עדות של עורך דין

הוראות סעיף 36 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986 קובעות: עורך הדין כעד (א) לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים, לרבות ערעור, אם הוא עומד להעיד מטעם אותו אדם באחד משלבי ההליכים האמורים; נראה עורך הדין להעיד מטעמו של אדם אחרי שהחל לייצגו יחדל מן הייצוג. (ב) הוראות ס"ק א' לא יחולו על מסירת עדות כשעורך הדין נקרא להעיד בידי בעל דין יריב, או בעניין שהוא טכני, או ברשות בית המשפט או ברשות הועד המחוזי". על פי סעיף 36 לכללי האתיקה, חל איסור על עורך דין למסור עדות בעניין בו הוא מייצג, איסור זה אינו מוחלט. בית המשפט והוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, מוסמכים להרשות לעורך דין להעיד בעניין בו הוא מייצג; הסעיף האמור אינו מפרט באילו מקרים יתיר בית המשפט לעורך דין להעיד בעניין בו הוא מייצג, ובאילו מקרים נתונה הסמכות לוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין. אף הסעיף אינו מפרט מהם השיקולים שעל בית המשפט ו/או הוועד המחוזי לשקול בבואם להרשות לעורך דין להעיד בעניין בו הוא מייצג. כך מדברי בית המשפט העליון בעניין: "הנה כי כן, החוק מתווה דרך ברורה לעורך הדין בשאלות של אתיקה מקצועית. הדרך יכולה להוביל אותו לבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים, אך הדרך אינה מתחילה ואף אינה מסתיימת בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. אכן, אין זה נכון או ראוי, לא על פי החוק ולא על פי המהות, שבית המשפט העליון ישב לדין כערכאה ראשונה ויחליט אם התנהגות זאת או אחרת של עורך דין תואמת או סותרת את כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. החוק הקנה סמכות זאת, בכוונת מכוון, בידי בית דין למשמעת של לשכת עורכי הדין, המורכב מעורכי דין, ופועל בדרך שנקבעה בחוק. אין מקום ואין הצדקה לקפיצת דרך, מעל בתי הדין למשמעת של עורכי הדין, היישר אל בית המשפט העליון." ראה: בג"צ 4262/00 עו"ד קבלאן יוסף נגד עו"ד אברהם זר - יו"ר ועדת האתיקה (פס"ד מיום 26.09.2000) . ד"ר גבריאל קלינג, בספרו "אתיקה בעריכת דין" פירט את השיקולים על פיהם מוענקת הסמכות לחרוג מהכלל ולבית המשפט הדן: "הטעם העיקרי, המצדיק הענקת סמכות לבית המשפט, הוא הרצון למנוע דחייה של המשך המשפט, עד אשר יועבר הייצוג לעורך דין אחר. הכוונה היא בעיקר למקרים, שבהם הצורך בעדותו של עורך הדין מתעורר, באופן בלתי צפוי, תוך כדי המשפט: עקב אי התייצבות של עד או התפתחות אחרת במהלך המשפט. כאשר שוקלים את מתן הרשות, ראוי לשקול את מהות העדות של עורך הדין, את מרכזיותה ואת הקושי שבהעברת הייצוג לעורך דין אחר. נראה, כי לצורך החלטה בעניין זה אין מעמד לצד השני, אולם יש להניח, שכאשר מבקשים ליטול רשות מבית המשפט, ישמע בית המשפט גם את עמדת היריב. בהסכמת היריב אין כדי להתיר את הייצוג של עורך דין העומד להעיד. האיסור לא נועד לטובת היריב או לצורך הגנה על עניין שלו. לכן אין הפרת האיסור פוגעת בקבילות העדות של עורך הדין. תכליתו של האיסור, על פי הדין כיום, היא לשמור על כבודו של עורך הדין."עורך דיןעדותדיון