מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא עיון בתיק בית משפט על ידי מי שאינו בעל דין / עיון במסמכים רפואיים מתביעה אחרת: הבקשה : 1. לפניי בקשת ד"ר (להלן: "המבקש"), לעיין בת.א. 410/98, שעניינו תביעת נזקי גוף (להלן: "תביעה הפלת"ד"), שהגישה המשיבה מס' 1, הגב' (להלן: "המשיבה"). העילה לבקשת העיון, הינה תביעה שהגישה המשיבה נגד המבקש, בגין רשלנות רפואית נטענת, בניתוח אפה, שבוצע בה ע"י המבקש, בת.א. 7290-06-09 (להלן: "תביעת הרשלנות") וליתר דיוק - טענה שהעלתה המשיבה בתביעת הרשלנות, לנזקים נפשיים שנגרמו לה בגין הרשלנות הנטענת ותוצאותיה. תמצית טיעוני הצדדים : 2. לטענת המבקש, קיים לו אינטרס לגיטימי, לקבל את מלוא המידע אודות מצבה הנפשי של המשיבה, עובר לניתוח האף, על מנת שיוכל להתייחס לטענותיה בתחום זה. המשיבה טוענת שאין להיעתר לבקשה, בהיותה כללית ומאחר שמבוקש עיון גורף בכל התיק. לטענתה, היא גילתה למבקש, מיוזמתה, את מצבה הנפשי הקודם ואף העבירה למבקש את פסק הדין שניתן בתביעת הפלת"ד ובכך בא האינטרס הלגיטימי של המבקש לקבל פרטים על מצבה הנפשי, עובר לניתוח האף, על סיפוקו. כן טוענת המשיבה, כי תביעת הפלת"ד כוללת פרטים אישיים, שאינם רלבנטיים לתביעת הרשלנות ולמעשה, מדובר "במסע דייג" כללי ונסיון לחטט בכל פרט מחייה, דבר אשר יפגע, פגיעה בלתי מאוזנת, בפרטיותה ויפעיל עליה לחץ בלתי הוגן, בעוד שביהמ"ש מחוייב לאזן בין זכותו של המבקש למידע רלבנטי ובין זכותה לפרטיות ואף לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אין להתיר פגיעה בפרטיותה, העולה על הנדרש. המבקש טוען בתשובתו, כי העיון דרוש לו הן כדי להתמודד עם טענות המשיבה בענין מצבה הנפשי והן כדי להתמודד עם טענותיה לנזקים ממוניים, על מנת שיוכל להוכיח שאלה, גם אלה, נגרמו לה עובר לניתוח וכי הוא זכאי לקבל את כל הנתונים הנוגעים לכך ולענין זה חשיבות רבה לתצהירים, למסמכים ולחוות הדעת שהגישה המשיבה במסגרת תביעת הפלת"ד. עוד טוען הוא, כי מעת שהמשיבה העמידה את המבקש בסיכון, בהגישה את תביעת הרשלנות, אין היא זכאית עוד לסודיות, בכל הנוגע לנתונים על עברה. המשיבה 2 לא התנגדה לבקשה. דיון : 3. על זכות העיון בתיקי בית המשפט חולשות תקנות בתי המשפט (עיון בתיקי בית המשפט), התשס"ג - 2003 (להלן: "התקנות"), ולענייננו יש להפנות אל תקנה 4 לתקנות, אשר אלה הוראותיה, הרלבנטיות לענייננו: "4. (א) כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין. . . . . . . . . . (ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה. . . . . . . . . . (ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת." 4. השאלה מהי נקודת האיזון הראויה בין עניינו של מבקש העיון לבין עניינם של בעלי הדין ועניינו של מי שעלול להיפגע מן העיון נדונה בהרחבה, ע"י כבוד רשם ביהמ"ש העליון, יגאל מרזל, בע"א 8849/01 - צבי סבוב, עו"ד נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ ואח' . פ"ד נט(5), 385, עמ' 387-388 אשר עמד, בין היתר, על השינוי אשר יצרו התקנות, לעומת הדין הקודם ועל הרחבת זכות העיון, הנובעת מהן. כיום, עיקרון היסוד הוא מתן רשות לעיין לכל אדם (כך נובע מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 714) ובהיעדר טעם מיוחד, המונע זאת, רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט (זאת - לעומת "נימוקים מיוחדים", אשר נדרשו קודם, ממבקש העיון). 5. במטרה לאזן בין האינטרסים השונים של הצדדים, מתוות התקנות מסלול תלת-שלבי לבחינה של בקשה לעיון (ראו: ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ ואח' פ"ד, נט(5) 385). בשלב ראשון נבחנת השאלה האם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שלא נימצא איסור בדין, יש לבחון, בשלב שני האם העיון מוצדק ובשלב זה, הנטל לשכנע כי אין להתיר את העיון, מוטל על בעל הדין המתנגד לעיון. ככל שיש הצדקה להתיר את העיון, בוחן ביהמ"ש, בשלב השלישי, כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית, ככל האפשר, בזכויות ובאינטרסים של בעל הדין המתנגד לעיון ובכלל זה האם יש מקום להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים. (ראו: ע"א 9927/06 - לוי לביאב, עו"ד נ' מדינת ישראל . (לא פורסם, 26.10.2008). 6. בענייננו, לא קיים איסור בדין להתרת העיון ואף לא נטען שקיים. אמנם, החוק מגן על פרטיותו של אדם וכן קיימת סודיות רפואית, אולם מעת שהמבקשת הגישה את תביעת הפלת"ד, היא ויתרה (לפיה המצב המשפטי הקיים כיום), על פרטיותה ועל סודיות רפואית ולמעשה - אף לא ביקשה חסיון על פרטים אלה, במסגרת תיק הפלת"ד, אשר נשמע בדלתיים פתוחות, פרטיו היו חשופים ופסה"ד עצמו, הכולל פרטים אישיים ורפואיים של המשיבה, פורסם במאגרים המשפטיים. על רקע זה נחלשת מאד טענת המשיבה, לפיה מתן רשות למבקש לעיין בתיק תפגע בצנעת הפרט שלה."בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון" (ראו: דברי הנשיא א' ברק בבג"צ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 22.8.2005). כך, במיוחד, כאשר המשיבה היא זו אשר הגישה את תביעת הרשלנות, אשר במסגרתה עליה לוותר על סודיות רפואית כלפי המבקש וכן עליה לחשוף בפניו את כל הנתונים הרלבנטיים על חייה, לרבות התנהלותה והשתכרותה, על מנת שיוכל המבקש להתגונן נגד טענותיה בדבר נזקים נפשיים, ממוניים ואחרים. בעצם הגשת תביעה זו ויתרה המשיבה, כלפי המבקש, על סודיות רפואית ועל צנעת הפרט, לגבי כל הפרטים הרלבנטיים להערכת נזקיה ובכלל זה - גם על הטענות שנטענו על ידה, בתביעת הפלת"ד, לרבות המסמכים וחוות הדעת שהוגשו על ידה, שם. 7. ברי, כי אין די בעיון המבקש בפסק הדין שניתן, שכן, מטבע הדברים, פסק הדין אינו נדרש לכל פרטי הפרטים של העובדות ושל הטיעונים, היכולים להיות רלבנטיים להגנתו של המבקש בפני טענות המשיבה לנזקים כאלה ואחרים, במסגרת תביעת הרשלנות. בנסיבות מקרה זה, זכאי המבקש לדעת מהן הטענות שהועלו ע"י המשיבה בתביעת הפלת"ד והם בתביעת הרשלנות טוענת היא לנזקים שכבר נכללו על ידה בטיעוניה שם ואילו מסמכים הומצאו על ידה, אז. עם זאת, באיזון האינטרסים שבין הצדדים, יש לבחון האם יש מקום להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, כדי לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בזכויות ובאינטרסים של המשיבה. לשם כך עיינתי בתיק תביעת הפלת"ד, על מסמכיו ולא מצאתי בו דבר, אשר יצדיק הגבלת העיון. 8. לפיכך, אני נעתרת לבקשה במלואה ומתירה למבקש לעיין בתיק תביעת הפלת"ד, אולם זאת - בכפוף לכך שהשימוש בחומר, על ידי המבקש, בא כוחו, או מי מטעמו, יוגבל לצורך תביעת הרשלנות ולצורך זה בלבד. רפואהעיון במסמכיםמסמכים