ערעור על החלטה בדיון מהיר בבית הדין לעבודה

ככלל, החלטה אחרת במסגרת דיון מהיר, אינה ניתנת לערעור. המבחן המקובל בין 'החלטה אחרת' לבין 'פסק דין' הנו האם ההחלטה מסיימת את ההליך או שמא הוא נמשך. מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא ערעור על החלטה בדיון מהיר בבית הדין לעבודה: בפניי ערעור על החלטה של כב' הרשמת שרון אלקיים מיום 21.06.12, אשר ניתנה במסגרת דמ"ר 11507-01-12 (להלן - "התובענה נשוא הערעור"). הרקע העובדתי בתמצית המשיב, מר חן ששון (להלן - "המשיב"), הגיש ביום 05.01.12 תביעה כנגד המערערת בגין שכר עבודה בשבתות ובחגים, שלטענתו לא שולם במהלך תקופת עבודתו אצל המערערת כשליח. כמו כן, תבע המשיב לו כי ביה"ד יפסוק לו פיצוי בגין הלנת שכר. כשלושה וחצי חודשים קודם לכן, ביום 18.09.11, הגיש מר רוני אלקס תביעה כספית כנגד המערערת וכנגד צדדים נוספים בס"ע 36318-09-11, ובה עתר כי תביעתו תוכר כתובענה ייצוגית - (להלן - "הבקשה לאישור התובענה הייצוגית"). בדומה למשיב, גם מר אלקס, שימש כשליח אצל המערערת, וכמותו, תבע תשלום בגין עבודה בימי מנוחה שבועית ובחגים. לפיכך, בדיון שהתקיים בתובענה נשוא הערעור בפני כב' הרשמת שרון אלקיים, ביקשה המערערת לעכב את ההליכים בתובענה שהגיש המשיב בעילה של הליך תלוי ועומד. לאחר שהצדדים הגישו טיעוניהם בכתב, דחתה כב' הרשמת את הבקשה לעיכוב הליכים (להלן - "ההחלטה נשוא הערעור"). נימוקי החלטתה של כב' הרשמת היו, כדלקמן: אין חפיפה בין העילות והעניינים הנדונים בשני ההליכים, באשר המשיב תבע גמול עבודה בשעות נוספות ופיצויי בגין הלנת שכר, בעוד שהבקשה לאישור התובענה הייצוגית עוסקת רק בתביעה לגמול עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית; הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הוגשה כנגד המבקשת ומשיבות נוספות, בעוד שהמשיב תבע את המערערת בלבד; הבקשה לאישור התובענה כייצוגית טרם אושרה ולפיכך לא ניתן לקבוע בשלב זה כי התובע נכלל בקבוצה. אין זה ראוי לעכב בירור תובענה לתשלום שכר עבודה ופיצויי הלנת שכר בשל הליך תלוי ועומד של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שכן עיכוב כאמור יפגע בזכות העובד לברר את עניינו במהירות, לא יחסוך בזמן ולא ייעל את הדיון. עיכוב תביעה לפיצויי הלנת שכר עד לסיום הליך של תובענה ייצוגית, "שמטבע הדברים נמשך שנים" (סעיף 3 סייפא להחלטה נשוא הערעור), עלול לחשוף את המעסיק לנזק כספי גדול, ככל שיימצא כי העובד אכן זכאי לפיצויי הלנה. טענות הצדדים המערערת השתיתה נימוקיה על הטיעונים הבאים: הגם שעל פי ההלכה הנוהגת, אין צורך כי תהיה חפיפה מוחלטת בין העילות והעניינים הנדונים, הרי שבמקרה דנן, יש דווקא חפיפה מלאה, אלא שבתביעתו של המשיב קיימת תביעה לסעד נוסף - פיצויי הלנת שכר. המשיב הנו חלק מקבוצת העובדים המיוצגת בבקשה לתובענה ייצוגית אשר עוסקת באי תשלום גמול עבור עבודה בשעות מנוחה בלבד. השוני בין שתי התביעות אינו מצדיק דחיית הבקשה לעיכוב ההליך, שכן יש לבחון את הדמיון באספקלריה של זהות העילות ולא של זהות הסעדים. רכיב ההלנה, הנתבע בתביעתו האישית של המשיב, הנו סעד טפל לסעד העיקרי של רכיב גמול השכר,אשר סיכויי המשיב לזכות בו אינם גבוהים, לאור ההלכה הנוהגת בנוגע להשתת פיצויי הלנת שכר, כשעסקינן בחילוקי דעות בין הצדדים ביחס לעצם החוב. התובענה האישית מאוחרת מבחינת מועד הגשתה למועד הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ועל כן דינה להיות מעוכבת. היעדר הזהות המוחלטת בין הצדדים, גם היא, אין בה כדי למנוע את עיכוב ההליכים, שכן גם מהפן הזה, לא נדרשת זהות מלאה, וממילא עניינו של המשיב יתברר, במסגרת התובענה הייצוגית, מול המערערת בלבד. המשיב נמנה עם חברי הקבוצה המוגדרת בבקשה לתובענה הייצוגית הן מבחינת המועדים בהם הועסק על ידי המערערת והן בשל העובדה, שכמו התובע בתובענה הייצוגית, גם הוא שימש כשליח. בהתאם להלכה הנוהגת, העובדה שהבקשה לאישור התובענה כייצוגית טרם אושרה, אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע עיכוב הליכים. עיכוב ההליכים יחסוך הדיינות כפולה בעניינים דומים ואין בעובדה שעסקינן בתביעה המתנהלת במסגרת דיון מהיר בפני רשם כדי למנוע את עיכובה, כאשר הדבר נדרש. העובדה שעיכוב ההליכים עשוי לחשוף את המערערת להוצאה כספית גבוהה מאוד, אם תתקבל טענת המשיב ביחס לפיצויי הלנה, אין בה כדי להכריע בסוגיה, שכן מדובר בסיכון ידוע מראש שהמערערת נוטלת על עצמה. המשיב בתגובתו, סמך את טיעוניו על נימוקי כב' הרשמת בהחלטה והוסיף, כי דין הערעור להידחות על הסף, באשר אין זכות ערעור על החלטה אחרת במסגרת דיון מהיר. לבקשת המערערת, הוגשה על ידה תשובה לתגובת המשיב, ובה היא שבה על עיקרי טענותיה, והתייחסה בהרחבה לטענת המשיב בנוגע לטענת חוסר הסמכות של בית הדין לדון בערעור על החלטה אחרת. בשל העובדה כי הימים הנם ימי פגרת בתי המשפט, ולאור ההשבתה היזומה של מערכת 'נט המשפט' העומדת בפתח, הסכימו הצדדים, כי בית הדין יכריע בערעור על סמך כתבי הטענות בלבד, ללא צורך בקיום דיון. דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן. לשאלת הסמכות ודחיית הערעור על הסף אכן, ככלל, החלטה אחרת במסגרת דיון מהיר, אינה ניתנת לערעור. המבחן המקובל בין 'החלטה אחרת' לבין 'פסק דין' הנו האם ההחלטה מסיימת את ההליך או שמא הוא נמשך. במקרה דנן, מדובר בהחלטה אחרת, באשר עיכוב ההליכים, כשמו כן הוא - ההליכים מעוכבים עד להחלטה בהליך המקביל שתלוי ועומד (התובענה הייצוגית), ובמידה והתובענה הייצוגית לא תאושר, הרי שהצדדים ישובו לנהל את התיק במסגרת הדיון המהיר אצל כב' הרשמת. לפיכך, לכאורה, לא קיימת זכות ערעור. אלא, שבמקרה דנן, מדובר בהחלטה אחרת שהנה חיצונית להליך, היינו, אינה נוגעת לסוגיה המשפטית שבמרכזו של הסכסוך (גמול בגין עבודה בימי מנוחה שבועית וחגים ושאלת הזכאות לפיצויי הלנת שכר), כי אם בשאלה האם לעכב אותו בשל הליך תלוי ועומד. ככזו, ובהתאם להלכה הנוהגת, ניתן לערער עליה ברשות. ראו לעניין זה: בש"א 1401/04 אחמד מוסא מחמד - י.י.א. אחזקה ושירותים בע"מ, מיום 13.12.04; בר"ע 467/05 אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ - דרור פרידמן, מיום 6.7.05 וכן בש"א (ארצי) 253/09 ליכטמן רעות נ' תבליני מימון בע"מ, מיום 07.06.09. אשר על כן, אין בידינו לקבל את טענת המשיב בדבר חוסר סמכות ועלינו לבחון את טיעוני המערערת לגופו של עניין. ליתר נימוקי הערעור הן המערערת והן המשיב התעכבו בטיעוניהם על השאלה המשפטית האם נדרשת חפיפה מוחלטת בין העילות (או הסעדים, אליבא דהמשיב). דומני כי הדיון הנ"ל מיותר לחלוטין, באשר עיון בכתב התביעה, נשוא הבקשה לתובענה ייצוגית, מלמד, כי בסעיף 70 עתר התובע הייצוגי, בין היתר, ל"תוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל ואף על תשלום פיצוי הלנת שכר על גבי הסכומים המפורטים בתובענה" (ההדגשה במקור - א.ש). נמצאנו למדים, כי רכיב פיצויי ההלנה קיים גם בהליך הייצוגי, ועל כן, ככל שבית הדין ימצא לנכון לאמץ את טענות התובע הייצוגי, הרי שיהיה עליו להידרש גם לסוגיה של פיצויי הלנה, בהתאם למקובל. בשולי הדברים, מוצא אני לנכון לציין, כי גם אלמלא הנתבע בסעיף 70 הנ"ל לכתב התביעה הייצוגית, סבורני, כי יש לבדוק את החפיפה בין שתי התובענות מבחינה מהותית ולא מבחינה טכנית. הווי אומר, לא נדרשת זהות מוחלטת וגמורה ודי בחפיפה ברכיבי התביעה הראשיים. חפיפה כאמור - קיימת בענייננו. המערערת הפנתה לפסיקת בית המשפט העליון ולפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה לעניין זה, ואין לי אלא לאמץ את ההנחות שהותוו ע"י שתי ערכאות אלה בפסקי הדין שאוזכרו בהודעת הערעור ובתשובה לתגובה שהוגשו מטעמה. באשר להכללתו של המשיב בקבוצת העובדים, שהתובענה הייצוגית מתייחסת אליה, דומני, שאין חולק, כי לאור תקופת עבודתו של המשיב אצל המערערת ולאור העובדה שהתובע הייצוגי שימש כשליח, בדומה למשיב, הרי שככל שהבקשה לתובענה ייצוגית תאושר, המשיב הנו חלק בלתי נפרד הימנה. בהקשר זה, אין בידי לקבל את הטענה כי הואיל והבקשה לתובענה ייצוגית טרם אושרה, הרי שאין לראות במשיב כחלק מהקבוצה. הבחינה הנכונה לבדוק השתייכותו של תובע פלוני לקבוצה הנה על דרך בחינת מארג העובדות הרלוונטי לעניין, ובמקרה דנן, העובדה שהמשיב עבד בתקופה הרלוונטית לעובדות המתוארות בבקשה לאישור התובענה כייצוגית וכן העובדה שבאותה תקופה הוחלו לגביו הסדרי השכר נשוא התובענה הייצוגית. אורן שגב באשר ליעילות הדיון ומהירות בירור התובענה האישית, אקדים ואציין, כי הדיון בבקשה להכרה בתובענה כייצוגית נקבע ליום 11.12.12 בפני כב' השופטת מיכל לויט. לאור העובדה שמדובר בדחייה של כשלושה חודשים, דומני, כי מתייתר הצורך להרחיב את הדיון בטענות המשיב בדבר עיכוב. ואולם, מן הראוי לציין, כי גם אם היה מדובר בפרק זמן ארוך יותר, מסופקני אם היה בכך כדי לגבור על השיקול המרכזי בסוגיית עיכוב ההלכים, והוא - הליך מקביל תלוי ועומד. ולבסוף, ביחס לחשיפת המערערת לאפשרות כי אם תחויב בפיצויי הלנה היא עשויה לחוב בסכום גבוה בשל האופן בו מחושבים פיצויים אלה, אסתפק בכך שאציין, כי זהו סיכון מחושב וידוע מראש שהמערערת נוטלת על עצמה, וחזקה עליה כי הדבר עמד לנגד עיניה במסגרת השיקולים להגשת הבקשה לעיכוב הליכים. מעבר לכך, וכפי שציינה בצדק המערערת, פסיקת פיצויי הלנה ושיעורם מסורה לחלוטין לשיקול דעתו של בית הדין בהתאם לנסיבותיו של כל תיק ותיק. מן הטעם הזה גם איני מוצא לנכון להורות למערערת לשלם למשיב את מלוא סכום התביעה על תנאי, כפי שהציעה בסעיף 34 להודעת הערעור מטעמה, ובתשובתה לתגובת המשיב, שכן סבורני, כי גם אם ייפסקו פיצויי הלנת שכר כנגד המערערת בתובענת המשיב, ויובהר כי אין בהנחה זו משום הבעת עמדה כלשהי ביחס לשאלה הנ"ל, אשר טעונה בירור בפני המותב שיישב בדין, הרי שמן הראוי ש'תקופת העיכוב' ש'נכפתה' בשל הליך תלוי ועומד, לא תילקח בחשבון. סיכומו של דבר הערעור מתקבל וההוצאות שהושתו על המערערת מבוטלות בזאת. אני מורה על עיכוב ההליכים בדמ"ר 11507-01-12 עד להכרעה בבקשה לאישור התובענה בס"ע 36318-09-11 כתובענה ייצוגית. הוצאות הליך זה יישקלו ע"י המותב שידון בתיק במסגרת פסק הדין הסופי. דיוןדיון מהיר (בית הדין לעבודה)ערעורבית הדין לעבודה