מה הדין בסוגיית הטעיה בפרסום פלייר / פרוספקט ? על פי ההלכה הנוהגת, קיימים מצבים שבהם מצגים טרום חוזיים שנעשו במסגרת פרסום פרוספקטים הופכים לחלק מתנאי החוזה. הקונסטרוקציה המשפטית מורה כי מידע שנמסר באמצעות פרוספקט שיווקי מהווה הצעה לכריתת חוזה המופנית לציבור הרחב - ועם קיבול ההצעה ניתן למידע השיווקי תוקף מחייב בין הצדדים. כאשר על גבי הפרוספקט מופיעה הערת הסתייגות כדוגמת "המידע הוא להמחשה בלבד" או "המידע אינו מחייב את החברה" - מדובר בהזמנה לנהל משא ומתן בנושא ההצעה; וככל שבמהלך המשא ומתן לא חל שינוי בפרטי ההזמנה, אזי המידע שבפרוספקט בכל זאת הופך למחייב [ראו בפסק הדין המנחה: ע"א 6025/92 צמיתות (81) בע"מ נ' חרושת חימר בע"מ, פ"ד נ(1) 826 (1996), להלן: "עניין צמיתות"; כן ראו: ע"א 5888/08 אלרומלי נ' החברה הכלכלית לפיתוח רהט בע"מ, בסעיף 31 לפסק הדין (3/2/2011), להלן: "עניין אלרומלי"]. כאשר הפרוספקט עוסק בנושאים מהותיים לעסקה שלגביהם שותק החוזה, אז ניתן לייחס למצג שבפרוספקט תוקף מחייב [ראו והשוו: ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, בסעיף 6 לפסק הדין (28/2/2005)]. בין השיקולים שביסודה של הלכה זאת, נמנים גם חובת תום הלב במשא ומתן וכן פער הכוחות שבין החברה המשווקת לבין "הצרכן הקטן": "יש להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים על יסוד ההנחה כי פעלו כאנשים הגונים וסבירים. כדברי המשנה לנשיא השופטת בן-פורת בע"א 554/83 'אתא' חברה לטכסטיל בע"מ נ' עיזבון המנוח זולוטולוב יצחק ז"ל ואח', , בעמ' 322: 'בעת שתרים אחריו (אחר אומד הדעת - ד' ד'), מותר ואף צריך להיעזר בכללי הגינות, המקובלים על הבריות'. ... 'ודאי, הרשות בידי החברה שלא לקבל את ההצעה במלואה, אך ההגינות האלמנטרית דורשת... לגלות עיני המציע ולהסביר לו את ההבדל בין מה שביקש מהחברה ומה שזו קיבלה... הוא (המבוטח - ד' ד') בא על תיקונו בכך שנפרש את החוזה כפי שהוא, כצרכן ו'איש קטן', רשאי היה להבינו. המבוטחים ביקשו ביטוח והם קיבלו ביטוח שהיה להם יסוד להאמין שהוא תואם את המבוקש. בל נשכח שהמדובר כאן בחוזה שדוגמתו נעשה לאלפים ורבבות בין מבטחים וציבור המבוטחים. משא-ומתן כזה צריך להיות פשוט, גלוי-לב ושווה לכל נפש'." מצג שווא