מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא עתירה נגד מכרז של משרד הבריאות: העתירה 1. לפניי עתירה מינהלית המופנית נגד תנאי מכרז שפרסם משיב 1, משרד הבריאות, לאספקת תרכובות מזון לתינוקות ופגים עבור בתי-החולים הממשלתיים. המכרז האמור פורסם בחודש דצמבר 2012, לאחר שמכרז קודם שעסק באותו העניין - בוטל (להלן - המכרז הראשון); זאת, בין-היתר, הואיל וועדת המכרזים קבעה כי לא ניתן לקיים את עיקרון התחרות שנקבע בתנאי המכרז, משנמצא כי רק שני מציעים עמדו בתנאֵי הסף. החלטה זו נתקבלה לאחר שנתחוור, כי משיבה 2, טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן גם - טבע), הגישה את הצעתה באמצעות חברת-בת שלה, ועל-כן לא הציגה רישיון יצרן או רישיון יבוא על-שמה, כנדרש בתנאי הסף במכרז. משכך, בוטל המכרז הראשון, ופורסם מכרז חדש תחתיו, נושא עתירה זו, כאמור, אשר קובע בסעיף 9.6 כי המציעים יוכלו לעמוד בתנאֵי הסף המקצועיים הנדרשים במכרז, באמצעות קבלני משנה. העותרת, פרומדיקו בע"מ, אשר התמודדה אף היא במכרז הראשון, טוענת, כי התנאי האמור במכרז נושא העתירה נתפר למידותיה של טבע, כדי שתוכל להתמודד בו באמצעות חברת-בת שלה, לאחר שנפסלה הצעתה במכרז הראשון; כי משרד הבריאות נהג במשוא פנים לטובתה של טבע, בין-היתר, בביטול המכרז הראשון ובעיצוב תנאיו של המכרז הנוכחי; וכי בנסיבות העניין יש להורות על בטלותו של הסעיף האמור במכרז. עוד גורסת העותרת, כי יש לפסול את טבע מלהשתתף במכרז, בין-השאר, משום שניסתה להשפיע על תוצאות המכרז, בכך שיזמה נסיעה של רופאים בכירים בישראל לביקור במפעל שבו מיוצר התכשיר שמציעה היא במסגרת המכרז; וזאת בזמן שהתנהל המכרז הראשון. רקע עובדתי המכרז הראשון 2. ביום 9.8.12 פרסם מכרז הבריאות את המכרז הראשון - מכרז מס' 02/2012 "אספקת תרכובות מזון לתינוקות ופגים (תמ"ל) עבור בתי החולים הממשלתיים הכלליים". כעולה מכתבי-הטענות, בשוק תחליפי המזון לתינוקות בישראל, נושא המכרז הנ"ל, פועלות כיום ארבע חברות: שתי חברות ותיקות - העותרת, וכן משיבה 4, מוצרי מעברות בע"מ (להלן - מעברות); ושתי חברות חדשות יחסית - טבע, ומשיבה 3, מדיצ'י מדיקל בע"מ (להלן גם - מדיצ'י). כאמור בתשובת המדינה, מטרת פרסומו של המכרז הנ"ל הִנה פתיחת שוק מוצרי תרכובות המזון לתינוקות בישראל לתחרות, ופירוק הדואופול השולט, לדבריה, בשוק האמור, על-ידי העותרת ומעברות; זאת בעצה אחת עם הרשות להגבלים העסקיים. עוד הובהר בכתבי-התשובה, כי בהתאם להוראות חוזר מינהל הרפואה במשרד הבריאות מיום 1.7.12, על כל בית-חולים עם רישיון למחלקת יולדות, לאפשר ליולדת לבחור בתרכובות מזון לתינוקות בעלות אישור יצור או יבוא של משרד הבריאות, מתוך לפחות שני מותגים שונים, זאת החל מיום 1.9.12. 3. בגדר המכרז נתבקשו המציעים להגיש הצעות עבור רכישת הזכויות לספק את תרכובות המזון כאמור, לאחד-עשר בתי-חולים ממשלתיים כלליים ברחבי הארץ. כדי להבטיח שלכל בית-חולים כאמור יינתן שירות משני ספקים שונים, נקבע מנגנון ההכרעה בין ההצעות, כדלהלן: אחד-עשר בתי-החולים הנ"ל חולקו במכרז לארבעה "סלים", כאשר שמו של כל בית-חולים מופיע בשני סלים שונים. חלוקת בתי-החולים כאמור נעשתה על-פי נתח מספר הלידות שבכל בית-חולים - ביחס לסך הלידות שבבתי-החולים הממשלתיים. ארבעת הסלים דורגו בסדר יורד, כך שהסל שסומן א' מכיל את נתח מספר לידות המצטבר הגבוה ביותר, ושלושת הסלים הנוספים מדורגים אחריו, בהתאמה. במסגרת תנאי המכרז נקבע, כי מציעים שהצעותיהם תעמודנה בתנאֵי הסף, יוזמנו להליך "תיחור דינאמי": מציע שיגיש את הצעת המחיר הגבוהה ביותר - יזכה לספק את השירות במכרז לבתי-החולים הנכללים בסל א', קרי - הסל בעל נתח הלידות הגדול ביותר, ויתר המציעים ישויכו ליתר הסלים בהתאמה. בצד זאת נקבע בתנאי המכרז, כי במקרה שבו אך שלושה מציעים יעפילו לשב התיחור, חלוקת בתי-החולים תהא לשלושה סלים בלבד, כמפורט בנספחי המכרז. יודגש, כי במסגרת הליך ההבהרות שהתקיים לאחר פרסום המכרז, נשאל המשיב, כיצד ינהג במצב שבו ניגשו למכרז פחות משלושה מציעים, ובהקשר הנדון השיב משרד הבריאות, כי "הדבר יוחלט בעתיד, במקרה ויתרחש מצב שכזה". מכל מקום, סעיף 21.2 במכרז קבע, כי משרד הבריאות רשאי, בין-היתר, להורות על ביטולו של המכרז, "מסיבות ארגוניות, תקציביות או אחרות". 4. באשר לתנאֵי הסף שנקבעו במכרז הראשון, יצוינו לענייננו "תנאי הסף המקצועיים" אשר פורטו בסעיף 9.5 כדלהלן (להלן - תנאי הסף המקצועיים): "9.5.1. המציע בעל הרישיונות והתעודות המפורטים להלן, את העתקיהם יש לצרף להצעה: 9.5.1.1 רישיון יצרן או רישיון יבוא מוקדם בתוקף ממשרד הבריאות, על-פי הנדרש בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א-1960 9.5.1.2. תעודת כשרות ע"י רבנות ראשית בישראל, בהתאם לחוק הונאה בכשרות, תשמ"ג-1983". בצד זאת נקבע בסעיף 9.5.2 כי משרד הבריאות יהא רשאי, אך לא חייב, לפי שיקול דעתו הבלעדי והמוחלט ומבלי שתחול עליו כל חובת הנמקה או שימוע, לפסול הצעתו של משתתף אשר לא עומד בתנאי הסף. במסגרת הליך ההבהרות שהתקיים במכרז הראשון, שאלה טבע האם ביכולתה להגיש הצעה במכרז, כאשר בפועל יבואנית התכשיר שבכוונתה לספק במכרז הִנה חברת-בת הנמצאת בבעלות מלאה של טבע, חברת אביק בע"מ (להלן - אביק). בתשובה נאמר, כי "המציע במכרז הוא זה שאמור לעמוד בכל תנאי הסף המופיעים בסעיף 9 למכרז לרבות הרישיונות והתעודות המצויינים בו". 5. ארבע החברות הפעילות כיום בשוק תחליפי המזון לתינוקות בישראל, הגישו הצעות במכרז הראשון. בסמוך לאחר מכן, פנתה העותרת למשרד הבריאות במכתב מיום 28.10.12 ובו הלינה על התנהלות פסולה של חברת טבע, שבגדרה הזמינה האחרונה משלחת של רופאים בכירים מבתי-חולים שונים בישראל לסיור בן שלושה ימים בהולנד, במימונה של טבע, שבו ילמדו המשתתפים אודות תחליף החלב שאותו הציעה טבע במכרז (להלן - סיור הרופאים); והכל תוך כדי ניהול הליכי המכרז. בצד זאת יוער, כפי שנטען בכתב-העתירה על-סמך פרסומים עיתונאיים, כי משרד הבריאות מנע מטבע מלהוציא את סיור הרופאים אל הפועל, היות שהתנהלות זו עומדת בסתירה להוראות מנכ"ל משרד הבריאות; והמשיבות לא חלקו על טענה זו. מכל מקום, במכתב מיום 28.10.12 טענה העותרת, בין-השאר, כי התנהלותה האמורה של טבע מנוגדת - הן לתנאי המכרז, האוסר על בתי-החולים לקבל תקבול נוסף פרט לאמור במכרז, והן להוראות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 20/11 מיום 11.7.11; ועל כן דרשה כי תתקיים חקירה יסודית בעניין על-ידי משרד הבריאות, כי יוקפאו כל ההליכים הקשורים למכרז עד אשר תתקבלנה תוצאות החקירה וכי טבע תפסל מלהשתתף במכרז. מנכ"ל משרד הבריאות דחה את טענות העותרת במכתב מיום 29.10.12, בציינו, כי אמנם טעתה טבע ביוזמת סיור הרופאים, אולם לגורמים שזומנו לסיור זה אין כל נגיעה להליך קבלת ההחלטות בעניין המכרז, ולכן לא ניתן לקשור בין הטעות האמורה לבין ניסיון להטות את תוצאותיו; וכי "לא מקפיאים ופוסלים על בסיס שכזה". מכל מקום, כאמור, סיור הרופאים לא יצא אל הפועל. 6. עם בדיקת עמידת ההצעות בתנאי הסף במכרז, נתחוור כי טבע הגישה את הצעתה כאשר בפועל אביק, חברת-בת בבעלותה המלאה של טבע, כאמור, הִנה יבואנית התכשיר שבכוונת טבע לספק במסגרת המכרז; ורישיון היבואן שנכלל במסמכי ההצעה - לעבור אביק, ולא לטבע - המציעה במכרז. נוכח האמור סברה ועדת המכרזים, כי טבע אינה עומדת בתנאי הסף במכרז הקבועים בסעיף 9.5 במכרז, המצוינים לעיל, והזמינה את האחרונה לשימוע. בהמשך, אף הגישה טבע טיעונים בכתב לוועדה. יודגש, כי עם היוודע דבר השימוע לעותרת, פנתה היא במכתב נוסף למשרד הבריאות, ובו הלינה על עצם קיומו של הליך השימוע, וטענה כי יש לפסול את הצעתה של טבע במכרז. בד בבד מצאה ועדת המכרזים, כי נפל פגם בכתב הערבות בהצעתה של מדיצ'י, אשר נוסחו לא תאם את תנאי המכרז. 7. ביום 18.11.12 נתכנסה ועדת המכרזים לדון בהצעות במכרז. באשר להצעתה של מדיצ'י החליטה ועדת המכרזים לפסלה, היות שלא עמדה בתנאי הסף בנוגע לערבות. בכל הנוגע להצעתה של טבע קבעה ועדת המכרזים, כי לאחר שמיעת טיעוניה של האחרונה נתחוורו לוועדה מספר פגמים שנפלו בדרישות הסף שנקבעו במכרז. בכלל זה ציינה ועדת המכרזים, כי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א-1960 (להלן - צו הפיקוח), שמכוחו יש להסדיר לפי תנאי המכרז רישיון יצרן או רישיון יבוא מוקדם, כאמור, אינו דורש רישיון לגבי יבואן; וכי בכל הנוגע לדרישה בדבר תעודת כשרות, הרי שבפועל הרבנות מנפיקה תעודה עבור מוצר בלבד, ולא ביחס ליבואן או ליצרן. לפיכך החליטה הוועדה כדלהלן: "נוכח האמור לעיל ולאור העובדה כי תנאי המכרז ותכליתו המהותית הינם יצירת תחרות בין שלושה מציעים לפחות ומשעל פניו, לאור האמור לעיל, לא ניתן בשלב זה לקיים תנאים מהותיים אלה, לא נותר לוועדה אלא לבטל את המכרז. הוועדה מדגישה כי המכרז נמצא בשלב מקדמי של בחינת עמידת המציעים בתנאי הסף ומשכך הרי שביטולו, בשלב זה, אינו פוגע במי מהמציעים. הועדה תערך לפרסום מכרז חדש בקרוב וזאת לאחר בחינה מדוקדקת, בין היתר, של דרישות הסף שיפורטו בו". עם קבלת ההחלטה על ביטול המכרז הראשון פנתה העותרת למשרד הבריאות במכתב מיום 26.11.12, שבו הלינה, בין-היתר, על ההחלטה האמורה. המכרז החדש 8. ביום 6.12.12 פרסם משרד הבריאות מכרז מס' 91/2012 - "אספקת תרכובות מזון לתינוקות ופגים (תמ"ל) עבור בתי החולים הממשלתיים הכלליים" (להלן - המכרז החדש). בין השינויים שנערכו במכרז זה ביחס למכרז הראשון, נוסח מחדש סעיף 9.5, ואף נוסף סעיף 9.6; כדלקמן: "9.5. תנאי סף מקצועיים: "9.5.1. המציע בעל הרישיונות והתעודות המפורטים להלן, את העתקיהם יש לצרף להצעה: 9.5.2. לגבי מוצרים המיוצרים בישראל: 9.5.2.1. מציע בעל רישיון יצרן תקף למועד הגשת ההצעות המעיד על אישור לייצר תרכובות מזון לתינוקות או תרכובות מזון לפעוטות לפי העניין (כנדרש על פי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון ייצורו והחסנתו), התשכ"א-1960) ואשר ניתן ע"י רופא לשכת הבריאות המחוזית שבתחומה נמצא המפעל. 9.5.2.2. המציע מצהיר כי כל המוצרים המיוצרים בישראל והמסופקים על ידו במסגרת מכרז זה מיוצרים לפי הוראות האישור שלעיל. 9.5.3. לגבי מוצרים המיובאים ע"י המציע: 9.5.3.1. המציע בעל תעודת רישום יבואן התקפה למועד הגשת ההצעות. 9.5.3.2. המציע בעל תעודת אישור מוקדם ליבוא מזון התקפה למועד הגשת ההצעות הרלוונטיות למוצר/ים המיובא/ים איתם ניגש המציע למכרז. 9.5.4. בסעיף זה, "מוצרים" ... 9.6. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, מציע רשאי לעמוד בתנאי הסף המנויים בסעיף 9.5 על סעיפיו הקטנים באמצעות קבלני משנה מטעמו. מובהר כי אי עמידה של קבלן משנה מטעמו של המציע במי מתנאי סף אלו משמעה אי עמידה של המציע עצמו בתנאי הסף. מובהר בזאת במפורש, כי מציע שלא עמוד בכל אחד ואחד מהתנאים המפורטים לעיל, באופן מלא ושלם בדיוק לפי הדרישות והנוסחים המצוינים לעיל ובכל מקום אחר רלוונטי במכרז זה, יהיה המזמין רשאי, אך לא חייב, לפי שיקול דעתו הבלעדי והמוחלט ומבלי שתהא עליו חובת שימוע ו/או הנמקה, לפסול את הצעתו..." 9. העתירה דנן, הוגשה נגד הוספת התנאי שבסעיף 9.6 במכרז החדש; ובגדרה מבקשת העותרת להורות על ביטולו, וכל על פסילתה של טבע מלהשתתף במכרז. יוער, כי בתחילה ביקשה העותרת סעד חלופי, לפיו יורה בית-המשפט על פסלות ההחלטה בדבר ביטול המכרז הראשון; אולם לאחר תום שמיעת הטיעונים בעתירה, הודיעה העותרת כי היא אינה עומדת על הסעד האמור. יודגש, כי לצד העתירה הגישה העותרת בקשה לצו ביניים אשר יורה על הקפאת כל הליכי המכרז החדש; ובדיון שהתקיים בעניין זה הודיע ב"כ המדינה, כי הליך התיחור יעוכב עד למתן פסק-דין בעתירה. לפיכך, החלטתי ביום 2.1.13, כי אין מקום להיעתר לצו הביניים הגורף שהתבקש, וכי יש להסתפק בהודעת המדינה כאמור, לפיה הליך התיחור יעוכב עד למתן פסק-דין בעתירה, אולם יתר הליכי המכרז, עד לשלב התיחור, לא יעוכבו. טענות הצדדים 10. העותרת טוענת, כי משרד הבריאות נהג במשוא פנים לטובתה של טבע, הן בהחלטתו בדבר ביטול המכרז הראשון, והן בעת עיצוב תנאי המכרז השני, אשר לטענת העותרת - נתפר למידותיה של טבע. בכלל זה גורסת העותרת, כי סעיף 9.6 במכרז החדש ביטל את הדרישה שהופיעה במכרז הראשון, שלפיה על המציע לקיים את תנאי הסף המקצועיים בעצמו, ולא באמצעות קבלן משנה; אולם מדובר בתנאי קוגנטי לפי תקנה 6(א) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן - תקנות חובת המכרזים), אשר עורך המכרז אינו יכול לוותר עליו. עוד מוסיפה העותרת בהקשר זה, בין-השאר, כי הסעיף במכרז המאפשר למציע לקיים את כל תנאי הסף באמצעות קבלן משנה הִנו בלתי-סביר; כי לא נמצא כל טעם הגיוני לשינוי תנאי הסף המקצועיים ביחס למכרז הראשון, שכן על-אף שנכללו בסעיפים 9.5 למכרז זה הפניות שגויות להוראות צו הפיקוח, הרי שבפועל כל המציעים במכרז הגישו בדיוק את האישורים שאליהם התכוון משרד הבריאות; וכי לשינוי תנאי הסף בפועל אין כל נימוק ענייני, פרט לצורך לאפשר לטבע להשתתף במכרז החדש. לדידה של העותרת, אין כל ממש בטעם שסיפק משרד הבריאות לשינוי תנאי המכרז, קרי - הגדלת מספר המשתתפים, ובכלל זה טוענת היא, כי ממילא לפי תנאי המכרז הראשון יכולה הייתה חברת אביק להגיש הצעה ללא תלות בטבע; כי ניתן היה להגדיל את התחרות בין המשתתפים גם ללא "תפירת מכרז" חדש למידותיה של טבע, ולהציע לכל יולדת בכל בית-חולים את כלל התכשירים הקיימים בשוק; וכי השיקול בדבר הגדלת התחרות הִנו שיקול זר לדיני המכרזים, שבאחריותם של הממונה על ההגבלים העסקיים או משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. עוד מלינה העותרת, על כך שמשרד הבריאות סרב לחקור את התנהלותה הפסולה של טבע, אשר ניסתה להשפיע על הליכי המכרז עת יזמה את סיור הרופאים, שכן הרופאים שהוזמנו אליו עשויים להשפיע על בחירתה של יולדת בתחליף החלב בפועל, וכך להיטיב עם טבע "בתמורה" לסיור; וכן על העובדה, שמשרד הבריאות הורה על ביטול המכרז הראשון ועל פרסומו של המכרז החדש תוך שינוי משמעותי של תנאיו - לאור טענותיה של טבע בלבד, ובאופן ששירת רק את טובתה. אשר על אלו טוענת העותרת, כי יש למנוע מטבע מלהשתתף במכרז, הן נוכח ניסיונה להשפיע על תוצאותיו, כנטען, והן בשל משוא הפנים של משרד הבריאות כלפיה; כי יש לבטל את סעיף 9.6 במכרז החדש; וכי לחלופין, יש להורות למשרד הבריאות שלא להמשיך בהליכי המכרז עד אשר יתקיים הליך בדיקה שבו יורחקו כל הגורמים הנגועים במשוא פנים מנטילת חלק בהליכי קבלת ההחלטות במכרז. 11. משרד הבריאות טוען, כי במסגרת המכרז החדש תוקנו הפגמים אשר הכשילו את הבשלת המכרז הראשון וחתרו תחת תכליתו, ובכלל זה - הובהרה ההבחנה בין האישורים הנדרשים ממציע אשר מייבא את מוצריו מחו"ל, לבין מציע אשר מייצר את המוצרים המוצעים במכרז בישראל. לשיטתו, אין טעם של ממש לעמוד על הדרישה לפיה האישורים הנדרשים במכרז יינתנו ביחס למציע עצמו בלבד, שכן מדובר בדרישה פורמאלית שמטרתה לפקח על עמידת המוצרים בתקנים הנדרשים לשיווקם בישראל. המשיב מבהיר, כי המכרז החדש פורסם לאחר הפנמת לקחי המכרז הראשון, והוא תוצר של עבודה יסודית ומקיפה של היועצים החיצוניים לוועדת המכרזים, בשיתוף עם היועץ המשפטי לוועדה וחשב משרד הבריאות; כי בנסיבות אלו נהיר שאין מדובר בתיקון נקודתי אשר נועד אך לאפשר לטבע להתמודד במכרז, שכן המטרה העומדת ביסוד המכרז הִנה לאפשר לכל השחקנים בשוק הרלבנטי להתמודד בו; וכי לאור האמור ברור מדוע שונו סעיפי המכרז נושא עתירה זו, בפרט כאשר מטרתו המוצהרת של המכרז הִנה להחדיר כמה שיותר שחקנים לשוק הרלבנטי. המשיב מדגיש, כי עמדתה של טבע ביחס לתנאי המכרז, כפי שהועלתה בשימוע שנערך לה כאמור, שכנעה את עורך המכרז כי אין מניעה לאפשר לטבע לגשת למכרז כאשר אביק הִנה יבואנית המוצרים ובעלת האישורים הנדרשים לכך, בפרט בשעה שאין מדובר בשינוי בתנאי המכרז אשר מעניק יתרון לטבע על-פני מתמודדים אחרים, ושיש בכך כדי לקדם את מטרות המכרז; מה-גם שמדובר בפררוגטיבה של עורך המכרז. עוד מוסיף המשיב, כי לא נהג במשוא פנים ביחס לטבע; כי אף השימוע שנערך בעניינה לא הִווה העדפה אסורה, וקיומו התאפשר נוכח תנאי המכרז; וכי ההכרעה במכרז ממילא מתבססת על הצעות המחיר, ולכן אין כל משמעות ל"העדפה" של מציע. בהקשר האחרון מבהיר המשיב, כי אף לטענה לפיה טבע ניסתה להטות את המכרז באמצעות הענקת טובות הנאה לגורמים שונים בבתי-החולים המשתתפים במכרז במסגרת סיור הרופאים, אין כל משמעות, הואיל וועדת המכרזים אינה מושפעת מעמדת בתי-החולים, והיות שממילא המכרז מוכרע לפי הצעות המחיר בלבד, ואינו מאפשר העדפת מתמודד אחד על-פני אחר. 12. טבע טוענת, כי למשרד הבריאות נתון שיקול-דעת רחב כיצד לעצב את תנאי המכרז החדש, בהתאם למומחיותו ולצרכיו, ומתחם ההתערבות בסמכות זו הִנו מצומצם ביותר; כי סעיף 9.6 במכרז, שאותו מבקשת העותרת לבטל, מאפשר לכל מתמודד פוטנציאלי להשתתף במכרז, ובניגוד לעמדת העותרת - אינו פוטר את המציעים מלעמוד בכלל תנאי הסף, אלא מאפשר להם לעמוד אך בתנאי הסף המקצועיים (שבסעיף 9.5 במכרז) באמצעות קבלן משנה; כי העובדה שסעיף 9.6 לא הופיע במכרז הראשון אינה מעידה לכשעצמה על אי-סבירותו, הואיל ומשרד הבריאות אינו כבול לתנאי המכרז הראשון עם פרסום המכרז החדש; וכי נוכח האמור מדובר בסעיף סביר שאין כל עילה לבטלו. בנוסף, לשיטתה של טבע, לא קמה כל עילה למנוע ממנה מלהשתתף במכרז, ובכלל זה גורסת היא, כי הטענות בעניין סיור הרופאים מועלות בשיהוי, כ-50 ימים מן המועד שבו נדחו טרוניות העותרת בעניין זה במכתבו של מנכ"ל משרד הבריאות; כי מדובר בסיור מקצועי, שמטרתו לאפשר למשתתפים בו להכיר את מאפייניו התזונתיים של המוצר והתהליכים הכרוכים בייצורו, בהתאם להוראות משרד הבריאות ולנהלים המקובלים; כי ממילא אין כל קשר בין הגורמים שזומנו לסיור הרופאים לבין הליכי המכרז, ולכן מופרכת הטענה לפיה טבע ניסתה להשפיע על המכרז באמצעות הסיור; וכי אין ממש אף בטענת העותרת בדבר השפעת רופאי הילדים שהוזמנו לסיור על בחירתה של יולדת בתחליף מזון כלשהו, שכן תנאי המכרז אוסרים במפורש על בית-החולים ונציגיו להמליץ על מוצר כלשהו, והבחירה בעניין זה נתונה לשיקול-דעתה הבלעדי של כל יולדת. בנוסף גורסת טבע, כי אף לא אחת מטענות העותרת מקימה חשש למשוא פנים מצד משרד הבריאות בכל הנוגע לטבע, שכן ועדת המכרזים נהגה עם טבע בהתאם לסמכויותיה על-פי דין; ובפרט סוברת היא, כי הטענה לפיה המכרז החדש תפור למידותיה של טבע הִנה מופרכת מיסודה, באשר המכרז אינו מנוסח כך שייעודו הוא להביא לזכייתה של טבע, מה-גם שטענה מסוג זה טעונה תשתית ראייתית מספקת, שהעותרת נמנעה מלהציג. כן מוסיפה טבע, כי העותרת נהגה בחוסר ניקיון כפיים בהצגת העובדות והטענות בצורה סלקטיבית ומגמתית בכתב-העתירה. 13. יוער, כי תשובתה של מדיצ'י לטענות העתירה, מתמקדות בעיקרן בבקשתה של העותרת להורות על ביטול החלטתה של ועדת המכרזים לבטל את המכרז הראשון; אולם, משהעותרת הודיעה כי היא אינה עומדת על סעד זה, כאמור, הרי שהדיון בו מתייתר. עוד יודגש, כי מעברות הגיבה אך לבקשת העותרת לצו הביניים, ובגדר תגובתה טענה כי לא היה מקום לצרפה לעתירה, כי ככל שהעותרת התכוונה לצרף לעתירה גורם שיש לו נגיעה לעניין השנוי במחלוקת - היה עליה לצרף את "מטרנה תעשיות שותפות מוגבלת מס' 550235261", וכי מעברות אינה מתנגדת לצו הביניים. מכל מקום, מעברות לא הגיבה לטענות העתירה לגופן. המסגרת הנורמטיבית 14. תפקידו של בית-המשפט המינהלי, בעת שהוא מקיים ביקורת שיפוטית על מעשה הרשות המינהלית, הוא "לבחון את תקינות המעשה המינהלי ולוודא שהסמכות הופעלה על-ידי הרשות בגדרי סמכותה, משיקולים ענייניים ובמתחם הסבירות הפתוח לפניה" (עע"מ 9018/04 סאלם מונא נ' משרד הפנים (12.9.05)). בכל הנוגע למתחם ההתערבות השיפוטית בהחלטות ועדת המכרזים, מורה ההלכה הפסוקה, כי בית-המשפט לא נכנס בנעליה של ועדת המכרזים, אינו ממיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו, ואין הוא יושב בדין "כוועדת מכרזים עליונה" (עע"מ 3190/02 קל בניין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ, פ"ד נח(1), 590 (2003); ועע"מ 11572/05 טלדור מערכות מחשבים 1986 בע"מ נ' אימג'סטור מערכות בע"מ (2006), בפִסקה 14)). בית-המשפט יתערב בהחלטת ועדת מכרזים במקרים שבהם נתקיימה אחת מעילות הביקורת השיפוטית הפוסלת החלטה מינהלית, או כאשר בהליכי המכרז נפל פגם מהותי המפר את עקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובכללם עיקרון השוויון וההגינות, זאת בצד האינטרס הציבורי שעניינו יעילות המינהל, תקינות פעילותו וחסכון בכספי ציבור (ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נז(1) 553, 895 (2003); ועע"מ 6464/03 לשכת שמאי המקרקעין בישראל נ' משרד המשפטים, פ"ד נח(3) 293, 302 (2004)). 15. אין חולק, כי לוועדת המכרזים נתונה הסמכות להורות על ביטול מכרז ופרסום מכרז חדש תחתיו. תקנה 21(א) לתקנות חובת המכרזים מקנה לוועדת המכרזים את הסמכות שלא לבחור בהצעה כלשהי כזוכה במכרז; ולכך מוסיפה אף תקנה 23 הקובעת, כי אם ועדת המכרזים החליטה שלא לבחור בהצעה כלשהי - רשאי עורך המכרז להורות על פרסומו של מכרז חדש. אמנם ככלל, ביטולו של מכרז ופרסום מכרז חדש באותו הנושא, עלול לפגוע בעקרונות דיני המכרזים, כמו עיקרון השוויון בתחרות ושמירה על סודיות ההצעות, וכן עשוי הדבר להביא לפתח לשחיתות ולהעדפת מקורבים, קרי - לאפשר לגורם מקורב לזכות במכרז (בג"ץ 368/76 אליהו גוזלן נ' המועצה המקומית בית-שמש, פ"מ לא(1) 505, 515 (1976); עע"מ 5085/02 רמט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נו(5) 941, 948 (2002); עע"מ 4821/10 מינהל מקרקעי ישראל נ' צ.מ.ח. המרמן בע"מ (17.4.11); וכן ראו: עומר דקל, מכרזים, כרך שני, 186(2004)). ואולם, הפסיקה הכירה בכך שייתכנו מקרים שבהם תוכל הרשות המינהלית להורות על ביטולו של מכרז ועל פרסומו של מכרז חדש תחתיו אשר עוסק באותו הנושא, שכן "הכול תלוי בנסיבות העניין, במהותו של המכרז, בטיבו של הפגם שנתגלה ובמידת הפגיעה באפשרות לקיים תחרות הוגנת במכרז שני" (עע"מ 5085/02 בעניין רמט, לעיל). באשר לניסוח המכרז, מורה הפסיקה, כי לעורך המכרז נתונים הסמכות ושיקול-הדעת לנסח את תנאי המכרז, בהתאם לתכליות הציבוריות שנועד המכרז להשיג (ע"א 1444/95 עיריית אילת נ' מינהל מקרקעי ישראל פ"ד מט(3) 749 (1995); עת"מ (י-ם) 1115/07 שירותי בריאות כללית נ' המוסד לביטוח לאומי (6.11.08); ועת"מ (י-ם) 466-04-10 מאיה תור בע"מ נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (7.7.10)); וככל שדרישות המכרז עומדות במבחן הסבירות - ייטה בית-המשפט שלא להתערב בשיקול הדעת האמור. דיון והכרעה 16. בענייננו, משהחליטה העותרת שלא לעמוד על אחד הסעדים החלופיים אשר נכללו בתחילה בעתירה, לפיו התבקש בית-המשפט להורות על פסלות החלטתה של ועדת המכרזים מיום 18.11.12 בדבר ביטול המכרז הראשון, הרי שמתייתר הדיון בכל הטענות הכרוכות בכך, ויש לצאת מנקודת הנחה שהמכרז בוטל כדין. משכך, המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשתי סוגיות עיקריות: האחת, האם יש מקום להורות על ביטול תנאי הסף המופיע בסעיף 9.6 במכרז החדש, אשר נעדר מהמכרז הראשון, ולפיו מציע במכרז יוכל לעמוד בתנאי הסף המקצועיים באמצעות קבלן משנה; והשנייה, האם פסולה טבע מלהשתתף במכרז, בגין ניסיונותיה הנטענים להטות את תוצאותיו, ונוכח משוא הפנים של משרד הבריאות כלפיה, כנטען. 17. באשר לסוגית תנאי הסף במכרז: נראה כי הצדדים אינם חולקים על-כך, שהתנאי המופיע בסעיף 9.6 במכרז החדש, המאפשר למציעים לעמוד בתנאי הסף המקצועיים במכרז באמצעות קבלו משנה, נוסף בעקבות טענותיה של טבע נגד תנאי המכרז הראשון, אשר הועלו במסגרת השימוע שנערך בעניינה. אף אין חולק, כי התנאי האמור מאפשר לטבע לגשת למכרז השני באמצעות חברת אביק, ומסיר את המחסום שעמד לפניה בגדר המכרז הראשון. חרף טענות העותרת, לפיהן הנסיבות שלעיל מעידות כי המכרז השני נתפר למידותיה של טבע ועל-כן יש לפסול את סעיף 9.6 המאפשר את השתתפותה, סבורני, כי בנסיבות העניין, ולאור מהותו של המכרז, התכליות העומדות בבסיסו, שיקול הדעת הרחב של משרד הבריאות בהגדרת מטרות המכרז ותנאיו, וכן אופיו של השוק הרלבנטי - מדובר בתנאי סביר, שאין עילה להורות על בטלותו. כאמור בסקירת הקרע העובדתי לעיל, שוק אספקת תחליפי המזון לתינוקות בישראל מונה כיום ארבעה שחקנים בלבד - העותרת, ומשיבות 4-2. מטרתו של המכרז, כפי שעולה מעמדת המדינה, הִנה לאפשר השתתפותם של כמה שיותר שחקנים במכרז, כדי להגדיל את התחרות בשוק זה; וזאת, בין-השאר, כדי להבטיח כי לכל יולדת תהא בחירה בין שני תחליפי חלב בכל בית-חולים ממשלתי, בהתאם להוראות חוזר מינהל הרפואה במשרד הבריאות מיום 1.7.12. במובן זה, נראה כי המכרז נועד לעודד את השתתפותן ארבע החברות בשוק, שכן כלל בתי-החולים הממשלתיים חולקו בגדר המכרז לארבעה סלים, כאמור, מתוך הנחה שבהליך התיחור כל מתמודדת תזכה בסל. עמדה זו מתחוורת אף נוכח השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה להורות על ביטולו של המכרז הראשון: אמנם החלטתה של ועדת המכרזים מיום 18.11.12 לא קבעה מפורשות כי הצעתה של טבע פסולה מלהשתתף במכרז, אולם ניכר כי זו משמעותה האופרטיבית של ההחלטה, משנקבע, כי "לאור העובדה כי תנאי המכרז ותכליתו המהותית הינם יצירת תחרות בין שלושה מציעים לפחות ומשעל פניו, לאור האמור לעיל, לא ניתן בשלב זה לקיים תנאים מהותיים אלה" (ההדגשה הוספה); זאת, לאחר שהצעתה של משיבה 3 נפסלה בשל פגם בערבות, ופרט להצעתה של טבע, נותרו שתי מציעות בלבד - העותרת ומשיבה 4. בנסיבות אלו - משבוטל המכרז הראשון, בין-היתר, הואיל והתאיין אופיו התחרותי כאמור, ומשמטרתו המובהקת של המכרז הִנה עידוד התחרות בין המציעים הקיימים בשוק - סבורני, כי לא נפל פגם בכך שלמכרז החדש נוסף תנאי המאפשר למציעים לגשת למכרז באמצעות קבלן משנה אשר יעמוד בתנאי הסף המקצועיים; זאת, אף אם תנאי זה נוסף כדי לאפשר לטבע לגשת למכרז החדש. הוספתו של התנאי אמנם "מטיבה" עם טבע במובן זה שנפתחה לפניה הדרך לגשת למכרז החדש באמצעות קבלן משנה (ובענייננו - חברת-בת של טבע), בשעה שנבצר ממנה לעשות כן במסגרת המכרז הראשון, אולם אין בכך כדי להקנות לטבע כל יתרון בהליכי ניהול המכרז או ההכרעה על הזוכה בו. בפרט, בשעה שהמכרז מיועד, כאמור, לזכייתם של ארבעה מתמודדים, כמספר החברות בשוק, ומה-גם שדירוג הזוכות במכרז תלוי בהצעות המחיר בלבד - ובמישור זה לא ניתן לטבע כל יתרון עם הוספת סעיף 9.6 במכרז. מכאן, שסעיף 9.6 במכרז, בנסיבות העניין דנן, הולם את התכלית הציבורית שנועד המכרז להשיג, קרי - עידוד התחרות בין כלל השחקנים בשוק הרלבנטי כדי לאפשר לכולם התמודדות הוגנת על הזכות להציע ליולדות את תחליפי החלב שבבעלותם; ואף אין בהוספתו למכרז החדש כדי לפגוע בעקרונות השוויון והתחרות ההוגנת, העומדים בלִבם של דיני המכרזים. כמוזכר בסקירה הנורמטיבית שלעיל, למשרד הבריאות כמזמין המכרז שיקול דעת רחב בעיצוב תנאיו של המכרז, וכל עוד לא נפגעו עקרונות דיני המכרזים, הרי שלא קמה כל עילה להתערב בנוסחו של המכרז; וכך גם בענייננו. 18. ומכאן לטענת העותרת בדבר פסילתה של טבע מלהשתתף במכרז. כאמור, העותרת טוענת כי יש למנוע מטבע מלהשתתף במכרז, משני טעמים: האחד, קיומו של משוא פנים מטעם משרד הבריאות בכל הנוגע לטבע, הן מעצם ניסוח תנאי המכרז החדש בשונה מתנאי המכרז הראשון על-מנת שטבע תוכל להשתתף במכרז, והן בכך שמשרד הבריאות נמנע מלחקור את התנהלותה הפסולה של טבע, כנטען, בכל הנוגע לסיור הרופאים; והשני, הפסול שנפל בהתנהלותה של טבע, על-פי הנטען, במסגרת היוזמה לסיור הרופאים. ואולם, אין בשני הטעמים האמורים כדי להביא לפסילת הצעתה של טבע במכרז או כדי למנוע ממנה מלהשתתף בו. באשר לטעם הראשון שהעלתה העותרת, סבורני, כי אין בהליכים שהתקיימו בגדר המכרז הראשון וכן בניסוח המכרז השני, כדי להעיד על משוא פנים של משרד הבריאות כלפי טבע. העותרת טוענת בהקשר זה, כי לא היה מקום לזמן את טבע לשימוע בגדר המכרז הראשון, אלא לפסול את הצעתה על הסף; כי אף לא היה מקום להורות על ביטולו של המכרז הראשון, אלא כדי לאפשר לטבע להשתתף במכרז "מיטיב"; כי תנאי המכרז החדש שונו ביחס לתנאי המכרז הראשון כדי לשפר את מצבה של טבע; וכי כל האמור לעיל מעיד על משוא פנים של משרד הבריאות לטובתה של טבע. ואולם, אין בטענות אלו כדי להקים עילה לסעד המבוקש. ראשית, משהודיעה העותרת כי היא חוזרת בה מהסעד החלופי בדבר פסלות ההחלטה על ביטול המכרז הראשון, הרי שמתייתר הצורך לדון בפגמים אשר לטענתה נפלו בו. למעלה מן הצורך אציין, כי לא נפל פגם בעצם ההחלטה לזמן את טבע לשימוע משמצאה ועדה המכרזים שהצעתה אינה עומדת בתנאי הסף, שכן סעיף 9.5.2 במכרז הראשון התיר למשרד הבריאות את האפשרות, לפי שיקול דעתו, לפסול הצעה שאינה עומדת בתנאי הסף, אף ללא שימוע; אולם אין בכך כדי לגרוע מסמכותו לזמן לשימוע מציע אשר לכאורה אינו עומד בתנאי המכרז. עוד יוער בהקשר זה, כי ההחלטה על ביטול המכרז הראשון, נתקבלה מן הטעם שבמצב הדברים הקיים, סוכלה יכולת התחרות בין המציעים, אשר עומדת בבסיס המכרז, שכן נותרו שני מציעים רלבנטיים בלבד; זאת, בנוסף להתרשמותה של ועדת המכרזים כי נפל פגם בניסוח תנאי הסף שבהם לא עמדה טבע בגדר המכרז הראשון. מכאן, שאין ממש בטענה לפיה המכרז הראשון בוטל מטעמים הקשורים בהעדפתה של טבע. שנית, כפי שנקבע לעיל, בנסיבות העניין הנדון לא נפל פגם בעצם הוספת סעיף 9.6 במכרז, ואף לא בעדכון ניסוח תנאי הסף שעליהם הלינה טבע במכרז הראשון, שכן הסמכות לעיצוב תנאי המכרז לטובת הרחבת מעגל המשתתפים בו, נתונה לשיקול-דעתו של משרד הבריאות, כמזמין המכרז; ובנסיבות העניין - תנאי המכרז הולמים את תכליותיו, ואין בהם כדי להעיד על העדפתה של טבע על-פני יתר המתמודדים. לפיכך, בענייננו, אין בטענות העותרת כדי ללמד על משוא פנים כלפי טבע שבעטיו יש להורות על פסילתה מלהשתתף במכרז. אף בטעם השני שהעלתה העותרת לפסילת טבע מלהשתתף במכרז, קרי - יוזמתה של טבע בדבר סיור הרופאים כאמור, בניסיון להשפיע על המכרז, כנטען - אין כדי להקים עילה להיעתר לבקשת העותרת. כמוזכר לעיל, העותרת העלתה טענות אלו בפנייתה למשרד הבריאות מיום 28.10.12; אולם בהחלטה שניתנה בעניין זה ביום 29.10.12 נקבע, כאמור, כי אין מקום להורות על פסילת הצעתה של טבע היות שלרופאים שזימנה טבע לסיור אין נגיעה להחלטות בעניין המכרז, ולכן לא ניתן לקשור בין התנהלותה של טבע בכל הנוגע לסיור הרופאים לבין ניסיון להטות את המכרז. החלטה זו באה בגדר מתחם הסבירות, ולא מצאתי כל עילה להתערב בה; מה-גם, שבעקבות הוראות משרד הבריאות בוטל סיור הרופאים, ובכך אף נשמט הבסיס לדון בטענות העותרת בדבר ההשפעה שעשויה הייתה להיות למשתתפים בסיור על בחירתן של היולדות בתחליף החלב בפועל. התוצאה 19. אשר על כל האמור לעיל, העתירה נדחית, והמדינה תוכל להמשיך בהליכי המכרז החל מיום 24.3.13. העותרת תישא בהוצאות בסך 60,000 ₪ לכל אחת מהמשיבות 3-1. רפואהמכרזמשרד הבריאות