מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא מעשה בית דין כנגד מי שלא היה צד להליך הקודם: עובדות המעשה: .1התובע הוא בעל חממה לגידול פרחים; עפ"י טענתו, נזוקו הפרחים שבחממה בעטיים של גזים מזיקים שנפלטו מבעד לפתח שנפער בארובת תנור החימום שבחממה. על נזקיו אלה פוצה התובע, עפ"י פוליסת ביטוח שרכש. המבטח, מצידו, ראה את החברה הנתבעת - אשר סיפקה שרותי כיול לתנור - אחראית לנזקיו של התובע, זאת מחמת שלא טיפלה - לדעתו - כיאות בתנור. מכח זכות הסוברוגציה, תבע ממנה המבטח את החזר תגמולי הביטוח ששילם לתובע. תביעה זו נתבררה בבית-משפט השלום באשקלון. התובע מצידו תבע מאותה חברה, לפצותו בשל אותם נזקים, בניכוי תגמולי הביטוח ששולמו לו. תביעה זו הוגשה בתיק הנוכחי. בינתיים, דחה בית-משפט השלום באשקלון את תביעת המבטח כנגד החברה הנתבעת ופסק, כי אין היא אחראית לנזקים שנגרמו בחממה. כיוון שכך, מבקשת הנתבעת לקבוע, כי גם דין התביעה הנוכחית - שהוגשה נגדה ע"י התובע - להידחות, והפעם על הסף, מחמת מעשה בית דין. התובע, לעומתה, סבור כי אין בפסק-הדין שניתן בבית-משפט השלום, כדי להשתיקו, וטעמיו עימו: העילה המשמשת את תביעתו שונה, עפ"י טענתו, מזו שעמדה ביסוד התביעה הראשונה. הפלוגתאות הצריכות הכרעה, גם הן אינן אלה שהוכרעו בבית-משפט השלום; ומכל מקום, הצדדים הניצבים משני עבריה של התביעה היום, אינם אלה אשר ביקשו את הכרעת בית-המשפט בתיק הראשון. נבחן טענות אלה, אחת לאחת. מעשה בית דין: .2השתק מחמת הכרעה שנפלה במשפט קודם עשוי ללבוש שני פנים: האחד, השתק ישיר (direct estoppel) או במינוח המודרני: מחסום התביעה (claim preclusion); השתק זה קם כאשר התביעה נידונה לגופה והוכרעה כבר על ידי בית-משפט מוסמך. במקרה שכזה, שוב אין להזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או בין חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה. האחר, ההשתק העקיף (collateral estoppel) או מחסום הפלוגתא issue preclusion)( פועל כאשר במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית, שההכרעה בה היתה חיונית לתוצאה הסופית; אותה הכרעה יש בה כדי להשתיק את הצדדים ואת חליפיהם מלהתדיין לגביה, מחדש, במשפט אחר. מחסום זה אינו מותנה בזהות העילות שבשתי התביעות, אולם, בתיהמשפט הפעילו אותו רק מקום שהיה ברור כי המימצא הנוגע לפלוגתא שהוכרעה היה מימצא "חיובי". (לאמיתו של דבר כוונת ההוראה היתה גם למימצא "שלישי", זה השולל קיומה של עובדה פלונית, להבדיל מהעדר ממצא ולהבדיל ממימצא של חוסר הוכחה). על כל אלה, ראה: ע"א 126/51 פלמן נ' שחם [1]; ע"א 246/66, 247קלוז'נר נ' שמעוני [2]; ע"א 440/70ע'אנם נ' ע'אנם [3]; ע"א 718/75 עמרם נ' סקורניק [4]; ע"א 199/82, 200סניטובסקי ואח' נ' חברת חשמל בישראל בע"מ ואח' [5]. עתים, אף בהעדר זהות מלאה של הפלוגתאות, עשוי בית-המשפט למחוק טענה קרובה לזו שכבר הוכרעה או לאמץ את ההחלטה הקודמת - וזאת כדי למנוע ניצול לרעה של הליכי המשפט. במקרה כזה התוצאה המעשית, אם לא המשפטית, עשויה להיות דומה: 177, . 174Pp(1969) turner, the doctrine of res judicata& spencer, bower [11]. .3המחסום העומד בפני התובע במשפט זה - כפול. עפ"י טענתו, כוללת התביעה שהגיש, בנוסף לעילה שבנזיקין, גם "גוון של עילה חוזית" - בעוד שהתביעה אשר נידונה כבר, נסמכה אך ורק על עילה שבנזיקין. סתם התובע ולא פירש מה פירושו ומה דינו של "גוון של עילה"; מכל מקום כתב התביעה שהגיש אינו מגלה כלל עילה חוזית. התביעה נתלית כולה "ברשלנותה (של הנתבעת) שלא טיפלה בתנור טיפול וכיול נאות". לעומת זאת, דווקא בכתב התביעה שהוגש על-ידי המבטח, במשפט הראשון, ניתן היה לגלות גם טענות הנוגעות לעילה חוזית. בפועל, בחר בית-המשפט, אשר דן באותה תביעה, לדון בהרחבה בעילת הנזיקין, בראותו בה עיקר התביעה. בדחותו את התביעה, קבע בית-המשפט שם, מפורשות, כי הנתבעת אינה אחראית לנזקים שארעו בחממה ואינה חייבת בשיפוי המבטח על התשלום שניתן לתובע, עפ"י הפוליסה. במילים אחרות: העילה האחת העומדת ביסוד התביעה היום, כבר נידונה והוכרעה מפורשות במשפט הראשון. מחסום הפלוגתא: .4התוצאה לא הייתה משתנה אפילו היתה משתמעת מכתב התביעה העומד לבירור היום, עילה חוזית. הטענות המקיימות את אותה עילה במקרה זה, והן פורשו בכתב התביעה הראשון, נוגעות, מצד אחד, לתוכן ההתחייבות שנטלה על עצמה הנתבעת לענין הספקת שירות תחזוקה לתנור, ולשאלת ההפרה של ההתחייבות הזו, מצד שני. זו גם זו, נידונו בבית-משפט השלום והוא קבע כממצא כי הנתבעת לא הפרה את ההתחייבות שנטלה על שיכמה: "בבדיקה שבוצעה, לא היה על הנתבעת לבדוק את הארובה אלא אך ורק לכוון את המבער לניצולת מירבית של הדלק למען הבטחת פעולה תקינה של התנור וזאת אמנם הם עשו במלוא המיומנות". מחסום הפלוגתאות עולה כאן לכלל מחסום העילה הרלבנטית, עד שגם תיקון כתב התביעה, בדרך של הוספת עילה חוזית, לא היה בו כלום. בעלי הדין: .5מחסום העילה וכמוהו גם מחסום הפלוגתא, אינם פועלים אלא כלפי מי ששימש צד במשפט הראשון, כלפי חליפו ובתנאים מסויימים, גם כלפי אחרים. התובע, אשר בפניו מבקשת עתה הנתבעת לחסום את ההתדיינות, לא שימש בעצמו בעל דין במשפט הקודם. התביעה שם הוגשה, כאמור, על ידי המבטח, כנגד אותה נתבעת. המבטח - כבר נפסק - עשוי להיות מושתק על ידי קביעותיו של בית-משפט, שקבע את אחריותו של המבוטח, מכח השתק פלוגתא שנוצר (ת"א (ב"ש) 639/76 עזרא שמעון נ' אליהו רחמים ואח' [8], מפי כב' הנשיא (אז השופט) טירקל). בענייננו, נשתנה סדר הבירור: תביעתו ל המבטח נתבררה תחילה ואילו תביעת המבוטח עומדת עתה לבירור, התובע רואה בהבדל זה עילה מספקת לאבחן את התוצאה שם מן המקרה פה. הבדל זה, כשלעצמו, אין בו כדי לשנות מן התוצאה המשפטית האמורה. תוצאה זו לא נתייחדה רק למקרה בו מתבררת תחילה תביעתו של המבוטח ולאחר מכן בא תורה של תביעת המבטח, שרגליו נתונות בנעלי המבוטח ובידו זכות הסוברוגציה. .6השאלה מתי צד למשפט הוא חליפו של בעל דין קודם, או קרוב לו מן הבחינה המשפטית, נחתכת על פי נסיבותיו של כל מקרה ובהתאם לכללים הנובעים מהגיונו של העיקרון בדבר מעשה בית-דין. הבסיס לאותם כללים פורש בשני פסקי-דין מנחים של בית-המשפט העליון: ע"א 718/75 [4] הנ"ל, מפי כב' הנשיא (אז השופט) לנדוי וע"א 165/76 רשות הפיתוח ואח' נ' עלי חליל עאזם ואח' [6] מפי כב' הנשיא (אז השופט) שמגר. באותם פסקי-דין נתגבש העקרון כי בעל דין, אשר עשוי להיות מושתק מחמת הכרעה שיפוטית, אינו רק בעל-הדין, ששימש צד לתביעה הקודמת, כי אם גם מי שעומד ביחסי קירבה משפטית עם בעל-דין קודם, אם כחליפו בזכות, או כמי שבא מכוחו בדרך אחרת. עוד נפסק כי לעיתים ראוי להשתיק גם מי שלא השתתף בדיון הראשון כלל, אך מן הצדק להשתיקו (ע"א 718/75 [4]); וכי יש ודינם של מי שעניינם קרוב לענין הצדדים למשפט הראשון כדין המתדיינים הראשונים עצמם (ע"א 165/76 [6]). .7באותו ענין שנדון ב-ע"א 718/75 [4], נדרש בית-המשפט העליון להתפתחות ההלכה הפסוקה, בסוגיה זו, בארצות-הברית, ועם זאת לא ראה עצמו בשום פנים קשור לסייגים שהוטלו שם על הפעלת ההשתק, כלפי מי שלא היה בעל דין במשפט הראשון. בית-המשפט בחר שלא להיתפס לפירוש דווקני בדבר הדרישה לזהות הצדדים, כתנאי להקמת מחסום ההתדיינות. ב-ע"א 718/75 [4], נסתייע בית-המשפט בריכוז ההלכה האמריקאית שהיה מצוי ב- [12] 84,. 390restatement on judgments p מגמה דומה מצוייה גם במשפט האמריקאי המודרני. קל לגלות אותה, בכללים שנקבעו שם בשתי סוגיות: האחת נוגעת להסתמכות על ממצא במשפט קודם והאחרת - להסתמכות על עדות שנשמעה בהליך משפטי קודם. ענין זה האחרון נדון בכלל מס' (1) (ג) 804לכללי הראיות הפדרליים של ארצותהברית federal rules of evidence for u.s. courts and magistrates[10]. הכלל מתיר לבית-המשפט, להסתמך, במשפטים אזרחיים, על עדות שניתנה במשפט קודם - אפילו כנגד מי שלא היה צד לאותו משפט ובלבד שהיו "לקודמו מבחינת הענין" הזדמנות ומניע דומה לבחון את העדות על-ידי חקירת העד: If the party against whom the testimony is offered or, in") the opportunity and similar motive to develop the testimony civil action or proceeding, a predecessor in interest, had .("by direct, cross or redirect examination התנאי בדבר היותו של בעל הדין במשפט הראשון "קודמו מבחינת הענין" של בעל הדין המאוחר - פורש בפסיקה שם בדרישה של דמיון במניע שהיה לבעלי הדין - במשפט הראשון ובמשפט המאוחר - לבחון את העדות: sloyd v. American export[9] . Lines incהזהות או הקירבה בין בעלי הדין הומרה, איפוא, בקרבת הענין, שהיה לשניים, בתביעה. כך לגבי הסתמכות על ראיה קודמת וכך גם במקרים בהם היתה הסתמכות על מימצא שיפוטי קודם; והכוונה למימצא שאינו נופל בגדר מעשה בית הדין, ואשר ברגיל, בא בגדר עדות שמיעה. גם אז עשויה להיות לו נפקות ראייתית אם יפול במסגרת אחד מן החריגים לכלל הפוסל עדות שמיעה. כלל מס' (22) 803לכללי הראיות הפדרליים בארה"ב [10] מתיר הסתמכות מאוחרת על מימצאים במשפטים פליליים, בתנאים מסויימים. הוראות הכלל משקפות את המגמה של הסתמכות רחבה יותר על מימצא קודם. התנאים הקבועים באותו כלל, מלמדים כי השאלה הצריכה תשובה, אינה דווקא שאלת ההזדמנות שהיתה לבעה"ד להיות נוכח במשפט הקודם. השאלה האמיתית היא, אם ראוי המימצא הקודם שיסתמכו עליו. כמעט באותו ענין עצמו אנו מוצאים אצל: Mccormick on evidence[13] (1984) . 894P: It is also argued that the party against whom the judgment" is offered may not have had an opportunity to be present and However, as the appropriate question in deciding whether to participate in the first action. This misses the point Not the party's opportunity to have been present at the hearsay objection should be sustained, in this context, is . Official investigation but rather whether that investigation"provided adequate assurance of reliability .8הסטת הדגש מן הדרישה הפורמלית בדבר נוכחות פיזית של בעלי הדין או חליפיהם במשפט הקודם אל הצורך לבחון את אמינות המימצא הקודם ואל החובה לבדוק את דרישות הצדק - משתקפת היטב במבחן שהוצע על ידי בית-המשפט העליון אצלנו: מבחן "קרבת הענין". (ע"א 431/80 רוזנברג נ' רוזן [7] 756, מפי כב' השופט טירקל). מאחורי דרישת "הקרבה המשפטית" בין הצדדים, כתנאי להקמת מחסום ההתדיינות, עומד הצורך לבחון את שאלת האמינות של המימצא הקודם ולמנוע התדיינות נוספת בעטיו של ממצא שראוי להסתמך עליו. "התנאי אינו אלא אמצעי המוביל אל התכלית" ( mccornickשם, [13] בעמ' 765ה"ש 11) והתכלית היא "למנוע הטרדת בעל דין יריב על ידי התדיינות חוזרת בענין שכבר נפסק, כל אימת שהצדק מצדיק את הדבר" (ע"א 718/75[4] הנ"ל); הכלל של השתק עקב מעשה בית דין אינו כלל טכני פורמלי אלא הוא כלל שימושי. בהיותו כלל שימושי המיועד לעשות צדק בכל ענין וענין על נסיבותיו השונות והמשתנות, מותר לנהוג על פיו בגמישות (שם, בעמ' 35[4]). .9לאורם של כללים אלה עלינו לבחון את בקשת הנתבעת כאן. השאלה הצריכה תשובה היא כפולה: האם, עפ"י נסיבותיו של הענין, לרבות קרבת הענין בין בעל הדין וקודמו, ראויים המימצאים, שכבר הוכרעו, להסתמך עליהם והאם מחייב הצדק, במקרה זה, למנוע מן התובע להטריד את הנתבעת על ידי התדיינות חוזרת באותם עניינים עצמם. הדרישות העומדות ביסוד הבחינה הכפולה הזו באו כולן על סיפוקן, במקרה שלפנינו. קרבת הענין וקרבת המניע שהיה למבטח שם ולתובע כאן בניהול התביעות - גלויות. המבטח תבע במשפט הראשון את עצם נזקו של התובע, בגבולות הסוברוגציה. הפלוגתאות - שמבקש התובע לבחון היום הוכרעו כולן על ידי בית-משפט שהיה מוסמך להכריע בהן. יומן של הפלוגתאות בבית-המשפט נסתיים. במקרה זה גירסתו של התובע נתבררה במשפט הקודם - לא רק באמצעות "קודמו מבחינת הענין", כי אם גם מפיו שלו: התובע שימש כעד יחיד ומרכזי מטעם המבטח במשפט הראשון וההזדמנות לבחון את העדויות הומרה בהזדמנות להעיד ממש. בנסיבות אלה חוסמת פסיקתו של בית-משפט השלום באשקלון. בפני התובע, התדיינות נוספת במשפט זה. התובענה תדחה. התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסכום כולל של 000, 1ש"ח.מעשה בית דין