סמכות מקומית בית הדין הארצי לעבודה

##מה הדין במקרה של העדר סמכות מקומית בבית הדין לעבודה ?## בהעדר סמכות מקומית לבית הדין לפניו הוגש ההליך סמכות ההחלטה אם להעבירו לערכאה המוסמכת בהעדר סמכות מקומית יעביר בית הדין לעבודה את הדיון לבית הדין האזורי או לבית המשפט המוסמך לדון בהליך. מקורה של סמכות זו כפי שיפורט להלן בסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 החל בבית הדין לעבודה מתוקף הוראתו של סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא סמכות מקומית בית הדין הארצי לעבודה: הנשיאה נילי ארד לפניי החלטתה של נשיאת בית הדין האזורי בנצרת מיום 12.6.2012, במסגרתה מתבקשת החלטתי בבקשתם של הצדדים להליך זה, להקנות לבית הדין האזורי בנצרת סמכות מקומית לדיון בתביעותיהם. זאת, למרות שהסמכות המקומית אינה מוקנית לבית הדין בנצרת "נוכח מקום ביצוע העבודה" כנדרש בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991. אקדים ראשית לאחרית ואציין, כי אין זה מסמכותי, כנשיאת בית הדין הארצי, להידרש לקביעת סמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה. החלטה בדבר סמכות מקומית נתונה אך ורק לבית הדין האזורי לעבודה בו נדון ההליך, מתוקף הוראת סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, ואין היא באה בגדר הסמכות המוקנית לנשיא בית הדין הארצי לעבודה על פי הוראת סעיף 78 לחוק בתי המשפט. להלן אעמוד על מהות הדברים ויישומם בנסיבות המקרה שלפנינו. ##הרקע ## כל אחד מהתובעים, שהם אחים, הגיש בנפרד תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, לתשלום זכויותיו בגין עבודתו בנתבעת וסיומה. התובע 1 הגיש תביעתו בחודש מרץ 2011, במסגרתה הוגשו כתבי תביעה והגנה מתוקנים, התבררו בקשות ביניים והתקיימו שתי ישיבות קדם משפט בפני השופטת איצקוביץ (ס"ע 26726-03-11). התובע 2 הגיש תביעתו בחודש דצמבר 2011. בהליך הוגש כתב הגנה והתקיימה ישיבת קדם משפט בפני השופטת איצקוביץ (ס"ע 31083-12-11). בתוך כך, הוסיף והגיש בקשה לאיחוד הדיון בתביעתו עם הדיון בתביעתו של אחיו, התובע 1. זאת, מטעמים של זהות הנתבעת, וזהות העילות והסעדים המשותפים לשתי התביעות. נשיאת בית הדין האזורי, השופטת ורד שפר, העבירה את הבקשה לטיפולה של השופטת איצקוביץ, כדי ש"תחליט, בהתאם לשיקול דעתה, האם יש מקום לאיחוד הדיון בשתי התביעות". בישיבת קדם משפט התייחסה השופטת איצקוביץ לבקשתו של התובע 2 לאיחוד הדיון בתביעתו עם תביעת התובע 1 וקבעה: " מכתבי הטענות ומדברי התובע בדיון, עולה כי עיקר מקום העבודה שהיא העבודה נשוא התביעות בשני התיקים, בוצעה באזור המרכז. לכן, לדעתי, אין לבית דין זה סמכות מקומית לדון בתביעות ויש להעבירן לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. ב"כ הצדדים בקשו להשאיר את התיקים בבית דין זה. התיקים יועברו לכב' הנשיאה השופטת שפר אשר תיתן החלטה לעניין הסמכות המקומית. במידה שיקבע שיש לבית דין זה סמכות מקומית, תינתן החלטה בבקשה לאיחוד תיקים." בהתייחס להחלטה זו, קבעה נשיאת בית הדין האזורי בנצרת, כך: "1. בפנינו תביעות של שני תובעים שעבדו בשירות הנתבעת. במעמד הדיון המוקדם השני אשר קוים, התברר כי אין חולק שהעבודה מושא התביעות בוצעה בתחום שיפוטו של בית הדין האזורי בתל אביב. יחד עם זאת, ביקשו שני הצדדים בהסכמה כי הדיון יישאר בבית דין זה, שכן מרבית העדים יבואו מאזור הצפון ובאי כוח הצדדים גם הם מהצפון. 2. אשר על כן, ולצורך החלטה בבקשתם של הצדדים להקנות לבית דין זה אין [צריך להיות "את" - נ.א.] הסמכות שאיננה מוקנית לו נוכח מקום ביצוע העבודה, הנני מורה על העברת התיקים לכבוד נשיאת בית הדין הארצי, על מנת שתדון בה בתוקף סמכותה." החלטתה זו של נשיאת בית הדין האזורי בנצרת, היא מושא הדיון שלפניי, במסגרתו אדרש לתשתית הנורמטיבית החלה על ענייננו, וליישומה בנסיבות המקרה שלפניי. בהעדר סמכות מקומית לבית הדין לפניו הוגש ההליך סמכות ההחלטה אם להעבירו לערכאה המוסמכת בהעדר סמכות מקומית יעביר בית הדין לעבודה את הדיון לבית הדין האזורי או לבית המשפט המוסמך לדון בהליך. מקורה של סמכות זו בסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 החל בבית הדין לעבודה מתוקף הוראתו של סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט מורה כך: "מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם." בהתאם, לאור הוראתו של סעיף 79(א) לחוק ויישומה, בהעדר סמכות מקומית, ייטה בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על העברת הדיון לערכאה המוסמכת לדון בהליך [ראו: ע"א 4491/97 ג'ינו נ' האגודה האיטלקית (א.נ.מ.י), פ"ד נג (1) 673, 678, בפסק דינה של השופטת (כתוארה אז) בייניש; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט - 2009, עמ' 53; יואל זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, עמ' 89]. מקום השיפוט בבית הדין לעבודה קבוע בהוראת תקנה 3(א)(1) לתקנות סדרי הדין בבית הדין לעבודה, לפיה, מקום השיפוט בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק הינו "בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה". בהתאם, ולאור אופיים המיוחד של יחסי עובד מעביד ודיני העבודה, כלל פסוק הוא, כי הסכמת הצדדים להליך אין די בה כדי להקנות לבית הדין האזורי סמכות שיפוט מקומית. "באשר הלכה היא כי בכל הנוגע לסמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה, אין הצדדים רשאים לסטות מן התנאים הקבועים בתקנות [בר"ע 495/09 יורי נובש נ' פלאש תאורה כחול ולבן בע"מ (לא פורסם), 13.12.2009; בר"ע 19529-04-11 אס.אן. תעשיות בע"מ נ' ליליה פודושבה (לא פורסם), 17.4.2011; וראו: ע"ע 600036/97 קרן השתלמות לעובדי הרשויות המקומיות בע"מ - המועצה המקומית ערערה, טרם פורסם, 30.7.2000]. בהתאם, ומתוקף הוראת סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט ותחולתו בבית הדין לעבודה, הכלל הוא, כי בהעדר סמכות מקומית בתובענה שהוגשה לבית הדין לעבודה, אותו בית דין רשאי לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על העברת ההליך לערכאה אשר לה הסמכות המקומית לדון בהליך. סמכות זו תיושם בהתאם לתקנות סדרי הדין בבית הדין לעבודה ותכליתן, לאור המאפיינים המיוחדים ליחסי עבודה, כפי בטויים בהוראות הדין ובהלכה הפסוקה, והקשר המיוחד הקיים במשפט העבודה בין "מקום העבודה" לבין זכויות העובד. ##יחסי הגומלין בין סעיף 78 לחוק בתי המשפט ובין סעיף 79(א)(א) לחוק## יש להבחין בין סמכות הדיון וההכרעה בבקשה שעניינה חוסר סמכות מקומית לבין סמכות הדיון וההחלטה בבקשה להעברת מקום דיון בהליך. כמבואר לעיל, החלטה בטענה בדבר חוסר סמכות מקומית תינתן על ידי הערכאה הדיונית אליה הוגש ההליך, בהתאם להוראת סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט ובמסגרתה. הליך שונה בתכלית הינו בקשה להעברת מקום דיון, המוגשת לנשיא בית המשפט ובהתאמה, לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, מתוקף הסמכות בסעיף 78 לחוק בתי המשפט, החל בבית הדין לעבודה. ביסוד הבקשה להעברת מקום דיון ההנחה כי הערכאה הדיונית אליה הוגשה התובענה, היא בעלת הסמכות המקומית. בהתקיים הנחת מוצא זו, תידון הבקשה להעברת מקום דיון ותוכרע על ידי נשיא בית הדין הארצי לעבודה, בשים לב לשיקולים של ניגוד עניינים מובנה או נחזה, כמו גם לשיקולי נוחות הצדדים בניהול ההליך [על מהות הסמכות להעברת מקום דיון בתובענה לפי הוראת סעיף 78 ראו: בר"ע 33796-03-12 עמוס אפלברג - מכון היהלומים הישראלי בע"מ (לא פורסם) 25.4.2012; המ"ד 8171-06-12 עמוס אפלברג - מכון היהלומים הישראלי בע"מ (לא פורסם) 18.6.2012]. על השוני בסמכות הקנויה מכוח הוראת סעיף 78 לחוק בתי המשפט לבין זו הקבועה בסעיף 79(א) לחוק, עמד לאחרונה הנשיא א' גרוניס, בהחלטתו בפרשת גבעתי. באותה פרשה קבע בית משפט לתביעות קטנות בהחלטתו כי אין לו סמכות מקומית לדון בתביעה. על כן התבקש נשיא בית המשפט העליון לעשות שימוש בסמכותו מכח הוראת סעיף 78 לחוק בתי המשפט ולהורות על העברת הדיון בהליך. על רקע זה ציין הנשיא גרוניס בהחלטתו כך: " סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט מסמיך את נשיא בית המשפט העליון להעביר את הדיון בהליך מסוים לבית משפט שונה מזה שאליו הוגש ההליך. המבחן העיקרי בנושא זה הינו מאזן הנוחות בין בעלי הדין. ההכרעה נעשית מתוך נקודת מוצא כי בית המשפט אליו הוגש ההליך הוא בעל סמכות מקומית לדון בו. למעשה, העברת מקום הדיון לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט נעשית חרף כללי הסמכות המקומית. מכאן, שבמסגרת הליך לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט אין מקום לדון בשאלות הנוגעות לסמכות המקומית. המסקנה המתבקשת היא, כי על בית המשפט לתביעות קטנות להכריע בטענת הנתבעים כי הוא נעדר סמכות מקומית. היה ויימצא כי יש ממש בטענה, יוכל כמובן בית המשפט לתביעות קטנות, לפי שיקול דעתו, להורות על העברת הדיון בהליך לבית המשפט המוסמך, לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט. היה וכך יקרה, ניתן יהיה לפנות לאחר מכן בבקשה להעברת הדיון לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט. מובן, כי איני נוקט כל עמדה בסוגיות הנזכרות" [בש"א 4736/12 יצחק גבעתי נ' יהודית פינקלס (לא פורסם) 17.6.2012; וראו: בש"א 4666/02 איגור גוכלר נ' עיזבון המנוח ז'ק אזאוילוס ז"ל פ"ד נו(6) 817; החלטת הנשיא אדלר בשא (ארצי) 52/08 הראל חברה לביטוח בע"מ - מועצה מקומית נחף (לא פורסם), 24.1.2008; וכן: בש"א 4190/12 קרקאי ניקולאי נ' רשות השידור (לא פורסם), 13.6.2012; בש"א 7006/06 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' א.ר מיכאלי (תעשיות מזון ואירועים) בע"מ (לא פורסם, 11.9.2006)]. כללם של דברים בפרק זה בנסיבות בהן בית הדין לעבודה אליו הוגש ההליך, נעדר סמכות מקומית, אותו בית דין, הוא בלבד הרשאי לקבוע אם יועבר ההליך לערכאה המוסמכת, לרבות בית הדין המוסמך. בתוך כך, ובמקרים החריגים ויוצאי הדופן בלבד, רשאי הוא לקבוע, בהחלטה מנומקת, כי יימשך לפניו הדיון בהליך, למרות העדר הסמכות המקומית. מכל מקום, קביעת סמכות מקומית בהליך לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, אינה נתונה לנשיאת אותו בית דין אזורי, אף אינה באה כלל ועיקר בגדר סמכותו של נשיא בית הדין הארצי להעברת מקום דיון בהליך לפי הוראת סעיף 78 לחוק. ולענייננו שופטת בית הדין האזורי בנצרת, לפניה הוגשו שתי התובענות מושא הבקשה שלפניי, קבעה מלכתחילה בהחלטתה, כי "מכתבי הטענות ומדברי התובע בדיון, עולה כי עיקר מקום העבודה שהיא העבודה נשוא התביעות בשני התיקים, בוצעה באזור המרכז. לכן, לדעתי, אין לבית דין זה סמכות מקומית לדון בתביעות ויש להעבירן לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב". אשר למבוקשם של הצדדים להותיר את הדיון בבית הדין האזורי בנצרת, נעדר הסמכות המקומית, הרי שכפי שבואר לעיל, ולאור ההלכה הפסוקה, מבוקשם זה כשלעצמו, אינו מקים לבית הדין סמכות מקומית לדון בתובענות. משכך הוא, ונוכח המסקנה אליה הגיעה השופטת הדנה בתובענות, רשאית היא להחליט, מתוקף סמכותה ולפי שיקול דעתה, אם להורות על העברת התובענות לבית הדין אשר לו הסמכות המקומית. ככל שבית הדין האזורי בנצרת יראה לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, ולהידרש לבקשת המערערים להמשיך בדיון בתובענות חרף העדר סמכותו המקומית, מן הראוי כי יבחן האם עניינן של התביעות בא בגדר המקרים החריגים ויוצאי הדופן המצדיקים קבלת הבקשה. במסגרת שיקול דעתו, רשאי בית הדין האזורי ליתן דעתו לשלבים המוקדמים של הדיון בתובענות, טרם שמיעת הוכחות; ולהלכה הפסוקה לפיה אין לסטות מהוראות תקנות סדר הדין בבתי הדין לעבודה בכל הנוגע לקביעת סמכות מקומית, ולכלל לפיו סטייה מהן תעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד. לאור האמור לעיל, הריני מורה כי בית הדין האזורי בנצרת, לפניו נשמעו התובענות בתיקים ס"ק 31083-12-11 ו-ס"ק 26726-03-11, יחליט מתוקף סמכותו לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, ועל פי שיקול דעתו, בכל הנוגע לסמכותו המקומית בתובענות אלה והעברתן לבית הדין המוסמך, בהתאם.סמכות מקומיתבית הדין הארצי לעבודה