מתי אפשר להביא ראיות לסתור

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא מתי אפשר להביא ראיות לסתור:

.1כתב התביעה בתיק זה הוגש ביום 31.3.85וצורפה לו חוות דעת רפואית, עשויה בידי ד"ר עורי.
התביעה הוגשה על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-
1975[1] (להלן:נ "החוק") וביום 12.2.86הודיע התובע בבית-המשפט, כי המוסד לביטוח לאומי קבע לו נכות צמיתה בשיעור %100, לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי הואיל וקביעה זו נעשתה עפ"י דין ובטרם החלה שמיעת הראיות - מחייבת הקביעה עפ"י סעיף 6ב' לחוק [1] - גם לצורך התביעה בתיק זה. עם זאת, נשלח התובע - בהסכמתו - להיבדק גם אצל רופא מטעם הנתבעים. הסכמה זו באה לאחר שהנתבעים טענו כי בהיעדר בדיקה מטעמם, כאמור, תישלל מהם מראש האפשרות לטעון בדבר רשות להביא ראיות לסתור את קביעת הנכות.
עתה מבקש התובע להעיד מטעמו את הד"ר עורי, שחוות דעתו צורפה, כאמור, בתחילה לכתב התביעה. הנתבעים מתנגדים להעדתו מן הטעם שהדרך האחת העומדת כיום לתובע להביא ראיה בכל הענין הקשור בפציעתו להבדיל משיעור נכותו כפי שנקבע עפ"י דין - היא הדרך של הגשת בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית-המשפט.

התובע טוען לעומתו, כי משהוגשה התביעה עוד לפני תחילתן של תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים). התשמ"ה- 1985[2] ומשהנתבעים עצמם ביקשו לבדוק את התובע ע"י רופא מטעמם - שוב אינם רשאים להתנגד להעדתו של הרופא מטעם התובע.

נראה לי כי דין הטענה הזו להידחות.
.2נקבעת נכות על-פי דין - כמשמעותה בסעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975[1] - רשאי בעל דין להביא ראיות נוספות בכל נושא רפואי בשני מקרים:ב
האחד - אם התיר לו בית-המשפט להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה והאחר - אם נעתר בית-המשפט לבקשתו למינוי מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בנושא רפואי שאינו נכות, לרבות דרכי שיקומו.
הדרך הראשונה קבועה בסיפא של סעיף 6ב' לחוק [1] והאחרת קבועה, היום, בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז- 1986[3] בתקנה 2:ו
"נפגע הטוען בכתב תביעתו לענין נכותו הרפואית שעליה לא חל סעיף 6ב' לחוק, או לענין כל נושא רפואי שאינו נכות. לרבות דרכי שיקומו, יצרף לכתב התביעה בקשה למינוי מומחה...." הרישא להוראה זו, אין עניינה לכאן, שהרי על הנכות הרפואית בתיק זה חל סעיף 6ב' [1]. התובע גם אינו מבקש כאן, להביא ראיות לסתור את קביעת הנכות. לפיכך, אין כוונתו, כך נראה, אלא להבאת ראיה ב"נושא רפואי שאינו נכות". במקרה זה, ראיה על דרכי שיקומו של התובע.
.3כתב התביעה בתיק זה הוגש טרם התקנתן של תקנות הפיצויים
לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ה- 1985[2] (להלן:נ "תקנות התשמ"ה). בינתיים נכנסו תקנות אלה ואף יצאו מכלל תוקף ובאו תחתיהן תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז- 1986[3] (להלן:ב "תקנות התשמ"ז). תחילתן של תקנות אלה, האחרונות, ביום כ"ט בחשון התשמ"ז ( 1בדצמבר 1986). משהתביעה בתיק זה הוגשה עוד לפני תחילתן של תקנות התשמ"ה והבקשה שבפני הובאה לאחר תחילתן של תקנות התשמ"ז [3] ראוי לפנות אל הוראות המעבר שבאלה האחרונות.
תקנה 23(ד) לתקנות התשמ"ז [3] מורה:ו
"הוגשה תובענה לפני תחילת תקנות התשמ"ה ובית-המשפט החליט למנות מומחה מטעמו לאחר תחילתן של תקנות אלה - יחולו הוראות תקנות 5ו-7-18".
במילים אחרות:נ בית-המשפט רשאי להחליט על מינוי מומחה רפואי גם במקרה בו הוגשה התובענה לפני תחילת תקנות התשמ"ה ואף שלא באה בקשה למינוי מומחה אלא לאחר תחילתן של תקנות התשמ"ז [3]. במקרה אשר כזה, לא תחול על המינוי הוראת התקנה 2ולא תוטל על המבקש החובה לצרף לבקשתו את המסמכים המנויים בה. התוצאה היא, שרואים את הבקשה כאילו הוגשה עפ"י התקנות החדשות והמומחה
ינהג עפ"י הוראת התקנות; הוראה שתוצאתה דומה מצויה גם בתקנה 23(ג) לתקנות [3] החדשות.
.4ב"כ התובעים ביקש להסיק מהוראת המעבר שבתקנה 23(ה) לתקנות החדשות [3] כי באותם מקרים בהם הוגשה כבר חוות דעת רפואית, - תקנות התשמ"ז [3] אינן חלות. מסקנה שכזו אינה עולה מלשון התקנה. הוראת המעבר הזו מתייחסת לתחולתה של תקנה 19לתקנות התשמ"ז [3]; זו האחרונה, אין עניינה אלא בסתירת קביעת דרגת נכות, כאמור בסעיף 6ב' לחוק [1], ואילו העדות נשוא הבקשה, לא באה, כאמור, במסגרת הסיפא של סעיף 6ב' [1] הנ"ל.
מכל הטעמים האלה עולה בבירור, כי התובעים אינם רשאים להעיד מטעמם מומחה רפואי אפילו בענין נושא רפואי שאינו נכות. הדרך האחת, אם בכלל, להבאת ראיה, כאמור, היא הדרך של הגשת בקשה למינוי מומחה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ראיות לכאורה

  2. מהי רשומה מוסדית ?

  3. הבאת ראיות לסתור

  4. בקשה לפסילת ראיות

  5. עתירה לגילוי ראיה

  6. ראיות נוספות בערעור

  7. השתהות בניהול הליכים

  8. ראיות מהימנות לכאורה

  9. נטל הראיה בדיני מיסים

  10. היפוך סדר הבאת הראיות

  11. שטר המטען כראיה לכאורה

  12. בקשה להבאת ראיה מפריכה

  13. הצגת כרטיס נוכחות כראיה

  14. בקשה להגשת ראיות נוספות

  15. עתירה לגילוי ראיה חסויה

  16. הגשת ראיות נוספות בערעור

  17. ראייה חדשה לפי חוק הנכים

  18. סדר הבאת הראיות בערעור מס

  19. היפוך נטל הראיה בערעור מס

  20. ערר על ראיות לכאורה למעצר

  21. הגשת ראיות באיחור משפט פלילי

  22. הגשת ראיות חדשות לאחר פסק דין

  23. האם חוות דעת מהווה ראיה חדשה

  24. השמדת ראיות בזמן חיפוש משטרתי

  25. הגשת ראיות לבית המשפט ללא אישור

  26. ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי

  27. זיכוי עקב נזק ראייתי במשפט הפלילי

  28. האם דו''ח מבקר המדינה ראיה קבילה

  29. משקל ראייתי של חתימה על תעודות משלוח

  30. דחיית מועד הוכחות - צירוף ראיות נוספות

  31. בקשה להבאת ראיות לסתור קביעת ביטוח לאומי

  32. תקנות הראיות (שכר עורך-דין), תשל''ח-1978

  33. חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955

  34. תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים),תשט''ז-1956

  35. רישום במשרד הרישוי הוא דקלרטיבי בלבד ואינו מהווה ראיה

  36. חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש"ם-1980

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון