מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא כאבי גב תוך כדי עבודה: .1תביעת התובע לקבלת דמי פגיעה בגין תאונה שאירעה לו לטענתו ביום 28.09.97, בה נפגע בגבו נדחתה בטענה שלא אירע לו תאונת עבודה. .2התובע עבד כחשמלאי במלון קלאב הוטל באילת. לטענתו ביום 28.09.97נדרש להעביר חבילות כבלים למחסן. כל פעם הוא העביר 3- 4חבילות יחד עם עובדים נוספים: אלי אוזן, אלמקייס עופר. הוא חש כאבים בזמן העבודה ואלו נמשכו גם לאחר מכן בלילה כאשר היה בביתו. התובע המשיך את עבודתו כרגיל כאשר הכאבים מתגברים. ביום 07.10.97, הגיעה רעייתו למרפאה מסרה שהוא סובל מכאבים בגב התחתון. רופא המשפחה ביקש לדאוג שיגיע למרפאה. ביום 09.10.97, הגיע למרפאה לאחר שהיה במיון והתלונן על כאבי גב בכתף. ביום 14.10.97, הגיע פעם נוספת למרפא והופנה לצילום עמוד שדרה מותני. ביום 17.10.97, הגיע פעם שלישית למרפאה הפעם נרשם בתיעוד הרפואי: "לדבריו נגרם בעקבות עבודה יביא מסמכים". .3לא הוגש תיעוד רפואי ביחס לביקור בחדר מיון בתחילת חודש אוקטובר .1997לעומת זאת, הוגש תיעוד רפואי מיום 21.06.95, מהמיון בבית החולים יוספטל שם נרשם כי: "התובע סובל מזה שבועיים מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין עד הברך". התובע נדרש להסביר מדוע לא מסר לרופא בעת הביקור הראשון או השני על כי כאבי הגב באו לו תוך כדי הרמת הכבלים בעבודה. לדבריו, לא התייחס לענין כתאונת עבודה בתחילה אלא רק לאחר שהבין שמדובר בבעיה רצינית. .4כשנשאל התובע אודות כאבי גב מהם סבל, טען כי היו לו בעבר כאבי גב אך אלו היו תולדה של תפיסת שריר. הוא נשאל האם כאבי הגב הקרינו לברך ימין וטען כי אינו זוכר. מתוך דו"ח חדר מיון, נ/5, משנת 96עולה כי התלונן על כאבי גב קורנים לרגל ימין. מתוך התיעוד הרפואי, נ/2, עולה כי ביוני 97, התלונן על כאבי גב עם הקרנה לרגל שמאל. .5הלכה פסוקה היא שעל התובע להביא ראשית ראיה "שאכן קרה אירוע תאונתי בעבודה הקושר את הפגימה בעבודה". (דב"ע מד/90-0, צבי שפיר - המל"ל פד"ע טז 93). .6על התובע להוכיח את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין העבודה, בקביעה כי עלול להיות קשר סיבתי כזה, לא יצא המבוטח לידי חובתו. (דב"ע לב/104-0, אברהם משולם - המל"ל פד"ע ג 443). "ניסיון החיים לימד את בית הדין שההכרה בפגיעה בעמוד השדרה כתאונת עבודה תלוייה בעיקר בשאלה אם הוכח שבמהלך העבודה אירע משהו שבגינו 'נתפס' גבו של המבוטח, או שפקדו לפתע כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך בעבודה. ביסודם של דברים עומדת שאלת אמינות גרסתו של התובע". (דב"ע מה/24-0, אברהם אזולאי - המל"ל לקט 33.46, דב"ע נא/205-0 המל"ל - שחדה פד"ע כד 222, דב"ע נא/218-0 המל"ל - משה דרור פד"ע כד 545). .7הלכה היא, כפי שאומר בית הדין הארצי לעבודה: "מקום בו לא עלה בידי התובע להביא 'ראשית ראיה' שארע בעבודה אירוע שניתן לראותו כקשור סיבתית בכאבים בגב, הווה אומר אירוע חריג המסביר את בו הכאבים במועד זה ולא באחר - תידחה התביעה על אתר אף מבלי להיזקק לחוות דעת רפואית". (דב"ע מו/139-0 דני יצחק - המל"ל פד"ע יח 315). כב' השופט אדלר, בפס"ד איתן בן משה - המל"ל, דב"ע נב/111-0 אומר דברים היפים לעניננו: "לא כל כאב גב מהווה תאונה בעבודה ובמיוחד כשהפגיעה אינה גורמת אי-כושר והעדרות מידית מהעבודה". ובענין אגינסקי נ' המל"ל, דב"ע נג/200-0, נאמר: "יסוד בלעדיו חיוני לו תוכן 'תאונת עבודה', היא גרימת נזק למבוטח. מאידך, לא די בסימפטומים, לא די בכאבים, על מנת שיתקיים יסוד 'הפגיעה' בו מותנית תאונה כתאונת עבודה, אלא יש להראות כי האירועים בעבודת המבוטח הסבו לו נזק אורגני או פונקציונלי". .8בהוכחת האירוע יש ליחס משקל רב לאנמנזה, רישומי בית החולים, מתוך ידיעה, שהיא פרי נסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדוייקים (דב"ע מב/160-0 אבו ערב עלי נ. המל"ל פד"ע טו עמ' 281) שכן יש להניח כי אדם המאושפז בבית חולים ימסור את העבודות הנכונות על מנת לזכות בטיפול הנכון (דב"ע מט/23-0 המוסד לביטוח לאומי נ. שמעון הירשהורן פד"ע כ' עמ' 349). לא סביר בעיני הסברו של התובע מדוע לא מסר בביקור הראשון או בביקור השני אצל הרופא, על כי כאבי הגב באו לו כתולדה מהרמת הכבלים ביום .28.09.97התובע נזכר לקשור את כאבי הגב עם הרמת הכבלים ביום 28.09.97רק בביקור השלישי אצל הרופא שהיה ביום .17.10.97ענין זה אומר דרשני. .9התובע לא הביא לעדות את שני העובדים הנוספים שעבדו עימו ביום האירוע והיו יכולים לאשש את גירסתו. המנעות זו מהבאת העדים, פועלת לחובתו. "...כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה". ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני פד"י לה (1) 736, 760ועל הלכה זו ע"א 2273/90 לימה בע"מ - פרל רוזנברג פד"י מז (2) 605, .615 .9נוכח כל האמור, אני קובע כי לא הוכח כנדרש לצורך מינוי מומחה רפואי כי אירע לתובע אירוע בעבודתו שגרם לנזק בגבו. זאת בפרט בשים לב לכך שהתובע המשיך לעבוד כרגיל, לא מסר לרופא על כי כאבי הגב באו לו בעטיה של עבודתו, ולכך שהתובע לא הביא לעדות את העדים לאירוע. .10סוף דבר, התביעה נדחית. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גב