מהי יחידת מיקוח נפרדת ? בית הדין הארצי הביע עמדתו הברורה ולפיה הכלל הוא כי יחידת מיקוח מפעלית אחת, מועדפת על פני יחידות מיקוח אחדות בתוך מפעל אחד. כך נאמר בדב"ע 5-2 ההסתדרות הכללית נ' אגודת העובדים הבכירים פד"ע י"ד 367 : "... המטרה תסוכל אם יתאפשר לכל קבוצת עובדים, בין שהם מדורגים בדרגה מסוימת, בין שהם ממלאים תפקיד מסוים כגון עובדי "דואר יוצא" להבדיל מעובדי "דאר נכנס", בין שהם מהווים מבחינה מנהלית יחידה מסוימת כגון שיווק, תכנון, קידום מכירות, פיקוח איכות או החזרת ציוד, לראות בעצמו "סוג עובדים" להתארגן ולטעון למעמד נפרד לשם משא ומתן קיבוצי ועריכת הסכם קיבוצי ". וכן : " נקודת המוצא שנקבעה בפסיקה, היא העדפת יחידת המיקוח התעשייתית-מפעלית (industrial union) על פני יחידת המיקוח המקצועית (professional union or craft union). (דב"ע לה/5-1 מרקוביץ - הסתדרות ועובדי קופת חולים, פד"ע ו' 197, 209, 211)". בעס"ק 23/10 אקרשטיין תעשיות בע"מ נגד כח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי ואח', מיום 24.3.10 (להלן - עניין אקרשטיין) נאמר על ידי בית הדין הארצי לעבודה כך: "הפסיקה הכירה רק במקרים חריגים ונדירים ביחידות מיקוח המבוססות על שיוך מקצועי. זאת, במקרים בהם נמצא שקיים "אינטרס מיוחד" ונסיבות מיוחדות המצדיקות "הפרדה" של מגזר עובדים מכלל עובדי המפעל או הענף, כפי שאירע בפרשת עובדי סגל המחקר במערכת הביטחון. בפסק דין ארגון סגל המחקר במערכת הביטחון נקבעו קריטריונים להכרה ביחידת המיקוח ה"מקצועית", והם בין היתר אלה: האם עובדי הקבוצה הם בעלי מקצוע אחד או בעלי מקצועות שונים; האם ניתן להגדיר את עובדי הקבוצה כ"סוג עובדים" אחד; האם לקבוצה יש "אינטרס מיוחד"; חופש ההתארגנות של העובדים וזכות הקניין של המעסיק על העסק". 11. בעניין אקרשטיין עלתה בנוסף שאלה הנוגעת גם לעובדות בבקשה דנן, היינו מה הדין כאשר לחברה אחת או למעסיק אחד יש יותר ממפעל אחד או אתר אחד במקומות שונים בארץ. האם תשתרע יחידת המיקוח על כלל מפעלי החברה, סניפיה או אתריה, על חלק מהם, או שכל אתר ואתר יהווה יחידת מיקוח בפני עצמה ? בניסיון להשיב לשאלה זו קבע בית הדין הארצי מספר קווים מנחים להכרעה בסוגיה: "ככלל, יקבעו גבולותיה של יחידת המיקוח על יסוד מכלול מאפייני העסקתה של קבוצת העובדים או "היחידה" העותרת להכרה כיחידת מיקוח נפרדת. מנקודת מבטם של העובדים ישקלו "האינטרסים המשותפים" של העובדים המבקשים הכרה כיחידה נפרדת - community of interests - אינטרס קהילתי משותף. דמיון האינטרסים או שיתוף האינטרסים ייבחן במגוון עניינים כמו: האם יש לעובדים הכלולים ביחידת המיקוח סביבת עבודה דומה (Work environment), תנאי עבודה דומים (מסלולי קידום, שעות עבודה, שיטת פנסיה וכד'), סוג עיסוק (כגון עובדי ייצור), רקע דומה של הכשרה מקצועית, קירבה גיאוגראפית, אתר עבודה, היותם חלק משרשרת ייצור או מערך עבודה, היסטוריה של משא ומתן, וכד'. במקרים רבים, יענה מבחן "האינטרסים המשותפים" גם על צרכיו של המעסיק, באופן שינהל משא ומתן עם קבוצת עובדים בעלי מאפיינים דומים. מנקודת מבטו של המעסיק יינתן משקל מרכזי לפרמטר "הארגוני-ניהולי". במסגרת זו יש לשאוף, עד כמה שהדבר ניתן, להתאמה בין יחידת המיקוח לבין המבנה הניהולי והארגוני של המעסיק. זאת, מתוך מגמה שחטיבה ארגונית-ניהולית אחת לא תפוצל למספר יחידות מיקוח. ככל שיוכח, כי כלל סניפיו של המעסיק נמצאים תחת מטה ניהולי וארגוני משותף, יהווה הדבר שיקול להגדרת המעסיק - על כלל אתריו - כיחידת מיקוח אחת. ככלל יש, איפוא, לחתור ל"הסכם קיבוצי אחד לחטיבה ארגונית אחת". "השיתוף" הניהולי בין היחידות או האתרים השונים של המעסיק, ייבחן בפרמטרים דוגמת ניהול תקציבי, ניהול משאבי אנוש, ניהול לוגיסטי, מערכות מידע, מחשוב, שיווק ומכירות, וכל כיוצא באלה. מבחן זה, משרת אף הוא במקרים רבים גם את האינטרסים של כלל עובדי המפעל. פרמטרים אלה לקביעת יחידת המיקוח ישקלו בכל עניין ועניין בפריזמה של ההקשר התעשייתי והמיוחד בכל ענף או עסק. כללם של דברים: תיחום יחידת המיקוח יקבע על יסוד מכלול מאפייני העסקתה של קבוצת העובדים או "היחידה" העותרת להכרה כיחידת מיקוח נפרדת. במסגרת זו ישקלו "האינטרסים המשותפים" של העובדים העותרים להכרה כיחידת מיקוח, וינתן משקל מרכזי לפרמטר "הארגוני-ניהולי" של המעסיק". על קביעות אלו חזר בית הדין הארצי בס"ק (ארצי) 21/10 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, מיום 2.5.10. ארגון עובדיםיחידת מיקוחהסכם קיבוצי