מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא חוזה השכרת חניה: 1. עסקינן בתביעה ותביעה שכנגד הסובבות סביב חוזה להכשרת חניה. 2. העובדות הצריכות לענייננו ואשר הוכחו הן כדלקמן: 2.1 בעלה המנוח של הנתבעת/תובעת שכנגד, מר ראובן סדנאי ז"ל (להלן "המנוח") היה בעל נכות בשיעור של 100%. ביום 8/4/2007 עבר המנוח ניתוח מורכב במפרק ירך של רגלו השמאלית ורותק לכסא גלגלים לצמיתות. על כן, נדרש להכשיר את שביל הגישה להולכי רגל לדירת בני הזוג הנמצאת בבניין אחורי ברחוב ניצנים 14 א' חיפה (להלן "הדירה") כשביל המאפשר מעבר של כסא גלגלים מהחנייה ועד לדירה (לעיל ולהלן "שביל הגישה" ו-"החנייה", בהתאמה). 2.2 לצורך כך שכרו הנתבעת/תובעת שכנגד ובעלה המנוח (וביחד להלן "ה"ה סדנאי") את שירותיהם של התובעים/נתבעים שכנגד (וביחד להלן "התובעים" או "ה"ה הולנדר"). 2.3 ביום 10/9/07 נחתם בין הצדדים חוזה לביצוע עבודות פיתוח של שביל הגישה אל הדירה מרחבת החנייה העליונה ועד כולל רחבת הכניסה לדירה (ראה: נספח "ב" ל-נ/3 - לעיל ולהלן "העבודות", האתר" ו"החוזה", בהתאמה). החוזה נערך על ידי התובע מס' 1 (ראה: עמוד 3 לתצהירו - הוצג וסומן ת/2; ועמוד 2 לתצהיר התובעת מס' 2 -ת/4). בהתאם לחוזה: 2.3.1 העבודות הכלולות בחוזה פורטו במפרט אשר הוכן על ידי ה"ה הולנדר וצורף לחוזה (הוצג כחלק מספח ב' ל-נ/3 - להלן "המפרט"; וראה גם תוכנית - הוצג כנספח ב.1. ל-נ/3). 2.3.2 טרם הסתיימו עבודות הבירור והבדיקה המקדימות מול הרשויות, אך קיים סיכוי טוב לאישור העבודות. שכר טרחת ה"ה הולנדר עבור התכנון והטיפול ברישוי הינו 2,000 ₪ ומע"מ כחוק (וראה גם במפרט). 2.3.3 מפאת דחיפות העבודה העבודות יחלו מיד לאחר החג, ביום 16/9/07, כדי לסיימן במהירות האפשרית ותוך פרק זמן של 7-10 ימי עבודה (להלן "הלו"ז המקורי"). העבודות תבוצענה ברציפות מידי יום ללא הפסקות, למעט הפסקות נדרשות לצורך התקשות וייבוש בטון (וראה גם האמור במפרט). 2.3.4 ה"ה הולנדר יהיו המנהלים המפקחים והאחראים לביצוע העבודות בעזרת קבלן שייבחר. שכר התכנון עבור ניהול, ליווי ופיקוח על ביצוע העבודה הינו 10% מערך העבודות ומע"מ כחוק (וראה גם במפרט). 2.3.5 בהתאם לאומדן, אשר הוכן על ידי ה"ה הולנדר ונכלל במפרט, עלות ביצוע העבודות עומד על סך כולל של 85,000-95,000 ₪ ומע"מ כחוק (להלן "האומדן"). האומדן אינו כולל אלמנטים גננים במידה וידרשו על ידי העירייה ואת שכ"ט ה"ה הולנדר. 2.3.6 תנאי התשלום כמפורט במפרט: מקדמה בשיעור של 10% בעת החתימה על החוזה והיתרה במזומן עם סיום העבודות. 2.4 העבודות לא הסתיימו במועד הנקוב בלו"ז המקורי. 2.5 ביום 2/10/07, או בסמוך לכך, נערך לוח זמנים מעודכן על-פיו העבודות תסתיימנה עד ליום 18/10/07 (ראה: נספח "ג" ל-נ/3 - להלן "הלו"ז המעודכן"). עוד הוכן מפרט מעודכן של העבודות (הוצג כחלק מתצהיר התובעת מס' 2 - ת/5 - להלן "מפרט/אומדן מעודכן"), אשר לשיטת ה"ה הולנדר נמסר לה"ה סדנאי בד בבד, הגם ששני המסמכים כאחד אינם חתומים. 2.6 העבודות לא הסתיימו גם במועד המעודכן. הטעם לאי עמידה בלו"ז המקורי ובלו"ז המעודכן עומד בבסיס המחלוקת בין הצדדים: ה"ה הולנדר טוענים כי הסיבה לעיכוב הינה שינויים ותוספות שהתבקשו על ידי ה"ה סדנאי בעוד ה"ה סדנאי טוענים לאי ביצוע העבודות בקצב הראוי. 2.7 העבודות הופסקו ביום 2/11/07 (להלן "מועד הפסקת העבודות") בהודעת הגב' סדנאי לתובעת מס' 2 ולעובדים באתר להתפנות. הגב' סדנאי הודתה בכך (ראה: עמוד 22 לפרוטוקול שורות 15-18): "ש. ביום שישי ב-2/11 בנוכחות משיח הורית לנו להפסיק את העבודה ולתת לו את כל התשריטים והתוכניות האם סוכם עוד קודם על העסקתו? ת. אמרתי לך שיהיה כעת פסק זמן. שמעתי לפתע שהתובעת מדברת עם השרברב ויצאתי החוצה ואמרתי שיהיה פסק זמן כי באותו שבוע מ-28/10 עד 2/11 איש לא התייצב לעבודה". אמנם, לטענת הגב' סדנאי בשלב זה היה מדובר בפסק זמן בלבד, אך אין חולק כי ממועד זה ואילך, ועל פי בקשתה, לא בוצעו באתר עבודות נוספות על ידי ה"ה הולנדר או מי מטעמם. מה גם שבסיכומיו מודה ב"כ סדנאי כי המועד בו עזבו ה"ה הולנדר את האתר הינו 2/11/07 (ראה: עמוד 32 לפרוטוקול שורה 17). 2.8 ביום 25/11/07 הודיע ב"כ סדנאי דאז, עו"ד מרוויץ, כי החוזה מבוטל (ראה: נספח "ד" ל-נ/3; וכן: עדות הגב' סדנאי בעמוד 22 לפרוטוקול שורות 30-31). 2.9 ה"ה סדנאי השלימו את שביל הגישה באמצעות קבלן אחר (להלן "הקבלן החלופי") עמו חתמו ביום 26/11/07 על חוזה. עבודות ההשלמה בוצעו בפיקוחו של המהנדס, מר דניאל משיח (להלן "מר משיח") והסתיימו ביום 5/12/07. 2.10 במעמד חתימת החוזה שילמו ה"ה סדנאי לה"ה הולנדר מקדמה בסך של 10,000 ₪ ומע"מ כחוק והכל בהתאם להוראות החוזה. ביום 26/9/2007 שילמו ה"ה סדנאי לה"ה הולנדר סכום נוסף של 40,000 ₪ וביום 7/10/07 שילמו ה"ה סדנאי לה"ה הולנדר סכום נוסף של 50,000 ₪, המייצגים סך של 78,000 ₪ ומע"מ כחוק; ובסה"כ שולם לה"ה הולנדר סך של 88,000 ₪ ומע"מ כחוק (ראה: סעיף 23 ונספח "ב" לתצהיר התובעת - נ/3; עמוד 4 סעיפים ב' ו- ג' לתצהיר התובעת מס' 2 - ת/4; נ/1; וכן: סעיף 3 לתביעת הולנדר). 3. לטענת התובעים (ה"ה הולנדר), בתמצית, ה"ה סדנאי הפסיקו את עבודתם שלא כדין, כאשר עד למועד הפסקת העבודות הסתיימו 90%-95% מהעבודות הדרושות לשם השלמת שביל הגישה. לפיכך, לשיטתם, יש לחייב את ה"ה סדנאי לשלם להם סך של 18,726 ₪ כשכר טרחתם וכן כספים בהם התחייבו כלפי עובדים שביצעו את העבודות תחת פיקוחם ובסה"כ 104,438 ₪ ומע"מ כחוק. לטענת התובעת שכנגד (הגב' סדנאי), בתמצית, בגין מחדלי ה"ה הולנדר הם נאלצו לשכור את שרותי מר משיח והקבלן החלופי לשם השלמת העבודות. לפיכך, לשיטתה, יש לחייב את ה"ה הולנדר להשיב לה את שכר טרחתו של מר משיח (סך של 14,000 ₪ ומע"מ כחוק) וכן את שכר הקבלן החלופי (סך של 41,940 ₪); וכן לפצותה בסך של 25,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לה עקב האירועים נשוא התביעה. 4. הסוגיות הטעונות הכרעה בתביעות שלפנינו הן אם כן, כדלקמן: 4.1 היריבות בין הצדדים בכל הקשור לעלות ביצוע העבודות (להבדיל משכר טרחה בגין הפיקוח); 4.2 הסיבה להפסקת העבודות; 4.3 עלות העבודות שבוצעו על ידי ה"ה הולנדר והעבודות שתוקנו/לא בוצעו לפי החוזה ונדרשה השלמתן; 4.4 עוגמת נפש. נדון להלן בכל טענה וטענה. 5. יריבות 5.1 בהתאם לחוזה זכאים ה"ה הולנדר אך ורק לשכר טרחה בגין תכנון, רישוי ופיקוח על הבנייה. אין בחוזה כל התחייבות של ה"ה סדנאי לשלם לה"ה הולנדר בגין עלות העבודה (וראה גם תצהיר התובעת מס' 2 - עמוד 2 ל-ת/4). כך גם לא ניתן לטעון כי ה"ה הולנדר אינם קבלן ראשי האחראי על ביצוע העבודות, העסקת הקבלנים/עובדים ותשלום שכרם (ראה: עמוד 4 לתצהיר התובעת מס' 2 - ת/4. טענה שנסתרה על ידם בסיכומיהם - ראה: עמוד 31 לפרוטוקול שורות 4-10); ומנגד, לתבוע את עלות ביצוע העבודות. לו בכך היה מסתיים הילוכנו שומה היה לדחות את עיקר תביעתם של ה"ה הולנדר שעניינה כספים שלשיטתם הם חבים לעובדיהם ו/או לקבלנים מטעמם בגין ביצוע העבודות. 5.2 ברם, הגב' סדנאי הצהירה כי "כאשר דובר בהסכם על הקבלן שייבחר, היה ברור לצדדים כי הוא ייבחר ויועסק על ידי התובעים" וכי: "...מי שהיה צריך לבחור ולהעסיק את הקבלן, היו הנתבעים" (ראה: סעיפים 8.1 ו- 8.2 לתצהירה - נ/3). בעדותה, הוסיפה הגב' סדנאי והודתה כי סוכם שה"ה הולנדר יהיו אחראים על העסקת העובדים והם ישלמו לעובדים את הכספים שימסרו להם על ידי ה"ה סדנאי (ראה: עמוד 24 לפרוטוקול שורה 4): "לי היה ברור שמי שיעסיק את הקבלנים זה התובעים". (וראה גם: עמוד 23 לפרוטוקול שורות 10-13; וסעיף 26.8 לתצהיר התובעת - נ/3). 5.3 תימוכין לכך ניתן למצוא גם בעובדה, שאינה שנויה במחלוקת, כי מעבר למקדמה שילמו ה"ה סדנאי במועדים שונים (ביום 26/9/2007 וביום 7/10/07) סכום כולל נוסף של 90,000 ₪. סכום העולה לאין שיעור על שכר טרחת ה"ה הולנדר בגין תכנון, רישוי ופיקוח. 5.4 לפיכך, אני קובעת כי אכן סוכם בין הצדדים שמעבר לשכר הטרחה המוסכם בגין הטיפול בתכנון ורישוי, ובגין ניהול, ליווי ופיקוח על ביצוע העבודות כמפורט בחוזה, ה"ה הולנדר יהיו אחראים גם לביצוע כל העבודות והעסקת קבלן/קבלנים/עובדים הנדרשים לשם כך כאשר עלות העבודות בהתאם לדרישת הקבלנים/עובדים תועבר לידי ה"ה הולנדר אשר ידאגו בתורם לתשלום הכספים המגיעים לקבלנים/עובדים מטעמם. 5.5 לאור המסקנה אליה הגעתי - אין אני נדרשת להכריע בטעם לשינוי זה, קרי: האם נבע מדרישת ה"ה סדנאי שנכפתה על ה"ה הולנדר, כטענת ה"ה הולנדר (ראה: עמוד 2,3 לתצהיר התובעת מס' 2 - ת/4) או מאחר וה"ה הולנדר מיאנו לעבוד עם הקבלן שהוצע על ידי ה"ה סדנאי, כגרסת ה"ה סדנאי (ראה: סעיף 26.8 לתצהיר הגב' סדנאי - נ/3). 5.6 יחד עם זאת, בתשובה לשאלת בית המשפט השיב מר שאקיר, העובד שזומן למתן עדות מטעם ה"ה הולנדר, כי הוא קיבל 9,000 ₪ מהתובעת מס' 2 וכי נותר חוב בסך של 16,000 ₪ "סכום זה הנתבעת חייבת לי" (ראה: עמוד 10 לפרוטוקול שורה 19). עדות זו אינה מתיישבת עם טענתם של ה"ה הולנדר כי הם שילמו את הכסף לעובדים ונותרו בחסר (ראה: עמוד 15 לפרוטוקול שורות 18-21). מכל מקום, מעדות מר שאקיר אנו למדים כי הגב' סדנאי עדיין עלולה להיות חשופה לתביעה/ות של צד/דים שלישי/ים (עובדים וקבלנים) בגין ביצוע אותן עבודות. על מנת למנוע מצב זה, אם וככל שאגיע למסקנה כי יש מקום לחייב את הגב' סדנאי בתשלום סכום כלשהו בגין עלות העבודות (להבדיל משכר בגין תכנון ופיקוח), יהיה זה בכפוף לקבלת כתב התחייבות בלתי חוזר לשיפוי הגב' סדנאי בגין כל תביעה מצד ג' לרבות מר חוסאן שאקיר או כל קבלן וכל עובד אחר. ולעניין זה ראה גם הודעת התובע מס' 1 בסיכומים (ראה: עמוד 29 לפרוטוקול שורות 11-13): "אני מניח שניתן יהיה לנסח התחייבות שלנו שקבלני המשנה או כל גורם אחר לא יבואו בטענות לנתבעת.". 6. הסיבה להפסקת העבודה 6.1 אין מחלוקת כי ה"ה הולנדר לא עמדו בפרק הזמן שנקבע בחוזה וכי העבודות, אשר החלו ביום 16/9/07, לא הסתיימו תוך 7 עד 10 ימי עבודה. מחדל זה מקבל משנה תוקף בשים לב לנחיצות שביל הגישה עבור המנוח ודחיפותו (ולעניין זה ראה גם האמור בתצהיר התובעת מס' 2 - הוצג וסומן ת/4 עמודים מס' 1-3). 6.2 אמנם הוכח כי היו שינויים בעבודות שנכללו במפרט שצורף לחוזה אך הטעם לשינויים, כולם או חלקם, לא הוכח. לשון אחר: לא הוכח כי הסיבה לשינויים היו דרישות חדשות של ה"ה סדנאי להבדיל מאי תכנון ראוי. כך גם לא הוכח כי הסיבה לשינויים היתה תלויה בגורם שלישי, כגון הרשויות. מה עוד שהיה על ה"ה הולנדר, המומחים לדבר, לבחון את מלוא הנתונים בטרם נטלו על עצמם את העבודות בפרט משהעבודות החלו עוד בטרם הושלם טיפולם בהליך הרישוי. מכל מקום, היה על ה"ה הולנדר להעמיד את ה"ה סדנאי על האפשרות כי יידרשו שינויים נוכח דרישת הרשויות וצדדים שלישיים, אשר יבואו לידי ביטוי בשניים: האחד, פרק הזמן שיידרש לשם השלמת שביל הגישה; והשני, עלות הקמתו של שביל הגישה (והדברים אמורים במיוחד נוכח ניסיון העבר - ראה תצהיר התובע מס' 1 בעניין התנגדות חברת פסגות - עמוד 2 לתצהירו - ת/2). 6.3 יתירה מכך. התובעת מס' 2 הודתה כי לא כל השינויים היו פרי יוזמת ה"ה סדנאי, שכן גם לשיטתה חלק מהעבודות נדרשו "בשל התפתחויות בשטח" ו- "בנוסף, היו דברים שלא ניתן היה לצפותם מראש והתחייבו מתנאים שהכתיב השטח כפי שהסתברו תוך כדי ביצוע העבודה" (ראה: עמוד 4 לתצהיר התובעת מס' 2 - ת/4). ראשית, לא הוכח מה היה טיבן של ה"התפתחויות בשטח" ואיזה שינויים נדרשו בגין כל התפתחות והתפתחות והשלכת כל שינוי על פרק הזמן שהיה נחוץ לביצוע העבודות ועלותן. לעניין דא אין די בהבאת דוגמא בודדת ואף זאת ללא כל תימוכין נוסף. שנית, באומדן המקורי כלול סעיף סל: "ו.6 בלתי נצפה מראש" ולא הוכח כי ה"התפתחויות בשטח" חרגו מרכיב זה כפי שנכלל באומדן המקורי. שלישית, וחשוב מכך - ה"ה הולנדר הם אנשי מקצוע מיומנים אשר היו אמונים על תכנון העבודות. ה"ה הולנדר כשלו מלהוכיח כי אדריכל סביר ומנוסה כמוהם לא צפה ולא היה צריך לצפות את אותן "התפתחויות בשטח", כולן או חלקן. 6.4 מעבר לכך. התובע מס' 1 הודה כי ערך את החוזה והאומדן כאשר "עדיין לא השלמתי את התכנון ופרטים תכנוניים רבים טרם היו לי ברורים סופית", "בהיעדר תכנון מסודר ומוגדר סופית", ו-"עוד בטרם נערכה מדידה על ידי מודד מוסמך ...ובהתבסס על אומדן ראשוני של קבלן שסייר עם יהודית [התובעת מס' 2 - ב.ש.] בשטח" (ראה: עמוד 3 לתצהירו - הוצג וסומן ת/2). אם וככל שה"ה הולנדר סברו כי זהו המצב שומה היה עליהם או להימנע מליטול על עצמם את העבודות; או להוסיף בחוזה, שנערך על ידם, כי נוכח בקשת ה"ה סדנאי והלחץ, שלשיטתם הופעל עליהם, פרק הזמן הנקוב בחוזה לסיום העבודות (תוך 7 עד 10 ימי עבודה), אינו מחייב. זאת אף זאת לא נעשה. כך גם היה על ה"ה הולנדר להבהיר לה"ה סדנאי את הדברים מפורשות עוד בטרם חתימת החוזה. וחשוב מכך - גם אם טענת ה"ה הולנדר כי השינויים הם פרי יוזמת ה"ה סדנאי היתה מוכחת כדבעי (ולא היא), עדיין שומה היה עליהם להבהיר לה"ה סדנאי מפורשות כי כל שינוי המבוקש על ידם יגרום לשינוי בלוח הזמנים שנקצב לביצוע העבודות תוך ציון ביחס לכל שינוי ושינוי את פרק הזמן הנחוץ לביצועו ועלותו. ודוק: אין המדובר בשינוי קל אלא כפי שעולה מחוו"ד מומחה בית המשפט (ואדרש לכך להלן) המדובר בשינויים משמעותיים אשר אף הגדילו באורח ניכר את האומדן המקורי. חובה זו מוטלת על ה"ה הולנדר גם מכוח חובת תום הלב בה מצווה כל צד הן במהלך המשא ומתן לקראת חתימת חוזה והן בביצועו (ראה למשל: ע"א 6370/00, קל בנין בע"מ נ' ע.ר.מ. רעננה לבניה והשכרה בע"מ, פ"ד נו(3) 289; ע"א 2469/06, סויסה נ' חברת זאגא בגוש 5027 חלקה 1 בע"מ, (2008); ע"א 434/07, פרינץ נ' אמירים מושב עובדים של צמחונים וטבעונים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (2009); ע"א 3051/08, סאסי קבלני בנין, עפר וכבישים (1986) בע"מ נ' מ"י (2010); ת.א. (ירושלים) 7068/05, דלתא להשקעות ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מ"י (2009)). 6.5 ה"ה הולנדר לא הוכיחו כי נטלו את הפרויקט כטובה עבור סגן ראש העיר, מר גלבהרט. התובע מס' 1 אמנם טען לכך בתצהירו (ראה: עמוד 1 ל-ת/2), אך לא הובא כל תימוכין ל'עדות יחידה' זו כמשמעה בסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971 (להלן "פקודת הראיות") ביחס אליה אנו מצווים בזהירות יתירה בטרם אימוצה (ראה: ת.א. (חיפה) 719/96, דיאב נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ (2002); ע"א 295/89, רוזנברג נ' מלאכי, פ"ד מו(1) 733; ע"א 761/79, פינקל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לה(2) 48; ת.א. (ת"א) 2879/99, כהן נ' כהן (2011); ת.א. (חיפה) 1130/05, אבו סבית נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א (2008); ת.א. (ת"א) 1710/05, הלר נ' כהן (2009); ע"א 1548/96, בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו (2000); ת.א. (ת"א) 1950/01, בנק המזרחי טפחות בע"מ נ' קרליץ (2008); ת.א. (באר שבע) 7162/99, אלן נ' ביטוח ישיר (2003); ת.א. (חיפה) 961/02, פיאד נ' סאלח (2003); ע"א (חיפה) 4367/07, ש.א.ח.פ הנדסה בע"מ נ' אלדין (2008), על האסמכתאות המצוינות דשם; והשווה: ע"פ 10357/06, טאהר אבו דיב נ' מ"י (2007), על האסמכתאות הנזכרות בו; ע"פ 4844/09, מסעאד נ' מדינת ישראל (2010); ע"פ 7653/11, ידען נ' מדינת ישראל (2012); ת.א. (חיפה) 857/07, חכמה נ' חוף הכרמל נופש ותיירות 89 בע"מ (2012)). מנגד, ה"ה הולנדר לא זימנו את מר גלבהרט לעדות וכשל זה יפעל לחובתם. מכל מקום, גם אם הייתי מקבלת את טענת ה"ה הולנדר בעניין דא (ולא היא), הרי אין בכך כדי לגרוע מחובותם לבצע את כל הבדיקות המתאימות בטרם ייטלו על עצמם התחייבות חוזית; ולמצער, לסייג את התחייבותם החוזית ולפרוש את התמונה המלאה בפני ה"ה סדנאי. ויוער - לשיטת התובע מס' 1 הפרויקט עלה לראשונה בחודש מאי 2007 (ראה: עמוד 1 לתצהירו - ת/2) עת החל בטיפול לפי פניית מר גלבהרט והכין תוכניות ראשוניות אך נוכח התנגדות חברת פסגות הודיע לגב' סדנאי על הפסקת הטיפול ואילו בחודש ספטמבר פנתה אליו הגב' סדנאי שוב והוא נאות לסייע (ראה: עמוד 2 לתצהירו - ת/2). מעבר לעובדה שלא ברור מה השתנה בין שני השלבים, הרי שקבלת גרסתו זו של התובע מס' 1 מעידה על שניים: האחד, כי התובע מס' 1 ידע היטב שבהעדר תכנון מגובש ורישוי לא ניתן לבצע את הפרויקט כדבעי ומטעם זה בחר תחילה שלא להיות מעורב בו למרות פניית מר גלבהרט; והשני, כי התכנון החל חודשים קודם לכן. כך או כך, גרסה זו אינה מתיישבת עם טענות ללחץ וכפיה מצד ה"ה סדנאי, אשר לא הוכחו לפניי וברמה המוגברת של הוכחה הנדרשת בכגון דא. על הטוען לחתימה מחמת כפיה או אילוץ מוטל נטל כבד להראות כי הצד שכנגד כפה על יריבו את ההתקשרות "בכוח או באיום" (כאמור בסעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973), הפוגעים בצורה חריפה בחופש הרצון החוזי של המתקשר או העולים כדי "לחצים כבדים אשר חותרים תחת עצם הרצון המינימאלי והפוגעים בצורה חריפה בחופש הרצון החוזי של המתקשר". כאמור ב-ע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ, פ"ד מ"ח (5) 705: "... תקום ותהיה כפיה-מקנה-זכות במקום בו נשללת ברירת-אמת מן הצד התם לחוזה, במקום בו "נאלץ" צד להתקשר בחוזה עקב "כורח מיידי ולוחץ" ... אשר נלווה לקיפוח (או לאיום בקיפוח) זכות חוקית הקנויה למאולץ: ... בהיותנו כולנו נתונים בלחצים ובכפיות כלכליות מכל עבר, מסקנה נדרשת מאליה היא כי לא כל לחץ ולא כל כפייה מן התחום הכלכלי יניבו זכויות לביטולו של חוזה. עניננו הוא אך בכפיה או בלחץ שיש בהם פסול מוסרי - חברתי - כלכלי, ואשר חיי עסקים ומסחר תקינים והוגנים לא יכלו לשאתם... לחץ כלכלי "בלתי ראוי" הינו תנאי הכרחי לקיומה של כפיה- מקנה-זכות, אך אין די בו. אותו לחץ חייב אף שיהיה בעל עוצמה המקדיחה תבשיל. ... המיבחן המקובל לקביעת עוצמתו של הלחץ יימצא בתשובה לשאלה אם היתה לצד התם חלופה מעשית וסבירה שלא להיכנע לאותו לחץ...". (וראה גם: ת.א. (נצרת) 636/99, עבדאלחאלק נ' עבדללה סולימאן (2004); ע"א 5806/02, ארביב נ' קרני (2004); ע"ב (ת"א) 8940/00, קרליגנו נ' שק"ם בע"מ (2004); ע"ע 1505/04, קרליגנו נ' אמ"צ שיווק מוצרי חשמל בע"מ (2006); ג. שלו, דיני חוזים, מהדורה שנייה, תשנ"ה, בעמוד 234-236; ד. פרידמן ונ' כהן, "חוזים", כרך ב', תשנ"ג בעמוד 898-899; ה"פ (תל-אביב-יפו) 1041/05, נוריס לפיתוח והובלות בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון (2009); ע"א 1912/93, שחם נ' מנס, פ"ד נב(1) 119; ע"א 276/09, טאבא נ' מינהל מקרקעי ישראל (2011); ע"א 2409/10, מגורי נ' מלאכי (2012)). שני התנאים כאחד לא הוכחו במקרה דא. 6.6 כך גם לא הוכח כי הערכת פרק הזמן המקורית תאמה את היקף העבודות נשוא המפרט שצורף לחוזה (וראה גם תשובת מר משיח כי "אני הייתי לוקח שבועיים ימים שזה 12 ימי עבודה" - עמוד 21 לפרוטוקול שורות 6-7). לעניין דא אין בידי לקבל את טענת ה"ה הולנדר כי פרק הזמן שנקצב בחוזה נסמך על ביצוע באמצעות קבלן ראשי ועל כן אין להיסמך עליו. ראשית, האחריות, כאמור, לקביעת פרק הזמן לביצוע העבודות מוטלת בראש ובראשונה על ה"ה הולנדר כמי שזו מומחיותם. הדברים אמורים במיוחד משפרק זמן זה נקבע על ידי ה"ה הולנדר בחוזה שהם הכינו. שנית, לא הוכח כי אומדן זה נסמך על חוזה עם קבלן ראשי. להיפך, הוכח, כאמור, כי התובע מס' 1 הכין את החוזה ואת האומדן (ראה: עמוד 3 לתצהירו - הוצג וסומן ת/2; ועמוד 2 לתצהיר התובעת מס' 2 -ת/4). שלישית, ה"ה הולנדר הודו כי בעת חתימת החוזה טרם נחתם חוזה עם קבלן ראשי (ראה: תצהיר התובע מס' 1 - עמוד 3 ל-ת/2; ותצהיר התובעת מס' 2 - עמוד 6 ל-ת/4) מאחר והלה לא עמד בלו"ז שנקבע על ידי ה"ה הולנדר (ראה: בסיכומים עמוד 29 לפרוטוקול שורות 8-10 ועמוד 28 לפרוטוקול שורות 12-13). רביעית, וחשוב מכך - קבלת טענה זו של ה"ה הולנדר משמעה, כאמור, כי כל תביעתם לתשלום בגין ביצוע העבודות להידחות ולא בכדי בסיכומיהם חזרו בם ה"ה הולנדר מטענה זו (ראה: עמוד 31 לפרוטוקול שורות 5-8): "... הנתבעת העבירה את כל התשלומים דרכנו ובכך הכירו בנו כקבלן ראשי המפעיל את העבודה ועל פי הסכומים שאנחנו נקבנו באומדן המתוקן. אנחנו המשכנו בעבודה לפי מה שראינו כחוזה מחייב האומדן המתוקן. כתוצאה מהתנהלות זו אנחנו הפכנו לקבלן ראשי המפעיל את קבלני המשנה על סמך הסכמה בעל פה...". 6.7 ה"ה הולנדר בחרו לזמן אך עובד אחד מבין כל העובדים והקבלנים אשר לשיטתם הועסקו על ידם לתימוכין בטענתם באשר לסיבה להגדלת היקף העבודות ואי ביצוען במועד הנקוב בחוזה או אף במועד לוח הזמנים המעודכן וכשל זה יפעל לחובתם. חזקה שבעובדה היא, הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראייה, שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר, היתה פועלת לחובת הנמנע. (ראה למשל: ע"א 548/78, שרון נ' לוי, פ"ד לה(1), 736; ע"א 55/89, קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 602; בע"מ 2468/11, פלוני נ' פלונית (2011); ע"א 465/88, הבנק למימון ולמסחר בע"מ נ' סלימה, פ"ד מה(4) 651; ע"א 2275/90, לימה חברה ישראלית לתעשיות נ' רוזנברג, פ"ד מז(2) 605; ע"א 795/99, פרנסואה נ' פוזיס, פ"ד נד(3) 107; ע"א 78/04, המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (2004); ע"פ (חיפה) 974/06, מ"י נ' אגבאריה מוסטפא (2006); ה"פ (תל אביב) 125/08, ססבון נ' סולומון (2011); רע"א 3961/10, המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ (2012); י. קדמי, "על הראיות", חלק רביעי, התש"ע-2009, עמוד 1865). גם העובד היחיד שזומן על ידי ה"ה הולנדר, מר חוסאם שאקיר, לא תמך בעדותם לעניין דא באשר תצהיר עדותו הראשית (הוצג וסומן ת/1) נעדר כל התייחסות לשינויים ו/או לדרישות ה"ה סדנאי ו/או עיכובים שנגרמו עקב כך בביצוע העבודות. 6.8 לא זו אף זו. גם אם אקבל את טענת ה"ה הולנדר כי הלו"ז המעודכן (מיום 2/10/2007) היה על דעת ה"ה סדנאי (נוכח עדות הגב' סדנאי אשר אישרה את קיומו של הלו"ז המעודכן ולמיטב זכרונה בעלה המנוח הכין אותו - ראה: עמוד 22 שורות 1-5); וגם אם היה מוכח כדבעי כי עד שלב זה (2/10/2007) ה"ה הולנדר חדלו מלעמוד בפרק הזמן המקורי אך ורק מחמת שינויים ותוספות לא צפויים שכולם כאחד נדרשו על ידי ה"ה סדנאי (ולא היא) - הרי שה"ה הולנדר גם לא עמדו בלוח הזמנים המעודכן. אין חולק כי גם ביום שנקבע בלו"ז המעודכן לסיום העבודות (18/10/2007) ואף במועד הפסקת העבודות (2/11/07) - העבודות לא הושלמו. 6.9 בשים לב לצורך הדחוף בביצוע העבודות, לפרק הזמן שחלף עד ליום 18/10/2007, ולחלוף כשבועיים נוספים (שווה ערך לפי הערכתם המקצועית של ה"ה סדנאי לפרק הזמן שנקצב במקור לסיום כל העבודות) - אין מקום לטענה כי הפסקת העבודות במועד זה (2/11/2007) הייתה שלא כדין ו/או מבלי שניתנה אתראה מתאימה. ודוק: טענת ה"ה הולנדר כי מועד השלמת העבודות הוארך בהסכמה ליום 18/10/2007 אך מעידה כי אתראה ו/או מתן אפשרות לתיקון ההפרה ניתנה גם ניתנה לה"ה הולנדר. מנגד, הפסקת העבודות על ידי ה"ה סדנאי בשלב זה עולה בקנה אחד גם עם חובתם לפעול להקטנת נזקם. 6.10 אשר על כן, אני קובעת כי ה"ה הולנדר הפרו את חובתם להשלים את העבודות הן בהתאם ללו"ז המקורי הנקוב בחוזה והן בהתאם ללו"ז המעודכן וכפועל יוצא - ה"ה סדנאי היו רשאים להודיע על הפסקת העבודות וביטול החוזה על ידם נעשה כדין. עלות העבודות 7. בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט, מהנדס אזרחי ושמאי מקרקעין מר יעקב כהן, מיום 12/2/12 (למען הסדר הטוב חוו"ד סומנה מש/1 - לעיל ולהלן "מומחה בית המשפט" ו-"חוות דעת מטעם בית המשפט"): - אומדן העבודות המקורי אשר צורף לחוזה - עומד על סך של 89,500 ₪ (לא כולל מע"מ). - עלות העבודות שלא נכללו בחוזה - עומדת על סך של 76,200 ₪ (לא כולל מע"מ). - עלות העבודות שתוקנו/לא בוצעו לפי החוזה ונדרשה השלמתן - עומדת על סך של 18,500 ₪ (לא כולל מע"מ). 7.1 מעמדו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט מעמד מיוחד הוא וממצאיו יאומצו דרך כלל על ידי בית המשפט הממנה אלא אם כן, קיימת סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן, כגון ראיה לסתור או נימוק של ממש או אם נפלה שגיאה גסה בחוות דעת עד כדי שבית המשפט, החסר מומחיות במקצוע זה, ימצאה מופרכת. כאמור ב-ע"א 3056/99, שטרן נ' המרכז הרפואי שיבא, פ"ד נו(2) 936: "... אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן ...". (וראה גם: ע"א 4445/90, "עמיגור" (ניהול נכסים) בע"מ נ' מאיוסט (1994); ע"א 2099/08, עיריית אשקלון נ' תשלו"ז השקעות והחזקות בע"מ (2010); ע"א 5472/04, ואני נ' ארמלי (2009); ע"א 8949/07, י.ר. אחים עזרא חברה לבנין בע"מ נ' זאב (2009); ע"א 323/85, מ"י נ' מזרחי, פ"ד לט(4) 185; ע"א 558/96, 1240/96, חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563; ע"א 5602/03, סגל נ' שיכון ופתוח (2005); ע"א 293/88, חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי (1990); ע"א (חיפה) 5124/07, אנגל ג'נרל דבלופרס בע"מ נ' רמת חביב בע"מ (2008) והאסמכתאות המצוינות בו; ע"א 9323/04, מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות בנין 17 (2006); ע"א 3134/02, עיריית רחובות נ' בוטנרו אחזקה ופיתוח (1992) בע"מ (2003); ת.א. (חיפה), 1436/98, שמילוביץ נ' אשל הירדן בניה ופיתוח בע"מ (2008) על האסמכתאות המצוינות בו)). יחד עם זאת, "מסקנות המומחה לעולם אינן באות במקום מסקנות בית המשפט, וההכרעה הסופית לעולם מסורה בידי בית המשפט... בית המשפט רשאי להכריע על פי מכלול הראיות שבפניו, ולבור חלקים מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט" (ראה: ת.א. (חיפה) 889/98, אופק נ' שיכון עובדים בע"מ (2005) על האסמכתאות הנזכרות בו; וראה גם: ע"א 2160/90, רז נ' לאץ, פ"ד מז(5) 170; ע"א 8361/10, יוסף נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (2011), על האסמכתאות המפורטות בו; ע"א 1188/92, הועדה המקומית נ' ברעלי, פ"ד מט(1) 463; ע"א 974/91, עמיד חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' הועדה לתכנון ובניה זמורה, פ"ד נ(5) 104). במקרה דא לא מצאתי לסטות מחוות דעתו של המומחה. 7.2 אין בידי לקבל כי המשקל הראייתי של חוות דעת המומחה נמוך באשר נמנע סיור משותף של המומחה באתר נוכח התנהלות ה"ה הולנדר. ראשית, ההחלטה בעניין דא ניתנה במהלך הישיבה מיום 18/12/2011 בנוכחות המומחה ואם וככל שלטענת הגב' סדנאי היה בכך כדי לפגוע בזכויותיה ו/או במעמד חוות דעת מומחה בית המשפט שומה היה עליה לטעון לעניין זה כבר בשלב זה חלף העלאת הטענה, ובאורח סתמי, במסגרת הסיכומים. שנית, בהתאם לאמור בחוות דעתו המפורטת של מומחה בית המשפט הוא ערך שני ביקורים במקום: האחד, ביום 7/7/11, ללא נוכחות הצדדים; והשני, ביום 24/1/12, עם כל צד בנפרד - ה"ה הולנדר ומר אשכנזי מזה והגב' סדנאי והמהנדס משיח מטעמה מזה. התנהלות זו היתה בהתאם להנחיות שניתנו על ידי ועל כן, אין בה כדי לפגום בחוות הדעת. מעבר לכך, אם וככל שהיה המומחה סבור כי עריכת הביקורים בנפרד מונעת ממנו לבחון את הדברים לאשורם, ממילא היה פונה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות והוא לא עשה כן. משכך, וכפי שעולה מחוות דעתו המפורטת, לא היה בעריכת ביקורים נפרדים באותו יום כדי לפגום בעבודתו ובמסקנותיו. שלישית, חוות הדעת ניתנה ביום 12/2/12. לגב' סדנאי ניתנה אפשרות לשלוח שאלות הבהרה למומחה, אם וככל שסברה שנתונים נוספים לא הובאו בפניו או שיש צורך בהשלמת טיעון, אלא שהיא נמנעה מעשות כן ואף נמנעה מלזמנו לעדות. רביעית, עצם העובדה שהמומחה ערך אבחנה בין הסעיפים (ראה: סעיף 3 לעמוד 6 בחוות הדעת), אך מדגישה את מקצועיותו. משכך, אין בטענות ה"ה סדנאי כדי למנוע את אימוץ חוות דעת מומחה בית המשפט. 7.3 ה"ה הולנדר לא הגישו כלל חוות דעת ולמרות שתצהיריהם כוללים התייחסות לעבודות, אומדנים ולוח זמנים, הם לא מצאו לנכון לתמכם בתוכניות, כתבי כמויות, רשימת עובדים, קבלות וכיוצא בזה. לעניין דא אין די באמירות כלליות. אך ורק בשים לב להיות ה"ה הולנדר לא מיוצגים אפשרתי להם להגיש מסמכים נוספים למומחה בית המשפט (ראה: החלטה מיום 18/12/11) ובחוות דעתו התייחס המומחה למסמכים אלה כמו גם לטענות הצדדים באשר לכל רכיב ורכיב. ה"ה הולנדר ו/או מי מטעמם שלחו שאלות הבהרה למומחה והמומחה ענה להם ביום 2/4/12 (למען הסדר הטוב המענה סומן מש/2). גם ה"ה הולנדר בחרו שלא לזמן את המומחה לחקירה. ויודגש - לעניין זה אין די בטענת ה"ה הולנדר, לראשונה בסיכומיהם, כי הם זימנו את המומחה לחקירה בתגובה או 'השגה' מטעמם. ראשית, בישיבה מיום 15/5/12 ה"ה הולנדר לא בקשו לחקור את המומחה אלא אך ציינו כי שלחו שאלות הבהרה למומחה. כך גם ההודעה מיום 27/9/11 עניינה קציבת שכר טרחת המומחה ולא בקשה לחקור את המומחה על חוות דעתו שבשלב זה טרם נערכה. מה גם שנוכח ההתנהלות התקיימה, כאמור, ביום 18/11/11 ישיבה בנוכחות המומחה. מכל מקום, בהחלטה מיום 21/6/12, במסגרתה זומנו הצדדים לישיבת הוכחות, ניתנה הוריה מפורשת בדבר זימון עדים. לפיכך, אם וככל שביקשו ה"ה הולנדר לחקור את המומחה היה עליהם להגיש בקשה מתאימה בהתאם לסעיף 2 להחלטה הנ"ל והם בחרו, כאמור, שלא לעשות כן. שנית, במהלך ישיבת ההוכחות לא נטען כלל על ידי התובעים כי ברצונם לחקור את המומחה - לא בתום פרשת התביעה ולא בכלל. הדבר עלה, לראשונה, בסיכומים (ראה: עמוד 30 לפרוטוקול שורות 11-13). שלישית, קבלת טענת ה"ה הולנדר בסיכומיהם כי אין לקבל את חוו"ד המומחה, משמעה כי דחיית תביעתם, רובה ככולה, מאחר והם לא עמדו בנטל הרובץ לפתחם להוכיח את עלות העבודות שבוצעו. ה"ה הולנדר כשלו, כאמור, מלצרף לתצהיריהם ולו מסמך אחד המעיד על תשלום כלשהו בגין ביצוע העבודות ובכלל זה ה"ה הולנדר לא הציגו קבלות בגין ביצוע תשלום, הסכמים שנחתמו עם העובדים/קבלנים וכיו"ב. הדברים אמורים במיוחד בשים לב לכך שהתובעת מס' 2 טענה כי "נאלצתי להוציא חשבון-עיסקה אישי על כלל הסכומים ששילם דרכי, לבעלי המקצוע ולספקים" (ראה: עמוד 4 לתצהירה מיום 14/7/09 - ת/4; וכן בעדותה - עמוד 17 לפרוטוקול שורות 9-16), קרי: המסמכים מצויים תחת ידה. ה"ה הולנדר אף נמנעו, כאמור, מלזמן לעדות את קבלני המשנה (למעט אחד) למרות שלא היתה כל מניעה לעשות כן ואף לא נטען לכך. להיפך, נטען כי ה"ה הולנדר או מי מהם מכירים אותם ועובדים עימם (ראה: תצהיר התובעת מס' 2; וכן בסיכומים - עמוד 29 לפרוטוקול שורות 11-13). כך גם לא נטען, וממילא לא הוכח, כי קיים הליך או אף דרישה מצד העובדים או קבלני המשנה כנגד ה"ה הולנדר או מי מהם בגין העבודות שבוצעו עוד בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2007. מכאן, אם וככל שהייתי מקבלת את טענת ה"ה הולנדר ונמנעת מלאמץ את חוות דעת מומחה בית המשפט (ולא היא), דין תביעתם היתה להידחות כטענת ה"ה סדנאי. לעניין דא אין די בטענה כי יש לגזור את עלות ביצוע העבודות מהשכר שנתבע על ידם בגין פיקוח (סעיף 4 לכתב התביעה). נהפוך הוא, בהעדר הוכחה לעלות ביצוע העבודות גם לא קיימת הוכחה לשכר טרחה המגיע לה"ה הולנדר בגין פיקוח, אשר על פי החוזה יש לגזרו מעלות ביצוע העבודות (10%). ודוק: אין בסעיף 4.3 לתצהיר הגב' סדנאי (נ/3) כל הודאה בסכום זה. זאת ועוד. גם אם היה מוכח שהאומדן המעודכן מיום 2/10/07 התקבל על ידי ה"ה סדנאי והיה מקובל עליהם (ולא היא), עדיין היה על ה"ה הולנדר להוכיח כי מלוא העבודות נשוא האומדן המקורי בוצעו. ברם, ה"ה הולנדר מודים בסיכומיהם, ברוב הגינותם, כי העבודות נשוא האומדן המעודכן לא הושלמו על ידם (ראה: עמוד 29 לפרוטוקול שורות 24-25). כך גם היה על ה"ה הולנדר להוכיח את הסכום ששילמו בפועל לעובדים/קבלני המשנה וגם בכך, כאמור, כשלו. מכאן, גם בטענות ה"ה הולנדר אין כדי למנוע את אימוץ חוות דעת מומחה בית המשפט. 7.4 כך או כך, לאחר עיון בחוות הדעת, מצאתי כי המדובר בחוות דעת מפורטת ומנומקת כדבעי, כאשר המומחה התייחס לכל טענות הצדדים ביחס לכל רכיב ורכיב ובחן היטב את מכלול המסמכים שהוצגו לפניו. לא מצאתי כי נפלה טעות בחוות הדעת או פגם המונעים את אימוץ חוות הדעת ועל כן, ממצאי חוות דעת מומחה בית המשפט מאומצים על ידי. 8. בסיכומיהם הוסיפו הצדדים וטענו ביחס לרכיבים מסוימים בחוות הדעת ולהלן אתייחס לכל אחד ואחד מהם. 8.1 שביל תחתון - לטענת ה"ה הולנדר, השביל התחתון הוא נתיב למרתף היינות שלא היה חלק מעבודתם בעוד לטענת ה"ה סדנאי היה צורך לפרק את הריצוף בגין שיפועים שגויים בשטח של כ-12 מ"ר. מומחה בית המשפט קיבל את טענת ה"ה סדנאי וקבע כי עלות הפירוק והריצוף (לא כולל אריחים) עומדת על סך של 6,000 ₪. במענה לשאלת הבהרה (היחידה) מטעם ה"ה הולנדר (סומן מש/2), הבהיר המומחה כי השטח מורכב משני משטחים: האחד, יציקת רמפה לנגישות בכסא הגלגלים לחצר האחורית ל"חדר היינות" של המנוח - עבודה שהוכרה על ידו כחלק מעבודות השינויים (ראה: סעיף 5 עמוד 11 לחוו"ד הכולל חיוב ה"ה סדנאי בתשלום בגין עבודה זו); והשני, שטח מרוצף מרחבת הכניסה לדירה לכיוון החצר המסומן כמרוצף בתוכנית 4A (צורפה כנספח לחוו"ד). קביעה זו של המומחה נתמכת במסמכים עליהם בקשו ה"ה הולנדר להתבסס ובכלל זה האומדן המעודכן והתוכנית. על כן, לא נפל פגם בקביעת המומחה ודין הטענה להידחות. 8.2 חנייה - לטענת ה"ה הולנדר, מופיעים בחוות הדעת שני סכומים לעלות מ"ר סלילה - 500 ₪ ו- 350 ₪. עיון בחוות הדעת מעלה כי המומחה הכיר בעלות של 500 ₪ ל- 30 מטרים הראשונים שנקבעו במפרט המקורי (עמוד 6 לחוו"ד) ותוספת של 13,000 ₪ בגין הגדלת שטח החנייה ל- 117 מ"ר, קרי: תוספת של 87 מ"ר. קביעה זו עולה בקנה אחד עם הפער בין עלות עבודה קטנה לבין עלות עבודה גדולה יותר נוכח הציוד הקבוע הנדרש והעלויות הקבועות. פער בו מכירים ה"ה הולנדר אלא שלדעתם "זה לא המקרה" (ראה: בסיכומים עמוד 30 לפרוטוקול שורות 19-21). אין די בטענה כללית וסתמית בסיכומים כי אין זה המקרה אלא היה על ה"ה הולנדר להוכיח זאת. ה"ה הולנדר בחרו שלא לשאול את המומחה לעניין דא במסגרת שאלות ההבהרה ששלחו אליו, למרות שלשיטתם המדובר בהפרש של 30,000 ₪, המהווה כ-80% מתוך סך כל השגותיהם על הערכות המומחה (ראה: בסיכומים - עמוד 30 לפרוטוקול שורות 18 ו-23). מכל מקום, ה"ה הולנדר לא הוכיחו כי העלות שנקבעה על ידי מומחה בית המשפט אינה משקפת את העלות בפועל למרות שיכלו לעשות כן בנקל על דרך הצגת קבלה בגין תשלום בפועל. לפיכך, גם דין טענתם זו להידחות. מנגד, אין בידי לקבל את טענת ה"ה סדנאי כי לא היה להם צורך בחניה כה גדולה. אמנם לא הוכח הטעם להרחבת החנייה אך ה"ה סדנאי הם אלה שנהנים מעבודה זו כמו גם מהשבחת דירתם בגינה, בין אם העבודה בוצעה לשם שימושם בחניה ובין אם העבודה בוצעה על מנת לאפשר את הוצאתו לפועל של הפרויקט נשוא התביעה. 8.3 עמודי תאורה - טענת ה"ה הולנדר לעניין דא כלל לא נהירה משהמומחה קיבל את עמדתם לפיה יצרו 6 עמודי תאורה (ראה: עמוד 6 לתצהיר התובעת מס' 2 - ת/4). 8.4 עקירת עצים - לטענת ה"ה הולנדר, הוצגו למומחה תמונות המעידות על עקירת 8 עצים אך הוא זיכה אותם רק בגין עקירת 4 עצים. ברם, טענה זו סותרת את טענת ה"ה בתצהיריהם, לפיה העבודות חייבו כריתת 4 עצים בהיותם בתחום העבודה בעוד בחוזה נכלל רק עץ אחד יבש (ראה: עמוד 4 לתצהיר התובעת מס' 2 - ת/4). מכאן, גם דין טענה זו להידחות. 8.5 חומרי בניין שנותרו באתר - לטענת ה"ה סדנאי, לא הוכח שהחומרים לא כלולים בפועל באומדן המקורי או שנלקחו על ידי ה"ה הולנדר. המומחה מצא כי על פי התמונות (תמונות "אחרי השיפוץ" - ראה: עמוד 1 לנספח D לחוות הדעת) ליד החניה נותרו חומרי בניין - משטח מלא של ריצוף ומשטח חלקי. ראשית, הוכח כי ביום 2/11/07 הורתה הגב' סדנאי לתובעת מס' 2 ולפועלים באתר על הפסקת העבודות כאשר לשיטת הגב' סדנאי בשלב זה היה מדובר רק על הפסקת ביניים ("פסק זמן", כלשונה - ראה: עמוד 22 לפרוטוקול שורה 17). עובדה זו תומכת בקביעת המומחה. שנית, מר משיח הודה, ברוב הגינותו, כי "כל החומרים שנשארו באתר שימשו לצורך סיום העבודות ונלקחו בחשבון במחיר של ח'ורי [הקבלן החלופי - ב.ש.]" (ראה: עמוד 20 לפרוטוקול שורה 30). על כן, דין הטענה להידחות. מנגד, לא הוכחה טענת ה"ה הולנדר ל'החרמת' כלי עבודה. העובד היחיד שזומן על ידם לעדות היה מר חוסאם שאקיר אשר הציג עצמו כרצף בעוד התובעת מס' 2 הציגה אותו כצבעי (ראה: סעיף 4 ל-ת/5). מר שאקיר הצהיר אמנם כי רכש ציוד חליפי והוא מצרף את רשימת הכלים והציוד שקנה "עם העתקים מהקבלות" (ראה: סעיף 5 לתצהירו - הוצג וסומן ת/1), אך לתצהירו לא צורפה כל קבלה או אישור על רכישה ו/או ביצוע תשלום. המסמך היחידי אשר צורף לתצהירו הינו הצעת מחיר ממועד לא ידוע שאף אינה מופנית אליו ועל כן, גם אין להגישה כראייה באמצעותו. אך גם אם אקבלה כראייה - אין בהצעת מחיר זה כדי להוכיח שמר חוסאם רכש ציוד וחשוב מכך - כי כלי עבודתו נותרו באתר, מאפייניהם (הדבר כלל לא מפורט בתצהירו) ושוויים. מעבר לכך, עדותו של מר שאקיר לא עוררה אמון רב משניכר היה במהלכה כי הוא עושה כמיטב יכולתו על מנת להשביע את רצון התובעת מס' 2 עימה הוא בקשרי עבודה. קבלנים/עובדים אחרים לא זומנו, כאמור, למתן עדות, למרות שלא נטען כי קיימת מניעה לעשות כן, מה גם שמדובר כביכול בציוד שלהם ש"הוחרם". כך או כך, כלל לא הוכח כי נותרו באתר ציוד או כלי עבודה, טיבם ועלותם. 8.6 התקנת מעקות חדשים - לטענת ה"ה סדנאי, לא היה מקום להכיר ברכיב זה מאחר ובמפרט המקורי קיים חידוש מעקה וכן לא הוצגה כל ראייה לעניין התשלום למסגר. דין הטענה להידחות, בסייג אחד. ראשית, במפרט המקורי - מצוין רק "ו.1 טיפול וחידוש מעקות" להבדיל מהזמנת מעקות חדשים. בהתאמה, רכיב זה הוערך על ידי המומחה בסך של 1,500 ₪ בלבד. עובדות אלה תומכות בטענת ה"ה הולנדר כי הנחת העבודה היתה שניתן יהיה להשתמש במעקה הקיים. שנית, משקבע המומחה כי העלות של 22,000 ₪ סבירה נוכח מאפייניהם - אין בעובדה שלא הוצגה חשבונית כדי למנוע את אימוצה. ברם, קבלת עמדת ה"ה הולנדר בעניין דא, משמעה גם כי יש להפחית את עלות רכיב "ו.1" מאומדן המפרט המקורי (טבלה 1 לחוות הדעת). לאותה מסקנה נגיע לאור הודאת התובעת מס' 2, ברוב הגינותה, כי הגב' סדנאי היא שהזמינה מסגר לפירוק המעקות ולאחר הפירוק התברר כי לא ניתן יהיה להשתמש בהם (ראה: עמוד 5 לתצהירה - ת/4). מכאן, ה"ה הולנדר אף לא נשאו בעלות הפירוק. 8.7 חישוב עבודות התיקון/השלמה לפי קבלות - לטענת ה"ה סדנאי, יש לבכר את הקבלות שהוצגו על ידה והמעידות כי שולם לקבלן החלופי סך של 40,000 ₪ כולל מע"מ. אכן, הוכח כי ה"ה סדנאי שילמו לקבלן החלופי שהשלים את העבודות סך כולל מע"מ של 56,940 ₪ (ראה: נספחים "ט" ו-"י" לתצהירה - נ/3). ברם, במהלך חקירתו הנגדית, הודה מר משיח, שפיקח על השלמת העבודות מטעם ה"ה סדנאי, כי חלק מהעבודות שביצע הקבלן החלופי לא היו קשורות להשלמה או תיקון העבודות כעדותו (ראה: עמוד 20 לפרוטוקול שורות 2-11): "ש. בכתב תביעה שכנגד במסמך מיום 18/12/07 (נספח ו') - הסבר את הפער של כ-38% בין שני המפרטים? ת. נספח ו' זה עבודות לתיקון, נספח ג' זה סך כול העבודות כולל העבודות לתיקון. ... אני מחדד ההפרש בין 44,000 ₪ לבין 32,000 (לפני מע"מ) זה עבודות שנתבקשו ממני אבל לא מכם". (וראה גם: בעמוד 18 לפרוטוקול שורות 28-31). מר משיח הוסיף והודה כי אינו זוכר את הדברים במדויק וכי במהלך ביצוע העבודות בפיקוחו הורדו חלק מהעבודות ונוספו עבודות אחרות (ראה: עמוד 20 לפרוטוקול שורות 12-16): "ש. אני אומרת לך שח'ורי [הקבלן החלופי - ב.ש.] ביצע עבודות נוספות מעבר לכך. מכתב מיום 5/12/07 מפנה לנספח י.1 לתצהיר הגב' סדנאי - נכון שה-9,720 ₪ זה עבודות נוספות? ת. כן. אני מתקן. אם מסתכלים על הסיכום אז ככל הנראה הורדנו מספר עבודות והוספנו מספר עבודות, מפנה לסיכומים לעומת המפרט הקודם, אך זה לא קשור למה שכתבתי בנספח ו'. אני משער שזה כך איני זוכר הדברים במדויק". ולמטה משם (שם ,שורות 24-28): "ש. מפנה לסעיף 15 לתצהירך - הסבר מניין נובע סכום 41,940 ₪ לביצוע ע"י ח'ורי, שאינו תואם? ת. נחתם חוזה. קבלן נכנס לעבודה אני פיקחתי על העבודות וביצע עבודות בסכום פחות מפנה לנספח ח.1 [צ"ל נספח "ו.1" - ב.ש.] לתצהיר התובעת שזה פחות מהמפרט לסיום העבודות ואז נוספו עוד עבודות שלא קשורות כך שהכל התנהלות נורמאלית של ביצוע". המומחה מטעם בית המשפט בדק כל אחד מהסעיפים המופיעים בנספח "ו" לתצהיר מר משיח המכותר בשם: "עבודות שתוקנו או לא בוצעו במסגרת הסכם עבודות ראשון - בית סדנאי" (הוצג וסומן נ/2) ומצא כי יש להכיר רק בסכום של 18,500 ₪ (לא כולל מע"מ) מתוך הסכום המופיע בחשבון הסופי כמשקף עבודות שנדרשו להשלמה. קביעתו, לא נסתרה אלא חוזקה בעדות מר משיח אשר הודה, ברוב הגינותו, כי בסופו של יום סעיפים מסוימים מתוך נספח "ו" לא בוצעו. החשבון הסופי (נספח י.1 לתצהיר הגב' סדנאי - נ/3) לא כולל פירוט רכיבים באופן שמאפשר את חילוץ הרכיבים המיוחסים לנספח "ו" (ל-נ/2) בלב. מר משיח הודה ברוב הגינותו, כי הוא אינו זוכר את הדברים במדוייק, בעוד הקבלן החלופי לא זומן למתן עדות וכשל זה יפעל לחובת ה"ה סדנאי. משכך, דין טענה זו להידחות. 9. עלות העבודות, אם כן, הינה כמפורט להלן: 9.1 עלות העבודות שלא נכללו בחוזה ("העבודות הנוספות" עומדת על סך של 76,200 ₪ (לא כולל מע"מ). 9.2 לסכום זה יש להוסיף את עלות המפרט המקורי. בעניין דא יש להפחית שני סכומים: האחד, סך של 1,500 ₪ בגין סעיף "ו.1" למפרט המקורי (טיפול וחידוש מעקות); והשני, סך של 8,100 ₪ בגין סעיף "ו.6 בלתי נצפה מראש". בשלב זה, הוכחו העבודות שבוצעו ועל כן, סעיף סל זה של תוספת 10% לאומדן המקורי בגין רכיבים לא צפויים מראש כבר אינו רלוונטי, שאם תאמר אחרת לא יהיה מקום לפסוק בגין עבודות נוספות. משכך, עלות העבודות הכלולות במפרט המקורי עומדת על סך 79,000 ₪ (לא כולל מע"מ). 9.3 מכאן, סך כל העבודות שבוצעו עומד על 156,100 ₪ (לא כולל מע"מ). 9.4 מסכום זה יש להפחית את הסכום של 88,000 ₪ (לא כולל מע"מ) ששולם לה"ה הולנדר ועל כן המדובר ביתרה של 68,100 ₪ (לא כולל מע"מ). 9.5 מנגד, עלות העבודות שתוקנו ו/או לא בוצעו על פי החוזה עומדת על סך של 18,500 ₪ (לא כולל מע"מ). 10. שכר טרחה: 10.1 שכר טרחת ה"ה הולנדר - שכר טרחתם נקבע בחוזה - 2,000 ₪ בגין תכנון ורישוי ובנוסף 10% מערך העבודות בגין ניהול, ליווי ופיקוח. מצינו לעיל כי סך כל העבודות שבוצעו עומד על סך של 156,100 ₪ (לא כולל מע"מ). ודוק: שכ"ט ה"ה הולנדר קבוע בחוזה ואין בידי לקבל את טענתם, בשלב זה, כי יש לשנותו לאור גובה שכר הטרחה ששולם למר משיח תוכח הפרתם את החוזה. אין לכך כל רלבנטיות לגובה השכר המגיע לה"ה הולנדר. מה גם שנהיר כי משנקרא צד ג' להשלים פרויקט שלא הסתיים ועוד לעשות כן בדחיפות - המדובר בעלויות גבוהות יותר. מנגד, למרות שלא הוכח כי הטיפול ברישוי הסתיים ולמרות שמצינו כי לכל הפחות עבודת הפיקוח ושמא אף עבודת התכנון לקתה בחסר (וראה גם האמור בסעיף 3.4 עמוד 4 לחוו"ד המומחה) - לא גרעתי משכר הטרחה החוזי המוסכם. 10.2 שכר טרחת מר משיח - נוכח הפרת ה"ה הולנדר את החוזה וביטולו נשכרו שירותיו של מר משיח על מנת לתכנן ולפקח על השלמת עבודות ביצוע שביל הגישה בדחיפות. הוכח כי בגין עבודתו ה"ה סדנאי שילמו למר משיח סך (לאחר הנחה) של 14,000 ₪ ומע"מ כחוק ביום 10/12/07 (ראה: נספחים "ז" לתצהיר מר משיח - נ/2). יחד עם זאת, הוכח, כאמור, כי במסגרת עבודות השלמה נוספו עבודות שאינן קשורות לעבודות המקוריות ואשר אף הן חייבו פיקוח. לפיכך, מצאתי לנכון להפחית רכיב זה ולהעמידו על סך של 7,500 ₪ (לא כולל מע"מ). 11. עוגמת נפש: אין חולק כי הפרויקט היה דחוף נוכח מצבו הבריאותי של המנוח. בנסיבות אלה, נהיר כי אי עמידת ה"ה הולנדר במועד שנקבע בחוזה ואף בלו"ז המעודכן והידרשות ה"ה סדנאי לקחת מפקח חלופי וקבלן חלופי לשם השלמת העבודות גרמה להם עוגמת נפש מרובה. לא נעלם מעיני כי גם במסגרת העבודות על ידי הקבלן החלופי נדרשו שינויים אך לא הוכח כי שינויים אלה היו עקב דרישות חדשות של הגב' סדנאי להבדיל מצורך בהתאמה לדרישת הרשויות או צדדי ג' ומכל מקום, לא הוכח שהיה בכך כדי לדחות את מועד השלמת העבודות. ודוק: הקבלן החלופי סיים כל העבודות תוך שבוע עד 10 ימים (ראה: עדות מר משיח בעמוד 20 לפרוטוקול שורה 21). כך גם אין למצוא לחובת ה"ה סדנאי את העובדה כי הקבלן החלופי החל לעבוד אך ביום 26/11/2007 ולא במועד הפסקת העבודות (2/11/07). להיפך, בשים לב לכך שהיה על ה"ה סדנאי לבצע הפסקת עבודות מסודרת, למצוא מפקח וקבלן חלופיים ולחתום עימם על חוזים - המדובר בהתארגנות בפרק זמן קצר ולמצער, בפרק זמן סביר. המדובר בעיכוב של למעלה מחודש ימים, ואף אם אניח לטובת ה"ה הולנדר כי הלו"ז המעודכן היה על דעתו של המנוח - המדובר באיחור של שבועיים ימים מקום בו כל הפרוייקט כולו יועד, על פי קביעת ה"ה הולנדר שזו מומחיותם ומקצועם, להסתיים בפרק זמן קצר מזה (7-10 ימי עבודה). בשקללי את כל הפרמטרים הצריכים לעניין, לרבות כמפורט לעיל - אני אומדת את רכיב עוגמת הנפש על סך של 10,000 ₪. 12. סוף דבר 12.1 דין התביעות (התביעה והתביעה שכנגד) להתקבל בחלקן. 12.2 על הנתבעת (הגב' סדנאי) לשלם לתובעים (ה"ה הולנדר וריזמן) סך של 100,280 ₪ (כולל מע"מ); בעוד על הנתבעים שכנגד (ה"ה הולנדר וריזמן) לשלם לתובעת שכנגד (הגב' סדנאי) סך של 40,420 ₪ (כולל מע"מ). מכאן, לאחר קיזוז החיובים ההדדיים בתביעה ובתביעה שכנגד - על הנתבעת (הגב' סדנאי) לשלם לתובעים (ה"ה הולנדר וריזמן) סכום של 59,860 ₪ (כולל מע"מ). סכום זה (59,860 ₪) ישולם לתובעים (ה"ה הולנדר וריזמן) תוך 30 יום מיום בו ימציאו התובעים (ה"ה הולנדר וריזמן) לב"כ הנתבעת (הגב' סדנאי) כתב התחייבות בלתי חוזר לשיפוי הנתבעת (הגב' סדנאי) בגין כל דרישה ו/או תביעה מצד ג' לרבות מר חוסאם שאקיר, קבלנים, קבלני משנה, עובדים וכל גורם אחר בגין האירועים נשוא התביעה, כשהוא חתום ומאומת כדין וכן חשבונית מס כחוק. אי תשלום במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. 12.3 בנסיבות, ולאור התוצאה אליה הגעתי, קרי: קבלה חלקית של התביעה והתביעה שכנגד מזה והתנהלות התובעים במהלך הליך זה כפי שעולה גם מהחלטות בית המשפט מזה - מצאתי כי יהיה זה אך ראוי כי כל צד ישא בהוצאותיו. לצדדים נתונה זכות ערעור.חוזהשכירותחניה