מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא חוב שכר טרחת עורך דין: עסקינן בתביעה כספית לתשלום חוב בגין שכר טרחת עורך-דין עבור השירותים המשפטיים אשר ניתנו לנתבע 1 ע"י התובע, ותביעה שכנגד להשבת סכומים אשר שולמו לו ביתר. נתוני רקע: 1. התובע הינו עורך-דין במקצועו אשר נתן שירותים משפטיים עבור הנתבע 1, מר חשאן (להלן - "מר חשאן") וייצג אותו בתיקים שונים, החל משנת 1997 ועד לשנת 2003, שאז העביר האחרון את הטיפול בענייניו לעורך-דין אחר, עו"ד ויסאם קאסם, הוא הנתבע 2. השירותים אשר ניתנו על ידי התובע כללו, בין השאר, הגשת תביעות כספיות שונות בשם מר חשאן, ומאוחר יותר פתיחת תיקי הוצל"פ לביצוע פסקי הדין בתיקים בהם זכה, כאשר אין חולק בין הצדדים כי תנאי שכר הטרחה לגבי כל עניין ועניין סוכמו בין השניים בעל-פה, למעט עניין אחד שלגביו נטען כי נחתם הסכם שכר טרחה בכתב. 2. אחת המחלוקות העיקריות עליה נסוב התיק היא, האם מר חשאן נותר חייב סכום כלשהו כלפי התובע בגין שכר טרחה, או שמא ההיפך הוא הנכון, ולתובע נותר חוב כלפיו בגין סכומים אשר נגבו ביתר. שאלה זו חולשת על ארבעה עניינים שונים בהם ייצג התובע את מר חשאן. לשם הנוחיות אמנה טענות השניים לגבי כל אחד מהעניינים בנפרד. לאחר מכן אמנה טענות הצדדים בנוגע לנתבע 2 ובנוגע לתביעה שכנגד. טענות הצדדים לגבי תיק סאג'ור: טענות התובע: 3. התובע ייצג את מר חשאן בתביעה כספית אשר הוגשה על ידו לבית המשפט השלום בעכו כנגד מועצה מקומית סאג'ור לתשלום סך של 356,331 ש"ח אשר הוגשה ביום 7/6/99 במסגרת תיק אזרחי מס' 3066/99. התובע טוען, כי שכר הטרחה עליו סוכם בתיק זה עם מר חשאן בעל-פה הינו תשלום מקדמה בסך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ, וכן 20% בצירוף מע"מ מכל סכום שייפסק ע"י בית המשפט, בנוסף לסכום אשר ייפסק ע"י בית המשפט בגין שכר טרחה. 4. על בסיס הסיכום הנ"ל התובע ייצג את מר חשאן לאורך כל הטיפול בתיק של סאג'ור - טיפול אשר כלל הופעה לדיונים והגשת תצהירי עדות ראשית - ואולם בפתח ישיבת ההוכחות ובהסכמת מר חשאן הגיעו הצדדים בתיק לידי הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין. 5. בשל אי עמידת המועצה המקומית סאג'ור בתנאי פסק הדין, ובעצה אחת עם מר חשאן ובתיאום עמו, פתח התובע תיק הוצל"פ כנגדה על כל סכום הפשרה וסכום נוסף בגין סנקציה בשיעור של 10% מסכום הפשרה כפיצוי מוסכם, לפי האמור בהסכם הפשרה. התובע הוסיף, כי על אף שהמועצה המקומית סאג'ור העבירה ישירות אל מר חשאן תשלום על חשבון החוב בסך של 52,500 ש"ח, לפי הוראת תשלום מיום 18/3/03, מר חשאן לא העביר לו את שכר טרחתו, בטענה כי הסכום הופקד ישירות בחשבון הבנק שלו והחשבון לא אפשר משיכת כספים באותו שלב בשל מצבו הכלכלי הקשה. התובע המשיך בנקיטת הליכי הוצל"פ כנגד המועצה, אך כאשר הגיעו מעקלים למשרדיה הופתע לגלות כי מר חשאן והנתבע 2 הגיעו למקום וביקשו שלא לבצע את צו העיקול. 6. לטענת התובע, בסופו של דבר מלוא סכום החוב של המועצה המקומית סאג'ור נגבה ע"י מר חשאן והתיק נגדה נסגר. על אף זאת שכר טרחתו לא שולם לו במלואו, שכן כל אשר שולם לו היה סך של 5,000 ש"ח בלבד וללא סכום המע"מ עליו. לפיכך טוען התובע, כי על מר חשאן לשלם לו שכר טרחה בגין תיק סאג'ור כדלקמן: א. סך של 900 ש"ח בגין מע"מ על הסך של 5,000 ש"ח, שלא שולם לו בתחילת הייצוג; ב. שכר טרחה בשיעור של 20% בצירוף מע"מ מסכום פסק הדין אשר עמד, לטענתו, על סך של 240,000 ש"ח (התובע טען בתצהירו כי זהו סכום הקרן, ואולם מאוחר יותר אבהיר כי מדובר ככל הנראה בטעות); ג. שכר טרחה בגין הטיפול בתיק ההוצל"פ בסך של 27,212 ש"ח. 7. זה המקום לציין, כי התובע ייצג את מר חשאן בשתי תביעות נוספות אל מול המועצה המקומית סאג'ור: האחת, ת.א. 3133/99 בבית משפט השלום בעכו, אשר אוחדה לבסוף עם ת.א 3066/99 (התיק שבכותרת), שם הוסכם על שכר טרחה בשיעור של 20% בצירוף מע"מ מכל סכום שייפסק; והשניה, ת.א. 3429/99 בבית המשפט בעכו, אשר אוחדה גם היא עם ת.א. 3066/99, ואשר טופלה, לטענת התובע, ללא שכר טרחה בשל יחסי הקרבה בינו למר חשאן ומתוך התחשבות במצבו הכלכלי הקשה באותה תקופה. מכל מקום ועל מנת להסיר כל ספק אבהיר, כי שכר הטרחה לו טוען התובע בהליך דנן הוא לפי המפורט מקודם. טענות מר חשאן: 8. לטענת מר חשאן, לא זו בלבד שאינו חייב לתובע מאום, אלא שהתובע חייב לו סך של 18,282 ש"ח אשר גבה ממנו ביתר בגין שכר טרחה שאינו מגיע לו. לפי גרסתו, הוא סיכם עם התובע בעל-פה כי ישלם לו מראש מקדמה בגין שכר טרחה עבור הגשת התביעה וייצוגו בהליך המשפטי סך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ, שאכן שולם, ובמידה ויתקבל פסק דין בהעדר הגנה, התובע לא יהא זכאי לשכר טרחה נוסף. כמו כן סוכם, כי במידה ויוגש כתב הגנה מטעם המועצה התובע יהא זכאי לשכר טרחה נוסף בסך 10% בצירוף מע"מ מסכום פסק הדין בניכוי הסכום הנ"ל. לטענתו, במהלך המשא ומתן אשר התנהל עם המועצה המקומית סאג'ור הגיעו הצדדים להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, לפיו התחייבה המועצה לשלם לו סך של 190,000 ש"ח בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 ש"ח. לדבריו, הוא הסכים לפשרה זו לאחר שהתובע הסכים כי שכר טרחתו הסופי יעמוד על סך של 20,000 ש"ח כולל מע"מ. 9. מר חשאן אישר דבר פתיחת תיק ההוצל"פ לביצוע פסק הדין הנ"ל, אך טען כי מהלך זה נעשה ללא אישורו, שכן המועצה התכוונה לשלם לו את החוב הפסוק ללא צורך בנקיטת הליכי ביצוע. בהקשר זה הוסיף מר חשאן, כי הועבר אליו ישירות סך של 52,500 ש"ח מתיק ההוצל"פ. זאת ועוד, בתיק ההוצל"פ נפסק שכר טרחת עורך דין א' בסך של 12,850.20 ש"ח ושכר טרחת עורך דין ב' בסך של 12,850.20 ש"ח, אך לאחר מכן הוקטן שכר הטרחה בסכום של 6,265 ש"ח, ומכאן ששכר הטרחה הסופי הפסוק בתיק ההוצל"פ עמד על 19,435 ש"ח. 10. לטענתו, לאור חילוקי דעות בינו לבין התובע, החליט הוא להעביר את המשך הטיפול בתיק לעורך-דין אחר, הוא הנתבע 2. ברם, חרף ההודעה אשר נשלחה לתובע ע"י הנתבע 2 אודות העברת הייצוג אליו, התובע נקט בהליכי עיקול והוצאת מטלטלין מן המועצה המקומית מספר ימים לאחר קבלת ההודעה, ללא הסכמתו (הסכמת מר חשאן) וללא ידיעתו. 11. לעניין התיקים הנוספים אשר התנהלו בינו לבין המועצה המקומית סאג'ור בהם טיפל התובע, טוען מר חשאן כי שכר הטרחה אשר סוכם עליו בתיק סאג'ור הנ"ל כלל גם אותם, משהיה ברור לצדדים מלכתחילה כי הדיון בכל התיקים יאוחד. 12. בכל אופן, לאחר ששילם מראש לתובע סך של 5,900 ש"ח כולל מע"מ (לפי טענת מר חשאן המע"מ שולם במועד אחר), נותר הוא חייב לתובע בגין תיק זה סך של 14,100 ש"ח כולל מע"מ בלבד. באשר לשכר הטרחה המגיע לתובע בגין תיק ההוצל"פ טוען מר חשאן, כי עפ"י הנוהג ונסיבות העניין, שכר הטרחה המגיע לו עומד על שליש מתוך שכר הטרחה הפסוק, דהיינו, סך של 6,478 ש"ח. טענות הצדדים לגבי תיק אסתרין: טענות התובע: 13. התובע ייצג את מר חשאן בתביעה שכנגד אשר הוגשה נגדו על ידי בני-הזוג אסתרין בת.א. 14170/98 בבית משפט השלום בחיפה לתשלום סך של 402,980 ש"ח (להלן: "תיק אסתרין"). לטענת התובע, בתיק זה סוכם בינו לבין מר חשאן, כי האחרון ישלם לו שכר טרחה בסך של 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ, וכן כל סכום אשר ייפסק ע"י בית המשפט בגין שכר טרחה. בסופו של יום התביעה שכנגד נתקבלה באופן חלקי בלבד, ומר חשאן שילם על חשבון החוב סך של 10,000 ש"ח (כולל מע"מ). על פסק הדין הנ"ל הוגש ערעור מטעם בני-הזוג אסתרין ביום 30/5/02 לבית המשפט המחוזי בחיפה, ולאחר הגשת עיקרי טיעון וקיום דיון הערעור נדחה ללא צו להוצאות. לטענת התובע, בגין ערעור זה סוכם עם מר חשאן כי ישלם לו שכר טרחה בסך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ. התובע ציין, כי בנוסף לייצוג בהליכים הנ"ל הוא ייצג את מר חשאן גם בתיק ההוצל"פ אשר נפתח כנגדו בעקבות כך, וזאת ללא חיוב בשכר טרחה נוסף ומתוך התחשבות במצבו הכלכלי הקשה באותם זמנים. 14. לטענת התובע, לאחר שמר חשאן שילם לו סך של 10,000 ש"ח (כולל מע"מ) על חשבון שכר טרחתו, נותר חייב לו סך של 7,700 (כולל מע"מ) בגין ההליך העיקרי ועוד סך של 5,900 ש"ח (כולל מע"מ) בגין הערעור. טענות מר חשאן: 15. לטענת מר חשאן, שכר הטרחה המוסכם בגין הטיפול בכל העניינים הקשורים בתיק אסתרין, כולל הערעור, עמד על הסכום אשר שולם בפועל, דהיינו, סך של 10,000 ש"ח - ולראיה, התובע מעולם לא ביקש ממנו שכר טרחה נוסף בגין תיק זה. טענות הצדדים לגבי תיק מג'ד אלכרום: טענות התובע: 16. התובע ייצג את מר חשאן בתביעה כספית אשר הוגשה בשמו כנגד מועצה מקומית מג'ד אלכרום לתשלום סך של 97,758 ש"ח במסגרת ת.א. 2361/01 בבית משפט השלום בעכו (להלן: "תיק מג'ד אלכרום"). לטענת התובע, שכר הטרחה עליו סוכם בינו לבין מר חשאן בגין הטיפול והייצוג בתיק זה עמד על 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ - אשר שולם בפועל - וכן 10% בצירוף מע"מ מכל סכום שייפסק, בנוסף לכל סכום אשר ייפסק ע"י בית המשפט בגין שכר טרחה. 17. ביום 17/5/01 ניתן בתיק פסק דין על פיו נתקבלה התביעה במלואה בהעדר הגנה, ונפסק שכר טרחה בסך של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ. פסק הדין הוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ בעכו במסגרת תיק הוצל"פ 08-08330-01-9. לטענת התובע, הוא פעל לפי בקשת מר חשאן אשר היה נתון אז במצב כלכלי קשה, והפריש לו חלק ניכר מהכספים אשר נגבו בתיק, מבלי לקזז את מלוא הסכומים המגיעים לו בגין שכר טרחה. 18. לטענת התובע, על מר חשאן לשלם לו שכר טרחה בגין תיק מג'ד אלכרום כדלקמן : א. שכר טרחה בשיעור של 10% בצירוף מע"מ מסכום התביעה, קרי סך של 11,535 ש"ח (כולל מע"מ); ב. שכר טרחה שנפסק בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ, קרי סך של 11,700 ש"ח (כולל מע"מ); ג. שכר טרחה בגין הטיפול בתיק ההוצל"פ בסך של 30,830 ש"ח. מסכומים אלה יש להפחית סך של 20,800 ש"ח אשר נגבו ע"י התובע במסגרת התקבולים אשר התקבלו מתיק ההוצל"פ ולא הועברו לידי מר חשאן. טענות מר חשאן: 19. מר חשאן אישר, כי התובע ייצג אותו בתיק זה ואולם בכל הקשור לשכר הטרחה, סוכם בינהם כי הוא ישלם לתובע סך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ מראש, וכי במידה ויתקבל פסק דין בהעדר הגנה, התובע לא יהא זכאי לשכר טרחה נוסף. כמו כן, סוכם כי במידה ויוגש כתב הגנה התובע יהא זכאי לשכר טרחה נוסף בסך 10% בצירוף מע"מ מסכום פסק הדין בניכוי הסכום אשר שולם מראש. מה שארע בפועל הוא, שפסק הדין נתקבל בהעדר הגנה, ומכאן שהתובע לא היה זכאי לשכר טרחה נוסף בגין תיק זה. 20. התובע הגיש את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצל"פ, ומכיוון שהמועצה המקומית מג'ד אלכרום היתה במסגרת איחוד תיקים, לא ננקטו נגדה הליכים כלשהם. 21. מר חשאן הוסיף, כי בשלב מסוים ערך בדיקה מטעמו אשר גילתה, כי התובע גבה בתיק ההוצל"פ סך של 58,340 ש"ח ומתוכם העביר לו סך של 30,266 ש"ח בלבד, מבלי ליידע אותו אודות היקף הגבייה האמיתי. לטענתו, בעקבות התנהלות זו של התובע הוא החליט להעביר את הטיפול בענייניו לעורך דין אחר. לפיכך, עפ"י הנוהג ונסיבות העניין, שכר הטרחה המגיע לתובע בגין הכספים אשר נגבו בתיק ההוצל"פ עומד על שליש מתוך שכר הטרחה הפסוק, שהם סך של 4,517 ש"ח, ומכאן, שעל התובע להשיב לו את הסכומים אשר נגבו ביתר בסך של 23,557 ש"ח (לפי החישוב הבא: 58,340 ש"ח פחות 30,266 ש"ח ופחות 4,517 ש"ח) - הוא הסכום מושא התביעה שכנגד. טענות הצדדים לגבי תיק קדרים: טענות התובע: 22. לטענת התובע, מר חשאן פנה אליו לשם הגשת תביעה הקשורה בפרוייקט אשר ביצע בקיבוץ קדרים וזאת ביום 7/1/01 (להלן: "תיק קדרים"). לטענת התובע, שכר הטרחה אשר סוכם בינו לבין מר חשאן בעבור הגשת התביעה עמד על סך של 5,000$ בצירוף מע"מ כשוויים בשקלים אשר ישולם מראש, וכן 10% בצירוף מע"מ מכל סכום שייפסק ע"י בית המשפט. בהתאם לכך, הוא עמל על הכנת החומר לשם הגשת התביעה, והכין כתב תביעה וכן בקשה דחופה להטלת עיקולים זמניים במעמד צד אחד. ואולם, התביעה לא הוגשה לבסוף בשל מצבו הכלכלי הקשה של מר חשאן, אשר לא עלה בידו לגייס את סכום האגרה. התובע טען עוד, כי מר חשאן נטל עותק מטיוטת כתב התביעה וטיוטת הבקשה להטלת עיקולים זמניים אשר הוכנו על ידו, וטיוטות אלו שימשו, ככל הנראה, כלי עזר בידו לשם הגשת התביעה, אשר הוגשה מאוחר יותר ע"י עורך דין אחר, כל זאת על מנת להתחמק מתשלום שכר טרחתו. על יסוד המפורט לעיל טוען התובע, כי על מר חשאן לשלם לו שכר טרחה בגין פרוייקט קדרים סך של 5,000$ בצירוף מע"מ כערכם בש"ח, כאמור לעיל. טענות מר חשאן: 23. מר חשאן טען, כי קיים ישיבת התייעצות בת שעה וחצי עם התובע לגבי עניין קדרים, ובמהלכה הציג לו את כל החומר הרלוונטי אשר היה בידיו כשהוא מוכן ומסודר בקלסר. לדבריו, מטרת הישיבה היתה גיבוש החלטה באם להגיש תביעה אם לאו. בתום הישיבה הוחלט שלא להגיש התביעה, הן בשל גובה האגרה הצפויה, והן מתוך רצון למצות את המשא ומתן עם קיבוץ קדרים במטרה לחסוך הגשת התביעה. לטענת מר חשאן, לא הוסכם על תשלום שכר טרחה כלשהו בגין ישיבת ההתייעצות הנ"ל, והתובע אף לא דרש תשלום כזה ממנו. טענות הצדדים לגבי התביעה נגד הנתבע 2: טענות התובע כנגד הנתבע 2: 24. לטענת התובע, הכספים אשר הגיעו למר חשאן משני תיקי ההוצל"פ לעיל (תיק סאג'ור ותיק מג'ד אלכרום) היוו בטוחה לתשלום שכר טרחתו, ואולם היא נשללה ממנו בחוסר תום לב. לדבריו, עם העברת הייצוג אל הנתבע 2 הוא קיבל ממנו מכתב התחייבות על פיו התחייב האחרון לשלם לו כל סכום שיהא זכאי לו בגין שכר טרחה עבור הטיפול בענייניו של מר חשאן, וזאת מהסכומים אשר יתקבלו בתיקי ההוצל"פ במסגרת טיפולו של הנתבע 2. התובע מצדו שלח לנתבע 2 דרישתו לתשלום שכר טרחתו, ובתגובה קיבל מכתב מהאחרון, בשם מר חשאן, לפיו הוא זה (התובע) שחייב בהשבת סכומים אשר גבה ביתר. במקביל לכך, הודיע לו הנתבע 2, כי העביר למר חשאן כל הכספים אשר נגבו בתיקי ההוצל"פ. לאור כך טוען התובע, כי הנתבע 2 שלל ממנו את הבטוחה שהיתה בידו לגביית חוב שכר הטרחה מאת מר חשאן, ובאותה מידה הפר את התחייבותו לתשלום שכר טרחתו. טענות מר חשאן לגבי התביעה נגד הנתבע 2: 25. מר חשאן אישר את הטענה, כי בא כוחו החדש, הנתבע 2, פנה אל התובע במכתב אודות העברת הייצוג אליו שכולל התחייבות לתשלום שכר טרחה, ואולם התחייבות זו היתה לתשלום כל סכום שהתובע זכאי לו בגין שכר טרחה בתיקי סאג'ור ומג'ד אל כרום בלבד ואך לסכומים שאינם שנויים במחלוקת בין הצדדים, ולא ליתר התיקים אשר צוינו לעיל (תיק אסתרין ותיק קדרים). כך או כך, כספי התקבולים מתיקי ההוצל"פ לא שימשו כבטוחה באף שלב. טענות הנתבע 2: 26. הנתבע 2 חזר אף הוא על טענותיו של מר חשאן לגבי הסיכום לעניין שכר הטרחה בינו לבין התובע בתיק סאג'ור וכן בתיק מג'ד אלכרום. הנתבע 2 טען, כי עבור הטיפול בתיקי ההוצל"פ של סאג'ור ושל מג'ד אלכרום, התובע זכאי לשליש מתוך שכר הטרחה הפסוק, כפי הנהוג במקרים של העברת הייצוג לעורך דין אחר, הואיל והטיפול בתיק עבר אליו. הנתבע 2 הוסיף, כי סכומים אלו כבר נגבו ע"י התובע מתוך הכספים אשר הועברו אליו מתיק ההוצל"פ של מג'ד אלכרום ולא הועברו לידי מר חשאן. לטענת הנתבע 2, מר חשאן בחר להעביר אליו את הטיפול בשני התיקים הנ"ל לאחר שגילה כי התובע לא דווח לו דיווח מלא ואמיתי אודות הסכומים אשר גבה מתוך תיק ההוצל"פ של מג'ד אלכרום, ולא העביר אליו כספים רבים מהכספים אשר נגבו בתיק זה. מכל מקום, ולאור טענותיו של מר חשאן בכל הנוגע למה שסוכם בנושא שכר הטרחה, התובע חייב להשיב למר חשאן את ההפרש בין הסכומים שנתקבלו אצלו בפועל, לבין שכר הטרחה המגיע לו עפ"י האמור לעיל. 27. הנתבע 2 הוסיף, כי אכן התחייב לשלם לתובע כל סכום שהאחרון יהיה זכאי לו בגין שכר טרחה, ואולם התחייבות זו ניתנה בכפוף לשלושה תנאים מצטברים: האחד, שמדובר בשכר טרחת עורך-דין בגין תיקי ההוצל"פ של סאג'ור ומג'ד אלכרום, ולא בשכר טרחה בגין טיפול בתיקים אחרים; השני, כי התשלום יהיה רק מתוך הסכומים אשר יתקבלו בפועל מתיקי ההוצל"פ הנ"ל; והשלישי, קיומה של הסכמה בין התובע למר חשאן לגבי גובה שכר הטרחה המגיע לתובע, שאם לא כן ובכפוף להסכמת התובע, יועבר העניין להכרעת לשכת עורכי-הדין. הנתבע 2 הדגיש, כי הוא עדיין עומד מאחורי התחייבותו זו בכפוף לתנאיה אשר פורטו לעיל. התביעה שכנגד: 28. מר חשאן (התובע שכנגד) טען בכתב התביעה שכנגד, כי התברר לו שהתובע (הנתבע שכנגד), קיבל כספים מתיק ההוצל"פ של מג'ד אלכרום מבלי ליידע אותו אודות היקף התשלומים אשר התקבלו בפועל, כך שמתוך סכום של 58,340 ש"ח אשר קיבל בתיק, התובע העביר לו סך של 30,266 ש"ח בלבד, ועל כן חייב התובע (הנתבע שכנגד) להשיב לו את ההפרש. מר חשאן (התובע שכנגד) הביע הסכמתו לאפשר לתובע לקזז מסכום ההפרש את סכומי שכר הטרחה המגיעים לאחרון. לפי האמור, יתרת החוב לאחר ביצוע הקיזוז עומדת, לשיטתו, על סך של 19,564 ש"ח (יש להעיר, כי בכתב ההגנה נטען כי החוב עומד על סך של 18,282 ש"ח). 29. התובע לעומת זאת הכחיש את טענותיו של מר חשאן בתביעה שכנגד וחזר על האמור בכתב תביעתו. דיון והכרעה: 30. בדיונים אשר התקיימו בתיק זה העידו בפניי התובע וכן מזכירת משרדו הגב' רותי אייל. מטעם ההגנה העידו מר חשאן וכן הנתבע 2. כמו כן, התקבלו תשובות בכתב לשאלות אשר הועברו ברשות בית המשפט לכב' השופט נוהאד חסן, אשר ייצג בעבר את המועצה המקומית סאג'ור. 31. ראש לכל, ועל מנת להסיר מדרכנו מספר טענות אשר נטענו במפורש או במרומז, אקדים לציין, כי לא הוכח לפניי שמר חשאן העביר את הייצוג לנתבע 2 בשל רשלנות בייצוג מצד התובע, או כי אולץ על ידי התובע לחתום על הסכם פשרה שאינו כדאי לו (בתיק סאג'ור), או כי התובע פתח תיק הוצל"פ שלא על דעתו וללא הסכמתו. על כן דין טענות אלו להידחות כבר עתה אף שעוד אחזור על חלקן בהמשך. 32. כמו כן אציין, כי לא מדובר בתביעה לתשלום שכר טרחה ראוי - למעט בעניין אחד הנוגע לתיק קדרים - אלא לתשלום שכר טרחה עפ"י התנאים אשר סוכמו בין הצדדים, כאשר עיקר המחלוקת היא מה סוכם בין השניים לעניין זה. 33. אין ספק, כי טוב היה עושה התובע אם היה דואג לעריכת הסכמי שכר טרחה כתובים ומפורטים לעניין שכר הטרחה המגיע לו בגין הייצוג של מר חשאן והטיפול אשר העניק לו בתיקים השונים, שכן אילו היה עושה כן, יתכן כי תביעה זו כלל לא היתה באה לעולם. בשים לב לעובדה, כי לא נערכו הסכמים בכתב אשר מעגנים את התנאים אשר סוכמו בזמנו בין הצדדים לגבי שכר הטרחה - למעט בתיק של קדרים - הרי שמדובר כאן בשאלה שההכרעה בה תלויה במידה רבה בראיות אשר הובאו לגביה. ברור לכל שהעדר הסכם בכתב מעמיד את התובע בעמדה ראייתית נחותה, שכן בהיותו תובע עליו הנטל הראשוני להוכיח את טענתיו, ואך טבעי הוא הדבר שמלאכת ההוכחה של התנאים לתשלום שכר טרחה תהיה קשה יותר אם אלה סוכמו בעל-פה. 34. ואולם, גם גרסת מר חשאן אינה חפה מקשיים ראייתיים, וזאת לאור הסתירות אשר נתגלו בה, שחלקן הן סתירות מהותיות הנוגעות ללב המחלוקת. כך למשל, ובכל הנוגע לשאלה, מדוע הועבר הייצוג המשפטי לידי הנתבע 2, מתברר כי קיימות מספר גרסאות. במכתבו של הנתבע 2 מיום 22/6/03 אל התובע צוין, כי הפסקת הייצוג של התובע היא על רקע חילוקי דעות בינו לבין מר חשאן בעניין שכר הטרחה לעומת מה שסוכם בעניין זה מקודם. ואילו בתצהירו של הנתבע 2, מצהיר האחרון שהעברת הייצוג אליו נעשתה עקב אי העברת כספים למר חשאן מהכספים אשר נגבו ע"י התובע בתיקי ההוצל"פ. אל מול כל אלה טען מר חשאן בתצהירו השני (נ/6), שהסיבה להעברת הייצוג היא הפסקת התשלום ע"י המועצה המקומית סאגור לאור פתיחת תיק הוצל"פ ע"י התובע בניגוד לעמדתו הוא. 35. בהינתן הדברים הנ"ל אפנה כעת לדון בכל תיק לגופו. דיון בתיק סאג'ור: 36. כפי שציינתי מקודם, הסכמות הצדדים לגבי תשלום שכר טרחת התובע לא עוגנו בכתב. לפיכך אין מנוס מהכרעת המחלוקת על בסיס הראיות אשר הובאו לפניי. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי יש להעדיף את גרסת מר חשאן לגבי שיעור שכר הטרחה אשר סוכם בתיק סאג'ור, שהינו 10%, לעומת 20% לפי גרסת התובע. תימוכין למסקנה זו אני מוצאת בעובדה, כי בתיקים נוספים שבמחלוקת שיעור שכר הטרחה המוסכם עמד על 10% מכל סכום פסוק, כגון בתיק מג'ד אלכרום (מעבר למקדמה) ובתיק קדרים, שלגביו שיעור זה עוגן בהסכם בכתב (ת/5). 37. יחד עם זאת, איני מקבלת את טענת מר חשאן כי בעקבות הפשרה שהושגה בתיק סאג'ור, סוכם שהתובע יקבל שכר טרחה בסך של 20,000 ש"ח כולל מע"מ בניכוי המקדמה, שכן היא מגלמת בתוכה טענה לגבי הגעת הצדדים להסדר החורג מההסדר אשר סוכם ביניהם קודם לכן, אף לפי עמדת מר חשאן עצמו. ואזכיר, מר חשאן טען שסוכם תחילה עם התובע על שכר טרחה בשיעור של 10% בצירוף מע"מ מסכום פסק הדין בניכוי סכום המקדמה. ומכאן, שעליו הנטל להוכיח, כי התובע הסכים לבוא לקראתו ולחרוג מהסיכום הקודם שהיה ביניהם, ומשלא עמד בנטל זה אין בידי לקבל את טענתו. 38. לעניין תשלום המקדמה בסך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ - התובע טען כי מר חשאן אכן שילם את סכום המקדמה, ברם ללא סכום המע"מ בגינו. מר חשאן בתורו אישר את טענת התובע כי היה עליו לשלם סך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ, אך לטענתו הוא שילם את המע"מ בנפרד במועד מאוחר יותר. הוכחת התשלום היחידה שיש בתיק הינה לגבי הסך של 5,000 ש"ח בלבד, ומר חשאן - שאינו טוען כי לא קבל קבלה בגין תשלום המע"מ - לא צירף קבלה או הוכחת תשלום אחרת המבססת את טענתו לגבי תשלום המע"מ בנפרד. אשר על כן אני קובעת, כי על מר חשאן לשלם לתובע את סכום המע"מ בגין הקרן שכבר שולמה, בסך של 900 ש"ח - סכום התואם את שיעור המע"מ באותה תקופה. 39. בנוגע לשאלה, האם סוכם בין השניים על ניכוי סכום המקדמה בעת ההתחשבנות הסופית, נחה דעתי להעדיף את גרסת התובע. אבהיר, כי לא מצאתי בתיק כל ראיה או אינדיקציה לגבי מה שסוכם ביניהם בנושא המקדמה, אף לא מהתיקים האחרים שנדונו כאן. לפיכך, ולאור הסתירות אשר התגלו בגרסת מר חשאן כמפורט בפרק הקודם, נחה דעתי להעדיף את גרסת התובע, ולפיה מר חשאן הסכים לשלם מקדמה בנוסף לכל סכום אשר סוכם ביניהם בגין שכר טרחה, ומכאן שאין לנכות סכום זה מהחישוב הסופי. 40. לפי פסק הדין ומסמכי ההוצל"פ בתיק סאג'ור (ת/4), סכום פסק הדין עמד בערכי קרן על 231,000 ש"ח כולל הסכום המוסכם בגין סנקציה - ולא כפי שצוין בטיעוני התובע. אשר על כן אני קובעת, כי על מר חשאן לשלם לתובע בגין הטיפול בהליך אשר התקיים בבית המשפט סך של 23,100 ש"ח (בערכי קרן), המהווים 10% מסכום פסק הדין בתיק סאג'ור בצירוף מע"מ כשיעורו היום. 41. לעניין פתיחת תיק ההוצל"פ נגד המועצה המקומית סאג'ור - משאין חולק כי המועצה לא שילמה את פסק הדין במועדו, לא מצאתי כל פסול בפתיחת התיק בלשכת ההוצל"פ על ידי התובע. מכל מקום, מר חשאן לא הוכיח את טענתו כי פתיחת התיק נעשתה בניגוד לעמדתו, וכבר עמדתי על כך בפרק הקודם. ואם לא די בכך, הרי שמר חשאן אישר בחקירתו הנגדית כי ידע על פתיחתו ואף אישר מהלך זה, ובלבד שהתובע יישא בתשלום האגרה. אגב כך אוסיף, כי מר חשאן לא הציג שום הסכם או מקור משפטי המטיל חובה על התובע לשלם את האגרה בתיק ההוצל"פ. על כן אני קובעת, כי בדין קיזז התובע את סכום האגרה ששילם בגין פתיחת תיק ההוצל"פ. 42. לעניין שכר הטרחה הפסוק בתיק ההוצל"פ - ניתן להתרשם כי התובע פתח את התיק והחל בניהולו בלשכת ההוצל"פ תוך נקיטת הליכי גבייה, ורק לאחר מכן הועבר הייצוג לידי הנתבע 2. יחד עם זאת, הליכי הגבייה היחידים, אשר נטען כי בוצעו בתיק ההוצל"פ, הם אלה בהם נקט התובע. נתון זה בצירוף העובדה כי שכר טרחה א' ו-ב' אושרו לפני העברת הייצוג לנתבע 2 (לפי תדפיס הפעולות בתיק ההוצל"פ ת/4), מצדיקים זיכוי התובע בכל הסכומים שאושרו בתיק ההוצל"פ בגין שכר טרחה. לפי תדפיס הפעולות בתיק ההוצל"פ ניתן לראות, כי ביום 17/3/03 אושר שכר טרחת עורך-דין א' בסך של 12,850.20 ש"ח, וביום 4/5/03 שכר טרחת עורך-דין ב' בסך של 12,850.20 ש"ח, אך לאחר מכן וביום 16/6/03 הוקטן שכר הטרחה בסכום של 6,265 ש"ח, ומכאן ששכר הטרחה הסופי הפסוק בתיק ההוצל"פ עמד על 19,435 ש"ח. 43. לאור המקובץ לעיל, אני קובעת כי בגין הטיפול בתיק סאג'ור, על מר חשאן לשלם לתובע סך של 77,733 ש"ח לפי המפורט להלן: א. סך של 23,100 ש"ח בגין הטיפול בתיק אשר התנהל בבית המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין בתאריך 22/1/03 ועד היום (יוצא 38,074 ש"ח), ובתוספת מע"מ כשיעורו היום, ובסך הכל: 44,547 ש"ח. ב. סך של 900 ש"ח בגין מע"מ (לפי שיעורו אז) עבור המקדמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 8/12/99 (היום בו שולמה המקדמה ללא המע"מ) ועד היום, ובסך הכל: 1,807 ש"ח. ג. סך של 19,435 ש"ח בגין שכר הטרחה הפסוק בתיק ההוצל"פ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 4/5/03 ועד היום, ובסך הכל: 31,379 ש"ח. דיון בתיק מג'ד אלכרום: 44. כמו בתיק הקודם אף בתיק זה לא נחתם הסכם שכר טרחה בכתב. לעניין תיק זה אני מקבלת את טענת התובע, כי סוכם על שכר טרחה של 10% בצירוף מע"מ מן הסכום שייפסק וזאת בנוסף לתשלום הראשוני בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ אשר שולם לתובע מראש - תנאים שמר חשאן אינו חולק עליהם (למעט הטענה בדבר ניכוי המקדמה מהשכר הכולל, שאיני מקבלת מאותם הטעמים שציינתי בפרק הקודם). באותה נשימה איני מוצאת תימוכין לטענתו של מר חשאן, כי שכר הטרחה הנ"ל הותנה בהגשת כתב הגנה מטעם הצד השני. 45. יחד עם זאת, איני מוצאת מקום לזכות את התובע בסכום שכר הטרחה אשר נפסק ע"י בית המשפט בפסק הדין, שככלל אינו מגיע לעורך-הדין אלא לבעל-הדין, אלא אם הוכח אחרת. כידוע, שכר טרחת עורך-דין, כמו הוצאות משפט אחרות, נפסקות לטובת בעל-הדין והן שייכות לו ולא לעורך-הדין, והן נועדו כדי לפצות את בעל-הדין על הסכומים שהוציא או שהתחייב עליהם, ולא כדי להעשיר את עורך-הדין בנוסף על שכר-הטרחה המוסכם עם לקוחו. חשוב לציין בהקשר זה, כי התובע לא תבע מאת מר חשאן תשלום כלשהו בגין שכר הטרחה הפסוק בפסק הדין בתיק סאג'ור (אומנם סכום פסק הדין נרשם שם כסכום כולל, ואולם יש להניח כי הצדדים ידעו אז מהו סכום שכר הטרחה, ולעניין זה טען מר חשאן כי סוכם בזמנו על תשלום בסך של 190,000 ש"ח ועוד 20,000 ש"ח בגין שכר טרחת עורך-דין, וכן סנקציה במידה ופסק הדין לא יקויים במועדו). עובדה זו מחזקת את הכלל הנ"ל, כי גם בתיק זה השכר הפסוק שייך למר חשאן ולא לתובע. אבקש להעיר, כי על אף שהתובע טוען לשכר טרחה בשיעור של 10% מכל סכום שנפסק, בפועל הוא תבע שכר לפי 10% מסכום התביעה, ולא מכלל ההסכומים שנפסקו. על יסוד האמור לעיל, חובו של מר חשאן בגין ההליך בבית המשפט בתיק מג'ד אלכרום, מעבר למקדמה ששולמה, עומד על 10% מסכום התביעה, קרי סך של 9,776 ש"ח (נומינאלי) בצירוף מע"מ לפי שיעורו היום. 46. בתיק ההוצל"פ אושרו שני סכומים בגין שכר טרחה (לפי התדפיס מתיק ההוצל"פ נ/1): סך של 6,588.92 ש"ח כשכר טרחה א', ועוד סך של 7,102.92 ש"ח כשכר טרחה ב', וביחד: 13,692 ש"ח - ולא כפי שנטען על ידי התובע (התובע טען כי מדובר בסך של 30,830 ש"ח. גם אם אניח כי הוסיף הפרשי הצמדה וריבית, עדיין לא ברור לי הכיצד הגיע לסכום זה). כך או כך, שכר הטרחה הראשון אושר בתיק ההוצל"פ ביום 3/6/01, והשני ביום 9/7/01 - קרי כשנתיים לפני העברת הייצוג אל הנתבע 2, ולכן התובע זכאי לקבל את שני הסכומים במלואם. 47. לאור המקובץ לעיל, אני קובעת כי על מר חשאן לשלם לתובע בגין הטיפול בתיק מג'ד אלכרום סך של 47,343 ש"ח לפי המפורט להלן: א. סך של 9,776 ש"ח בגין הטיפול בתיק התביעה בבית המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין בתאריך 17/5/01 ועד היום (יוצא 18,514 ש"ח), ובתוספת מע"מ כשיעורו היום, ובסך הכל: 21,661 ש"ח. ב. סך של 13,692 ש"ח בגין שכר הטרחה הפסוק בתיק ההוצל"פ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9/7/01 ועד היום, ובסך הכל: 25,682 ש"ח. 48. מסכומים אלו יש לקזז סך של 21,495 ש"ח (עפ"י החישוב שנעשה בדיון מיום 7/1/07 עמ' 23 לפרוטוקול, ובניכוי סכום האגרה אשר מומנה על ידי התובע בסך של 2,360 ש"ח) אשר נותרו בידי התובע מן התקבולים שהתקבלו בתיק ההוצל"פ ולא הועברו למר חשאן. כמובן שגם לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית, אך מחמת הסרבול בביצוע החישובים, ועל דרך האומדנא, ייעשה החישוב החל מאמצע התקופה, ולפי הערכה החל מיום 1/7/02, כך שהסכום לקיזוז יעמוד על 36,762 ש"ח נכון להיום. 49. לפי האמור, חובו של מר חשאן לאחר הקיזוז עומד על 10,581 ש"ח נכון להיום. דיון בתיק אסתרין: 50. בתיק זה מדובר בגרסה מול גרסה. לפיכך, ובהעדר ראיות אשר יש בהן כדי להטות את הכף לכאן או לכאן - כפי שמצאתי למשל לגבי מחלוקות אחרות - אני מעדיפה את גרסת התובע לאור האמון הכללי שנתתי בדבריו, לעומת חוסר האמון בגרסת מר חשאן (ראו הפרק שכותרתו 'דיון והכרעה'). לאלה אוסיף, כי מר חשאן מסר בחקירתו הנגדית כי שכר הטרחה שסוכם עם התובע לגבי ייצוגו בערעור עמד במסגרת ה- 10% בצירוף מע"מ, אך משום מה לא ידע להסביר לאלו 10% הוא מתכוון, ובאותה נשימה טען כי התובע כלל לא ייצג אותו בערעור! (עמ' 16 לפרוטוקול) - בניגוד לאמור בסעיף 11 לתצהירו הראשון (נ/5). 51. אשר על כן, ובהתחשב בעובדה כי מר חשאן שילם בעבר על חשבון החוב בגין אותו תיק סך של 10,000 ש"ח כולל מע"מ - הרי שיתרת חובו לאחר ניכוי הסכום הנ"ל תוך נטרול החלק היחסי בגין מע"מ לפי שיעורו אז, עומדת על 6,525 ש"ח נכון ליום 22/5/00 ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאז ועד היום (יוצא 11,159 ש"ח) ובתוספת מע"מ כשיעורו היום, ובסך הכל: 13,056 ש"ח. 52. בגין ההליך בבית המשפט המחוזי עומד חובו של מר חשאן על 5,000 ש"ח נכון ליום 4/6/02 ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאז ועד היום (יוצא 8,657 ש"ח) ובתוספת מע"מ כשיעורו היום, ובסך הכל: 10,129 ש"ח. 53. לפי המפורט לעיל, חובו הכולל של מר חשאן כלפי התובע נכון להיום בגין תיק אסתרין עומד על 23,185 ש"ח. דיון בתיק קדרים: 54. אין מחלוקת בין הצדדים, כי מר חשאן פנה אל התובע בהתייעצות לשם הגשת תביעה נגד קיבוץ קדרים. אלא שבניגוד לגרסת התובע, לפיה הכין לפי בקשת מר חשאן טיוטת כתב תביעה ובקשה להטלת עיקולים זמניים נגד קיבוץ קדרים לאחר שלמד את כל המסמכים הנוגעים לעניין, טוען מר חשאן כי הפגישה עם התובע בעניין זה היתה לשם גיבוש החלטה משותפת אם להגיש תביעה כאמור, קרי ישיבת התייעצות בלבד ללא חיוב בשכר טרחה בגינה, שבסופה הוחלט שלא להגיש את התביעה. מתוקף כך טוען מר חשאן, שאין לשלול את האפשרות שמא פעל התובע להכנת הטיטיות הנ"ל רק בסמוך להגשת התביעה דנן במטרה לזכות שלא כדין בתשלום בגין שכר טרחה. 55. אקדים לומר, כי הטיעון הנרחב והנתונים הרבים המופיעים בטיוטת כתב התביעה וטיוטת הבקשה להטלת עיקולים זמניים - שמר חשאן אינו חולק על אמיתותם - מצביעים על כך כי טיוטות אלו הוכנו לאחר לימוד ובחינה של נתוני התיק, ולכן אין זה סביר שהתובע הכין טיוטות אלו לשם ההליך דנן לאחר שמר חשאן לקח כבר מידיו את כל המסמכים הרלוונטיים לתיק. יתרה מכן, העובדה כי מר חשאן חתם על יפוי כוח המסמיך את התובע לייצגו בתיק קדרים (עותק ממנו צורף לתצהיר התובע), שומט את הקרקע מתחת לטענתו כי הפגישה בין השניים היתה פגישת התייעצות בלבד. 56. בשים לב להכנת הטיטוטת הנ"ל נשאלת השאלה, מה סוכם בין השניים לגבי תשלום שכר הטרחה? מן הראוי לציין בהקשר זה, כי מר חשאן צירף כנספח ה' לתצהירו השני (נ/6) עותק מכתב התחייבות החתום על ידו, על-פיו התחייב לשלם לתובע שכר טרחה בגין תיק קדרים בשיעור של 10% בהתאם לשלב בו מסתיים העניין, כגון 10% מכל סכום שייפסק או 10% מכל סכום שיושג בפשרה. לטענת מר חשאן, השיעורים הנקובים בהתחייבות אינם רלוונטיים למקרה בו התובע מכין טיוטות של כתב תביעה ובקשה לעיקול זמני - ללמדנו, כי אכן לא סוכם על תשלום שכר כלשהו בגין כך. לעומת זאת, התובע לא התייחס כלל בתצהירו להתחייבות הנ"ל, וההתייחסות הראשונה שלו למסמך זה באה במסגרת חקירתו הנגדית ובסיכומים אשר הגיש. לטענת התובע, לאחר שייצג את מר חשאן במספר הליכים תוך סיכום תנאי שכר הטרחה בעל-פה לאור הקרבה המשפחתית ויחסי האמון ששררו ביניהם, ובשים לב להלכות אשר יצאו אודות החובה להחתים את הלקוח על הסכם שכר טרחה בכתב, הוא החתים את מר חשאן על טופס הסכם שכר טרחה בגין הטיפול בתיק קדרים, כאשר כתב ההתחייבות הנ"ל הוא ההסכם הראשון בו החל לעשות שימוש במשרדו באותה שנה. 57. התובע אישר את טענת מר חשאן, כי שיעורי שכר הטרחה אשר פורטו בהתחייבות אינם רלוונטיים לענייננו, שכן הסכסוך בין מר חשאן לבין קיבוץ קדרים לא הסתיים עד לאותו מועד, ברם בכתב ההתחייבות נרשם בצורה מפורשת כי שכר הטרחה שלו לא יפחת בכל מקרה מ- 25,000 ש"ח - שהוא שווה ערך לסך של 5,000 $, ויש בכך כדי לתמוך בטענתו לגבי גובה התשלום שיש להטיל על מר חשאן. אלא שעיון בשורה זו מגלה כי היא נמחקה באמצעות שרטוט קווים לאורכה. לעניין זה טען התובע, כי מחיקה זו בוצעה ככל הנראה על ידי מר חשאן, ללא ידיעתו וללא הסכמתו, כאשר הגיע למשרדו ולקח את כל המסמכים הקשורים לתיק קדרים, לרבות התחייבות זו. 58. לאחר ששקלתי בדעתי לא מצאתי כל צורך לדון במחלוקת אשר התעוררה בין השניים לגבי גורלו של כתב ההתחייבות או לגבי תוכנו, לרבות אותנטיות המחיקה של השורה שבנדון. וזאת משני טעמים מרכזיים: הראשון, משום שדקדוק בשורה שנמחקה מגלה כי הסכום שצוין בה (25,000 ש"ח) נועד כדי לשמש כסכום מינימום עבור שיעורי שכר הטרחה אשר צוניו בשורות שמעליה, כאשר שורות אלו מתייחסות למצבים שונים של סיום התיק, אך לא למצב של ניסוח כתב תביעה ובקשה לסעד זמני בלבד - כפי שהוא במקרה שלפניי. שנית, גם אם בכתב ההתחייבות אין התייחסות מפורשת לגבי גובה שכר הטרחה שיש לשלם עבור ניסוח כתבי בית דין, אין משמעות הדבר כי אין לשלם שכר בגין ביצוע פעולה מעין זו. נהפוך הוא, הפסיקה קבעה כי במקרים בהם ניתן שירות אך לא סוכם על תנאי שכר הטרחה או גובהו, נקודת המוצא שיש לפעול על פיה הינה כי הצדדים לשירות סיכמו על תשלום שכר ראוי. 59. במקרה אשר נדון בע"א 9282/02 (יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יחיאל, פ"ד נח(5), 20, 27) לא הוסכם כלל על שכר טרחה, ושם פסק בית המשפט העליון כי: "אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין (ע"א 136/92 ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 125). הצורך באומדן השכר הראוי - חלף שכר מוסכם - עשוי להתעורר במקרים שונים (ראו ג' קלינג, אתיקה בעריכת דין (תשס"א) 270), ובכלל זה המקרה נשוא ענייננו, אשר בו כלל לא סוכם שיעור שכר הטרחה (מקרים אחרים הם, למשל, מקום בו הוסכם על השכר אולם השירות נפסק בעודו באיבו ולא סוכם מה יהיה השכר במקרה זה, או מקום בו הסכם שכר הטרחה איננו תקף מסיבה כלשהי). הנה אפוא, ברגיל, היעדרו של הסכם שכר-טרחה אין בו משום אות וסימן לכך שהשירות ניתן בחינם. אדרבא, רואים את הצדדים כאילו הסכימו ביניהם שבתמורה לשירות יקבל עורך-הדין את השכר הראוי (ע"א 180/71 לביא נ' קצין התגמולים, פ"ד כו(2), 501). והוא, כשהנסיבות אינן מצביעות על מסקנה אחרת (ראו עוד ע"א 525/81 גזית ושחם חברה לבנין נ' רוזן, פ"ד לו(2) 337, 342). כיצד אומדים את השכר הראוי? קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. ודוק: דרך קביעתו של השכר הראוי, ושיעורו, אינם בגדר ידיעה שיפוטית, ועל בית המשפט לקבעם על בסיס הראיות המובאות בפניו (ע"א 261/86 חברת דנו הישראלית נ' הורשפלד, פ"ד מג(1) 160, 165; פרשת ביניש-עדיאל הנ"ל). בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך הדין לטיפול בעניינו של הלקוח, את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות, את שוויו של העניין נשוא השירות, ואת המוניטין של עורך-הדין (ראו ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון, בן ציון ופריבס, עורכי דין, פ"ד מו(4) 586, 593). כמו-כן ניתן להתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה בתחום הנדון - במידה וקיימת שיטה כזו (על הדרכים המקובלות לקביעת שכר טרחתו של עורך-דין, ראו למשל ע"א 2871/00 מועין דאוד ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט (טרם פורסם))". 60. לפיכך, ומשדחיתי גרסאותיהם של התובע ושל מר חשאן בכל הנוגע לסוגיה שבנדון, אין מנוס במקרה זה מלקבוע שכר טרחה ראוי תוך התחשבות במכלול הנסיבות והראיות אשר הוצגו. התובע צירף לתביעתו את החומר שהוכן על ידו, דהיינו כתב התביעה והבקשה להטלת עיקולים זמניים. לאחר שעיינתי בהסכם שכר הטרחה הנוגע לתיק זה אשר יכול לשמש אינידקציה לפסיקת השכר הראוי, ולאחר שעיינתי בטיוטות אשר הוכנו על ידי התובע המלמדות לכאורה על בחינה ולימוד של נתונים רבים הקשורים לתיק, ולאור התרשמותי מעדויות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע זכאי לשכר טרחה ראוי בגין טרחתו בתיק זה, ואולם לא לשכר הטרחה אשר תבע, אלא רק לחלקו, ואני קובעת כי חלק זה יעמוד על סך של 6,000 ש"ח בצירוף מע"מ נכון להיום, ובסך הכל: 7,020 ש"ח. 61. במאמר מוסגר אעיר כי, לא מצאתי אינדיקציה לחששותיו של התובע שמא עשה מר חשאן שימוש לא ראוי בטיוטות אשר הוכנו על ידו על מנת להתחמק מתשלום שכר טרחה, כגון באמצעות העברתן לעו"ד אחר. התביעה כנגד הנתבע 2: 62. לאחר שבחנתי את הדברים לעומק לא שוכנעתי כי הנתבע 2 גרם באופן כלשהו לאיבוד הבטוחה שהיתה בידי התובע לגביית חובותיו של מר חשאן, אשר התבטאה לטענתו בהעברת תקבולים מתיקי ההוצל"פ של סאג'ור ומג'ד אלכרום לידי מר חשאן. ודוק, התובע לא הוכיח את טענתו כי אכן מדובר בבטוחה. ראשית כל, התובע לא הודיע למי מהנתבעים בעת העברת הייצוג כי כספי הגבייה מתיקי ההוצל"פ של סאג'ור ומג'ד אלכרום אמורים לשמש כבטוחה לתשלום שכר טרחתו. שנית, וזה העיקר לענייננו, התובע בעצמו פעל לשחרור כספים למר חשאן מתוך התקבולים אשר הגיעו לידיו מתיקים אלה, על אף שנותר חייב לו סכומים לא מבוטלים בגין שכר טרחה. לא זו אף זאת, התובע בעצמו הסכים לתשלום סכום ניכר ישירות לידי מר חשאן מהמועצה המקומית סאג'ור, ללא כל הסתייגות מצדו. במצב דברים זה, אין בידי לקבל את הטענה בדבר אובדן הבטוחה. למעלה מן הצורך אוסיף, כי הנתבע 2 פעל לפי החובה המוטלת עליו כעורך-דין והעביר את הכספים לידי הלקוח שלו, מר חשאן, ואיני מוצאת פסול במעשיו. 63. אעבור כעת לדון בהתחייבות אשר נמסרה בעת העברת הייצוג מהנתבע 2 לתובע לתשלום שכר טרחתו. נוסח ההתחייבות היה ברור ביותר והתחייבותו של הנתבע 2 לתשלום שכר טרחת התובע מכספי תיקי ההוצל"פ הנ"ל הותנתה בקיומם של שלושה תנאים מצטברים כלהלן: האחד, שמדובר בשכר טרחת עורך-דין בגין תיקי ההוצל"פ של סאג'ור ומג'ד אלכרום, ולא בשכר טרחה בגין טיפול בתיקים אחרים; השני, כי התשלום יהיה רק מתוך הסכומים אשר יתקבלו בפועל מתיקי ההוצל"פ הנ"ל; והשלישי, קיומה של הסכמה בין התובע למר חשאן לגבי גובה שכר הטרחה המגיע לתובע, שאם לא כן ובכפוף להסכמת התובע, יועבר העניין להכרעת לשכת עורכי-הדין. די במבט קל כדי לגלות כי תנאים אלה אינם מתקיימים במקרה דנן. יוצא אפוא, כי על אף שהנתבע 2 חזר והדגיש כי הוא עומד מאחרוי התחייבותו הנ"ל, הרי שבפועל לא מתקיימת התשתית העובדתית למימוש התחייבות זו. 64. אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבע 2. יחד עם זאת, ולאור התנהלותו במהלך הדיונים השונים בתיק דנן שכללה התחמקות מביצוע שורה של החלטות, כפי שתוארה היטב בסיכומי התובע, לא מצאתי לנכון לפסוק לו הוצאות כלשהן. התביעה שכנגד: 65. התביעה שכנגד של מר חשאן כנגד התובע להשבת סכומים אשר נותרו בידי האחרון מהכספים אשר נגבו בתיק ההוצל"פ של מג'ד אלכרום, נדונה למעשה בפרק המתייחס לתיק מג'ד אלכרום (ראו סעיף 48 לפסק הדין). אשר על כן אין כל צורך לחזור על אותם הדברים בשנית. הערה לסיום: 66. על יסוד כל המפורט לעיל יוצא כי חובו הכולל של מר חשאן כלפי התובע בגין שכר טרחה בתיקים השונים מגיע לסך של 118,519 ש"ח נכון להיום (שהם: 77,733 + 10,581 + 23,185 + 7,020). 67. לסיום, מקובלת עליי הגישה לפיה, מקום בו לא נערך הסכם לעניין שכר הטרחה, ישקול בית המשפט שלא לפסוק לעורך-הדין את ההוצאות הכרוכות בניהול משפטו. נסיבות המקרה שלפניי הן דוגמה מובהקת לכך. אומנם נטען כי בין התובע לבין מר חשאן שררו יחסי אמון וידידות, אך מי כמו התובע יודע, כי יש לעגן הסכמים בכתב על מנת לשמר יחסים אלה מפני הצורך להתדיין בבית המשפט. ומכאן, שלא מצאתי לנכון לפסוק סכומים כלשהם בגין שכר טרחה בגין ניהול הליך זה, למעט ההוצאות אשר שולמו בגין אגרה. אחרית דבר: 68. אני מחייבת את הנתבע 1, מר חשאן, לשלם לתובע סך של 118,519 ש"ח נכון להיום. לסכום זה יש להוסיף את הסכומים אשר שולמו על ידי התובע בגין אגרה, כשהם משוערכים נכון להיום. 69. אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבע 2 ללא צו להוצאות. 70. הסכום המופקד בקופת בית המשפט יועבר לידי התובע, ועם העברתו ייגרע מסכום פסק הדין. 71. יתרת הסכום תשולם תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, אחרת תישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.שכר טרחת עורך דיןשכר טרחהחובעורך דין