מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא עבודה אצל קרוב משפחה - זכאות לדמי לידה: .1לפנינו תביעה לקבלת דמי לידה (ביחס ללידה בחודש אוגוסט 96), שנדחתה מאחר ולטענת הנתבע, אין לראות את התובעת כמבוטחת לפי סעיף 40(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995(להלן: החוק) מאחר ולא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין מעסיקה, שהוא גיסה. את פעילותה בעסק יש לראות כעזרה משפחתית בלבד. .2גיסה של התובעת עוסק בהפעלת דוכנים לממכר חמוצים בשווקים ("בסטות") בתיווך והשכרה של שטחי מסחר בשווקים - בב"ש בלוד, בדימונה ומקומות נוספים. לטענת התובעת, עבדה 10שנים בשופר-סל, בתפקידה האחרון, בתור אחראית מחלקה ועזבה את עבודתה זו בעקבות לידת בנה, שנולד כשהוא סובל משיתוק מוחין. היא עברה הכשרה מקצועית בשלהי שנת 1995וסיימה קורס מזכירות ממוחשבות בסוף שנת .1995לאחר מכן החלה לעבודה עם גיסה, כאשר תפקידה היה לעבור בין השווקים ולגבות דמי שכירות מהסוחרים ששכרו את הבסטות. עבודתה היתה במרבית ימי שבוע כאשר השווקים מתקיימים בימים שונים. כך למשל בב"ש השוק הבדוואי מתקיים מדי יום חמישי, לעומת זאת השוק בקרית גת מתקיים מידי יום שני וזה שבדימונה מתקיים מידי יום שלישי. יחד עימה היו עוד שני עובדים נוספים. .3בעדותה מסרה כי היתה יוצאת בחמש לפנות בוקר לביצוע עבודתה. עד שהחלה לעבוד מילא עובד אחר את התפקיד שהוטל עליה. את החפיפה עשתה עם גיסה. כשיצאה השכם בבוקר טיפל בעלה בילדים. היא עבדה בד"כ עד שעות הצהריים כאשר השעות היו משתנות. תפקידה כך העידה היה, לוודא שהסוחרים משתמשים בשטחים הנכונים, לסדר אותם במקומות המתאימים, כל זאת עוד בטרם נפתח השוק לאחר מכן היתה גובה מהם את דמי השכירות (דמי השימוש בבסטה). .4התובעת ילדה באוגוסט 1996ועובד אחר, כך מסרה בעדותה, החליף אותה בעבודתה. לטענתה היה רישום של שעות העבודה והיא מילאה טופס שבועי. נציין כי טופס כזה לא הוגש לנו. המשכורת ששולמה לה היתה משכורת גלובלית בערך כשכר המינימום. את המשכורת קיבלה במזומן והיא היתה משתמשת בה לצרכי הבית, לילדים ולדברים שוטפים. את משכורתה קיבלה ביום העשירי לאחר תחילת כל חודש קלנדרי. בעלה של התובעת עבד אף הוא בעסק כמוכר חמוצים, באחד השווקים. .5בעדותה לחוקר המל"ל עדות עליה חתמה ונרשם כי קראה אותה בטרם חתמה, נרשם כי התובעת עבדה גם בממכר חמוצים ונדמה מהתיאור המופיע בעדותה, כי זה היה עיקר עיסוקה. לחוקר המל"ל, מסרה כי ביום ראשון ולעיתים גם בימים נוספים היא היתה עובדת, במשק חמיה במושב אחוזם, במחסן בשטיפת קערות והכנת דברים לצורך העסק. דברים אלה, לא נזכרו בעדותה בפנינו. עוד נציין כי התובעת נשאלה על ידי חוקר המל"ל, כמה "בסטות" יש לגיסה בשוק באשקלון ובשוק בב"ש אך היא לא היתה יכולה לענות ואף לא היתה יכולה לענות כשנשאלה "בערך מה מספר הבסטות". בהודעתה לחוקר המל"ל מסרה כי היא מפקידה חלק משכרה לחשבון הבנק ואילו בעדותה בפנינו מסרה, כי היא לא מפקידה את שכרה בבנק. .6התובעת קיבלה על עצמה להמציא תוך 14יום מתום הדיון, אישור מרואה החשבון שיצביע על המועד בו נקלטו עובדים חדשים בעסק. התובעת,המציאה אישור לא חתום שנערך על ידי משרד הנהלת החשבונות המתקרא "סויסה מאיר" וממנו עולה כי בעסקו של דהן דני, המעסיק, גיסה של התובעת, הועסק עובד בשם זריאן רפאל בחודש מארס .97 .7התובעת ציינה כי עת גבתה מהסוחרים דמי שכירות,רשמה להם חשבוניות. התובעת לא הציגה עותק מפנקס החשבוניות מה שיכול היה לחזק את גרסתה. עפ"י סעיף 1לחוק מוגדר: .8"עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד". בדב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי נ. שרה כץ פד"ע ה' עמ' 31קבע ביה"ד הארצי, כי קרבה משפחתית אין בה כשלעצמה כדי למנוע אפשרות של הווצרות יחסי עובד מעביד. אולם כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבדוק בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטרים, התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר לסימני היכר כגון: מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או סמלי וכו'. .9בדב"ע נא/6-0 דורית שוורץ נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע כג' עמ' 202, קבע ביה"ד הארצי כי אין ללמוד ממשכורת הגבוהה מהמקובל על העדרם של יחסי עובד מעביד. אולם, גם העדר תשלום שכר אין בו כשלעצמו כדי ללמד על עצם קיומם או אי קיומם של יחסי עובד - מעביד. (דיון מס' נב/13-0 לאה מירון נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד' עמ' 85). .10בדיון מס' מז/89-02 בבית הדין הארצי לעבודה המוסד לביטוח לאומי נ. יהודית רוזנבאום פד"ע יט' עמ' 29בעמ' 31, קבע בית הדין "היותו של אדם 'עובד' היא דבר הקרוב ל'סטטוס', ומעמד זה אינו נקבע עפ"י התיאור של הצדדים או אחד מהם, אלא, משפטית, עפ"י נסיבות המקרה כהוייתן". ובעמ' 32, שם, נפסק, כי העובדה ששולמו דמי ביטוח לא תלקח בחשבון כלל: "בתקופה זו לא היתה המשיבה בגדר 'מבוטח' כמשמעותו בהגדרה שבסעיף 127א' לחוק, ומשכך הדבר - העובדה ששולמו דמי ביטוח לא תשקול כלל". יש לציין כי בסיפא של פסק הדין מציין בית הדין הארצי, כי אין המוסד מסוגל לבדוק, שעה שמועברים אליו דמי ביטוח, אם כל אלה שהעבירו בגינם דמי הביטוח הם אמנם מבוטחים. בדיקה זו נערכת שעה שמוגשת תביעה לגימלה, ואם מתברר כי שולמו דמי ביטוח עבור מי שאינו מבוטח - זכאי המשלם להחזר בצירוף הפרשי הצמדה. .11על מנת שאדם ייחשב כעובד, צריך שתהיה סדירות בשעות העבודה שלו. (ר' לעניין זה דיון מס' מח/137-3 בבית הדין הארצי לעבודה תמר אדר נ. פירסום מלניק בע"מ פד"ע כ' עמ' 60בעמ' 65). ראה בעניין זה דיון מס' מז/6-0 בבית הדין הארצי לעבודה, מרדכי סרוסי ואח' פד"ע יח' עמ' 434, שם קבע ביה"ד הארצי גם כי משעולה ממסכת העובדות כי לא התמלא התנאי השני שבהגדרת עובד בסעיף 1לחוק, אין צורך להתייחס לשאלת הסדירות של עבודת בן משפחה. .12בדב"ע נג/19-0 הנ"ל חזר ביה"ד הארצי על ההלכה כי כאשר הצדדים הם קרובי משפחה יש לבחון בקפדנות יתר את טיב היחסים שנוצרו, יחסים וולונטרים, התנדבותיים או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת בין היתר לסימני היכר, כגון מסגרת שעות העבודה שכר ריאלי או סמלי. ביה"ד קבע שם כי אכן יתכנו מקרים שקרוב משפחה של בעלי חברה עובד בחברה, ולא מקפידים עימו בכל הנוגע למסגרת שעות העבודה ולגובה שכרו. .13ומין הכלל אל הפרט, מעדותה לחוקר המל"ל, עולה כי לא היתה לתובעת מסגרת קבועה של שעות עבודה. לא היה פיקוח ומעקב אחר שעות עבודתה ונוכחותה בכל אופן לא הוגשו רישומים המתיחסים לענין זה מה שכמובן פועל לחובתה של התובעת. התובעת לא הציגה את המסמכים שערכה במהלך עבודתה ובעיקר הכוונה מסמכים אותם יש חובה לערוך על פי דין (פנקס חשבוניות). לא הוכח, כי עובד אחר החליף אותה בעבודתה על אף שהתחייבה להמציא אישור בענין זה מאת רואה החשבון של המעביד (גיסה). נהפוך הוא. מהאישור שהמציאה עולה כי מר זריאן לא התקבל לעבודה אלא רק בחודש מרס 1997, כשמונה חודשים לאחר מכן. אם כן הוכח כי עם יציאתה לחופשת לידה החליף אותה עובד אחר. .14התובעת לא ידעה למסור לחוקר פרטים מספקים כנדרש ממי שתפקידו לגבות כספים בשווקים - כמו למשל כמה דוכנים שייכים למעבידה. נציין כי מצאנו גם אי התאמה בין הודעתה לחוקר המל"ל לבין עדותה בפנינו. כך למשל בעניין מהות עבודתה כמוכרת חמוצים ועבודה במחסן או שמא, עבודה בגביית כספים ושיווק שטחי מסחר כפי שהעידה בפנינו. נוכח כל זאת, מתעורר בנו חשש, כי דבריה אינם מדוייקים. .15נוסיף ונאמר כי מעדותה בפני חוקר המל"ל, עולה כי מדובר למעשה בעסק משפחתי בו שותפים בני משפחה נוספים כמו חמיה וחלק מהפעילות מתנהל במשק חמיה - במושב אחוזם. לא הוכח כי התובעת, עת סיימה את עבודתה, הוחלפה למעשה על ידי עובד אחר כאמור. התובעת החלה לעבוד כשהיא הרה בעבודה אותה תיארה כעבודה קשה. התובעת לא קיבלה זכויות (כעולה מהתלוש) כנהוג ביחס לעובד כולל הזכות שמעבידה ימשיך להעסיקה לאחר הלידה. כאמור, לא היה גם רישום של ימי ושעות העבודה. .16בנסיבות אלה, לא נוכל לאמץ את גירסתה באשר לרציפות וסדירות עבודתה ואף לא באשר לצורך בעבודתה. אין לנו ספק כי התובעת פעלה בעסק והשקיעה את מלוא מרצה בהצלחתו, אך, בכך לא די כדי לזכות בסטטוס של עובד. נוכח זאת, אנו בדיעה כי התובעת לא הוכיחה שאכן התקיימו יחסי עובד ומעביד עימה כנדרש ולפיכך, לא נוכל לומר כי היתה מבוטחת כנדרש בסעיף 40ב' לחוק. .17סוף דבר, התביעה נדחית. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.לידהדמי לידה