעניק לעובד חסינות מפני פיטורים מטעמים ענייניים, וזאת, ככל שהמעסיק יוכיח כי אלה אינם קשורים לפעילותו בארגון או בוועד העובדים (עס"ק 24/10 הוט טלקום בע"מ נ' הסתדרות העובדים הלאומית (טרם פורסם, ניתן ביום 16/3/2010) (להלן: "פרשת הוט" )).   91. מאחר שמציאות חיי העבודה מלמדת, כי במקרים רבים יפעל המעסיק לסיכול ההתארגנות, בעיקר בשלביה הראשונים, בדרך של פיטורי הפעילים, ובמקרים רבים, תוך הסוואת הסיבות האמיתיות לפיטורים, קבעה הפסיקה היפוך נטל שכנוע במקרה של טענה לפיטורים על רקע התארגנות או פעילות בוועד עובדים. נקבע, כי על המעסיק רובצת חובת ההוכחה כי בחירת המועמדים לפיטורים נעשתה מנימוקים ענייניים ולא מטעמי השתייכות לארגון עובדים. עוד נקבע, כי די בחשד שנימוקי הפיטורים אינם ענייניים על מנת להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי המעסיק להראות, כי הליך הפיטורים נעשה כדין ומשיקולים ענייניים (עס"ק 1003/01 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' אי.סי.איי. טלקום בע"מ, פד"ע ל"ו ע').   92. בהמשך, קבע בית הדין הארצי לעבודה בפרשת הוט, כי בנסיבות של טענה לפיטורים על רקע התארגנות, נטל השכנוע המוטל על כתפי המעביד, הוא נטל שכנוע מוגבר.   93 ומכאן, נעבור לבחינת המקרה שלפנינו.   94. טוענת המבקשת כי הסיבה לפיטוריו של מר לוי הינו מעמדו כיו"ר ועד ועל מנת לפגוע בזכות ההתארגנות בתאגיד שהיה מצוי באותה עת במשא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי מיוחד. 95. הצדדים אינם חלוקים כי מר לוי שימש כיו"ר ועד התאגיד עוד מ-1/12/10 וכי מאז המבקשת הינה הארגון היציג בתאגיד. הוכח כי משא ומתן קיבוצי התנהל בין הצדדים לבקשה הנוכחית לגיבושו של הסכם קיבוצי זמן רב לפני פיטוריו של מר לוי, עוד בימיו של המנכ"ל הקודם, כאשר המשא ומתן התנהל בפועל עם ראשי הנהגת ההסתדרות ובין היתר עם ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, מר בביוף. 96. המבקשת מלינה על כך כי בעת האחרונה התקיימו מספר מועט של פגישות לזמן קצר והסכמות שסוכמו בעבר עוכבו שכן נטען כי יש לקבל את אישורו של המנכ"ל. 97. המנכ"ל הנוכחי שנכנס לתפקידו ביולי-אוגוסט 2011 ביקש "ללמוד" את התאגיד ול"התאקלם" והמבקשת ציינה בבקשתה כי נעתרה לבקשה ולא נקטה בכל צעד ארגוני במהלך תקופה זו. נטען כי במקביל לזימונו של מר לוי לשימוע, החל התאגיד במסע לחצים והפחדה כלפי עובדים ובפרט על חברי ועד נגד ההתארגנות כשהמבקשת מפנה להודעת המייל מטעם אבי קוריאל מיום 6/11/11 (מב/6) וכן למכתב ב"כ בנושא מיום 30/11/11 אשר נשלח טרם הוגש ההליך הנוכחי (נספח מב/15). 98. המבקשת הדגישה בבקשה כי העובדה שגם גב' נינט בנימין, סגניתו של מר לוי כיו"ר הועד זומנה לשימוע בעקבות התנהלותה שפורטה בדו"ח הבדיקה על הנעשה במחלקת האכיפה, תומכים במסקנה כי מדובר בהתנכלות לועד ובזכות ההתארגנות. 99. הן מר בביוף במסגרת הליך השימוע והן מר עוזי שדה הדגישו בעדותם כי בנסיבות המקרה הנוכחי לא היו צריכים לפטר את מר לוי, הוא לא גנב כספים ואפשר היה לשבת ולפתור הבעיה ולא להגיע לרמה של פיטורים (עדותו של מר בביוף בעמ' 13-14 לפרוטוקול השימוע ועדותו של מר עוזי שדה בעמ' 22 לפרוטוקול מיום 27/3/12). מר עוזי שדה הדגיש בפנינו במהלך עדותו כי פרק הזמן של ה-3 שבועות שהשהה התאגיד את החלטתו בדבר עתידו התעסוקתי של מר לוי פגע בהתארגנות שכן מדובר בהתארגנות ראשונית וברגע שמשאירים את ראשי המאבק מחוץ למערכת או תחת עננה כבדה של שחיתות הדבר פוגע בהתארגנות (עמ' 23 לפרוטוקול). 100. כמו כן מר שדה העיד על כך כי במועד בו נערך השימוע למר לוי ולגב' נינט, הוחלט בהסתדרות לקיים אסיפת עובדים וכי למרות שהודע על כך להנהלה קודם לכן, העובדים קיבלו הודעות SMS מחברי ההנהלה בנושא וכן העיד על שיחה שקיים עם הגב' דפנה עטיה, פעילה בועד במוצאי שבת ומצא אותה כי היתה "שבורה" לאחר שניהלה שיחות ארוכות עם רוני אזולאי עד כי הודיעה שהיא מתפטרת מחברותה בועד בשיא המאבק אך ורק מתוצאה ישירה של פניות ההנהלה אליה (עמ' 23 לפרוטוקול). אך כשנשאל מר עוזי שדה מה נאמר לה בשיחות האלה השיב: "את זה תשאל אותה... אני יודע עובדה שהיא התפטרה לאחר השיחות האלה" (עמ' 24 לפרוטוקול). 100. הגב' דפנה עטיה לא נקראה לעדות בפנינו על מנת לתמוך בגרסה כי ההנהלה לחצה על העובדים בכל הנוגע להתארגנותם. 101. המבקשת פותחת את סיכום טענותיה בהדגישה כי ההחלטה על פיטוריו של מר לוי התקבלה ביום 28/11/11 היינו באותו יום בו התקבלה בדירקטוריון התאגיד ההחלטה על השינוי המבני. לגרסת המבקשת עובדה זו תומכת במסקנה כי מטרת ההנהלה היתה ככל הנראה לאפשר את הוצאתו השקטה של השינוי המבני אל הפועל, תוך פגיעה ביכולתם של העובדים כגוף מאורגן להתנגד לו ולסכל אותו והנטל להוכחת ההיפך מוטל באופן מוגבר על התאגיד. 102. המבקשת טענה כי קיים קשר בין שתי ההחלטות הנ"ל ולדעת המבקשת, התאגיד המתין לתוצאות התהליך בדירקטוריון כדי לברר אם "משתלם לו" ליטול את הסיכון המסוים בפיטורי יו"ר ועד עובדים. 103. מדובר בשינוי מבני פוגעני מבחינת עובדי התאגיד, אשר שום נציגות עובדים, קל וחומר במרחב הנגב, לא היתה עוברת עליו בשתיקה. אולם כאשר ראשה של מנהיגות העובדים קופד בטענות שווא של שחיתות עבר השינוי המבני בשקט (עמ' 33 לפרוטוקול מול שור 10). 104. היעלמותם של ראשי ההתארגנות ממקום העבודה תוצאתה הטלת מורה על העובדים האחרים. 105. בנסיבות המקרה הנוכחי אנו בדעה כי לא הוכח כי זימונו של מר לוי כיו"ר הועד להליך שימוע לרבות זימונה של גב' נינט בנימין, התנהלות התאגיד שפורטה לעיל לרבות ההחלטה על השינוי המבני, עילתם פגיעה בזכות ההתארגנות של עובדי המשיבה. 106. בית הדין לא מצא שיש קשר כלשהו בין זימונם של מר לוי והגב' נינט בנימין לשימוע לבין התארגנות העובדים. וכי היתה הצדקה מלאה לזימונם לשימוע בעקבות האמור בדו"ח הבדיקה. 107. באשר להחלטה בדבר השינוי המבני שלטענת ראשי המבקשת גרם עוד קודם לכן לסחבת במשא ומתן הקיבוצי, גם טענה זו אין בה כדי להעתר לבקשת המבקשת. הוכח כי החל מכניסתו של המנכ"ל מר בדש לתפקידו דאג ליידע גם את מר בביוף על ההחלטה ליציאת התאגיד לשינוי מבני. ידיעה זו היתה בידי בכירי ההסתדרות עוד קודם לנקיטת ההליך הנוכחי, ובעקבות כך היתה הסכמה להקפיא לתקופת מה את ההליך עד לקבלת ההחלטה. טענה שלא נסתרה על ידי המבקשת אלא נתמכה בעדות עדיה. (עדות מר שדה בעמ' 24-25 לפרוטוקול וכן עדות מר בדש עמ' 32-33 לפרוטוקול). 108. ואכן המבקשת לא טענה בבקשה כל טענה באשר לקשר בין הליך השינוי המבני לבין התנהלות התאגיד באשר למר לוי וחברי הועד האחרים. 109. כמו כן טענת המבקשת שהועלתה לראשונה בסיכום הטענות כי התאגיד השהה במכוון את מועד פיטוריו בפועל של מר לוי למועד בו הוחלט על השינוי המבני כדי ליישם את הרה ארגון ללא התנגדות הועד או מי מחבריו, אף היא טענה שלא הוכחה. 110. למען הסר ספק המשיבה טוענת בסיכום טענותיה כי גם לא הוכחה טענת המבקשת שהועלתה לראשונה בסיכום טענותיה כי תכלית פיטוריו של מר לוי היתה במטרה ליישם את הרה ארגון. ואכן לא הוכח ולו לכאורה כל קשר בין קבלת ההחלטה על מועד פיטוריו של מר לוי לטענת המבקשת כי בפיטוריו ביקשה לפגוע בזכות ההתארגנות. 111. באשר לטענה כי הנהלת התאגיד יצרה לחץ על עובדי התאגיד אשר ביקשו לקיים אסיפת הסברה במועד השימוע, העיד רוני אזולאי מטעם התאגיד כי אכן קיים עם הגב' עטיה שיחה ביום שישי בצהרים שכן שמע כי נמצאת במצוקה נפשית. הגב' עטיה פנתה אליו בבקשה לעצה אך מר אזולאי העיד כי לא נתן כל עצה ובכך הסתיימה השיחה. העד מגדיר את עמדתו של מר שדה בנושא כסיפורים (עמ' 27 לפרוטוקול). 112. בחקירתו הנגדית ציין מר אזולאי כי לא היה מעורב בתהליך ההתדיינות מול ההסתדרות בנושא (עמ' 3 לפרוטוקול). 113. המנכ"ל מר ארז בדש העיד בעניין השיחה עם הגב' עטיה כי "מעולם לא דיברתי איתה פרט לשיחה אחת שהיא ביקשה לשוחח איתה במשרד. מעולם לא דיברתי עם אף עובד בשיחת טלפון וגם לא שלחתי מסרונים". ובהמשך העיד מר בדש כי הגב' עטיה העלתה בפניו בשיחה שהתקיימה עימו את המצב הקשה שהיא נמצאת בו ובסך הכל ביקשה להיות חברת ועד ולעזור לעובדים ובסופו של דבר הגיעו לשביתות והתנהלות שלא היתה מקובלת עליה ובתגובה השיב לה כי ביקש לא להתערב על פי חוות דעת משפטית שקיבל (עמ' 31-32 לפרוטוקול). 114. יצוין כי מר עוזי שדה בעדותו לא טען כי המנכ"ל דיבר עם הגב' עטיה. 115. אנו בדעה כי אין לראות במסמך מב/6 כהודעה ממנה ניתן להסיק על לחץ ההנהלה נגד התארגנות העובדים. אין לראות במסמך הנ"ל משום איום על חברי ועד או מי מעובדי התאגיד בכללותם. אין איסור על התאגיד לפרסם אגרות לעובדים. 116. במכלול הנסיבות שפורטו לעיל לרבות הראיות שנשמעו בפנינו אנו בדעה כי לא הוכחה גרסת המבקשת כי זימונם לשימוע של שני ראשי הועד לרבות של עובדת פעילה נוספת הגב' נטלי צפני היו בשל הרצון לפגוע בזכות ההתארגנות. ככל שהוכח בפנינו, יו"ר הועד והפעילים הנוספים נקראו לשימוע בעילה ראויה, סבירה לאור האמור בדו"ח הבדיקה. כמו כן קבענו בפסק דין זה כי הוכחו בפנינו נימוקים ענייניים לפיטוריו של מר לוי ונבקש להוסיף כי התארגנות עובדים אינה מהווה הצדקה לחריגה מנוהלי עבודה גם אם הם לא כתובים במפורש עלי ספר. אין ספק כי נתנו משקל נכבד למעמדו של מר לוי כמנהל אגף אכיפה ולאור עובדה זו נבחנה על ידי בית הדין החלטת הפיטורים. גם לוח הזמנים, מועד פיטוריו של מר לוי והתנהלות התאגיד שתוארה ופורשה על ידי המבקשת אינם מובילים למסקנה כי מטרתם היתה לפגוע בזכות ההתארגנות של העובדים או להתנכל להם. 117. די באמור לעיל, כדי לדחות את הבקשה לרבות הסעד הכספי שנתבע. 118. ניתן בזה צו הצהרתי לפיו פיטוריו של מר לוי ביום 28/11/11 היו כדין. 119. כאמור התאגיד הסכים להמשיך ולשלם למר לוי שכרו וזכויותיו עד למועד פסק דין זה ובית הדין נתן תוקף של החלטה להצהרה זו במסגרת הסעד הזמני (החלטה מיום 14/12/11). כמו כן נקבע כי במסגרת פסק דין זה יתן בית הדין הוראות באשר לגורל הכספים ששולמו למר לוי ממועד פיטוריו עד היום כאשר התאגיד טען במסגרת הבקשה הזמנית, כי אם אכן יקבע שפיטוריו נעשו כדין יש לקזז הסכומים ששולמו למר לוי מהסכומים שיהא זכאי לקבל במועד פרישתו (עמ' 7 לפרוטוקול מיום 14/12/11). 120. הסכומים ששולמו למר לוי ממועד פיטוריו עד למתן פסק דין זה, יקוזזו מהסכומים שזכאי לקבל מהתאגיד בעקבות פיטוריו. 121. מדובר בסכסוך קיבוצי לפיכך אין צו להוצאות. פיטוריםועד עובדים