מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא סמכות עניינית הטרדה מינית: בקשת נתבע לדחיית תובענה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית ולחלופין מחמת התיישנות, לפי תקנה 101 [א] [2] ו - 101 [א] [3] לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 [להלן - "התקנות"]. רקע 1. התובעת הגישה נגד הנתבע תביעה לפיצוי על פי חוק למניעת הטרדה מינית תשנ"ח - 1998 [להלן - "החוק"]. 2. על פי התביעה, עבדו התובעת והנתבע במקום עבודה משותף בקאנטרי קלאב [הלן - "הקאנטרי"]: התובעת כמצילה ביום וכעובדת ניקיון בלילה והנתבע כאיש אחזקה. בין השניים שררו יחסים טובים עד אשר לטענת התובעת, באחד הלילות של חודש אפריל 2008, הציע לה הנתבע לקיים עמו יחסי מין. לטענתה, סירבה ומאותו רגע החל הנתבע להתנכל לה [להלן - "ההטרדה המינית" ו - "ההתנכלויות"]. על רקע דברים אלו פנתה התובעת למנהלת המקום הגב' נ. א. [להלן "המנהלת"] על מנת שתסייע לה. המנהלת הפרידה בין מקומות העבודה של השניים. 3. הנתבע סבר כי התובעת פרסמה אמירות שקריות ומשפילות לגביו והגיש נגדה תביעה בעילת לשון הרע בבית משפט השלום בראשל"צ. התובעת הכחישה כי דיווחה למנהלת על ההטרדה אם כי הודתה כי דיווחה על יחסים עכורים ביניהם, הטרדות, איומים, קללות וכן תקיפה פיסית מצד הנתבע. 4. כב' השופט אורן שוורץ שדן בתביעה ושמע עדויות התובעת, הנתבע, שומר המקום בשם ב. והמנהלת, דחה את התביעה תוך קביעת ממצאים פוזיטיביים שנדרשו להכרעה ופסק הדין - חלוט. בין השאר קיבל את גרסת התובעת כי ההצעה המינית מצידו של הנתבע באה ב - 25.4. בשעה 3.00 לאחר סיום שעות עבודתה של התובעת, בהיותם בקאנטרי ולאחר שהנתבע הציע לתובעת "להרים כוסית" לזכרה של אימו המנוחה בנוכחות השומר. והעיקר - "סיכומו של דבר - אני קובע שלאחר אירוע האזכרה, ליווה התובע את הנתבעת בדרכה החוצה ואז הציע לה לקיים עימו יחסי מין. הנתבעת דחתה את ההצעה ומאותו מועד החל הנתבע [צ"ל - התובע] להתנכל לה ...". כן קבע כי הנתבע [כאן] הטריד את התובעת הטרדה מינית בוטה וכי התובעת חוותה חוויה משפילה ומאיימת. להשלמת התמונה ומעבר לנדרש להחלטה זו, קבע כי התובעת [כאן] כלל לא התלוננה על התובע בגין הטרדה מינית, אלא בדין התנכלויותיו. [להלן - "ההליך הראשון"]. טענות הצדדים 5. טענתו הראשונה של הנתבע הינה להיעדר סמכותו של בית משפט זה: לטענתו נתונה הסמכות הייחודית לבית הדין לעבודה, לאור הזיקות והקשר בין ההטרדה לבין מקום העבודה. 6. לטענת התובעת בוצעה ההטרדה המינית, כך על פי קביעת בית המשפט בהליך הראשון, מחוץ לשעות העבודה. ואכן כב' השופט שוורץ קיבל את גרסת התובעת כי ההצעה המינית מצידו של הנתבע באה ביום 25.4. לאחר שהתובעת סיימה את שעות עבודתה. יחד עם זאת קבע כי ההתנכלויות שבאו בעקבות סירובה של התובע, בוצעו במסגרת ובמקום העבודה. 7. טענתו החלופית של הנתבע הינה להתיישנות עילת התביעה מכוח החוק, בחלוף למעלה מ - 3 שנים מאז ההטרדה ועד להגשת התביעה. כאן יצוין כי התובעת בחרה להגיש תביעתה בעילה אחת ויחידה על פי החוק. הוראות התיישנות שחלו בעת הרלוונטית [ובינתיים שונו על ידי הארכת תקופת ההתיישנות] , אכן קבעו תקופת התיישנות בת 3 שנים בלבד. 8. התובעת אינה חולקת על כך אלא לטענתה אין למנות במסגרת ההתיישנות את התקופה בה הייתה תביעת הנתבע תלויה ועומדת בהליך הראשון: לטענתה חל כאן סעיף 15 לחוק ההתיישנות התשי"ח - 1958. 9. ככל שתתקבל טענת הנתבע בעניין חוסר סמכות עניינית, לא יוכל בית משפט זה לדון בטענת ההתיישנות. דיון הסמכות העניינית 10. וכך קובע החוק בהוראותיו הרלוונטיות: 2. בחוק זה - ...... "מסגרת יחסי עבודה" - מקום העבודה, מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעביד, תוך כדי העבודה, או תוך ניצול מרות ביחסי העבודה בכל מקום שהוא; 3. (א) הטרדה מינית היא כל אחד ממעשים אלה: (1) ..... (2) .... (3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות; (4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות; (5) התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית; (6) הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה (א) עד (ז), בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות: ............ (ג) לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות - תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות; 10. (א) לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי לפי סעיפים 6, 7 ו-9 שענינו אחד מאלה - (1) הטרדה מינית שעשה מעביד, או ממונה מטעמו, לעובדו, או שעשה עובד לעובד אחר, במסגרת יחסי עבודה; (2) התנכלות של מעביד, או של ממונה מטעמו, כלפי עובד, או של עובד כלפי עובד אחר, במסגרת יחסי עבודה; (3) אחריות מעביד כאמור בסעיף 7 בשל הטרדה מינית או התנכלות שעשה ממונה מטעם המעביד לעובדו, או עובד לעובד אחר, במסגרת יחסי העבודה. [הדגשות שלי, י.ה.] 11. השאלה היחידה העולה לצורך קביעת הסמכות העניינית ועל פי לשון החוק - האם ההטרדה המינית ו / או ההתנכלויות נעשו במסגרת יחסי עבודה, שאז נתונה הסמכות הייחודית לבית הדין לעבודה. 12. על פי סעיף 2 לחוק די בחלופה של "מקום העבודה" על מנת להיכלל במסגרת של "יחסי עבודה". זו לשון החוק והיא אינה נתונה לפרשנות. 13. אשר להטרדה בדמות ההצעה המינית - העובדה כי בוצעה לאחר שעות העבודה של התובעת אינה מעלה ואינה מורידה שכן נפסק כי בוצעה במקום העבודה. מעבר לנדרש, ההטרדה בוצעה במקום בו מתרחשת פעילות העבודה. 14. אשר להתנכלויות שלאחר ההטרדה ובעקבותיה, ולגביהן נטען בוצעו במסגרת שעות העבודה ובמקום העבודה, נכללות אף הן במסגרת "יחסי עבודה". בסעיף 6 לתביעה טוענת התובעת שההתנכלויות אכן קשורות ליחסים בתוך העבודה והמקרה אף הגיעה לפתחה של המנהלת ולהתערבותה במניעת ההטרדות כנגד התובעת. 15. לא נעלם מעיני כי במקרה שבו מסתפקת העובדת המוטרדת בהגשת תביעה כנגד העובד המטריד מבלי לתבוע את המעביד, עסקינן בתביעה שמבחינה עניינית אין לה נגיעה למערכת הזכויות והחובות שבתחום משפט העבודה, ואף אינה מקנה סעדים שמתחום משפט העבודה, ועדיין על פי הוראות החוק, עליהן אין חולק ועל אף שזהו חריג לכלל המקרים, צריכה להתברר תביעה זו בבית הדין לעבודה. 16. סיכומם של דברים הסמכות הייחודית לדון בתביעה זו נתונה לבית הדין לעבודה. 17. על מנת להימנע מדחיית התביעה על הסף ולאור סעיף 79 [א] לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984 ותקנה 101 [ב] לתקנות, אני מורה על העברתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו. בנסיבות העניין החלטתי שלא לעשות צו להוצאות. סמכות ענייניתהטרדההטרדה מינית