מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא ייצוג על ידי מתמחה משפטן בתביעות קטנות: בפניי בקשה מטעם מדינת ישראל להתיר לה להיות מיוצגת בבית המשפט לתביעות קטנות על ידי משפטן, ב"כ היועץ המשפטי לממשלה. עניינה של התביעה בטענות המשיב (התובע בתיק העיקרי) לפיהן במסגרת הבאתו לדיון בבית משפט השלום בירושלים, סוהרים מיחידת נחשון תקפו אותו וגרמו לו נזקים. בגין נזקים אלה תבע פיצוי בסך של 17,000 ₪. בטופס התביעה לידי המילים "שם הנתבע" ציין המשיב: "צוות נחשון". במסמך שצורף לטופס התביעה, ציין המשיב, כי התביעה מופנית כנגד שלושה לוחמים מיחידת נחשון: רם עמית (הנתבע 1), אביעד (קצין ביחידת נחשון - הנתבע מס' 2), ירמיהו משה (חובש ביחידת נחשון - הנתבע מס' 3). השאלה העומדת להכרעה האם המדינה רשאית להיות מיוצגת בבית משפט לתביעות קטנות על ידי משפטן, כאשר הוראת סעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984 (להלן: "החוק") קובעת כי: "ייצוג בעל דין בבית המשפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיישרמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לעניין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה". תמצית טיעוני המדינה עמדת המדינה, כי בהתאם לסעיף 4 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין, תשי"ח- 1958) הקובע כי: "בכל הליך שהמדינה צד לו תיוצג המדינה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו", יש להתיר לה הייצוג. לשיטתה, המדובר בהוראת חוק ספיציפית הגוברת על סעיף 63 לחוק בתי המשפט. המדינה נסמכת על סעיף 3 לחוק הפרשנות, תשמ"א- 1981 המגדיר מיהו נציג היועץ המשפטי לממשלה לפיו: "נציג היועץ המשפטי לממשלה" או "בא כוח היועץ המשפטי לממשלה" - פרקליט בפרקליטות המדינה על שלוחותיה או מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות נציגו או בא - כוחו;" . לשיטת המדינה חובתה להיות מיוצגת, ע"י נציג היועץ המשפטי לממשלה, והיא אינה יכולה לסטות מהוראה זו ולמעשה הוא "הגורם היחיד המוסמך להודיע לבית המשפט את עמדת המדינה בהליך משפטי, הינו נציג היועמ"ש, ואין בלתו" (סע' 9 לבקשה). הרציונאל העומד בבסיס הבקשה הוא כי המדינה איננה בעל דין "רגיל", היא אמורה לבחון את התמונה בכללותה ולייצג את האינטרס הציבורי, לפיכך מבקשת להתיר לה הייצוג בהתאם להוראת סעיף 3 לחוק הפרשנות, על ידי "מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות נציגו או בא-כוחו" ובמקרה דנן, ע"י משפטן. תמצית טיעוני המשיב המשיב מתנגד לבקשת המדינה וזאת מהטעם שאם יותר למדינה להיות מיוצגת ע"י משפטן, הוא יהיה בעמדה נחותה בדיון, שעה שהוא נעדר השכלה משפטית ואינו בקיא ברזי הדין. עוד נטען, כי התביעה הוגשה כנגד שלושה סוהרים ביחידת נחשון, באופן אישי, ולא כנגד מדינה ישראל, מי שהעסיקה אותם בזמנים הרלוונטים לתובענה. יחד עם זאת, המשיב הביע הסמכתו לכך שהמדינה תהיה מיוצגת ע"י משפטן, אולם התנה זאת בתנאי ש- "גם לי ימונה עורך דין". דיון בית משפט העליון בהתייחסו למטרת הקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות ציין כך: "על אף שהליכי דיון מהירים, זולים ובלתי פורמליים אינם תכליתו של מוסד התביעות הקטנות, יש לייחס חשיבות ראשונה במעלה, באשר בלעדיהם לא ניתן להגשים את התכלית לשמה נוצר מוסד זה, היא פתיחת שערי המשפט בפני האזרח הקטן" (רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ, ). עוד ציין בית המשפט העליון בעמדו על המאפייניים הייחודיים בבית משפט לתביעות קטנות וביניהם הוראת סעיף 63 לחוק וציין: "מטרתו של סעיף זה משתלבת עם המטרה הכללית של בתי המשפט לתביעות קטנות שהוזכרה לעיל: הסעיף מאפשר לאזרח מהשורה ולצרכן הקטן לפנות לבית המשפט ללא צורך בידע משפטי משפטי מוקדם וללא צורך בשכירת שירותיו של עורך דין אשר מייקרת מאוד את ההליך ויוצרת חסם בפני הפונים לבתי המשפט, בוודאי כאשר מדובר על תביעות בסכומי כסף קטנים. הסיפא של הסעיף מלמדת על החשיבות שראה המחוקק באיזון ובשוויון בין בעלי הדין, כך שאם בעל דין אחד מקבל היתר להיות מיוצג על-ידי ארגון מסוים, ירשה בית המשפט גם לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה בית המשפט. לסיכום ניתן ללמוד מהסעיף על החשיבות בשמירתם של שני עקרונות בבית המשפט לתביעות קטנות: עיקרון העדר ייצוג משפטי של בעלי הדין ועיקרון האיזון והשוויון בין בעלי הדין" [ראו רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ, (להלן: "עניין פרטוק") פסקה 8, ]. יודגש כי טרם ניתנה הלכה מחייבת, מבית מדרשו של בית משפט העליון, באשר להתרת ייצוג למדינה, התרת ייצוג לגופים גדולים על ידי מייצגים מקצועיים שאינם עורכי דין. אולם בית משפט העליון ציין בעניין פרטוק כי: "על בית משפט לתביעות קטנות להקפיד על הכלל לפיו לא יותר ייצוג על -ידי עורך דין של מי מהצדדים. התרת ייצוג זה פוגעת הן במטרתו של בית המשפט לייעל ולקצר את ההליכים המתנהלים בבית המשפט לתביעות קטנות, הן במטרתו לפשט את ההליכים עבור האזרח מן השורה והצרכן הקטן, והן בעיקרון השוויון ובשמירת האיזון בין המתדיינים" (שם פסקה 11). מכל מקום בית משפט העליון התווה מספר שיקולים שעל בית משפט לתביעות קטנות לשקול עת מונחת בפניו בקשה להתרת ייצוג על ידי עורך דין על ידי הצד שכנגד, במקרה בו הותר ייצוגו של אחד הצדדים, כאשר מדובר בבעלי דין "רגילים", וציין כך: "לשם כך עליו קודם כל להציג את הסוגיה בפני הצד שכנגד ולברר את רצונו ויכולתו לשכור עורך דין מטעמו. לאחר מכן עליו לערוך את האיזון בין השיקולים העומדים על הפרק לצורך מתן מענה פרטני בכל מקרה ומקרה. בין השיקולים של בית משפט לקחת בחשבון: רצונו ויכולתו של הצד הבלתי מיוצג לשכור עורך דין מטעמו; אופיו של הצד המיוצג- כך למשל אם מדובר בבעל דין שהוא עורך דין יש לבחון האם הוא עורך דין העוסק באותו תחום בו נידונה התביעה, האם הוא עורך דין פעיל וכו'; עניינה של התביעה, גובהה ומורכבותה המשפטית. באיזון בין כל אלה יחליט בית המשפט האם יש להתיר את ייצוגו של הצד שכנגד על מנת למנוע קיפוחו או האם ניתן להותירו ללא ייצוג משפטי, כאשר במקרה כזה על בית המשפט עצמו מוטל התפקיד של סיוע לבעלי הדין הלא מיוצג בהבנת הסוגיה המשפטית העומדת על הפרק וזאת על מנת ליצור איזון בין הצדדים" (שם פסקה 12). מן הכלל אל הפרט סבורני כי דין בקשת המדינה להידחות. המדינה בבקשתה לא הצביע על נימוק ולו בודד להצדקת ייצוגה על ידי משפטן. ראשית, טענת המדינה לעניין מעמדה המיוחד בבית המשפט לתביעות קטנות איננה במקומה. יש לזכור כי מטרת הקמתו של בית משפט לתביעות קטנות הייתה על מנת להקל עם אזרח מן השורה, המעוניין להגיש תביעתו בהליך קצר ומהיר ללא סרבול מיותר. אין מקום לקבל טענת המדינה כי יש להחיל עליה דין שונה. סבורני כי מעמדה של המדינה בבית משפט לתביעות קטנות הינה ככל בעל דין, קרי, אין מקום לאפשר לה להיות מיוצגת על ידי, עורך דין, מתמחה, משפטן, שאם לא כן, יוצא איפה כי למדינה יתרון בניהול ההליכים בבית משפט לתביעות קטנות. שנית, הפרשנות לה טוענת המדינה באשר לסעיף 4 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי, לפיה המדובר בהוראת חוק ספיצפית הגוברת על סעיף 63 לחוק אינה נראית בעיני. לטעמי, סעיף 4 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי מסדיר דין כללי באשר לשאלת ייצוג המדינה בערכאות השונות ובהליכים השונים, ואילו סעיף 63 לחוק הינו דין ספיציפי המסדיר את ייצוגם של בעלי דין בבית משפט לתביעות קטנות, שהינו בית משפט הנהנה ממעמד מיוחד. שלישית, סעיף 3 לחוק הפרשנות מציין מפורשות "מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות נציגו או בא - כוחו;". מסעיף 3 אני למדים כי אין הכרח כי נציג המדינה יהיה דווקא נציג עם ידע משפטי, מכאן שלמדינה יש את היכולת להיות מיוצגת, בבית המשפט לתביעות קטנות, גם על ידי נציג שאינו עו"ד או משפטן. רביעית, ייתכן והמדינה כלל איננה בעלת דין נכונה בתביעה זו. המדינה לא הגישה בקשה להצטרף לתובענה כבעלת דין נוספת. אומנם בטופס התביעה ציינן התובע את שמו של הנתבע בשם: "צוות נחשון" ואולם התובע הבהיר שהתביעה הוגשה רק כנגד שלושה לוחמים מיחידת נחשון, ולא כנגד המדינה. חמישית, מדובר בתביעה בגין אירוע קונקרטי שהתרחש ביום 9.7.2010 ולכן אין אין צורך שהמדינה תשקול לעמוק "אינטרסים ציבוריים שונים" ואין צורך, במקרה הקונקרטי, לבחון את האינטרס הציבורי הכולל, כנטען בסעך 10 לבקשה. סבורני שאין זה ראוי שהמדינה תטען לדין אחד לכל קהל המתדיינים ולדין אחר לעצמה. בענינינו, כאשר הצד שכנגד הביע התנגדותו לכך שהמדינה תיוצג על ידי משפטן, וציין כי אין ביכולתו לשכור עורך דין מטעמו, אלא אם כן בית המשפט ימנה לו עורך דין, ומשאין בנמצא מתווה לבית משפט זה למינוי עורך דין, יש ליתן לכך משקל של ממש. אשר על כן, מכל המקובץ החלטתי לדחות בקשת המדינה להיות מיוצגת בבית משפט לתביעות קטנות על ידי משפטן. הנתבעים בתביעה רשאים להיות מיוצגים על ידי נציג שיוסמך לכך, על ידי היועץ המשפט לממשלה או בא כוחו, כפי שמורה סעיף 4 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי, ובלבד שלא יהיה, עו"ד, מתמחה, או משפטן. הנתבעים 1 עד 3 [רם עמית, אביעד וירמיהו משה] יתייצבו לדיון באופן אישי. המזכירות תשלח עותק ההחלטה לתובע, למדינה ולשלושת הנתבעים בתבענה: רם עמית (הנתבע 1), אביעד (קצין ביחידת נחשון - הנתבע מס' 2) וירמיהו משה (חובש ביחידת נחשון - הנתבע מס' 3). המשלוח לנתבעים יעשה באמצעות משלוח עותק ההחלטה ליועצת המשפטית של שירות בתי הסוהר. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 200 ₪. תביעות קטנותהתמחות (במשפטים)ייצוג