מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא עיכוב בחירות למזכיר סניף במפלגה: 1. בפניי בקשה למתן סעד זמני, במסגרתו מבוקש להורות על עיכוב הבחירות למזכיר סניף קרית-ים במפלגת העבודה, אשר אמורות להתקיים מחר, 22.10.12. לחילופין מבוקש להורות על עיכוב השתתפותם של המשיבים 2 ו-3 כמצביעים בבחירות הנ"ל, ולחילופי חילופין מבוקש להורות לצבא ההגנה לישראל לאסור על המשיב 3 להצביע בבחירות. העובדות בתמצית 2. העותר הינו חבר מפלגת העבודה ומשמש בתפקיד יו"ר חוג הפורום החברתי שלה. ביום 4.9.12 קיימה מפלגת העבודה בחירות למועצות הסניפים שלה ולועידתה התשיעית. למועצת סניף קרית-ים נבחרו 11 חברים - ביניהם העותר והמשיבים 2 ו-3. בהתאם לחוקת המפלגה, מי שנבחר כחבר מועצת סניף של המפלגה, זכאי להצביע ולהתמודד בבחירות לתפקיד מזכיר אותו סניף ולתפקיד מזכיר המחוז בו מצוי הסניף. הבחירות למזכירות סניפי המפלגה ולמזכירות מחוזות המפלגה נקבעו למחר - 22.10.12 (להלן - "הבחירות"). 3. אין מחלוקת כי המשיב 2 הורשע בחודש פברואר שנה זו בעבירת שוחד ונדון ל- 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות (ת.פ. 7616-11-09 מדינת ישראל נ' חיון ואח'). בימים אלה, המשיב 2 עדיין מרצה את עונשו. לטענת המבקש, עברו הפלילי של המשיב 2 אינו מאפשר שילובו במוסדות המפלגה. המשיב 3 הוא נגד בצבא קבע. לטענת המבקש, הן על פי פקודת מטכ"ל והן על פי חוקת המפלגה הכפופה לחוק, נאסר על אנשי צבא קבע להיבחר בתפקיד כלשהו למוסד מפלגתי. לאור האמור, טוען המבקש כי המשיבים 2 ו-3 לא היו רשאים להיבחר למועצת הסניפים ויש לבטל את בחירתם. טענות המבקש כנגד המשיב 2 וההליכים שננקטו בעניינו 4. המבקש סבר כי לפי חוקת המפלגה, לא היה רשאי המשיב 2 להציג את מועמדותו לבחירות במועצת הסניף, ועל אחת כמה וכמה - להיבחר כחבר בה ובועידת המפלגה. לפיכך, הגיש המבקש, עתירה למוסד לבירור עתירות של מפלגת העבודה (להלן - "המוסד לבירור עתירות" להלן - "העתירה"), להורות, בין היתר, על סילוקו ו/או פיטוריו של המשיב 2 מכל מוסדות המפלגה. בעתירה נטען בין היתר כי מאחר והמשיב 2 הורשע בעבירה שיש עמה קלון, אין הוא רשאי להיבחר למוסדות המפלגה.  5. בד בבד עם העתירה שהוגשה על ידי המבקש למוסד לבירור עתירות הגיש הוא בקשה למתן סעד זמני. בקשה זו נדחתה בהחלטת יו"ר המוסד אשר קבע, בין היתר, כדלקמן:  "אשר לצווים הזמניים המבוקשים: העותר (המבקש) יכול היה לעתור לפסילת מועמדותו של המשיב בטרם היבחרו למוסדות המפלגה. העותר נמנע  מלנקוט בהליכים אלה. בנסיבות אלה, אין הצדקה ליתן סעדים זמניים ולבטח אין הצדקה לנתינתם במעמד צד אחד. אני דוחה, אפוא, את העתירה לצווי מניעה זמניים". 6. ביום 11.10.12 התקיים דיון בעתירה במעמד הצדדים בפני הרכב שלושה דיינים בראשות עו"ד דוד יגול, יו"ר ההרכב (להלן - ההרכב"). הצדדים טענו טענותיהם לגוף העניין והמציאו מסמכים רלוונטיים בתמיכה לטענותיהם. בסוף הדיון, כפי שנטען על ידי המבקש, הציעו חברי ההרכב למשיב 2 להודיע בתוך 24 שעות על התפטרותו המיידית ממוסדות המפלגה. אעיר כי לא הובאו תימוכין לדברים אלה שכן לטענת המבקש בקשתו לקבלת פרוטוקול הדיון לא נענתה, כעולה מנספח ח' לבקשה. מכל מקום, המבקש הסכים באותו דיון לכך שבאם תימסר הודעה על ידי המשיב 2 בדבר התפטרותו כאמור לעיל, לא יהיה עוד צורך במתן הכרעה בעתירתו לגופה. 7. ביום 14.10.12 הגיש המשיב 2 תגובתו להצעת ההרכב במסגרתה ציין כי לאור עמדת חברי ההרכב, הוא מסכים להתפטר מרצון ובלבד שההתפטרות תיכנס לתוקף בתוך 30 יום, קרי החל מיום 15.11.12. המשיב 2 נימק באריכות את הסיבות לבקשתו זו, ובין היתר, ציין כי החלטת ההרכב איזנה כראוי בין עמדת חברי ההרכב לפיה מוטב כי הוא יתפטר מתפקידו, לבין העובדה שהעתירה הוגשה בשיהוי ניכר ומטרתה לשנות תוצאות של בחירות דמוקרטיות, כלשונו. 8. לאחר שההרכב עיין בתגובה זו הוא נתן את החלטתו - מושא הבקשה שלפניי (להלן - "ההחלטה"). נוכח חשיבותה אביאה כלשונה: "לאחר ששמענו את באי כוחם של הצדדים ולאחר שאפשרנו לכל צד להשמיע את טיעוניו ולהמציא לנו את המסמכים הרלוונטיים, וכן לאחר שקיבלנו את תגובתו של עו"ד יאיר אבני, בא כוחו של מר עוקיש מתאריך 14.10.12, לפיו המשיב (שאול עוקיש) יתפטר ממועצת מחוז חיפה (קריית ים), בכפוף לכך שהתפטרותו תיכנס לתוקף בתוך 30 יום, אנו מחליטים כדלקמן: אנו מקבלים את התפטרותו של החבר שאול עוקיש ממועצת מחוז חיפה. התפטרותו תיכנס לתוקף בתאריך ה- 16.11.12. עד לכניסת ההתפטרות לתוקף, החבר עוקיש יוכל להשתתף בכל דיון ובכל הצבעה כחבר מועצת המחוז.". 9. לאחר קבלת החלטה זו, פנה המבקש ליו"ר המוסד לבירור עתירות בבקשה לקיים דיון נוסף בעניין. ביום 15.10.12 נדחתה הבקשה בנימוק כי חוקת המפלגה אינה מאפשרת קיום דיון נוסף על פסק דין או החלטה שניתנו פה אחד. כנגד שתי החלטות המוסד לבירור עתירות מונחת הבקשה שלפני. 10. בבקשה טוען המבקש כי נפל פגם בהחלטות המוסד לבירור עתירות, שכן משעה שהמשיב 2 לא קיבל את הצעת ההרכב להתפטר לאלתר, לא היה רשאי ההרכב לקבל את עמדתו של המשיב לדחות את התפטרותו ב- 30 יום מבלי לקבל את תגובת המבקש ומבלי להכריע בעתירה לגופה. כמו כן, נטען כי ההרכב לא היה רשאי להתעלם מהסעדים הנוספים להם עתר המבקש, לרבות הגשת תובענה מתאימה להוצאתו של המשיב 2 מהמפלגה. בנוסף, נטען כי סירוב ההרכב להמציא למבקש את פרוטוקול הדיון, הינו מעשה שלא ייעשה. המבקש טוען כי אם סבר ההרכב שאין מקום שהמשיב 2 ימלא תפקיד במפלגה עקב הרשעתו בעבירה שיש עמה קלון, כי אז התפטרותו צריכה להיכנס לתוקף באופן מיידי, ומבלי שתהיה לו הזכות להצביע בבחירות. עוד טוען המבקש, כי טעה יו"ר המוסד לבירור עתירות שלא אפשר לקיים דיון נוסף בעתירה שכן הפרשנות שניתנה על ידו לסעיף 38(ב) בחוקת המפלגה שגויה. המבקש טוען עוד כי מאזן הנוחות מחייב לדחות את הבחירות שאמורות להתקיים מחר עד להכרעה בהמרצת הפתיחה שהוגשה על ידו בד בבד עם הבקשה לסעדים זמניים. לטענתו, קיום הבחירות במועד ומתן אפשרות למשיבים 2 ו-3 להצביע עומד בניגוד לעקרונות הצדק הטבעי. המבקש מוסיף עוד כי קיום הבחירות במועד,  משמעותו למעשה מניעה מחברים שיכנסו לתפקידם עם התפטרות המשיב 2, לממש את זכותם ולהצביע בבחירות הללו. לבסוף נטען כי עיכוב הבחירות מחר לא יפגע במפלגה. 11. המשיבים מתנגדים לבקשה. עמדת המשיבה 1 (המפלגה) היא כי לא נפל כל פגם בהחלטה אשר  התקבלה על פי כל הנהלים ואין מקום לערער אחר ההחלטה.   המשיבים 2 ו-3 טוענים אף הם כי לא נפל פגם בהחלטה וכי דין הבקשה להידחות על הסף מפאת שיהוי רב בהגשתה ואף לגופה. עניינו של המשיב 3 12. המבקש הגיש עתירה למוסד לבירור עתירות נגד בחירתו של המשיב 3 רק ביום 16.10.12 למרות שכאמור, בחירתו למועצה התקיימה עוד ביום 4.9.12. בבקשה בפני ובהודעה נוספת שהוגשה ממש בשעה זו על ידי המבקש במסגרתה הוספו טענות שונות (ללא קבלת אישור בית משפט להוספת טענות וממילא מבלי שניתנה למשיבים הזדמנות להתייחס לטענות אלה), טען המבקש כי חוקת המפלגה כפופה לחוק שהוא המקור לתחיקת פקודות המטכ"ל, וממילא הכללתו של המשיב 3 ברשימת המועמדים ובחירתו כחבר המועצה מנוגדים לחוק ודינן להתבטל. עוד נטען כי המוסד לבירור עתירות "בחר" עד רגע זה שלא ליתן החלטה בעניינו של המשיב 3 ולפיכך לא היה מנוס מהגשת הבקשה לבית משפט זה. 13. המשיבה 4 טוענת כי דין הבקשה והמרצת הפתיחה ככל שהן מתייחסות אליה, להידחות על הסף שכן טרם חלפו 45 יום הנתונים לה להגשת תשובה לעתירה בעניינו של המשיב 3, שהוגשה כאמור רק ביום 16.10.12. עוד נטען כי הסמכות לדון בבקשה ככל שהדבר נוגע למתן הוראות לצה"ל, נתונה לבג"צ. לגוף העניין נטען כי צה"ל לא רשאי ולא מוסמך להורות למשיב 3 לחדול מחברותו במפלגה, ולכל היותר, העניין אמור להתברר במישור המשמעתי. דיון 14. דין הבקשה להידחות. אני סבורה כי לא הייתה הצדקה להשתהות הניכרת בהגשת העתירות למוסד לבירור עתירות, וכי הייתה מוטלת על המבקש החובה, לנוכח סד המועדים, להגיש את עתירותיו בהזדמנות הראשונה לאחר שנודעה לו עילתן. 15. הלכה פסוקה היא כי בית המשפט רשאי לדחות בקשה למתן צו זמני אשר הוגשה בשיהוי ואשר בעטיו של השיהוי, נגרם נזק או שינוי באינטרסים של יחידים או של הכלל (ראו בג"צ 453/84 איזורית שירותי תקשורת נ' שר התקשורת פד"י לח  (4) 617).             השאלה אם מבקש פלוני השתהה בהגשת בקשתו, תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בפסיקה הוצבו שני מבחנים לקביעת קיומו של שיהוי; סוביקטיבי ואוביקטיבי.             על פי המבחן הסוביקטיבי - על בית משפט לבחון האם המבקש פעל בזריזות המתחייבת בנסיבות העניין, והאם בקשתו אינה נגועה בהשתהות הנובעת ממחדלו הוא. שאלה זו מחייבת לבדוק מתי נודע למבקש לראשונה על הפעולה אותה הוא בא לתקוף והאם פעולותיו מנקודת זמן זו ואילך, אינן נגועות בהשתהות בלתי מוצדקת (ראו בג"צ 2632/94 דגניה א' נ' שר החקלאות דינים עליון מב 956, וכן ראה בג"צ 5018/91 גדות תעשיות פטרוכימיות נ' ממשלת ישראל, פד"י מז(2) וכן בג"צ 5346/91 גל נ' לשכת עורכי הדין, דינים עליון כ' 964). על פי המבחן האובייקטיבי - על בית המשפט לבחון את התוצאות האובייקטיביות של חלוף הזמן עד להגשת העתירה. במישור זה, גם אם העותר פנה לבית המשפט לראשונה מיד כשנודעה לו עילת הבקשה, ייתכן שבקשתו תהא נגועה בשיהוי.  ראו בעניין זה פסק דינו של כב' השופט זמיר אשר קבע בבג"צ 2285/93 נחום נ' ראש עיריית פתח תקווה  פד"י מח(5) 630 כי: "השיהוי האובייקטיבי קיים כאשר מרוץ הזמן עד הגשת העתירה, אפילו לא נגרם באשמת העותר, גרם לשינוי המצב באופן שקבלת העתירה באותו מועד תגרום נזק, שהיה נמנע לו הוגשה העתירה במועד הראוי...".             מן הכלל אל הפרט; 16.        השיהוי של המבקש בהגשת העתירות למוסד לבירור עתירות - נגד המשיב 2 ביום 20.9.12 ונגד המשיב 3 ביום 16.10.12 -  הינו ללא ספק שיהוי ניכר, סוביקטיבי ואוביקטיבי. אשר לשיהוי הסובייקטיבי - לא הייתה הצדקה ממשית מצדו של המבקש, להשהות את הגשת העתירות למוסד לבירור עתירות עד המועדים בהם הוגשו. הדברים ברורים לגבי עתירתו של המבקש נגד המשיב 3 שהוגשה בימים אלה ממש, אף שגם לגישתו של המבקש, הוא ידע על היות המשיב 3 איש צבא קבע עוד ביום 11.9.12 כעולה מנספח 1 לתגובת המשיבים. אף על פי כן, רק ביום 16.10.12 הוגשה העתירה בעניינו למוסד לבירור עתירות. לא רק שיהוי כבד יש כאן, אלא אף אי מיצוי הליכים, שכן ראוי תחילה לאפשר למוסד לבירור עתירות לברר את העתירה שהוגשה טרם הגשת הבקשה דנן. די באמור כדי לדחות את הבקשה ככל שהיא מתייחסת למתן צו זמני בעניינו של המשיב 3. 17. אשר למשיב 2 - עוד ביום 25.7.12 פורסמה רשימת המועמדים של סניפי מפלגת העבודה ושמו של המשיב 2 נכלל ברשימה זו. המבקש, כמי שהתמודד בעצמו על מקום בוועידת המפלגה ובמועצת הסניף, ידע, כך יש להניח, כי המשיב מועמד אף הוא לתפקידים אלה. על אף זאת, המבקש לא מצא לנכון להשיג על מועמדותו של המשיב 2 לפני שהתקיימו הבחירות ביום 4.9.12. יתירה מכך, אף לאחר שהתקיימו הבחירות, הוגשה העתירה למוסד לבירור עתירות רק ביום 20.9.12. אין כל הסבר בתצהירו של המבקש מדוע  השתהה בהגשת העתירה ומדוע לא עתר לפסילת מועמדותו של המשיב, במועד הראוי לכך, היינו, בטרם היבחרו למוסדות המפלגה. יש לציין כי המבקש לא טען בתצהירו כי רק ימים ספורים לפני 20.9.12 נודע לו על הקלון המוטל על המשיב 2. אזכיר כי מהטעם הזה דחה נשיא בית הדין ויו"ר המוסד לבירור עתירות, את העתירה לצווי מניעה זמניים שהוגשה על ידי המבקש למוסד לבירור עתירות. תשובת המבקש בדיון שהתקיים היום בפניי כי רק "לאחרונה" נודע לו על הרשעתו של המשיב 2, כפי שגם טען בעתירה (סעיף ב.3. לעתירה), אינה מניחה את הדעת. יתכן והרשעתו של המשיב נודעה למבקש רק לאחרונה, אך עצם הגשת כתב האישום נגד המשיב הייתה ידועה למבקש זה מכבר (ראו האמור בעניין זה בסעיף 9 לעתירה). משנכח המבקש כי המשיב נכלל ברשימת המועמדים שפורסמה כאמור עוד ביום 25.7.12, היה עליו לברר את ההתפתחויות הפליליות בעניינו ובהתאם, היה מגלה את ההרשעה והיה עליו לפנות בהליך המתאים למנוע את הכללתו של המשיב ברשימה טרם שהתקיימו הבחירות. המשיב בחר לשבת באפס מעשה ולהשתהות עד לאחר שהתקיימו הבחירות, בבחינת מעשה עשוי, ואף הרבה מעבר לכך עד יום 20.9.12.  על בכגון דא נאמר כי "יש שיום אחד יכרית זכות ויש ששנה לא תפגע בזכות" (דברי כב' השופט חשין בדגניה א' נ' שר החקלאות בג"צ 2632/94 פד"י נ(2) 715, 742). עוד נאמר מימים ימימה כי בענייני בחירות: " ...יש ואפילו שיהוי קצר דיו כדי להשיב פני עותר ריקם. שאם לא תאמר כן עלול הדבר להכשיל את ציבור הבוחרים, ואולי אפילו לגרום דחיית הבחירות וכדבר הזה לא יתכן" (בג"צ 258/69, פד"י כג(3) 19, 170; וראה גם בג"צ  875/78 פ"ד לג(1) 192, 194; וכן בג"צ  232/85 פ"ד לט(3)  215- והאסמכתאות שם)...   כפי שנאמר לעיל הזדקקות לעתירה בשלב הנוכחי בהכרח תגרום לדחיית הבחירות, וכשאנו לוקחים בחשבון את ההשהיות המהותיות להן גרמו העותרים, ובעיקר מאז נודעה כבר רישמית החלטת השר ועד שהוגשה העתירה לפנינו, הרי שגורם זה בלבד הינו בעוכרי העותרים...            מסיבות אלה בלבד מחליטים אנו לדחות את העתירה מחמת שיהוי בהגשתה בלי להזדקק לטענות לגופן". (בגצ 968/89 ניר צבי אגודה חקלאית שיתופית נ' שר הפנים  - 1989) כן ראו: "העתירה הוגשה באיחור זמן. כבר פסקנו כמה פעמים כי מידת השיהוי הפוסלת זכותו של עותר לקבל סעד מבית - משפט זה תלויה בנסיבות העניין, ובעניין של בחירות בו נקבעו בחיקוק מועדים קצרים לכל אחד ואחד משלבי התהליך, יש ואפילו שיהוי קצר דיו כדי להשיב ני העותר ריקם. שאם לא תאמר כן, עלול הדבר להכשיל את ציבור הבוחרים, ואולי אפילו לגרום לדחיית הבחירות, וכדבר הזה לא ייתכן". (בג"צ 258/69 פונדמינסקי נ' פקיד הבחירות ליד עירית ירושלים, 1969) 18. לבסוף, שוכנעתי כי למשיבה 1 יגרם נזק כבד בעטיו של השיהוי הניכר אם יינתן הסעד הזמני. ראו דברי בא כוחה של המשיבה כי הנזק שייגרם למפלגה אם יעוכבו הבחירות מחר, יהיה רב ותהיה לו השלכה על שרשרת אירועים שמתוכננים להתקיים בעקבות הבחירות מחר, כמו התכנסות וועידת המפלגה בסוף החודש ועוד. 19. בנסיבות אלה, הגם שלכאורה, יש בטענות המבקש נגד ההחלטה ממש, ובמיוחד העדר נימוקים, ואי מתן זכות תגובה למבקש על הודעת המשיב 2 ואי מתן הפרוטוקול, אין בכך כדי להצדיק מתן סעד זמני, בשים לב לשיהוי הניכר בפתיחת ההליך כולו ולנזק שיגרם למפלגה בעטיו של השיהוי אם יינתן הצו ויעוכבו הבחירות מחר. 20. לא מצאתי היגיון להעניק את הסעד החילופי שלא לאפשר למשיבים 2 ו-3 להצביע מחר, שהרי בכך למעשה תיפסל מחר ההצבעה אם בסופו של יום תתקבל המרצת הפתיחה. 21. סיכומו של דבר, לאחר ששקלתי את מאזן הנוחות, את סיכויי המרצת הפתיחה להתקבל ואת כל יתר נסיבות העניין, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות. הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בדיון הסופי בהמרצת הפתיחה. 4678313מפלגותבחירות