מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא חזרה מהסכמה שנרשמה בפרוטוקול: בענין : בקשה לביטול החלטה מיום 27.9.11 1. לפני בקשת המבקשת מיום 2.10.11 לבטל את החלטתי מיום 27.9.11 לפיה ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים בדבר הותרת העיקולים על כנם ודחיה מוסכמת של בקשת הרשות להתגונן של המבקשת ללא צו להוצאות. עוד נקבע באותה החלטה מוסכמת כי ב"כ המשיב יגיש פסיקתא לחתימתי בהתאם לאמור בכתב התביעה אך הפסיקתא לא תוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ לפני 13.11.11 כדי לאפשר לצדדים להגיע להסדר מוסכם בדבר אופן תשלום החוב הקבוע בפסק הדין. ההחלטה ניתנה בגמר שלב הסיכומים בעקבות פנייה של ב"כ המשיב למבקשת. עוד יודגש כי הבקשה הוגשה בטרם הגיש ב"כ המשיב פסיקתא וממילא בטרם נחתמה פסיקתא. 2. החלטה זו ניתנת לאחר עיון בפרוטוקול הדיון , בבקשה , בתגובת המשיב ובתשובת המבקשת לתגובת המשיב. 3. המבקשת טוענת כי לא הבינה את דברי בית המשפט כפי שהוכתבו בשמה לפרוטוקול ואת ההחלטה שניתנה על בסיס דברים אלה. רק לאחר שיצאה מבית המשפט והוסבר לה תוכן הדברים חשכו עיניה שכן התברר לה כי חלף הסכמתה להסדר כולל במסגרתו יסוג המשיב מחלק ניכר מתביעתו , נרשמה מפיה הסכמה למתן פסק הדין על מלוא סכום התביעה. עוד טוענת המבקשת כי ביקשה שהות כדי להתייעץ עם עו"ד טרם מתן תשובתה להצעת ב"כ המשיב אך בקשתה נדחתה. המבקשת מדגישה כי המשיב לא יפגע מקבלת בקשתה. 4. המשיב טוען כי בית המשפט אינו מוסמך לבטל את החלטתו , שכן שני המסלולים האפשריים היחידים לשינוי ההחלטה המוסכמת הינם הגשת ערעור או הגשת תביעה לביטול פסק הדין המוסכם. עוד נטען כי פסק דין סופי שניתן בהסכמה אין לפתחו אלא במקרים נדירים כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות היוצר בעליל מצב של אי צדק. המשיב טוען כי תנאים אלה לא התקיימו במקרה שלפנינו שכן בית המשפט כבר הביע עמדה לפיה אין למבקשת כל הגנה אפשרית מפני התביעה וזאת לאחר שכל טענות ההגנה שהעלתה המבקשת קרסו בחקירתה הנגדית. ב"כ המשיב מדגיש את ההסברים שניתנו למבקשת על ידי בית המשפט ואת הסיוע המשפטי שהיא מקבלת כפי שעולה מהאופן בו נוסחו הבקשות שהוגשו על ידה. עוד מפנה ב"כ המשיב לפסיקה לפיה בהעדר טעם מיוחד לא תתקבלנה טענות כנגד פסק דין המעניק תוקף לפשרה שניתן מתוך הבנת הצדדים את ויתוריהם ובהסכמתם. ב"כ המשיב מכחיש מכל וכל את טענת המבקשת לפיה ביקשה להיוועץ בעו"ד טרם מתן הסכמתה וסורבה. ב"כ המשיב מדגיש כי אין כל ביטוי לבקשה שכזו בפרוטוקול. עוד מודגש כי כל עיכוב בביצוע פסק הדין יגרום למשיב נזק לאור עדותה של המבקשת ממנה עולה כי העבירה רכב מסוג מרצדס לדודה בשל חובותיה הרבים. 5. במענה לתגובת המשיב טוענת המבקשת כי הפסיקה והספרות המשפטית הכירו בכוחו של בית המשפט לעיין מחדש ולבטל החלטה ופסק דין הלוקים בפגם או טעות , כפי שמאשר גם המשיב בס' 11 לתגובתו. המבקשת טוענת כי ההסכמה שאישר בית המשפט אינה מהווה פשרה צודקת שכן במסגרתה היא מוכרת את חייה בהסכמתה לפסק דין ע"ס 174,000 ₪ בנזיד עדשים בדמות אי פסיקת הוצאות ( כך במקור - נ.ז.). המבקשת מדגישה כי למרות שסיימה כיתת אולפן בבית הספר לאו בק עם בגרות מלאה , העברית שרכשה הינה ברמה המאפשרת לעבוד כקופאית אך אינה מאפשרת להבין את השפה המשפטית הנהוגה בבית המשפט. לגבי רכב המרצדס מצהירה המבקשת כי מכרה את הרכב לדוד שלה והפקידה את כספי התמורה בחשבונה אצל המשיב. 6. השאלה הראשונה בה יש להכריע היא האם מדובר בבקשה לביטול החלטה או שמא בבקשה לביטול פסק דין. למעשה מדובר בהחלטה הדוחה בקשת רשות להתגונן. החלטה שכזו היא החלטה אחרת של רשם שהערעור עליה הינו לבית משפט השלום. רק לאחר חתימת הפסיקתא קיים פסק דין שהערעור עליו הינו לבית המשפט המחוזי. כיוון שפסק הדין טרם ניתן מדובר בבקשה לביטול החלטה. יחד עם זאת , אין מחלוקת כי לא מדובר בהחלטת ביניים אלא בהחלטה סופית שנועדה לשקף את הסכמת הצדדים ולשמש בסיס לפסיקתא שאמורה היתה לביות מוגשת בסמוך לאחר מתן ההחלטה. 7. חרף מסקנתי כי מדובר בהחלטה ולא בפסק דין , אני סבור כי הרציונל שבבסיס הפסיקה הדנה בביטול פסק דין מוסכם חל גם במקרה דנן , אם כי ספק אם הוא חל במלוא עוצמתו. פסק דין שניתן בהסכמה ניתן לתקיפה בשתי דרכים. אם התקיפה מתייחסת לפגמים בהסכם עצמו ,כגון אם נטען כי ההסכמה שבבסיס פסק הדין מקורה בטעות , יש להגיש תביעה עצמאית לבית המשפט שנתן את פסק הדין. אם התקיפה מתייחסת להליך השיפוטי של אישור פסק הדין, דוגמת פגם בהליכי המשפט , יש להגיש ערעור. אורי גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה שביעית , ע' 273. 8. במקרה שלפני , נראה כי המבקשת מעלה טענות משני הסוגים. הטענה בדבר טעות בהבנת הצעת ב"כ המשיב היא טענה כנגד ההסכמה שבבסיס פסק הדין. הטענה בדבר סירובו של בית המשפט לאפשר לה להתייעץ עם עורך דין טרם מתן תשובה להצעת המשיב היא למעשה טענה לפגם בהליך המשפטי שקדם למתן פסק הדין. 9. הפסיקה הכירה בקיומם של חריגים לכלל שפורט בס' 7 של החלטתי זו. חריג אחד הינו האמור ברע"א 2919/01 אושרוביץ נ' ליפה פ"ד נה (5) 592 בכל הנוגע לאותם מקרים נדירים בהם חל שינוי מהותי בנסיבות היוצר בעליל מצב של אי צדק המצדיק לפתוח פסק דין שניתן בהסכמה והוסכם כי יסיים את המחלוקת בין הצדדים. חריג אחר הינו האמור בבש"א (מחוזי חיפה ) 1921/99 לידאווי נ' הפניקס, שם בוטלה הסכמה דיונית למתן פסק דין מנומק לפי ס' 79א , לאחר שבית המשפט איפשר לב"כ אחד הצדדים לחזור בו מהסכמתו , לאחר שהסביר כי טעה בשיקול דעתו עת הסכים למתן פסק דין על דרך הפשרה , תוך הדגשת העובדה כי ההליך עודנו תלוי ועומד. 10. לטעמי החריג השני אינו חל במקרה דנן במלוא עוצמתו. במקרה שלפנינו הסכמת הצדדים אמורה היתה לסיים את ההליך כולו. יחד עם זאת , יש ליתן משקל מסויים לעובדה כי המבקשת הגישה את הבקשה סמוך לאחר גמר הדיון ובטרם נחתמה פסיקתא המסיימת את ההליך. 11. לטעמי החריג הראשון חל במקרה שלפנינו מהטעמים שיפורטו להלן. כאשר נתתי תוקף של החלטה להסכמת הצדדים סברתי כי המבקשת מבינה את הצעת ב"כ המשיב ומסכימה לה , אם כי לא בלב שלם , לאור עמדת בית המשפט , כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול , כי בקשת הרשות להתגונן צפוייה להדחות. כאשר קראתי לראשונה את הבקשה שלפני הנטייה הראשונית היתה לקבל את הבקשה משום שדחייה מוסכמת של בקשת רשות להתגונן אינה צודקת ללא הסכמה מלאה של הנתבעת לתוכן ההחלטה. גם טעמי יעילות הורו על קבלת הבקשה , שכן בעקבות קבלת הבקשה יכול הייתי להתפנות על אתר לכתיבת החלטה מנומקת בבקשת הרשות להתגונן ובבקשה לביטול העיקולים. לטעמי טעמי צדק אלה לא איבדו מכוחם גם כעת בחלוף כחודש ממועד הדיון ולאחר עיון בטיעוני הצדדים ובאסמכתאות המשפטיות. גם כיום ביטול ההחלטה המוסכמת על בסיס טעותה הנטענת של המבקשת יסיר כל ספק לגבי טיב ההסכמה שבבסיס ההחלטה ויאפשר לשני הצדדים להתמודד עם ההחלטה המנומקת בהתאם לדין. לטעמי טענת המבקשת לפיה ההסכמה שנרשמה מפיה לא שיקפה את הסכמתה האמיתית מהווה שינוי נסיבות מהותי היוצר מנקודת מבטה שלה אי צדק משווע. עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי המבקשת היתה משוכנעת לכל אורך ההליך בדבר צדקת טענותיה. עיון בשני התצהירים שהגישה מלמד כי אין לשלול את האפשרות שההסכמה כפי שנרשמה מפיה לא שיקפה באופן מלא את רצונה וזאת על רקע היותה בלתי מיוצגת בדיון והעובדה כי השפה העברית אינה שגורה בפיה ברמה של שפם אם , כפי שאפשר להתרשם מסיכומי הטענות מטעמה במהלך הדיון. 12. לטעמי כאשר בעל דין לא מיוצג מבקש לחזור בו מהסכמה שנרשמה מפיו בפרוטוקול הדיון סמוך לאחר מועד הדיון , תוך מתן הסבר מניח את הדעת לטעותו בהבנת ההצעה , יש לשקול לאפשר לו לעשות כן מבלי לחייבו להגיש תביעה עצמאית לביטול ההחלטה שאישרה את ההסכמה. תמיכה למסקנתי זו מצאתי בדברי כב' השופט רובינשטיין וכב' השופטת נאור בע"א 9344/04 אנגל נ' עידן מערכות כבלים ישראל בע"מ. באותו ענין הודגש היתרון שיש למותב שאישר את ההסכמה על פני כל מותב אחר בבחינת הבקשה לבטל את ההסכמה שביסוד ההחלטה. צודק ב"כ המשיב בטענתו כי פסק הדין הנ"ל עסק בשאלה האם על בית המשפט העליון לשלוח את מבקש ביטול ההסכמה שהושגה בבית המשפט העליון כערכאת ערעור להגיש תביעה לביטול ההסכמה לבית המשפט המחוזי. יחד עם זאת , אני סבור כי הרציונל שבבסיס קביעות בית המשפט יפה גם למקרה שלפנינו בו הדילמה היא בין הגשת תביעה נפרדת לבית משפט זה , שלא תידון ע"י מותב זה בהיותו רשם שאינו שופט , לבין הכרעה בטענות לגופן על ידי מותב זה. למותב זה יש באופן מובהק את אותו "יתרון יחסי" עליו דיברה כב' השופטת נאור , הן לגבי הערכת מהימנות טענת הטעות של המבקשת והן לגבי הערכת החלופה של ההסכמה אם וכאשר היתה ניתנת החלטה מנומקת בגמר הדיון. כמו כן , אני סבור כי לאור קיומו של החריג הראשון שהוזכר לעיל , מותב זה מוסמך להכריע בבקשה לגופה ולקבלה. 13. בכל הנוגע לנזק שיגרם למשיב מביטול ההחלטה המוסכמת , אני סבור כי נזק זה אינו ממשי ובוודאי אינו שקול כנגד הנזק שיגרם למבקשת אם הבקשה תדחה. על פי הסכמת הצדדים ממילא לא ניתן לנקוט בהליכי גבייה כנגד המבקשת עד יום 13.11.11. קבלת הבקשה צפויה להוביל למתן החלטה מנומקת בבקשה לביטול עיקולים ובבקשת הרשות להתגונן במועד סמוך למועד מתן החלטה זו. לאור האמור בע' 8 ש' 5 לפרוטוקול הדיון התוצאה המסתברת של ההחלטה היא הותרת העיקולים על כנם ודחיית בקשת הרשות להתגונן. במצב דברים שכזה הנזק שיגרם למשיב הוא עיכוב בן כשבועיים בהליכי הגבייה. הנזק שיגרם למבקשת מדחיית הבקשה הינו משמעותי יותר. המבקשת תדרש להגיש תביעה עצמאית לביטול ההחלטה ויתכן שאף תזדקק להגשת ערעור על ההחלטה בכל הנוגע לטענות לפגם בהליך. שני ההליכים הנ"ל כרוכים בתשלום אגרה. גם אם תוגש בקשה לפטור מאגרה, לא ברור מה תהיה תוצאת ההחלטה. כמו כן , תדרש המבקשת להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שצפוי להינתן בעקבות החלטתי מיום 27.9.11. אם החלטתי מיום 27.9.11 לא תבוטל במסגרת התביעה או הערעור, המשמעות הינה סגירת שערי בית המשפט בפני המבקשת מבלי שניתנה כל החלטה מנומקת בטענותיה. 14. על כן , אני מבטל את החלטתי מיום 27.9.11. בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה , אין צו להוצאות. החלטה מנומקת בבקשת הרשות להתגונן ובבקשה לביטול עיקולים תינתן בנפרד , סמוך ככל שניתן להחלטה זו. פרוטוקול דיוןחזרה מהסכמהפרוטוקול דיון בית משפטמסמכיםפרוטוקול