מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא טענת ריבית בנקאית מופרזת: בנק לאומי לישראל בע"מ הגיש ב- 31.1.84תובענה כספית, בסדר דין מקוצר, כנגד לקוחותיו. בתובענה זו נתבקש חיוב הנתבעים בתשלום הסך של 677,673, 6שקלים וכן ריבית של % 196לשנה על הסך של 736,747, 5שקלים - "לסכומים אלה תצורף ריבית בשיעור האמור שתתרבה כל 3חודשים ותצטרף לקרן בסוף כל רבע שנת לוח... החל מה-31.3.84, ותשא אף היא ריבית בשיעור האמור". (עמ' 3לכתב-התביעה). הואיל ושיעורי הריבית הבנקאית משתנים מדי פעם, עותר הבנק לחייב הנתבעים לפי השיעור שיהא נהוג במועד הפרעון בפועל, ותצהיר של פקיד הבנק יהווה ראיה מכרעת בכל הנוגע למועד וגובה השינוי. ב- 4.11.85תוקן כתב-התביעה בנושא חישוב הריבית. צבירת הריבית תתווסף מדי חודש, בתום כל חודש קלנדרי, במקום כל רבעון שנה. תיקון זה מגדיל את חובם של הנתבעים בסכום שטרם חושב (המרצה 7292/85). ב- 17..85ניתן פסק-דין עפ"י התובענה, בהעדר הגנה (תקנה 206לתקנות סדה"א, התשמ"ד- 1984[12]). פסק-הדין בוטל מחובת הצדק ב- .23.6.85מתן הרשות להתגונן בתובענה לא הוכרע בעת הדיון בביטול פסק-הדין, על-מנת לאפשר לנתבעים, שהם המבקשים בבקשה זו, להשלים טענות ההגנה ולפרטן כנדרש. דנה אנכי עתה בעתירה למתן הרשות להתגונן כשבפני שני תצהירים של המבקש: מיום 26.3.85ומה- .4.9.85טענות ההגנה העולות מתצהירים אלה, בקליפת אגוז: .1הבנק התרשל בגביית שיק, שהופקד אצלו ב-13.4.83, בערך דולרי של כ-600, 11דולר, שלא נגבה עד עצם היום הזה. .2הבנק הפר הוראות בע"פ ובכתב להימנע מהעברת כספים מחשבון המבקשים לתכניות חסכון, שנפתחו בהמלצתו. .3הבנק סרב למכור יתרות מט"ח (הלוואה בפרנקים צרפתיים), במועד שנתבקש. מחדלים אלה גרמו ליתרת חובה בחשבונות המבקשים. .4גובה הריבית המקובלת בבנק ושיטת חישובה הגדילו את חוב המבקשים ב"שיעורים עצומים", וכבר במרץ 1985חוייבו המבקשים לשלם סך השווה לכ-000, 150דולר בגין חוב נומינלי של כ-000, 50דולר (סעיף 12לתצהיר מה-26.3.85). בכך מייחסים המבקשים לבנק חוסר תום-לב והתנהגות בלתי-מקובלת בעשיית שימוש בזכויותיו החוזיות (סעיף 39לחוק החוזים [חלק כללי] תשל"ג- 1973[13]). הבנק מתנגד למתן הרשות להתגונן מכל וכל. לחילופין עותר הוא לסייג מתן הרשות לחשבון מסויים בלבד (ראה פרטיכל בעמ' 9), ולחילופי חילופין עותר הוא להתנות על מתן הרשות בהפקדת כספים כדי גובה החוב (תקנה 210לתקנות סדה"א, התשמ"ד- 1984[12]). .1השיק על סך 000, 475שקלים בשלב זה עומד האמור בתצהיר המבקש בנושא השיק ועלי להתעלם מגירסת הבנק לגבי האירועים הנוגעים לצעדים שנעשו לגבייתו או להעברת החזקה בו לידי המבקשים. הנה כי כן יש מקום להרשות הטענה, בין אם כטענת קיזוז סכום קצוב (סעיף 53לחוק החוזים [13] וכן ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ וערעור שכנגד [1]), ובין אם כטענת התחשבנות. .2תכניות החסכון וחשבון המט"ח לטענת הבנק לא ישמע המבקש בטענה זו הסותרת תניות חוזיות שקיבלו על עצמם המבקשים במסמכים מש/1, מש/2, ו-מש/ .3עיון במסמכים אלה מלמד כי הבנק רשאי להעביר כספים, לפי שיקול דעתו, בחשבונות השונים של המבקשים, ולשם כך ניתנת לו זכות קיזוז בכספי החשבונות השונים. אין המבקשים עוררים על תניות אלה. טענתם הינה כי מסרו הוראות לבנק הן בנוגע לתכניות החסכון והן בנוגע לחשבון המט"ח (ההלוואה בפרנקים צרפתיים) והבנק לא כיבד הוראות אלה. חתימת המבקשים על מש/ 1עד 3אינה מפקיעה לכאורה את זכותם להורות לבנק כיצד לפעול בחשבונותיהם, ובמיוחד כל עוד לא נדרשו לסלק לבנק סכום כלשהו מהסכומים המובטחים. מכאן כי יש מקום ליתן למבקשים להתגונן בנושא תכניות החסכון. אשר לטרוניה שמעלה הבנק בדבר העדר פירוש טענה זאת, אין היא מתקבלת. חישובי המבקשים פורטו היטב בתצהיר המשלים על צרופותיו. מאידך לא תתקבל הטענה בנושא ההלוואה במט"ח מהעדר פירוט. הדרישה לסגירת חשבון ההלוואה נעדרת תאריך ולא הומצאה לבנק בכתב, להבדיל מההוראות הנוגעות לתכניות החסכון. על-כן לא ישמעו בכל הנוגע לחשבון ההלוואה במט"ח. .3הריבית הריבית מייצגת את דמי השימוש בכספים שמעמיד הבנק לרשות הלקוח. Chandlerבספרו [18] the economics of money and bankingבעמ' 24: Or) thus, it is often said that the creation of credit" involves the exchange of present goods or purchasing( debt Power against future goods or purchasing power, interest . Being paid by the borrower for the privilege of having the"goods or purchasing power sooner (ראה ע"א 741/79 כלנית השרון השקעות ובניו בע"מ ואח' נ' ר' הורביץ ואח' [2], ומראי המקום שם). בע"א 104/83 יוניסול ס.ת. נ' מנהל מס שבח מקרקעין [3], אומר כב' הנשיא שמגר: "אך הריבית אינה קנס ואיננה עונש... היא תשלום המתחייב עקב השארתו של הכסף בידי הצד החייב תשלום ועקב העדרו מקופתו של מי שזכאי לתשלום... וכך הדבר על אחת כמה וכמה בתקופת אינפלציה, בה נשחק ערך הכסף". לטענת המשיב דין גובה הריבית הבנקאית כ"דין חיקוק" (ראה סיכומי המשיב בעמ' 8סיפא לפרטיכל). עמדה זו שואב הוא מפרשת גבאי (ע"א 462/78 [4]). כאן דחה כבוד השופט ע' זמיר עתירת בנק לאומי לחייב לקוח, שלא התגונן, בתשלום ריבית עתידית, לפי שיעורים שיונהגו בבנק מדי פעם. נימוקיו של בית-המשפט קמא, כפי שנסקרו בקצרה ע"י ערכאת הערעור, עוגנו, בין היתר, בסעיף 39לחוק החוזים (כללי) [13], המטיל חובה לקיום חיוב הנובע מחוזה בדרך מקובלת ובתום-לב. בית-המשפט הצביע על שיעור הריבית הגבוה, שעמד באותה עת על % 44.5לשנה, המדובר בשנת 1979(עתה % 196לשנה), והעלה חשש שבהפקרת הנתבע לריבית העלולה לעלות על שיעור זה יהא משום שימוש בלתי-הוגן בזכויות הבנק המוקנות לו בחוזה עם הלקוח. כבוד השופט אשר דחה נימוק זה על הסף, מהטעם: "המשיב לא התגונן בפני תביעת הבנק ובמקרה כזה אין על בית-המשפט לשים עצמו אפוטרופוס לצד שאינו מתגונן למרות שהוזמן לכך ולעורר מיוזמתו טענות הגנה אפשריות". (שם בעמ' 110). הנה כי כן אין מקום להשען על פרשת גבאי [4] במקרה שבפנינו, שבו מתגונן הנתבע בטענה זו. למקרא ההערות שהוסיף כבוד השופט אשר לעיצומה של הסוגיה, גובר בלבי החשש כי היה מקום לדאגה שהעלה כבוד השופט זמיר בהחלטתו. קשה להתעלם מהביקורת על תנאי האשראי הנוהגים בבנקים והדרישה העולה מחוגים רבים להקטנת גובה הריבית. סעיף 6לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א- 1961[14] מעניק קדימות לריבית המוסכמת על הריבית עפ"י חיקוק. בחוזים לקבלת אשראי, שעליהם חותמים לקוחות הבנק, מחייב שיעור הריבית הנוהג בבנק מדי פעם. אמנם מצויים הבנקים בפיקוח בנק ישראל (סעיף 56(א) לחוק בנק ישראל, תשי"ד 1954[15]). אך לשיעור הריבית הנוהג במשק אין תקרה (בג"צ 548/85 ד"ר יוסף דלין נ' נגיד בנק ישראל ואח’, מיום 25.11.85, טרם פורסם [5]). יצויין כי באחרונה אישר שר האוצר צבירת ריבית בתקופות פחותות מ 3חודשים, דבר שאינו מקובל עקרונית על המחוקק (סעיף 5לחוק הריבית, תשי"ז- 1957[16]). ב- german civil code(.b.g.b), חלק שני, הדן בנושא החיובים מצויות הוראות מפורשות בנושא הריבית. סעיף 246קובע את גובה הריבית ואילו סעיף 247מעניק זכות ביטול החוזה בשל חיוב בריבית גבוהה מהמותר, ואוסר להתנות על הזכות: .(Right of notice in case of a high interest rate)" If a higher rate of interest than six per cent anium is(1) agreed upon, the debtor may, after the expiration of six Notice being required. The right to terminate may not be months, give notice of payment of the principal, six month's ."excluded or limited by contract .the german civil code, translated by i.s. forrester, s.l)) .([19] . 41, P 1975, h.m. hgen& goren המלומד j. Von staudingerבחיבורו: b.g.b., kommentar zum ([20] auflage12) burgerlichen gesterbuchמצביע על מטרתה העיקרית של הוראה זו להגן על החייב במקרים חריגים באמצעות הזכות להודיע על ביטול ההתקשרות (C 247) הכוללת חוזי הלוואה בנקאיים ומשכנתאות (ראה שם aa(A 48). סבורה אנכי כי אצלנו יש לחפש בתחום הסעיפים 3לחוק התרופות [17] ו- 39לחוק החוזים [13] את תרופתו של בעל-דין המתקשר בחוזה לקבלת אשראי, לתקופה ממושכת, תמורת ריבית הנקבעת מדי פעם ע"י הצד שכנגד והמגיעה לשיעורים בלתי-סבירים. במסגרתו של סעיף 39, המהווה עקרון יסוד בשיטתנו, ניתן לעשות צדק במקרים החריגים, המצדיקים, עפ"י מבחן אובייקטיבי, התערבות באומד דעתם של בעלי-הדין. הוא הדין כשההתערבות נדרשת למניעת התעשרות שלא כדין של בנקים על חשבון לקוחותיהם. המלומד k.s. fosennבספרו [21] law and inflationסוקר את השימוש בעקרון זה, כפי שנוסח בסעיף 242ל- german civil code; בתקופת האנפלציה הקשה שפקדה את גרמניה בשנות ה-20: It expresses an ethical notion of mutural confidence and" in the german civil code, it has served the interdependence of the parties. As one of the celebrated"general provisions" . As a positivistic mandate for the courts to do what is"ethical under the circumstances בארה"ב מוסדר גובה הריבית במדינות רבות בחיקוק וביהמ"ש נזקק בנסיבות מיוחדות לשיקולים של הגינות ויושר (ראה american [22] jurisprudece). ערה אנכי לעקרון המקודש של כיבוד חוזים אולם המחוקק ראה לנכון להרשות התערבות במקרים שבהם יעמוד קיום החוזה כלשונו בסתירה בולטת לעקרונות ההגינות ותום-הלב - treu und glauben(י' זוסמן, "תום-הלב בדיני חוזים - הזיקה לדין הגרמני", [24]); לדוגמא סעיף 15(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1971[17] המקנה שיקול דעת לבית-המשפט להפחית שיעורם של פיצויים מוסכמים בחוזה. נקבע כי יש לעשות שימוש בסעיף זה במשורה (ע"א 300/77 רוזנר ואח' נ' בניני ט.ל.מ. חברה לבנין ופיתוח בע"מ [6]), ויש להעמיד לו תשתית עובדתית מפורטת (ע"א 630/84 בוקובזה נ' רוזוליו [7]). העדרן של עובדות הצריכות לטענה זו תביא לידי דחייתה על סף. הוא הדין מקל וחומר, לדעתי, בעתירה להתערבות בית-המשפט בשיעור הריבית המוסכם, מה עוד שדנים אנו בתובענה בסדר דין מקוצר הדורשת מידת פירוט גבוהה ממבקש הרשות להתגונן (תקנה 205[12] ו-ע"א 186/77 סוכנויות (השכרת רכב) בע"מ ואח' נ' מימי טרבלוס ואח' [8]). טענות המבקשים כנגד הריבית הבנקאית המופרזת בחשבונותיהם לוקות בהעדר פירוט חשבוני, למרות שניתן היה לעמוד בו על נקלה. איני רואה קושי בהבאת כל פרטי המגיע בגין ריבית עפ"י פסק-הדין מיום שניתן ועד ליום הגשת התצהיר המשלים. כל שנאמר בנושא זה מצוי בתצהיר מה- .26.3.85סעיף 12(א): "המשיב חייב אותנו בריביות בשיעורים עצומים, בחישובים של ריבית דריבית, ובהתאם לתיקי ההוצאה לפועל, שנפתחו נגד המבקשים, עומד חובנו על הסך השווה לכ-000, 150דולר". (ב) לפי חישוב המשיב, שאנו חולקים בכל מכל, חובנו הנומינלי הוא כ-000, 50דולר, כשליש בלבד בערכים דולריים מהסכום הנתבע בהוצאה לפועל". דברים אלה נעדרים כל כיסוי אריתמטי, הנדרש עפ"י התקנה 205: "בקשתו של נתבע בדבר מתן רשות להתגונן, תהא נתמכת בתצהיר שיפרש אם הוא מתכוון לטעון נגד תביעת התובע כולה או נגד חלק ממנה בלבד, ואם נגד חלק - איזה הוא". (ראה ע"א 230/83 לאור ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ [9]). המבקשים אינם מציעים ריבית הוגנת מקובלת עליהם בנסיבות המקרה (ע"א 385/59 החברה הארץ ישראלית כותנה בע"מ ואח' נ' שאול רחמני [10]). משום כל אלה לא ישמעו בטענת הריבית ב"שיעורים עצומים". בסיכום: ניתנת למבקשים רשות להתגונן בטענות 1ו-2, בלבד. על היתרה ינתן פסק-דין. המבקשים יפתחו בהבאת הראיות. נותר לדון בעתירה להתנות על מתן הרשות. איני מוצאת מקום להפעלת תקנה 210לתקנות סדה"א, התשמ"ד- 1984[12] בנסיבות המקרה (ע"א 659/84 עכביש שיווק (1976) בע"מ ואח' נ' תריסול בע"מ [11]). אין צו להוצאות.בנקריבית