מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא משלוח כרטיס פסיכולוג למומחה פסיכיאטרי מטעם בית משפט: 1. התובעת הגישה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה בתאונת דרכים ביום 13.2.10. ביום 16.5.2012 מונה ד"ר פרידריך וייל, כמומחה רפואי מטעם בית משפט, בתחום הנוירו- פסיכיאטרי. (להלן: "המומחה הרפואי"). הצדדים חלוקים באשר למסמכים אותם יש להמציא למומחה הרפואי. 2. הנתבעת מתנגדת להמצאת כרטיס הפסיכולוג של התובעת אשר לטענתה אינו משקף את הטיפול השוטף אלא מהווה מעין סיכום. הנתבעת סבורה כי אין מניעה להמציא למומחה את תיק התובעת במשרד הבריאות ואת תיקה מהרופא התעסוקתי. מנגד, התובעת, מתנגדת מטעמיה להמצאת תיק משרד הבריאות וטוענת כי מדובר בתיק במחלקה הרפואית לעובדי המדינה אשר לא היה במסגרת טיפול רפואי שוטף וכי התיק אינו מיועד לגורמים רפואיים. באשר לתיק הרופא התעסוקתי, טוענת התובעת כי הוא כולל תלונות, התייחסות לאירוע, תולדות העבר, בדיקה רפואית, ממצאים ואבחנות ומדובר בחוות דעת לכל דבר ועניין אשר אסורה בהמצאה. לטענת התובעת כרטיס הטיפול הפסיכולוגי של התובעת אצל הפסיכולוגית הקלינית, מתייחס למועדי הטיפול הרפואי, בדיקות שנערכו בטיפול, תלונות של התובעת וכיוצ"ב ואין ציון ממצאים ואבחנות ואין כל מניעה להמציאו למומחה. 3. סקירה משפטית תמציתית: הוראת תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגע תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז 1986, (להלן: "התקנה") קובעת המסמכים אותם רשאי נפגע להמציא למומחה שמונה על ידי בית משפט: "תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית". (ההדגשה אינה במקור- י.כ). כלומר, המסמכים שהמצאתם למומחה הותרה, סויגה בשלושה תנאים: התנאי הראשון מחייב שהמסמכים יהיו קשורים בטיפול הרפואי שניתן לנפגע ובבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול; התנאי השני הינו שהמסמכים נוגעים לעניין שבמחלוקת; והתנאי השלישי קובע כי המסמך אינו בגדר "חוות דעת" מטעם הנפגע. ראה: (רע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' אוולין דלל, פ"ד נ(4) 529, עמוד 532 (1996)). מטרת התנאים היא ליצור איזון בין הזכות של בעלי הדין להביא בפני המומחה הרפואי את מירב המידע העשוי להיות רלוונטי לגיבוש חוות דעתו, מחד, לבין הצורך לשמור על העצמאות והאובייקטיביות של המומחה בעת שהוא מחווה דעתו במקרה מסויים, מאידך. (רע"א 5627/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (החלטת כב' השופט ריבלין מיום 11.1.07, פורסם במאגרים). אלא שחרף לשון התקנה, קו הגבול בין המסמכים המותרים בהמצאה למסמכים האסורים, אינו חד משמעי,לא מדובר באכסיומות ולא במיכניזים מתימתי-אוטומטי ובתי המשפט נדרשו בשורה של פסקי דין, להתוות כללים ועקרונות מנחים, אשר יהא בהם כדי להגשים את התכלית העומדת בבסיס התקנה לאמור, ליתן בידי המומחה מטעם בית משפט את מלוא המידע הדרוש לו לצורך גיבוש חוות דעת עצמאית פרי הבדיקה, המומחיות ושיקול הדעת שלו והממצה באופן מקיף ומקצועי את עניינו הרפואי של הנפגע. השופטת ט' שטרסברג-כהן ברע"א 3906/95 אסתר אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מט(3) 303 (1995), בדבריה באשר לעקרונות הצריכים ובדגש כאשר מדובר בתחום הנפשי קובעת, בהאי לישנא: "שני עקרונות צריכים להנחותנו ולשמש אמת מידה לתיחום מסגרת החומר אותו נרשה להעביר למומחה: האחד, שמלאכת השיפוט תשאר תמיד בידי בית המשפט ולא תועבר על ידו למומחה; השני, שיאופשר למומחה לקבל זרימת מידע ותעוד הדרושים לו כדי שחוות דעתו תהיה רצינית, ענינית ומקצועית. לא הרי אורטופד, 'החי' בעיקר מבדיקה קלינית ומצילומי רנטגן, כהרי פסיכיאטור הניזון ממכלול העובדות הרלוונטיות הקשורות באישיותו של הנבדק לפני התאונה ואחריה. מה שצילום רנטגן מהווה עבור האורטופד יכול מידע על התנהגות האדם, מצבו הנפשי, מאפיני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואלים לפני התאונה ואחריה, להוות עבור פסיכיאטור." כאשר מדובר במומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, גישת בתי המשפט ביחס למסמכים המותרים בהמצאה לעיונו, הינה ליברלית, בשים לב לחיווי הדעה המובנה במסמכים בתחום הנפשי. כך למשל, ניתן להעביר למומחה כרטיס טיפולים אותנטי שנערך על ידי פסיכולוג. (רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח נ' שמור, פ"ד מט(4) 865). מעבר לכך, נפסק כי מומחה בתחום הפסיכיאטרי רשאי לשוחח עם בני משפחה או מורים או אנשים מקורבים אחרים לנפגע על מנת לקבל מהם מידע עובדתי באשר לנפגע. (ראה: רע"א 7265/95 גלדשטיין נ' בראל, פ"ד נ(3) 214; ריבלין, שם, עמ' 574 - 575). עם זאת, במקרים בהם קו הגבול אינו ברור ייתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, על השאלה אם מדובר במסמך שנערך על-ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, האם הפנייה אל אותו גוף נעשתה שלא ביוזמתם של בעלי הדין, האם המסמך משקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי בניזוק והאם יש במסמכים, כדי להשפיע על חוות דעתו של המומחה הרפואי. נראה כי דרישה אחת שיש לעמוד על קיומה היא שהמסמך מהווה חלק מהליך טיפולי. (ראה: רע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח נ' אוולין דלל נ(4) 529 וגם: רע"א 5662/08 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' חנסב (טרם פורסם,. בפסיקה הושם דגש על האיסור בהצגת חוות דעת רפואית, בעוד שלמונח "טיפול רפואי" ניתנה פרשנות מרחיבה. ראה: רע"א 2339/96 לעיל וגם: בש"א (י-ם) 5838/07 גידור נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (כבוד השופט צבי זילברטל) (פורסם במאגרים), בר"ע (י-ם) 3300/07 ניסים נ' כהן. ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח ניתן ביום 30.5.12, העניק כבוד השופט זילברטל ביטוי נוסף לגישה המרחיבה לעניין תקנה 8 הנ"ל ולמינוי מומחה רפואי, בקובעו כך: "אכן, על-פי מצוות המחוקק אין לצרף לבקשה למינוי מומחים ואין להציג למומחה "חוות דעת רפואית" (תקנה 8(א) לתקנות), אך נוכח האמור לעיל, אני סבור שאין להרחיב את משמעות המונח "חוות דעת" אל מעבר למסמכים שמתקיימים בהם סממנים מובהקים של חוות דעת, כגון: הערכת שיעור הנכות הצמיתה, הערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד (י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, (מהדורה שניה, תש"ן), עמ' 279, ס' 439). כידוע, קו הגבול שבין חוות דעת לבין מסמך רפואי אחר אינו תמיד ברור, אך כיוון שהחשש העיקרי הוא שיהיה במסמך כדי להשפיע על עצמאות שיקול דעתו של המומחה שימונה, יש להגדיר כ"חוות דעת" רק מסמך שאכן יוצר חשש כאמור. מסמכים רפואיים רבים שאין חולק שניתנו בגדר טיפול, כגון תעודות שחרור מאשפוז או תעודות חדר מיון, כוללים המלצות לטיפול בעתיד, הערכות, אבחנות וממצאים רפואיים, ואיש לא יגדירם כחוות דעת" . (ההדגשה אינה במקור- י.כ ) 4. מן הכלל אל הפרט: על רקע העקרונות והכללים המנחים ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים, סבורני כי אין מניעה לצרף את תיקה הפסיכולגי של התובעת וכן את תיקה אצל הרופא התעסוקתי. באשר לתיק משרד הבריאות , אין מניעה להמציאו למעט מכתב מיום 17.4.11 חתום ע"י ד"ר גלינה, מכתבה של הגב' דליה שוורץ לעו"ד שגיא מיום 9.1.12 ופרוטוקול ועדה רפואית מחוזית מיום 14.3.11 באשר אינם באים בגדרי תקנה 8 הנ"ל וההלכה הפסוקה. (ראה לעניין זה גם המצוטט לעיל ברע"א 3007/12 הנ"ל) החומר מהתיק הפסיכולגי, מלמד על טיפול שוטף שקיבלה התובעת לאחר התאונה, וסבורני כי אין מדובר בחוות דעת או דומה לה אלא מדובר בתיאור טיפול רפואי שוטף המותר בהמצאה למומחה הרפואי, כפי הרוח הנושבת בפסיקה. עם זאת, יש לציין למומחה הרפואי כי מדובר בפסיכולגית אליה פנתה התובעת מיוזמתה ואין המומחה קשור או מחיוב במסקנותיה. כך גם כך, אין מניעה בהמצאת תיק הרופא התעסוקתי של התובעת אשר אין בו כדי להטות או להשפיע על חוות דעתו דעתו האובייקטיבית של המומחה הרפואי. תיק הרופא התעסוקתי הוא חלק מהליך הטיפול שקיבלה התובעת לאחר התאונה, אשר נערך ע"י גורם אובייקטיבי ובלתי תלוי ומשכך אינו אסור בהמצאה. יש להמציא את התיק הרפואי במשרד הבריאות אך למעט ובדגש המצויין לעיל, באשר המותר , כולל בחובו חומר רפואי המותר בהמצאה. 5. סוף דבר: נוכח העובדה כי מדובר בחוות דעת בתחום הפסיכיאטרי ובמומחה מטעם בית המשפט וכאשר התכלית הינה ירידה לחקר מצב הנפגע באשר הוא אין ליצור "סד" חריף בהמצאת חומר רפואי . יש להמציא למומחה את התיק הפסיכולגי ואת תיק הרופא התעסוקתי וכן את תיק משרד הבריאות בכפוף לסייגים שפורטו לעיל. המומחה אומנם משמש ידו הארוכה של בית המשפט, אך יש לזכור כי בית המשפט הוא הפוסק האחרון וחוות דעת המומחה היא ראיה ככל הראיות, גם אם מדובר בדרך כלל בראיה בעלת משקל ניכר, אך אשר תבחן בסופו של יום עם מכלול הראיות בתיק. בנסיבות, אין צו להוצאות. משלוחהתחום הנפשיפסיכיאטריהמומחהפסיכולוגיהמומחה מטעם בית המשפט