ההלכה היא כי קירבה משפחתית כשלעצמה אינה מונעת היווצרות יחסי עובד מעביד, ואולם יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו בין קרובי המשפחה, תוך שימת לב לסימני היכר שונים (דב"ע נ"ג/78-0 פייגלשטוק-המל"ל, פד"ע כו', עמ' 283בעמ' 286). שעה שבאים לבחון את קיומם של יחסי עובד ומעביד בכלל, לרבות בנושא זכאות מכח חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב] תשכ"ח- 1968יש ליתן את הדעת למכלול הגורמים והעובדות, ובמסגרת זו יש ליחס משקל רב לכוונת הצדדים, היינו לכוונתם להתקשרות בדין. על כוונה זו יש ללמוד מביטויים חיצוניים ואחד הביטויים לכך הינו התמורה. "עובד" - מוגדר בסעיף 1לחוק הביטוח הלאומי - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעלבאופן סדיר ובעבודה, שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד. יש לפרש את חוק הביטוח הלאומי פירוש תכליתי; תכליתו של המחוקק בהגדירו "עובד" כפי שהגדירו, היה להקנות את המעמד של עובד למי שהינו, הלכה למעשה, חלק של כח אדם במפעל, אך בשל קירבתו המשפחתית עם בעל המפעל, לא נוצר ביניהם יחס חוזי של חובות וזכויות הדדיות (פסה"ד הנ"ל שרה כץ, שם בעמ' 36, פיסקה 9). המילה "מפעל" שגורה ונפוצה בשפת יום-יום... ה"מפעל" נזכר במספר רב של חוקים. כל אימת שמזכירים את המושג "מפעל" מובא מושג זה במשמעות של יחידה כלכלית העוסקת בייצור, מסחר, הפקה, מחקר, מתן שירותים וכד', ומהותו אינה מושפעת מהיקפו (פסה"ד בעניין שרה כץ, שם בעמ' 36, פיסקה 10).יחסי עובד מעביד