סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל

השאלה הדרושה לדיון במסגרת החלטה זו היא האם די בכך שחייב בתיק ההוצאה לפועל יודע אודות פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו, ואף הוגשו בקשות מטעמו לעיכוב הליכים לתיק כדי למלא אחר דרישת סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל.

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל:

בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות שהגישה המבקשת ביום 28/9/11.

לגרסת המבקשת בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה להארכת מועד מעולם לא התגוררה ברחוב גולדה מאיר 1 בנתניה - הכתובת שם ביצע לכאורה מבצע מסירה מטעם המשיב , מסירה על דרך הדבקה של אזהרה בתיק ההוצאה לפועל למבקשת.

עוד טענה כי לא היא, ולא מי מטעמה סירב לפתוח את הדלת שכן לא התגוררה שם מעולם.

לגרסת המבקשת ניתן ללמוד מצרופות בקשתה כי התגוררה בכתובת ששמה דומה לכתובת שם בוצעה המסירה - ברחוב נאות גולדה 4 דירה 26 בנתניה - מזה 5 שנים , אלא שברור ששם לא בוצע המסירה ולא ברחוב גולדה מאיר 1 שם לכאורה בוצעה המסירה למבקשת.

בסעיף 3 לתצהירה טענה המבקשת כי נודע לה על תיק ההוצאה לפועל רק ביו 16/6/11 לאחר שהוטל עיקול על חשבון הבנק שלה.

לבקשה להארכת מועד לא הוגשה תגובה עניינית וגם לא תצהיר מטעם המשיב.

באת כוח המשיב ביקשה לתמוך את התנגדותה להארכת מועד המבוקשת בטענה כי המבקשת ידעה בפועל אודות פתיחת תיק ההוצאה לפועל זמן רב לפני הגשת ההתנגדות ומסיבה זו יש לדחות את הבקשה להארכת מועד.
כתימוכין לטענת ב"כ המשיב צירפה תדפיס של תיק ההוצאה לפועל המקושר על פיו ביום 3/7/11 הגישה המבקשת בקשה לביטול הליכים בתיק ההוצאה לפועל.
לא למותר להעיר כי מתדפיס פעולות בתיק ההוצאה לפועל ניתן ללמוד כי המבקשת הגישה גם בקשה לעיכוב הליכים ביום 8 ביולי ובקשה להכרזה על חייבת מוגבלת באמצעים ביום 26/7/11 וכן בקשה נוספת לעיכוב הליכים.

אשר לנסיבות מסירת האזהרה. אין מחלוקת כי האזהרה נמסרה למבקשת על דרך הדבקה בכתובת בה לא התגוררה.
מבצע המסירה מטעם המשיב מר רענן לצנס נחקר בפני אודות נסיבות ביצוע מסירת האזהרה. התרשמתי כי השליח לא טרח לוודא כי אכן המבקשת הנמענת התגוררה בכתובת אודותיה נאמר לו על ידי שכנה לשעבר של המבקשת.
לשון אחרת, מבצע המסירה ביקר בכתובת הלא עדכנית של המבקשת ,פגש שכנה שהייתה שכנתה של המבקשת עת התגוררה ברחוב פתח תקווה 3בנתניה. השכנה גב' לוי - כך לגרסתו, מסרה לו שהמבקשת מתגוררת ברחוב גולדה מאיר 1, הוא פנה לרחוב גולדה מאיר 1 שם נאמר לו "שרוסיה" מתגוררת בקומה 3 או 4 ומאחר ודרי הקומה הרביעית לא פתחו לו את הדלת, הדביק את האזהרה בקומה הרביעית במקום מגוריה של "רוסיה" והכל מבלי לוודא או לברר כי המבקשת הנמענת מתגוררת בכתובת שם בוצעה המסירה.
בהקשר זה אבהיר, כי בניסיון לבדוק האם קיים מבנה ברחוב גולדה מאיר 1 בנתניה באמצעות אמצעים העומדים לרשות כל אזרח עולה כי אין רחוב בשם גולדה מאיר 1 בנתניה.
קיים אומנם רחוב בשם "שדרות גולדה מאיר" בנתניה אלא שבשדרות גולדה מאיר בנתניה מספר 1 דומה ,כי אין בניין מגורים כלל. הבניין הראשון בשדרות גולדה מאיר הוא במספר 7.
במובן זה, אני קובעת חד משמעית כי לא בוצעה כלל מסירת אזהרה למבקשת לא מסירה כדין ולא מסירה שאינה כדין.
מסירת האזהרה על ידי מבצע המסירה מר לנצס לא בוצעה מעולם.
עדותו בפני הייתה עדות שאינה אמת בלשון המעטה.
השאלה הדרושה לדיון במסגרת החלטה זו היא האם די בכך שחייב בתיק ההוצאה לפועל יודע אודות פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו, ואף הוגשו בקשות מטעמו לעיכוב הליכים לתיק כדי למלא אחר דרישת סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל תוך שימת דגש על הוראות סעיף7 (א1) לחוק ההוצאה לפועל לאמור:
     "(א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו'1 או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף שיש לכלול באזהרה.
(ב) המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין; לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל".

בהקשר זה אין להתעלם מהוראות סעיף(ג1) לסעיף 7 הנ"ל לאמור:
"הגיש החייב בקשה בתיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה אלא אם כן הורה ראש ההוצאה לפועל אחרת".

במקרה דנן אין ספק כי ראש ההוצאה לפועל לא הורה אחרת. משכך הבקשה שבפני היא בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות להבדיל מבקשה להצהרה כי מניין הימים להגשת התנגדות יחל מתאריך מאוחר לתאריך הגשת הבקשה הראשונה לעיכוב הליכים בתיק.

אציין כי המבקשת נחקרה אודות הבקשות שהוגשו בשמה לתיק ההוצאה לפועל בחקירתה הנגדית ותשובתה לעניין זה הייתה כי הייתה מיוצגת על ידי עורך דין וביקשה לצאת לחו"ל לבקר את אמה החולה. בעקבות זאת הגישה עורכת הדין מטעמה בקשות למחשב ההוצאה לפועל. לגרסתה, היא לא זו שהגישה בקשות כלשהן ולמעשה לא ידעה אילו בקשות הוגשו ואילו טענות נטענו.
באות כוח המשיב מנגד לא הציגו בפניה בקשות בחתימתה הלכאורית של המבקשת זולת בקשה מיום 25/7/11. למקרא הבקשה מתאריך זה ברור כי מי שרשם את הבקשה הוא עורכת הדין דגנית בר קציר אשר הגישה את הבקשה מנוסחת בגוף שלישי: "כי מעולם לא בוצע לה מסירה . . . אשר מעולם לא גרה היא בדירה שלגביה הצהיר המוסר . . .".

אומנם ככלל פעולת בא כוח בשם מרשו די בה כדי לייחס אותה גם למיוצג ובמקרה דנן למבקשת אלא שבנסיבות המיוחדות של המקרה כאן, לאמור כי המבקשת שהגיעה לארץ מרוסיה מבקרת את אמה החולה מדי חצי שנה ובמפתיע, נודע לה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל וביקשה לפתור במידית את המניעה מלצאת מהארץ לבקר את אמה לצורך זאת פנתה אל עורכת הדין קציר אשר הגישה בקשות כלשהן בשמה ,לכאורה ללא מעורבותה/ידיעתה של המבקשת בעצמה.
עוד אדגיש, כי מתדפיס פעולות ההוצאה לפועל בתיק ההוצאה לפועל לא ניתן ללמוד או להסיק כי המבקשת ידעה במדויק את תוכן האזהרה בתיק ההוצאה לפועל ,בהתייחס בגין אילו שיקים בדיוק נפתח תיק ההוצאה לפועל וסכומיהם.

באות כוח המשיב ביקשו להחיל את הלכת סרביאן- רע"א 1415/04 בית משפט העליון כב' השופטת פרוקצ'ה במקרה זה של המבקשת ,שם נקבע כי למרות שלא נמסר פסק דין מסירה כדין לצד, ובנסיבות בהן הודה כי קיבל לידיו בפועל את פסק הדין תגבר הידיעה אודות פסק הדין ותוכנו על העדר המסירה והמבקש יהיה מנוע מלטעון כנגד המסירה שלא בוצעה כדין והכל כאמור בנסיבות בהם "בעל הדין הנוגע בדבר ידע אודות כתב בית הדין העומד בבסיס ההליך" - ראו סעיף 6 לפסק הדין וראו ההדגשות כי יהיה מנוע מהעלאת הטענה "חרף קיומו של כתב בית הדין בידיו, וידיעת תוכנו".
בהקשר זה אינני מתעלמת מהגישה הרווחת לעניין מניעות בנסיבות של ידיעה ממשית אודות הליך המתקיים כנגד צד. כך לדוגמא:
דעתה של השופטת ביניש ב??"? 1294/02 ????? ????????? ?' ÷??? ????? ??????, ?"? ?? <>(4) 769, שבכגון דא כשאין מחלוקת על ידיעתו של בעל דין באשר לפסק דין, יש להעדיף את כלל הידיעה על כלל ההמצאה, את המהות מול הפורמליות.
כמו גם דברי המשנה לנשיא ש' לוין ב??"? 1890/00 ????? ???? ????? ?' ?????÷?, ?"? ?? <>(2)840, 844, "שבהעדר טענה של השתק צריך הכלל להישאר כלל ה'המצאה' ולא כלל ה'ידיעה'" וכן מהחלטת השופט הרשם (כתארו אז) אוקון ב?"? 6842/00 ?????? ?' ÷??, ?"? ?? <>(2) 904, שגם לדעתו כלל הידיעה יחול אך במקרי השתק. אלא שבמקרים אלה הייתה בהירות באשר לעובדות , והמסקנה הייתה שההמצאה בהם נעשתה בפועל.
בעיקר ראו ??"? 2793/01 ????? ?' ????, ?"? ?? <>(1) 668 (השופט טירקל).
מכל מקום, אין לדעתי לסתור את הגישה, שלפיה כשהידיעה היא מוצדקת וברורה, אין להלום הסתתרות מאחורי אי ההמצאה.

אין המשל דומה לנמשל ולמקרה שבפני. במקרה דנן, לכל היותר ידעה המבקשת את מספר תיק ההוצאה לפועל ויתכן גם את שם הזוכה בתיק ההוצאה לפועל ופרטי באת כוחו. יחד עם זאת, לא הוכח בפני ולא נוכחתי בדרך אחרת כי בידי המבקשת היו כל הפרטים שהיו אמורים להיות כלולים באזהרה לרבות פרטי השיקים שהוגשו לביצוע במסגרת תיק ההוצאה לפועל תוך שימת דגש על אזהרה שאם לא יגיש התנגדות תוך המועד הנקוב באזהרה ינקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל.
בענייננו ,לא מצאתי כי יחול חריג הידיעה , לחובת מסירת האזהרה .לא מצאתי כי המבקשת מנועה או מושתקת מלטעון כי למרות בקשות שהוגשו מטעמה לא היו ידועות לה עובדות המקרה דיין לצורך הגשת התנגדות למועד הגשת הבקשות לעיכוב הליכים לתיק ההוצאה לפועל.

בעניין זה מאמצת את קביעתו של כב' השופט טירקל ברע"א 2793/01 בסעיף 3 לאמור כי "לעניין הליכי הוצאה לפועל הכלל הוא שהמצאת האזהרה בפועל ממש היא תנאי מוקדם לקיום הליכים או לתחילת מנינם של מועדים, ואילו הידיעה על דבר האזהרה כתחליף להמצאה היא היוצא מן הכלל". ובהמשך: "יודגש כי להמצאת אזהרה חשיבות מיוחדת נוספת כאשר מדובר בהליכים לביצוע שטר משום שבאזהרה כזו מעמידים את החייב על כך שהוא זכאי להגיש התנגדות במועד שנקבע . . "
"קיצורו של דבר אין גובין אלא אם כן מזהירין; אין מצבעים שטר אלא אם כן משמיעים לחייב את זכותו להתנגד".

אני מוצאת כי הנסיבות המיוחדות של המבקשת כפי שתוארו בפני ובין השאר על רקע העובדה שמסירה כדין של האזהרה לא בוצעה לה במזיד כפי שמצאתי לעיל - מהוות טעם מיוחד להארכת מועד המבקשת על פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי.

פאן נוסף של הנסיבות דנן עולה מנימוקי ההגנה של המבקשת אשר חלקם הועלו במסגרת הבקשה להארכת מועד ואודתיהם לא נחקרה כלל המבקשת בחקירתה הנגדית.
כפי שהצהירה המבקשת בתצהירה שהוגש בתמיכה לבקשה להארכת מועד נמסרו השיקים למשיב במסגרת עסקת הלוואה חוץ בנקאית.
טענתה העיקרית של המבקשת היא כי סכומי ההלוואה לא הועברו אליה - סעיף 5 לתצהירה- ועל רקע זה ביטלה את השיקים.
בבחינת הבקשה לביצוע שטרות אשר צורפה לבקשה להארכת מועד עולה כי בקשה זו אינה עומדת בדרישות סעיף 3 ו- 8 לחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאית.
טענה זו חמורה ביותר . אודותיה לא נחקרה כלל המבקשת בחקירתה על תצהירה בבקשה להארכת מועד.
אני מוצאת כי גם נימוקי ההגנה הנכבדים לכאורה של המבקשת ובלשון הפסיקה הרווחת "חשיבות העניין" - במצורף לאי מסירת האזהרה , יש בהם טעם מיוחד להארכת המועד המבקשת כי דרישת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי.



התוצאה היא שאני נענית לבקשה להארכת מועד.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק ההוצאה לפועל

  2. התראה הוצאה לפועל

  3. התנגדות להוצאה לפועל

  4. חוב עתידי בהוצאה לפועל

  5. גביית יתר בהוצאה לפועל

  6. תקנת השוק בהוצאה לפועל

  7. הקטנת קרן בהוצאה לפועל

  8. הפחתת צו חיוב בתשלומים

  9. מכסת חלב - הוצאה לפועל

  10. סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל

  11. סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל

  12. ערעור בזכות בהוצאה לפועל

  13. סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל

  14. סעיף 7 ג לחוק ההוצאה לפועל

  15. סעיף 44 לחוק ההוצאה לפועל

  16. ערעור על דחיית טענת פרעתי

  17. סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל

  18. סעיף 47 לחוק ההוצאה לפועל

  19. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

  20. אגרת צילום תיק הוצאה לפועל

  21. מימוש פסק דין בהוצאה לפועל

  22. הגדרת ''זוכה'' בהוצאה לפועל

  23. סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל

  24. מחיקת מסירת האזהרה בהוצל''פ

  25. תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל

  26. סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  27. בזבזנות של חייב בהוצאה לפועל

  28. ביטול מכירת נכס בהוצאה לפועל

  29. בקשה להפסקת הליכי הוצאה לפועל

  30. ערעור על סגירת תיק ההוצאה לפועל

  31. תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל

  32. תקנות ההוצאה לפועל, תש''ם-1979

  33. עיכוב החלטה של ראש ההוצאה לפועל

  34. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  35. חריגה מסמכות של ראש ההוצאה לפועל

  36. הודעה על סיום הליכים בהוצאה לפועל

  37. סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

  38. ביטול צירוף חייב נוסף בתיק הוצל''פ

  39. תביעה בגין אי סגירת תיק הוצאה לפועל

  40. תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל

  41. חיוב קרוב משפחה של חייב בהוצאה לפועל

  42. ערעור בזכות על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  43. אי ידיעה על קיומו של תיק הוצאה לפועל

  44. ביטול הצעה בהליכי מימוש בהוצאה לפועל

  45. סגירת תיק ההוצאה לפועל בגלל פטירת הזוכה

  46. ערעור שהתקבל על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  47. ערעור בגלגול שני על החלטת רשם ההוצל''פ

  48. סמכות ראש ההוצאה לפועל לאחר מתן פסק דין

  49. החלטת השם ללא תגובה של הזוכים בתיק ההוצל"פ

  50. ביטול אישור מכירה על ידי ראש ההוצאה לפועל

  51. הסכם שירותים משפטיים לגביית כספים בהוצל''פ

  52. פיצויים בגין הוצאות פתיחת תיק הוצאה לפועל

  53. מעצר שווא בהוצל''פ שגרם להחמרת בעיה רפואית

  54. ערעור על החלטת רשם לפיה סירב לפתוח תיק הוצל"פ

  55. בקשה לרשם ההוצאה לפועל לשנות את שם הזוכה בתיק

  56. רשם ההוצל"פ אינו מוסמך להוסיף או להחסיר לפס"ד

  57. סמכות ראש ההוצאה לפועל לבדוק נכונות פסק דין

  58. טענה כי התשלום החודשי אשר הוא גבוה ביחס להכנסות

  59. ערעור על החלטה ראש ההוצאה לפועל בענייני משפחה

  60. פתיחת תיק הוצאה לפועל בגין פסק דין שניתן בארה"ב

  61. תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת), התשנ''ה-1995

  62. בקשה להאריך את מועד פדיון הנכס בתיק ההוצאה לפועל

  63. התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  64. צו ההוצאה לפועל (הפעלת מערכת מיכון),תשל"ח-1978

  65. דחיית הודעת התנגדות מטעם צד ג' בלשכת ההוצאה לפועל

  66. פתיחת תיק הוצאה לפועל למרות הסכמה לשלם את מלוא החוב

  67. ערעור על החלטה במסגרתה נתקבלה באופן חלקי טענת פרעתי

  68. ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שדחה בקשת סגירת תיק

  69. סעיף 84 לחוק ההוצאה לפועל, מתיר לחייב לפתוח לעצמו תיק

  70. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ''ח-1968

  71. צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת), תשל"ח-1978

  72. תקנות הוצאה לפועל של פסקי-דין נגד המדינה, תשל''ז-1976

  73. סמכות רשם הוצאה לפועל לשנות החלטה של רשם בלשכה בעיר אחרת

  74. לטענת המערערים, בקשתם בטענת "פרעתי" מעולם לא נדונה לגופה

  75. צירוף חייב בתיק הוצל"פ - הגשת תביעה אישית (עצמאית ונפרדת)

  76. טענה כי תיק ההוצאה לפועל לא היה צריך להיפתח במועד בו נפתח

  77. תקנות ההוצאה לפועל(גניזת תיקים) (הוראת שעה), התשנ''ו-1996

  78. ערעור על החלטת רשמת הוצל"פ לביטול מועד הפינוי של דירת מגורים

  79. האם חובה לזמן לחקירה לפני מתן צו חיוב בתשלומים בהוצאה לפועל ?

  80. ערעור על החלטת רשם על אישור מכר המקרקעין נשוא תיק ההוצאה לפועל

  81. צו ההוצאה לפועל (שימוש בטפסים נוספים בלשכה ממוכנת), התש"ן-1989

  82. פקיעת רישיון בגין אי תשלום אגרה או מחמת מגבלה לפי חוק ההוצאה לפועל

  83. תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ''א-1981

  84. תקנות ההוצאה לפועל (גניזת תיקים וביעורם) (הוראת שעה), התש''ע-2010

  85. טעם שרשמת ההוצל"פ לא בחנה את מצבו הכלכלי, ולא התחשבה אף במצבו הרפואי

  86. תקנות ההוצאה לפועל (סילוק פרטים ממערכת המיכון) (הוראת שעה), התשמ''ח-1988

  87. תקנות ההוצאה לפועל (העברת פרטים ממערכת המיכון) (הוראת שעה), התשנ''ב-1992

  88. צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס"א-2001

  89. תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ''א-1991

  90. בערעור על החלטת רשם ההוצל"פ רשאי ביהמ"ש של ערכאת הערעור להדרש לטענות עובדתיות חדשות

  91. התניית ביטול ההגבלה על החידוש רישיון נהיגה בתיק ההוצאה לפועל בהפקדת מחצית סכום החוב

  92. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון