בע"א 438/78 פטריץ יוסף לוין נ' פטריץ עליזה ואח' (ניתן ביום 3.1.79) קבע בית המשפט העליון כי במקרה שבו לא התקיים דיון במעמד הצדדים וכאשר לא ניתנה החלטה שיש לה "קיום או נפקות מתמשכים" הרי משנקבע כי התיק ייסגר, המשמעות היא מחיקת התביעה. בע"א 135/80 נגיט בכור נ' לידה בכור, פ"ד לו (2), 358 קבע בית המשפט העליון כי: "משסגר בית הדין את התיק, שהיה תלוי ועומד לפניו, בלי לדון לגופו של עניין, חדלה הסמכות הנמשכת, שהיתה לבית הדין הרבני על יסוד הליכים קודמים...". בבר"ע 302/99 פלוני נ' פלונית ואח' , פ"מ (כרך תש"ס) חלק ראשון בעמ' 76 דן בית המשפט המחוזי בנצרת בסוגיה זו והוא מציין כי בפסיקה נתפרש המושג "סגירת תיק" בשני אופנים. לעיתים משמעותו מחיקה או דחיית התביעה ולעיתים משמעותו רק "הרדמתו" של התיק, כאשר סמכותו של בית הדין הרבני נמשכת חרף "ההרדמה". בית המשפט מאמץ את דברי הפרופ' רוזן צבי ז"ל אשר סבר כי ככלל, עצם האפשרות שתיק ייסגר ללא הכרעה ומבלי שהתביעה מתבטלת "אינה ראויה ואינה רצויה" וכי: "הנצחת סמכות ללא הכרעה שיפוטית היא שימוש בלתי נאות מצד בית הדין בסמכות הכרוכה. העדר הכרעה פועל לרעת הצד החלש. תופעה כזו מציידת את בן הזוג בעל אורך הרוח ובעל האמצעים הכלכליים, העמיד יותר לאורך גורם הזמן, באמצעי לחץ על בן זוגו". בית המשפט אף מוסיף וקובע כי: "אין להסכים מאידך גיסא למצב בו התיק בפועל סגור בבית הדין הרבני ללא מתן אפשרות לאישה לעתור לבית המשפט למשפחה... מצב אבסורדי זה בו מוקפא ההליך בבית הדין הרבני יוצר אבסורד דיוני אשר ניתן לפתרון משפטי. סבורני שיש לראות בסגירת תיק בבית הדין הרבני הפסקת תביעה לאמור מחיקתה". בית המשפט אף ציין כי משהוכרה זכות הפנייה לערכאות כזכות יסוד, הרי שלא ניתן לגרום למצב בו יהיה בעל דין במצב בו סגורה בפניו הדלת לפנות לערכאה שתכריע בעניינו, בעוד בפני ערכאה אחרת ההליך "מוקפא". ראו גם את סקירת הפסיקה בהחלטתו של כב' השופט ויצמן במסגרת תמ"ש 13700/05 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 14.12.06). בית דין רבני