מאסר עקב אי תשלום קנס

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא מאסר עקב אי תשלום קנס: 1. הנאשם בתיק זה הורשע בביצוע שורה של עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975 וביום 24/5/99 נגזר דינו. בין היתר הוטל עליו מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים וקנס בסך 30,000 ₪, אותו היה הנאשם אמור לשלם ב- 10 תשלומים, או 180 ימי מאסר תחתיו. 2. הנאשם ריצה את עונש המאסר שהוטל עליו מאחורי סורג ובריח, אולם את הקנס הוא לא שילם ולכן הוצאה נגדו פקודת מאסר. בעקבות הוצאת פקודת המאסר נאסר הנאשם ביום 26/10/11. בעקבות מאסרו הוגשה ביום 1/11/11 "בקשה בהולה" לשחרר אותו מהמאסר ו/או לעכב את ביצוע המאסר ולאפשר לו לרצות את המאסר בעבודות שירות. 3. בדיון שהתקיים בפניי ביום 10/11/11, ממנו נעדר ב"כ המאשימה, הציע הסניגור כי בינתיים , כדי לאפשר את שחרורו של הנאשם, יפקידו בני משפחתו סך של 27,500 ₪ (שזה סכום יתרת קרן הקנס לאחר קיזוז סך של 2,500 ₪ בגין ימי המאסר שהספיק לרצות), שישמש כערבון ואם בסופו של דבר תידחה הבקשה, ישמש סכום זה לתשלום יתרת הקנס. לאור ההצעה הנ"ל הוריתי כי מייד עם הפקדת הסך של 27,500 ₪ ישוחרר הנאשם וקבעתי מועד חדש לדיון במעמד הצדדים. 4. בדיון במעמד הצדדים טענה ב"כ המאשימה כי במקרה זה לא ניתן להורות על ריצוי המאסר בעבודות שירות זאת לאור העובדה שסך כל תקופת המאסר שעל הנאשם לרצות במקרה זה הוא מעל ל- 6 חודשים (6 חודשים שהוטלו בגזר הדין + 180 יום במקום הקנס שלא שולם) ועל פי החוק ניתן להורות על ריצוי מאסר בעבודות שירות רק כאשר מוטל עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על 6 חודשים (סעיף 51 ב' לחוק העונשין, תשל"ז - 1977). גם לגופו של עניין הביעה ב"כ המאשימה התנגדות לבקשה, מהטעמים אותם פירטה. 5. אתייחס תחילה לטענת ב"כ המאשימה לפיה לא ניתן להורות על ריצוי מאסר, במקום קנס שלא שולם, בעבודות שירות, באותם מקרים בהם תקופת מאסר כזו + תקופת המאסר בפועל שהוטלה על הנאשם בגזר הדין הן, במצטבר, מעל ל- 6 חודשים, כפי שזה במקרה שבפניי. לאחר ששקלתי בעניין, תוך שנתתי את דעתי לפסיקה הרלבנטית (ראה למשל את דברי כב' השופטת א. פרוקצ'יה בע"פ 5023/99, יוסף חכמי נ. מדינת ישראל ואת דברי כב' השופט מר א. לוי ברע"פ 4841/10, איציק סויסה נ. מדינת ישראל), הגעתי למסקנה כי דין טענתה זו של ב"כ המאשימה להידחות, כפי שיובהר להלן; מאסר במקום קנס שלא שולם, שונה ונפרד מעונש המאסר בפועל המוטל על הנאשם במסגרת גזר הדין ואין לראות במשכו של מאסר זה + תקופת המאסר בפועל משום תקופת מאסר אחת לעניין סעיף 51 ב. לחוק העונשין. אגב, אם פרשנותה של ב"כ המאשימה היתה מתקבלת, לא ניתן היה להורות כי נאשם שהוטל עליו עונש מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על 6 חודשים ובנוסף הוטל עליו קנס או מאסר לתקופה כזו, שבמצטבר לעונש המאסר בפועל עולה על 6 חודשים, ירצה את המאסר בפועל בעבודות שירות, שכן בשלב גזירת הדין אין לדעת אם הנאשם ישלם את הקנס או שמא יופעל המאסר חלף הקנס. 6. ועתה לשאלה האם יש מקום, עניינית, להעתר לבקשה. כפי שנקבע בפסיקה, ההחלטה אם להורות על נשיאת מאסר בשל אי תשלום קנס בעבודות שירות נתונה כל כולה לשיקול דעתו של ביהמ"ש שדן בעניין, כאשר בין היתר על ביהמ"ש לשקול את נסיבותיו המיוחדות של המקרה הנדון בפניו, לרבות מהות העבירה בה הורשע הנאשם, נסיבות ביצועה, אישיותו של הנאשם, עברו, הזמן שחלף מאז הוטל הקנס ועד שהוגשה הבקשה ועוד (ראה, למשל, ע.פ. 1100/91, מ"י נ. מחמד ג'עפרי, רע"פ 1400/11, אוסאמה גוויליס נ. מ"י,). לאחר ששקלתי בעניין, תוך שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים ולנסיבותיו של תיק זה, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות ולו מהסיבה שמדובר בנאשם שמאז נגזר דינו לא עשה דבר כדי לשלם את הקנס שהוטל עליו ונזכר להגיש את הבקשה לרצות מאסר בעבודות שירות, במקום לשלם את הקנס, רק בחלוף למעלה מ- 12 שנים מאז נגזר דינו ורק לאחר שהוצאה נגדו פקודת מאסר. ראוי לציין שבמהלך השנים שחלפו מאז נגזר דינו הגיש הנאשם בקשות שונות - ב- 30/11/99 הגיש בקשה להמרת עונש המאסר של 6 חודשים בפועל בעבודת שירות, ב- 5/9/00 הגיש בקשה לביטול הקנס, ב- 8/4/03 הגיש בקשה לביטול תוספת הפיגורים ולפריסת הקנס לתשלומים (בקשות שנדחו כולן) - ובאף אחת מהן לא ביקש לרצות מאסר במקום לשלם את הקנס. כאמור, הוא נזכר לעשות כן רק לאחר שהוא נאסר. 7. סיכומו של דבר, אני דוחה את הבקשה. אני מורה לזקוף את הסך של 27,500 ₪, שהופקד ביום 10/11/11, ע"ח חובו של הנאשם. פתוחה הדרך בפני הנאשם לפנות למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות בבקשה לפטור אותו מתוספת הפיגורים, כולה או חלקה ו/או לאפשר לו לשלם את יתרת חובו בתשלומים.מאסרקנס