מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא זכות הייצוג בהליך ביקורת פנימית בעבודה: פתח דבר 1. בבקשה זו שהגישה חברת החשמל לישראל בע"מ ("החברה") כבקשת צד דחופה במסגרת סכסוך קיבוצי ("הבקשה"), כנגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה והמזכירות הארצית של עובדי חברת חשמל לישראל בע"מ (להלן יקראו יחד "ארגון העובדים"), עותרת החברה מבית הדין: א. להורות לארגון העובדים להימנע מכל הפרעה לעבודתה של הביקורת הפנימית בחברה. ב. להורות לארגון העובדים להפעיל את מרותו הארגונית ולהנחות את כל עובדי החברה לשתף פעולה באופן מלא עם הנחיות יחידת הביקורת הפנימית בחברה, לרבות קיום פגישות עם נציגי יחידת הביקורת הפנימית, וזאת אף ללא נוכחות חברים בארגון העובדים. ג. לקבוע כי הנחיית גורמים בארגון העובדים, כי לא ניתן יהא לקיים פגישות עם נציגי יחידת הביקורת הפנימית בחברה ללא נוכחות חבר ארגון העובדים הינו שלא כדין, חורג מהמקובל ביחסי עבודה ואינו יכול להיחשב לצעד לגיטימי. ד. ליתן כל סעד אחד, ככל שימצא לנכון. (ראו סעיפים א'-ד' לבקשה). 2. ארגון העובדים הגיש, בהסכמת הצדדים ובאישור בית הדין שתי תשובת לבקשה: א. האחת, ביום 22.07.12 בו טען ביחס לסעדים המבוקשים, בין היתר: כי ארגון העובדים לא נתן כל הנחייה בעניין נשוא הבקשה; כי ארגון העובדים אינו מפריע לעבודתה של יחידת הביקורת הפנימית בחברה; כי: "4.1 באופן מעשי הבקשה מתייחסת לסקטור המהנדסים בלבד מבין עובדי המבקשת. 4.2 השאלה המשפטית שביסוד הבקשה היא אם יש לעובד זכות להיות מלווה על ידי נציג ועד בעת שהוא מזומן לפגישה עם יחידת הביקורת הפנימית". ("התגובה הראשונה"- ההדגשות בקו שלנו- ר.כ). ב. השנייה, ביום 04.09.12 בה מחד חזר ארגון העובדים על האמור בתגובה הראשונה לעניין הסעדים המתבקשים על ידי החברה, ומאידך פירט ארוכות את עמדתו לעניין הסעד האמור לעיל בסעיף 2 סיפא (4.2 לעיל) ("התגובה השנייה"). 3. החברה הגישה תשובה לתגובה השנייה, אשר בקליפת האגוז נטען בה, שאין בה תשובה לעניין המבוקש בבקשה. הרקע הרלבנטי לבקשה [שאינו שנוי במחלוקת בין הצדדים] 4. א. חברת החשמל הינה חברה ממשלתית, כמשמעות מונח זה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, העוסקת בייצור, הולכה וחלוקה של חשמל בכל רחבי מדינת ישראל. בנוסף, חברת החשמל היא גוף מבוקר, כמשמעות מונח זה בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 ("חוק מבקר המדינה"). עוד מהווה חברת החשמל "גוף ציבורי", כמשמעות מונח זה בסעיף 1 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992 ("חוק הביקורת"). ב. סעיף 2 לחוק הביקורת מטיל על גוף ציבורי חובה לקיים ביקורת פנימית באמצעות מבקר פנימי. ג. בהתאם לאמור פועלת בחברת החשמל יחידת ביקורת פנימית ("יחידת הביקורת") אשר תפקידה לבחון, בין היתר, את הפעולות בהן נוקטת החברה מבחינת השמירה על החוק, על הניהול התקין, על טוהר המידות ועל החיסכון והיעילות- הכול כאמור בסעיף 4 לחוק הביקורת ובנוהל "הביקורת הפנימית ונציבות תלונות הציבור" (מס' 20-01-01) ("נוהל הביקורת"). ד. מתוקף תפקידה, ולצורך מילוי התפקיד, רשאית יחידת הביקורת לדרוש ולקבל כל מסמך וכל מידע הדרוש לה לשם עריכת הביקורת, ועל מי שהאמור נדרש ממנו חלה חובה למלא אחר דרישה זו (סעיף 9 לחוק הביקורת; סעיף 6 לנוהל הביקורת). פעמים רבות מזמנת יחידת הביקורת עובדים שונים בחברה ומתשאלת אותם באשר לסוגיה העומדת לבחינתה. העובדות הנוגעות לרקע שביסוד הבקשה [גם הן אינן שנויות במחלוקת] ה. ביום 13.02.12 שלח מר יעקב דבידה, יו"ר ארגון העובדים במרחב הצפון ("מר דבידה"), הודעה ובה הורה לעובדים כדלקמן: "1. אין להגיע לשיחות עם מחלקת הביקורת ללא ליווי חבר ועד עובדים. 2. לאחר תום השיחה עם מחלקת הביקורת, יש לדרוש לעיין בתרשומת אשר ערך עובד מחלקת הביקורת, ולוודא כי התרשומת תואמת את אשר נאמר בשיחה במדויק. 3. יש לדרוש לקבל העתק מהתרשמות (צ.ל תרשומת- ר.כ) האמורה. 4. אין להסכים לקיים "שיחות מסדרון" עם עובדי מחלקת הביקורת. אירוע (צ.ל. אירעו- ר.כ) מקרים לא מבוטלים בהם עובדים שוחחו עם עובדי מחלקת הביקורת בשיחות מסדרון כאלו ואחרות, ולאחר מכן דבריהם צוטטו, באופן לא מדויק ובאופן אשר הוצא מהקשרו, בדוחות ביקורת שונים..." (להלן יכונה האמור במזכר זה "ההנחיות") (ההדגשות בקו תחתון שלנו- ר.כ) (נספח 2 לבקשה). ו. בתגובה שלח מר איקא יכין, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברה ("מר יכין") מזכר בו התייחס לתוכן ההנחיות בכלל, וההנחיה המחייבת ליווי של חבר ארגון העובדים בפגישות עם יחידת הביקורת בפרט ("ההנחיה"), והבהיר כי שיתוף הפעולה של העובדים עם יחידת הביקורת הינו בגדר חובה החלה עליהם מכוח הוראות חוק הביקורת ונוהל הביקורת, וכי: "... לעובדים אין זכות מוקנית להיות מלווים או מיוצגים במהלך פגישה שמבקשת הביקורת הפנימית לקיים עמם, ואין חובה לאפשר להם ליווי או ייצוג כאמור. לפיכך, תשומת לבך, כי הנחיות אלו של ארגון העובדים סותרות את הוראות החוק ונהלי החברה, ואף מעמידות את העובדים במצב של הפרת הוראות החוק ונהלי החברה, וביצועה של עבירת משמעת..." (ההדגשות בקו תחתון שלנו- ר.כ) (נספח 3 לבקשה). הודעה ברוח זו נשלחה אף לעובדים עצמם (נספח 4 לבקשה). כאשר נאמר בהודעות החברה שפועלם של העובדים בהתאם להנחיות הינם בגדר עבירת משמעת הכשלת עבודתה של יחידת הביקורת, ובכוונתה של החברה לנקוט באמצעי משמעת נגד אותם עובדים (נספח 10 לבקשה). ז. בהמשך שלח מר דבידה מכתב נוסף בו הבהיר כי ארגון העובדים מודע לחשיבות הליך הביקורת וכי אין בכוונתו לסכלו או להכשילו, אלא שיש לקיים הליך זה תוך שמירה על זכויותיהם של העובדים. כן הוסיף כי: "... לאחר ששבתי ועיינתי הן בחוק הביקורת הפנימית והן בנוהל הביקורת, לא מצאתי כל הוראה אשר אוסרת על העובד לבקש להיות מלווה על ידי אדם נוסף שיסייע בידיו לשמור על זכויותיו..." (ההדגשה בקו שלנו- ר.כ.) (נספח 5 לבקשה). ח. בשל אי ההסכמות הנ"ל (אשר מצאו ביטוים במכתבים נוספים- נספחים 6-8 לבקשה) כונסה ישיבה בנוכחות מר יכין, מר דבידה, מר יעקב חי- יו"ר ועד המהנדסים במרחב הצפון ("יו"ר המהנדסים"), ומשתתפים נוספים, בה נדון העניין ("הישיבה") וכך סוכמה הישיבה: "רקע ועד המהנדסים נוקט בפעולות אשר פוגעות בעבודת הביקורת הפנימית בחברה. עומד על כך שכל ישיבה עם הביקורת ישתתף נציג הועד. עם יתר הועדים הגיעו להבנות בנושא על דעתו של המבקר הפנימי ולשביעות רצון כל הצדדים. יעקב חי נשאר בעמדתו. לדבריו, הביקורת רושמת על דעתה את מה שהיא רוצה ובהמשך לכך, העובדים מגיעים לועדות המשמעת..." (ההדגשה בקו תחתון שלנו- ר.כ) (נספח 9 לבקשה). ט. סיכום ביניים ראשון: מן האמור לעיל, ומתשובת ארגון העובדים (ראו תגובה ראשונה סעיף 4.1) עולה: שלא עוד יו"ר ארגון העובדים במרחב הצפון, מר דבידה, עומד על ההנחיות, אלא רק וועד המהנדסים במרחב הצפון הוא הסקטור היחידי בארגון העובדים, שמאמצן (להלן- "וועד המהנדסים"). יתר הועדים הגיעו להסכמה עם חברת החשמל בעניין זה . י. משלא הגיעו הצדדים להסכמות ביניהם, שיגר מר יכין פנייה נוספת למר דבידה וליו"ר המזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל. לאחר שגם פנייה זו לא השיגה את מטרתה- פנתה חברת החשמל אל יו"ר הסתדרות (נספחים 10-11 לבקשה)- אולם, אף פנייה זו לא הביאה את המחלוקת לכדי פתרון ולכן הוגשה בקשה זו. יא. בעקבות הנחיית ועד המהנדסים בוטלו פגישות רבות בין יחידת הביקורת לעובדים שזומנו אליה, וזאת לנוכח העובדה שהגיעו בליוויו של נציג ארגון העובדים או שסירבו להגיע לכתחילה בגפם (נספחים 12-16 לבקשה). יב. במסגרת הדיון בבקשה, שהתקיים ביום 20.11.12, ביקשה החברה לחקור את יו"ר המהנדסים אשר הצהיר מטעם ארגון העובדים; באת כוח ארגון העובדים לא ביקשה לחקור מצהיר החברה, והצדדים ביקשו כי תינתן החלטה על בסיס החומר שנמצא בתיק בית-הדין ללא הגשת סיכומים (ש' 8-13 עמ' 8, פר' 20.11.12). הכרעה 5. א. לכאורה שאלה אחת העומדת על שני פנים, לפתחנו: הפן האחד - האם לוועד המהנדסים הזכות/המעמד להנחות עובד חברת חשמל המזומן לפגישה ביחידת הביקורת, לקיים את הפגישה רק בנוכחות חבר וועד - הנחיה אשר מנוגדת לעמדת החברה; הפן האחר של אותה שאלה הוא- האם לוועד העובדים הזכות להנחות עובד החברה המוזמן לפגישה עם יחידת הביקורת, לדרוש שהפגישה תתקיים רק אם יתלווה אליו חבר וועד העובדים - בלי שעובד ביקש, ספציפית, מהוועד שילווה אותו לפגישה. ב. ברור שאין מדובר שאלות זהות: שכן הנחיה, אם ניתנה על ידי חבר וועד העובדים, מעלה שתי שאלות: (1) בתחום היחסים שבין הוועד לחברה: האם בכלל יכול חבר וועד , ליתן הנחיות כאלה, המנוגדות לדעת החברה- האם לארגון היציג, אם בכלל סמכות כזו? ואם אין לוועד המהנדסים סמכות כזו- האם קיבל הסמכה מארגון העובדים להנחות כך רק את העובדים המשתייכים לוועד המהנדסים; (2) בתחום היחסים שבין עובד לבין הועד המהנדסים: האם עובד שאינו רוצה לקיים ההנחיה, יוכל ללכת למפגש לבדו, או שיחשב כמפר מרותו של הועד? אלו השלכות יהיו לכך על העובד אם יחשב כמפר מרות הוועד, ועוד. ייתכן שכפי שנטען בתגובות ארגון העובדים השאלות שבתחום היחסים שבין עובד לבין החברה או בתחום היחסים שבין העובד לבין וועד המהנדסים, הן שאלות נכבדות המחייבות דיון מעמיק, בו יבחנו אינטרסים המתחרים- אינטרס הביקורת מזה, לרבות תכליתה של הביקורת הפנימית בכללה, היקפה והעקרונות שנקבעו בדין להפעלתה; והזכות לייצוג מזה, לרבות השאלה, מה היקפה של הזכות לייצוג? האם מדובר בייצוג משפטי, חף מכל ניגוד עניינים אפשרי בין אינטרס העובד המוזמן ליחידת הביקורת לבין עובד/ים אחרים, או בין העובד כאמור לבין וועד העובדים? או שמדובר בייצוג, גם באמצעות חבר וועד עובדים שייתכן שממהות מעמדו של חבר הוועד ככזה, יראה לנגד עיניו את האינטרס של הכלל ולא של הפרט/העובד המוזמן ליחידת הביקורת. [יושם אל לב, לא בכדי נקטנו לשון הנחיית וועד ולא הנחיית ארגון העובדים- נרחיב בהמשך]. א. מהותו של הסכסוך שבפנינו, הצדדים והסעד [הכרעה בשאלה 5א(1)] 6. אין לו לבית-הדין אלא הסכסוך שבפניו. לכן, כאשר מדובר בסכסוך שהוגדר כסכסוך קיבוצי, כאשר המשיבים בסכסוך הם ארגון העובדים, שומה עלינו לבחון תחילה, האם ההנחיות שניתנו לעובדים על ידי וועד המהנדסים במרחב הצפון כסקטור היחידי בארגון העובדים- אותן הנחיות שביסוד בקשת החברה, ניתנו כדין (במישור משפט העבודה הקיבוצי). היינו, בסמכות ובאישור ארגון העובדים. איננו מתעלמים מכך שההנחיות (נספח 2 לבקשה), ניתנו ע"י מר דבידה, יו"ר ארגון העובדים במרחב הצפון, אולם כאמור לעיל, בעקבות הישיבה, ומתגובת ארגון העובדים נמצאנו למדים שרק וועד המהנדסים נותר בעמדתו שיש לפעול על פי ההנחיות (ראו נספח 9 לבקשה). למעשה, שאלת השאלות היא האם "אימץ" ארגון העובדים את הנחיות וועד המהנדסים במרחב הצפון והפך אותן להנחיותיו שלו (שוב בניגוד לעולה מנספח 9 ולאמור בתגובת ארגון העובדים)? אם תהיה התשובה חיובית: יש להשיב על השאלה האם פעל ארגון העובדים על פי הקבוע בחוקת העבודה של חברת החשמל, כאשר ברור, מהאמור בבקשה, בתשובת החברה, ובתגובות ארגון העובדים, שישנם חילוקי דעתו בין החברה לבין ארגון העובדים בעניין תוקפן והיותן של ההנחיות, הנחיות שניתנו כדין. האם אומצו ההנחיות על ידי ארגון העובדים: 7. בתגובות מודה ארגון העובדים ש"ההסתדרות או המזכירות הארצית לא נתנו כל הנחייה בעניין נשוא הבקשה" (סעיף 2 לתגובה השנייה); שהבקשה מתייחסת רק לסקטור המהנדסים בחברה (ראו סעיף 4.1 לתגובה הראשונה). במילים אחרות, ההנחיות נשוא הבקשה הן נחלת וועד המהנדסים במחוז הצפוני בלבד, ואין הן חלות על וועדים אחרים או על כלל העובדים בחברה (ונשוב ונדגיש כך עולה גם מנספח 9). כלומר, לא רק שלא הוכח בפנינו שארגון העובדים אימץ את ההנחיות כחלק מהוראותיו לעובדי החברה. ההיפך הוא הנכון, נמצאנו למדים שההנחיות חלות רק לגבי סקטור אחד, המהנדסים במחוז הצפוני, כאשר ארגון העובדים, למצער לא נתן הנחיות כאלה לעובדים. 8. ככלל, לוועד עובדים אין מעמד בסכסוך קיבוצי אלא רק לצדדים ליחסים הקיבוציים, היינו המעביד וארגון העובדים (ראו והשוו, מושכלות ראשונים, דב"ע לג/4-3 שטרית נ' מספנות ישראל ומועצת פועלי חיפה, פד"ע כרך ד 337, עמ' 350 (ניתן ביום 12.03.73)). האם, בענייננו היה ועד העובדים מוסמך ליתן הנחייה כאמור, וזאת לנוכח הסמכות שניתנה לו בהתאם לחוקת העבודה בחברת החשמל, כלהלן: "221. סמכות ועד העובדים מתפקידי ועד העובדים להביא לפני ההנהלות המקומיות של החברה את הנושאים המקומיים של העובדים במרחב. .." (ההדגשה בקו תחתון שלנו- ר.כ) (נספח 17 לבקשה). לטעמנו, אין הוראות סעיף 221 חלות על עניינינו: א. כיון שהאמור בסעיף 221, בדבר תפקידי הוועד, דן בסמכות הוועד להביא לפני הנהלות מקומיות של החברה, נושאים מקומיים של העובדים במרחב- ענייננו, כך עולה גם מהבקשה ומהתגובה המפורטת של ארגון העובדים, הוא בנושא ארצי- דרישת יחידת הביקורת מחד וזכות הייצוג של העובדים מאידך. אין מדובר, אפוא, בעניין מקומי (וראו להלן סעיפים 14 עד 18 לפסק הדין). ב. אפילו נאמר מדובר בעניין מקומי- כלום ייתכן שארגון העובדים, יפלה את כלל העובדים המיוצגים על ידו לעומת אלה שחברים בוועד המהנדסים (ושוב נפנה לנספח 9 לבקשה)? כלום ייתכן שבשאלה כה מרכזית- כך עולה מהתגובה השנייה של ארגון עובדים- היא השאלה הנוגעת לזכות ייצוג של עובדי החברה, לא ינקוט ארגון העובדים אמת מידה אחת, שוויונית, לגבי כלל עבדי החברה? [וראו עוד בהמשך]. סיכום ביניים שני: מסקנתנו, שמחד ארגון העובדים, לא "אימץ" את ההנחיות וועד סקטור המהנדסים בצפון. ברי, לכן, שהן לא ניתנו על ידי ארגון העובדים המוסמך לכך ביחסים הקיבוציים שבין החברה לבין ארגון. תוקפן של ההנחיות [גם לאור העובדה שהן אינן של ארגון העובדים]: 9. אף אם יטען הטוען - ולא מיצינו בחומר שבפנינו, אף לא בתגובת ארגון העובדים, קביעה חד משמעית שהוא מאמץ ההנחיות- הרי מעצם האמור בכתבי הטענות שבפנינו עולים, חילוקי דעות של ממש בעניין חובתו (לעניין השימוש במינוח "חובתו" של עובד עוד נתייחס בהמשך] של עובד להיות מיוצג, ועל ידי חבר וועד דווקא, כאשר: מודה ארגון העובדים שבעבר אכן לא הייתה מוכרת זכות ייצוג (כך משתמע מהאמור בסעיפים 4.5-4.6 לתגובה הראשונה) אף לא מוכחש לא מוכחש סיכום הישיבה (סעיף 2(ח) לעיל)-נספח 0 לבקשה. אם מבקש ארגון העובדים ל"אמץ" את ההנחיות - בין אם על יסוד אותן טענות שפרט בהרחבה בתגובה השנייה ובין מטעמים אחרים- עליו לפעול במתווה הקבוע ליישוב חילוקי דעת שבחוקת העבודה של חברת החשמל. לא הוכח בפנינו, שארגון העובדים נקט במתווה זה (ראו סעיף 36 לבקשה, וסעיפים 222 ו-223 לחוקת העבודה לעובדי חברת החשמל). 10. כללם של דברים, בהיות ההנחיות ביוזמת וועד המהנדסים; לא הוכח שהן אומצו ע"י ארגון העובדים [הוכח ההיפך] - המשמעות המשפטית העולה מכך, בטלות ההנחיות. סיכום ביניים שלישי: לא רק שלא הוכח שארגון העובדים אימץ את ההנחיות, אף לא הוכח שנקט במתווה ליישוב חילוקי דעות שבחוקת העבודה של חברת החשמל (נספח 17 לבקשה)- גם מטעם זה יישום ההנחיות, הוא מוקדם מדי. לכן, גם מטעם זה בטלות ההנחיות [על משמעות בטלותן של ההנחיות נעמוד בהמשך]. עד כאן דנו, בפן האחד של השאלה שבמחלוקת בתיק זה (ראו לעיל סעיף 5א). "חובת" הייצוג לעובדי וועד המהנדסים: 11. נעבור עתה לדון בפן השני של השאלה שבמחלוקת היינו "חובת" העובד מסקטור המיוצג על ידי וועד המהנדסים להיות מיוצג על ידי חבר הוועד. למרות הטענות כבדות המשקל שבתגובה, לא מצאנו בהן טיעון או מסקנה חד משמעית המובילה לקביעה שעמדת ארגון העובדים היא שזכות הייצוג לעובד שבסקטור המיוצג על ידי וועד המהנדסים, בעת מפגש עם יחידת הביקורת תוכל להתממש רק אם ילווה אותו חבר וועד (ההדגשה שלנו- ר.כ.). 12. א. בהנחיות נקבע: "1. אין להגיע לשיחות עם מחלקת הביקורת ללא ליווי חבר ועד עובדים... 4. אין להסכים לקיים "שיחות מסדרון" עם עובדי מחלקת הביקורת. אירוע (צ.ל. אירעו- ר.כ) מקרים לא מבוטלים בהם עובדים שוחחו עם עובדי מחלקת הביקורת בשיחות מסדרון כאלו ואחרות, ולאחר מכן דבריהם צוטטו, באופן לא מדויק ובאופן אשר הוצא מהקשרו, בדוחות ביקורת שונים..." (ההדגשות בקו תחתון שלנו- ר.כ) (ראו נספח 2 לבקשה). כלומר ההנחיות נוקטות לשון חובה. "...אין להגיע..ללא ליווי"; "...אין להסכים.." ב. הציווי העולה מההנחיות - כמצוטט לעיל - לכאורה רוכך בהודעתו המאוחרת של מר דבידה (נספח 5 לבקשה) בה נאמר: "... לאחר ששבתי ועיינתי הן בחוק הביקורת הפנימית והן בנוהל הביקורת, לא מצאתי כל הוראה אשר אוסרת על העובד לבקש להיות מלווה על ידי אדם נוסף שיסייע בידיו לשמור על זכויותיו..." (ההדגשה בקו תחתון שלנו- ר.כ). ג. מטיעון ארגון העובדים לא ניתן להבין שלדעתו זכות הייצוג עומדת לעובד לפי בחירתו, ואין לכפות עליו ייצוג על ידי חבר וועד המהנדסים דווקא. כך, הוגדרה השאלה שבמחלוקת על ידי ארגון העובדים: "האם עובד חברת החשמל שמעורב בהליך של הביקורת הפנימית, יכול להיות מיוצג או מלווה על ידי חבר וועד בהליכי הביקורת הפנימית" (ההדגשה בקו תחתון שלנו- ר.כ) (ראו סעיף 33 לתגובה השנייה). מה פירוש "...יכול.." לא פורש בתגובה. ד. אולם אם היה ספק, אם מדובר ברצונו החופשי של העובד להיות מיוצג על ידי וועד המהנדסים, או שחייב הוא לקבל את ייצוג הוועד, באה חקירתו בפנינו של מר יעקב חי, יו"ר וועד המהנדסים והסירה כל ספק. כך העיד הוא (עת התייחס לפגישה של העובד שי וסרמן עם יחידת הביקורת בה נכח ואשר במסגרתה דיבר, מר חי, בשמו של העובד ובמקומו). וכך אמר: "ש. בפגישה הראשונה שנכחת הופנו שאלות אל העובד ואתה אסרת עליו להשיב ומסרת בשמו שהוא דבק בגרסתו הקודמת, נכון? ת. הוא היה דבק בגרסתו הקודמת. אמרנו שנינו ביחד שהוא דבק בגרסתו הקודמת, לא היה צריך לאסור אני דיברתי במקומו..." (ההדגשות בקו תחתון שלנו - ר.כ) (ש' 28-30 עמ' 6; ש' 1-2 עמ' 7, פר' 20.11.12). כלומר, חובת הייצוג, מגיעה עד כדי כך שחבר הוועד עונה יחד עם העובד או משיב במקומו. ה. טוען מר יעקב חי (כעולה גם מהישיבה) שתפקידו של וועד העובדים לפעול בעניינים הקשורים בתנאי עבודתם של העובדים, להגן על זכויותיהם ולדאוג לרווחתם. לכן, מתוקף תפקידו זה של וועד המהנדסים, ניתנה ההנחיה לעובדים שלא להשתתף בהליכי הביקורת מבלי שיהא לצדם נציג מטעם ועד העובדים. מטרת הצטרפותו של נציג ועד העובדים להליך, כך נטען, הינה להגן על זכויותיו של העובד במסגרת הליכים אלו- אם באמצעות ייצוגו ואם באמצעות ליווי בלבד. ו. טענה נוספת נטענה בפנינו, כי היעדר נוכחותו של נציג ועד העובדים בפגישות עם יחידת הביקורת עשויה לפגוע באותו עובד- כך למשל, נטען כי עובדי יחידת הביקורת מקיימים "שיחות מסדרון" עם העובדים ולאחר מכן מצטטים את דבריהם בדו"חות הביקורת באופן לא מדויק ואף משתמשים בדבריהם כדי לתמוך בממצא זה או אחר כנגד עובד שנחקר (נספח 7 לבקשה; ש' 20-23 עמ' 5, פר' 20.11.12). נעיר כי לא הובאה בפנינו כל ראיה התומכת בטענה זו מעבר לעדות יו"ר המהנדסים. עוד יובהר, בעניין זה, כי החל מחודש מרץ 2012, הוצאה הנחייה לפיה פגישות שעורכת יחידת הביקורת עם העובדים יתועדו והעובדים יחתמו על התרשומת ובה תוכן הדברים שהועלו בפגישה (ש' 16-21 עמ' 6, פר' 20.11.12). כל זאת כדי למנוע מצבים בהם דברי העובדים בפגישות יוצאו מהקשרם ו/או יירשמו באופן שאינו מדויק. ז. מנגד נטען בבקשה, אף הוכח בחקירתו הנגדית של מר יעקב חי, שבהתאם להנחיה, סירבו עובדים להשתתף בפגישות עם יחידת הביקורת בהיעדר נציג ועד העובדים, וכתוצאה מכך בוטלו אותן פגישות (נספחים 12-16 לבקשה). ח. כללם של דברים: מההנחיות עולה שאין לעובד זכות בחירה אם רוצה הוא, או יכול להיות מיוצג על ידי חבר וועד או אולי יחפוץ להיות מיוצג על ידי איש מקצוע; הוא חייב לבוא למפגש עם יחידת הביקורת בליווי איש וועד; גם אסור לו להסכים "לשיחות מסדרון". המסקנה עד כאן היא, שאין בהנחיות מימוש זכות הייצוג של העובד אלא, לכל היותר, מימוש זכות הוועד להתערב בעניינים המסורים ליחידת הביקורת- מנין סמכות זאת, לא מצאנו תשובה בתגובות הארגון העובדים [ראו עוד בהמשך פסק הדין ]. יתירה מכך, אין ספק כי ביטול אותן פגישות עולה כדי פגיעה ושיבוש של עבודת יחידת הביקורת. מעבר לפגיעה בעצם קיום הביקורת, נוכחותו של נציג העובדים בביקורת עצמה עשוי להכשיל גם את מהלך הביקורת. עדות לפגיעה מעין זו נמצאה בעדותו של יו"ר וועד המהנדסים בפנינו כאשר התייחס לפגישה של העובד שי וסרמן עם יחידת הביקורת בה נכח ואשר במסגרתה דיבר בשמו של העובד ובמקומו. ט. לדעתנו (ראו להלן פרק זכות הייצוג בפסק דין זה), זכות הייצוג ניתנת למי שניתנת לו זכות טיעון, אותה הוא מבקש לממש באמצעות מייצג. הבחירה בידיו והוא יכול לבחור אם להיות מיוצג אם לאו, ועל ידי מי. כפיית ייצוג, ועל ידי חבר וועד דווקא, אינה אפשרית אינה מהווה מיצוי זכות הייצוג של העובד, ומעוררת שאלות נכבדות, בתחום היחסים בין ארגון העובדים/וועד העובדים מחד, ובין העובד, החייב לקבל את ייצוג הוועד, לבין הוועד מאידך. למשל. מי ליד כף יתקע, שהעובד הנדרש ללכת למפגש עם יחידת הביקורת, לא נאלץ להסכים לליווי של חבר וועד, מתוך חשש לפגוע במרקם היחסים שבינו לבין וועד העובדים שלו? סיכום ביניים רביעי: ההנחיה הכופה ייצוג על עובד, על ידי נציג וועד המהנדסים, במקרים כמפורט בבקשה, דינה להתבטל, כיון שדבר אין לה עם זכות היסוד היא "זכות הייצוג". 13. לכאורה, די באמור עד כה, כדי לקבל את הבקשה, וליתן הוראותינו לארגון העובדים. אולם כיון שהצדדים התייחסו גם לשאלות הנוגעות לזכות הייצוג- ולמען הסר ספק גם בשאלה עקרונית זו- לא נמנע מלהביע דעתנו גם בעניין זה. הילוכו של דיון יהא זה- ראשית, נבחן את תכלית הביקורת הפנימית, היקפה ואופן הפעלתה; שנית, נבחן את מהותה של הזכות לייצוג ולליווי במסגרת הליך הביקורת; שלישית, נערוך איזון בין האינטרסים המתחרים, תוך הסתייעות בסקירת המצב המשפטי הקיים בהקשר זה בהליכים שונים והתאמתו לנסיבות ענייננו. ב. הביקורת הפנימית- תכליתה, היקפה והעקרונות להפעלתה: 14. חוק הביקורת הפנימית מטיל חובת קיום ביקורת פנימית על-ידי מבקר פנימי בכל "גוף ציבורי" (סעיף 2 לחוק הביקורת). ההנחה העומדת בבסיס הקמת מוסד הביקורת הפנימית הינה כי היכרותו היסודית של גורם פנים ארגוני עם הארגון המבוקר, מבנהו ותפקידו היא כלי מרכזי במסגרת יכולתו למלא בהצלחה את תפקידו (עע"מ 6013/04 מדינת ישראל נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ, פ"ד ס(4) 60, עמ' 78, ניתן ביום 2.01.06; וההפניות שם) ("עניין חברת החדשות"). המבקר הפנימי רשאי לבצע את תפקידיו בעזרת עובדי לשכתו (סעיף 13 לחוק ביקורת), ובענייננו באמצעות יחידת הביקורת. יחידת הביקורת היא, אפוא, אורגן פנים ארגוני- ואולם, בד בבד מהווה היא אורגן עצמאי ובלתי תלוי, ובאופן זה עליה להגשים את סמכויותיה (סעיף 4.6 לנוהל הביקורת). מטעם זה, נקבעו בחוק הביקורת ובנוהל הביקורת הגנות שונות (ראו למשל- סעיף 12 לחוק הביקורת לעניין הפסקת כהונתו של מבקר פנימי) שמטרתן לשמר ולהבטיח אי תלות זו, ולאפשר למבקר הפנימי וליחידת הביקורת לפעול באופן חופשי. 15. ככלל, נחלקת הביקורת הפנימית לשניים- א. ביקורת שוטפת שנקבעת מראש במסגרת תכנית עבודה שנתית שאושרה. ב. ביקורת אד-הוק המוטלת על יחידת הביקורת על-ידי יו"ר הדירקטוריון, המנהל הכללי או יו"ר ועדת הביקורת, בסוגיה קונקרטית שמתעוררת בהתאם לצורכי החברה. (סעיפים 5.1-5.2 לנוהל הביקורת). בהתאם לסעיף 4 לחוק הביקורת, על יחידת הביקורת לבדוק ולבחון את הפעולות בהן נוקטת החברה מבחינת השמירה על החוק, הניהול התקין, טוהר המידות והחיסכון והיעילות. עוד עליה לבדוק כל אלה: "... (1) אם הפעולות של הגוף הציבורי שבו הוא משמש מבקר של נושאי משרה וממלאי תפקידים באותו גוף תקינות, מבחינת השמירה על החוק, על הניהול התקין, על טוהר המידות ועל החיסכון והיעילות, ואם הן מועילות להשגת היעדים שנקבעו להן; (2) אם מקוימות ההוראות המחייבות את הגוף הציבורי; (3) את ניהול הנכסים וההתחייבויות של הגוף הציבורי, ובכלל זה את הנהלת החשבונות שלו, וכן את דרכי שמירת הרכוש, והחזקת הכספים והשקעתם; (4) אם ההחלטות בגוף הציבורי נתקבלו על פי נהלים תקינים; (5) אם הגוף הציבורי הוא גוף מבוקר כאמור בפסקה (1) או (3) להגדרת גוף ציבורי שבסעיף 1 (להלן- גוף מבוקר) - את תיקון הליקויים שעליהם הצביע מבקר המדינה". מעבר למגוון התפקידים עליהם הופקדה יחידת הביקורת, נקבע מתחם רחב לפעילותה המתפרש על כלל יחידותיה של החברה בכל תחום מתחומי עיסוקיהן (סעיף 3.3 לנוהל הביקורת). 16. עוד ולצורך מימוש תפקידיה כאמור, הוקנו ליחידת הביקורת סמכויות רבות כמפורט בסעיף 9 לחוק הביקורת: "(א) המבקר הפנימי רשאי לדרוש ולקבל כל מסמך וכל מידע, שברשות הגוף שבו הוא משמש מבקר או שברשות אחד מעובדיו, ושלדעת המבקר הפנימי דרוש לביצוע תפקידו; מי שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה תוך תקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה. (ב) למבקר הפנימי תהיה גישה, לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תכנית עבודה של עיבוד נתונים אוטומטי של הגוף שבו הוא משמש מבקר. (ג) המבקר הפנימי רשאי להיכנס לכל נכס של הגוף שבו הוא משמש מבקר ולבדוק אותו..." (ההדגשה בקו תחתון שלנו- ר.כ). עינינו רואות, כי לצורך ביצוע הביקורת בצורה יעילה ומיטבית, הוקנו ליחידת הביקורת סמכויות רחבות המאפשרות ריכוז ואיסוף של מכלול המידע הרלבנטי לסוגיה הנבדקת על-ידה וזאת במטרה לרדת לחקר האמת ולחשוף אם ישנם כשלים אלו ואחרים בהתנהלות הגוף המבוקר, בענייננו- חברת החשמל, בתחומים שונים. לצורך מימוש הסמכויות הנ"ל הוטלה חובה מפורשת על העובדים בחברת החשמל לשתף פעולה עם דרישות המבקר ולהיענות להן בזמן שקבע (סעיף 6.1 לנוהל הביקורת). כדי להבטיח שיתוף פעולה מלא ונטול סייגים מוסיף וקובע חוק הביקורת כי דו"ח או מסמך שהוצאו על-ידי יחידת הביקורת לא ישמשו ראיה בהליך משפטי וכי הודעה שניתנה בפניו לא תשמש אף היא כראיה בהליך משפטי, אך יהיו הם כשרים לשמש כראיה בהליך משמעתי (סעיף 10 לחוק הביקורת). וכך אמר בעניין זה פרופ' דוד ליבאי, יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, בדיון בקריאה שנייה ושלישית בהצעת חוק הביקורת: "... חידוש חשוב בחוק זה מצוי בסעיף 9, הנותן בידי המבקר הפנימי כלים יעילים לביצוע תפקידיו. הוא רשאי לדרוש ולקבל כל מסמך וכל מידע, ותהיה לו גישה חופשית לחומר הדרוש לו לביצוע הביקורת. על מנת שיהיה שיתוף פעולה מלא של העובדים עם המבקר הפנימי, וכדי למנוע ממנו את החובה לדווח על עבודת הביקורת בבתי-המשפט, קובע החוק- וגם זאת לפי הצעת הממשלה- כי דוח הוועדה או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר הפנימי במילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי..." (ההדגשות בקו תחתון שלנו- ר.כ) (הצעת חוק הביקורת הפנימית, קריאה שנייה ושלישית, דברי הכנסת, ישיבה מיום 16.03.92, עמ' 3734). שני אדנים אלו- הגישה החופשית למידע, שניתנה ליחידת הביקורת, לצד הטלת החובה על העובדים ליתן את המידע, שניהם כאחד הכרחיים לצורך ביצוע ביקורת פנימית יעילה, שקופה ומקדמת. 17. עוד חשוב לציין, כי הביקורת הפנימית משרתת לא רק את הגוף המבוקר- אשר תפעולו ותפקודו מתייעלים, אלא גם את הציבור הנהנה משירותיו כגוף ציבורי- אשר כתוצאה משיפור פעילותו נהנה משירות טוב יותר ומשקיפות- שהינה תוצר של הוצאת הדו"ח ובו הליקויים והממצאים השונים- שקיפות הגורמת להגברת אמון הציבור באותו גוף ציבורי. כל אלו עמדו בבסיס חקיקתו של חוק הביקורת, וכך אמר בית המשפט העליון בעניין זה: "... שילובה של ביקורת הפנים כעניין שבחובה בגופים הציבוריים היוותה מהלך רב חשיבות במינהל הציבורי בישראל ביצירת אמצעי פיקוח על תקינות תפקודם של גופים ציבוריים תוך הגברת אימון הציבור בהם ובפעולתם..." (בג"ץ 7805/00 אלוני נ' מבקרת עיריית ירושלים, סעיף 10 לפסק הדין ( 11.05.03)). 18. המחוקק ראה באינטרס הביקורת אינטרס חשוב במעלה, ולפיכך קבע בחוק הביקורת את מכלול התנאים הנדרשים לצורך ביצועו ומימושו באופן הטוב ביותר. כך, הקנה המחוקק למבקר הפנימי סמכויות רחבות היקף ואפשר לו לאתר כל פיסת מידע לה הוא נזקק לצורך עריכת הביקורת. עוד, ולחיזוק סמכותו של מבקר הפנימי כאמור, חייב הוא את העובדים השונים ליתן את המידע המתבקש, תוך נטרול חששם מפני פגיעה בהם על-ידי קביעה כי דברים שהועלו במסגרת הליך הביקורת לא ישמשו כראייה נגדם בהליך משפטי. כל אלו נועדו להגשמתה של תכלית הביקורת הפנימית לכתחילה- ההבטחה כי גופים מבוקרים יבדקו ויתקנו ליקויים שיתגלו בעבודתם. תכלית זו הינה תכלית ראויה והמחוקק ראה לנכון לאפשר לעשותה באופן שלא יהיה דבר שיחבל בה. בענייננו, אל מול אינטרס הביקורת עומדת הזכות לייצוג לה טוענים העובדים. לבחינת היקפה ומהותה של זכות זו בהליכי ביקורת פנימית נעבור עתה. ג. הזכות לייצוג ולליווי במסגרת הליך הביקורת 19. זכות הייצוג הינה נגזרת של זכות הטיעון, ומהווה, למעשה, ביטוי למימוש זכות הטיעון הנתונה בידי אדם. זכות הטיעון הינה הצד השני של חובת השימוע- כנגד חובת שימוע המוטלת על הרשות המנהלית כלפי אדם שעלול להיפגע מהחלטתה, עומדת זכות טיעון המוקנית לאותו אדם. כלל השימוע קובע כי רשות מנהלית לא תפעיל את סמכותה שעשוי לפגוע באדם לפני שנתנה לאותו אדם הזדמנות נאותה להשמיע בפניה את טענותיו (יצחק זמיר הסמכות המנהלית כרך ב עמ' 1147; וההפניות שם). מי שיש לו זכות טיעון עשוי להיות מעוניין להשמיע את טענותיו בפני הרשות באמצעות אדם אחר- עורך-דין, קרוב או ידיד או נציג של ארגון מסוים. ואכן, דרך כלל, אין טעם בפי הרשות להתנגד לייצוג מעין זה, אלא במקרים מיוחדים ונדירים (יצחק זמיר הסמכות המנהלית כרך ב עמ' 1182; וההפניות שם). הזכות לייצוג על-ידי עורך דין מעוגנת באופן מפורש בסעיף 22 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 ("חוק הלשכה"). אולם אין ייצוג כזה נוגע לעניין נשוא הבקשה. 20. עיון בחוק הביקורת מעלה כי לא נקבעה או נשללה בו במפורש זכות ייצוג בהליכי הביקורת. חוק זה שאב לתוכו את הוראות חוק מבקר המדינה (סעיפים 9-11) אשר גם בו לא נמצא התייחסות לזכות הייצוג. אף נוהל הביקורת אינו מתייחס לשאלת הייצוג במסגרת הליכי הביקורת (נספח 1 לבקשה). ואולם- כפי שבואר מעלה נקודת המוצא היא שזכות הייצוג שרירה ותקפה כל עוד לא נאמר במפורש אחרת. והשאלה היא, למעשה, שאלה של היקפה של הזכות בסיטואציה נתונה. הזכות לייצוג, המהווה את אחד האמצעים למימוש זכות הטיעון וכן זכות בפני עצמה, הינה זכות יחסית ככל זכות אחרת המוכרת במשפטנו, ולכן קיימים מקרים בהם היא תיסוג מפני זכויות או אינטרסים מתחרים אחרים: "... זכותו של אדם לייצוג על-ידי עורך-דין הינה זכות יסוד אשר יש לראות בה את אחד מכללי הצדק הטבעי. הזכות של הפרט לייצוג על-ידי עורך-דין הינה זכות דיונית מוכרת הנובעת מההכרה, כי הייצוג למול רשויות המדינה הינה פעמים מלאכה סבוכה אשר אין הפרט יכול לעשותה כראוי. עורך-דין שהוכשר לכך, שיודע דת ודיין, ושמלאכתו בכך, מוכשר יותר להגן על האינטרסים של שלוחו מאשר הוא עצמו... עם זאת אין מדובר בזכות מוחלטת אלא יחסית ויש שהיא נשללת מאדם בשל נסיבות מיוחדות או מכוח הוראות חוק..." (ההדגשה בקו תחתון שלנו- ר.כ) (יורם רבין "הזכות לייצוג וסיוע משפטי בהליך אזרחי בעקבות רע"א 6810/97 בן שושן נ' בן שושן" המשפט ו 225, עמ' 235 (2001)). 21. אולם עד כאן לא מיצינו את הקביעה לגבי השלב ממנו ואילך קמה זכות הייצוג. ברי, כי אדם שעלול להיפגע מהחלטתה של הרשות המנהלית, ראוי ליתן לו לבחור בעצמו, ולעצמו, את הזכות להיות מיוצג, ועל ידי מי. האם, פירוש הדברים הוא, שבכל מקרה שנערכת ביקורת פנימית, ויחידת הביקורת מבקשת להיפגש עם עובד החברה ולקבל ממנו מידע לצורך קיום הביקורת, מדובר בעובד שעלול להיפגע על ידי הביקורת? נראה שהתשובה לכך, היא לאו. יש לסייג את היקף זכות הטיעון רק למקרים בהן עלול העובד להיפגע. כדי לממש סייג זה יש לקבוע היכן עובר הקו המאזן בין תכלית הביקורת, כפי שפורטה לעיל, לבין זכות הייצוג של עובד. 22. סעיף 6 לנוהל הביקורת קובע את האופן בו ינוהל הליך הביקורת בחברת החשמל, כלהלן: "6.3 המבקר הפנימי רשאי לקבוע עריכת ביקורת בכל זמן והיקף שייראו לו, בכל יחידה או שלוחה של החברה. על מנהל היחידה המבוקרת ועל הבאים מכוחו לאפשר למבקר הפנימי ולבאים מכוחו לבצע את הביקורת, ולסייע להם ככל שיידרש. 6.4 המבקר הפנימי או הבאים מכוחו מתאמים מראש את מועד הביקורת עם הסמנכ"ל ועם מנהל האגף/מחוז הממונים על היחידה המבוקרת, למעט מקרים בהם דרושות ביקורות פתע. בכל מקרה של חילוקי דעות... קובע שיקול דעת המבקר הפנימי. ... 6.6 מנהל יחידה מבוקרת, המקבל מאת המבקר הפנימי או מאת הבאים מכוחו, טיוטת דוח ביקורת, או מזכר, בהם נדרשת תגובתו או תגובת הכפופים לו, חייב להמציא למבקר הפנימי בכתב את התגובה הנדרשת... 6.7 דוח הביקורת במתכונתו הסופית כולל את תגובות המבוקרים לטיוטת הדוח ואת התייחסות הביקורת לתגובות אלו..." (ההדגשות בקו תחתון שלנו- ר.כ) (נספח 1 לבקשה). עיקרי ההליך כעולה מנוהל הביקורת הם, אפוא, אלה: א. למבקר הפנימי סמכויות רחבות מאד לגבי מועד איסוף המידע, טיב המידע הנדרש ובכלל. כאשר במקרים מסוימים של מחלוקת, כגון בעניין זמן עריכת הביקורת, ניתנה למבקר הפנימי זכות ההחלטה הסופית. ב. על היחידה המבוקרת הוטלה חובה מפורשת לשתף פעולה עם הוראות המבקר הפנימי באופן מוחלט ומלא. ג. מכתבי טענותיהם של הצדדים אנו למדים כי בטרם מופץ הדו"ח הסופי מועברת הטיוטה הראשונית של הדו"ח לתגובת הנחקרים שיש נגדם חשדות או תלונות, כי הללו רשאים להגיש תגובה מטעמם וכי בשלב זה עומדת להם זכות ייצוג והיוועצות- עם עורך-דין או כל גורם אחר (סעיפים 21-22 לתגובת ארגון העובדים לבקשה; סעיף 4.5 לתשובת המבקשת לתגובת המשיבות). ד. ככל שנדרשת תגובת מנהל היחידה המבוקרת או אחד מעובדיו על-ידי המבקר לטיוטה הראשונית, עליהם להמציא את התגובה במועד שנקבע. תגובות אלו ישולבו בדו"ח הסופי וכן תשולב התייחסות של יחידת הביקורת אליהן. העולה מהאמור הוא, שלעובדים ניתנת זכות ייצוג במסגרת הליך הביקורת, אלא שזכות זו קמה להם בשלב שלאחר איסוף המידע והתחקיר, ורק כאשר ישנם חשדות נגד הנחקרים. כך מתאפשר להם, למעשה, במסגרת הדיון בממצאי הביקורת, להגיב עוד טרם גיבושם סופית של ממצאי הביקורת. לדעתנו, משזכות הייצוג היא, זכות יחסית, אין לקבוע אפריורי שהיא נפגעת מכך שהיא מסוייגת לשלב בו ברור שיש חשדות וניתנת לחשוד זכות הייצוג. גם אין לקבוע אפריורי שמתן זכות ייצוג רק בשלב זה מהווה פגיעה שלא כדין המצדיקה ביטולו או שינויו של נוהל הביקורת. התשובה האם, לגופו של עניין, הפגיעה בזכות זו הינה שלא כדין- תלויה באיזונה אל מול אינטרס הביקורת. לבחינה זו נעבור עתה. ד. האיזון הראוי בנסיבות העניין (1) כללי 23. כפי שבואר לעיל, זכות הייצוג של העובדים במסגרת הליך הביקורת שרירה וקיימת, אלא שהיא מצומצמת, דרך כלל, לשלב שלאחר כתיבת הטיוטה הראשונית ובטרם גיבוש הטיוטה הסופית. דרך כלל אמרנו, כיוון שלטענת חברת החשמל במקרים בהם מבקש העובד להתייצב לפגישה אליה זומן עם נציגי יחידת הביקורת הפנימית כשהוא מלווה בגורם נוסף, נשקלת בקשתו על-ידי המבקר הפנימי באופן ענייני ובהתאם לנסיבות אותו מקרה (סעיף 4.4 לתשובה). טענה זו אומתה בדבריו של יו"ר המהנדסים בעדותו לפיה בפגישה בין העובד שי וסרמן לבין יחידת הביקורת אישר המבקר הפנימי את נוכחותו בפגישה, וכי בפגישה שנייה ונוספת שנערכה אפשרו למר וסרמן להיות מיוצג על-ידי עורך-דין. יוער, כי חרף היותו של מר וסרמן מיוצג על-ידי עורך-דין, התעקשו ועד העובדים והעובד עצמו על נוכחותו של יו"ר המהנדסים בפגישה מה שהוביל, בסופו של יום, לביטולה !!! (ש' 26-31 עמ' 6; ש' 17-22 עמ' 7, פר' 20.11.12). 24. בהנחה שהעובד בחר את הייצוג- נבחן עתה מהי נקודת האיזון שנקבעה בעניין זה בהליכי ביקורת שמתנהלים בפני מבקר המדינה; לאחר מכן נתייחס לפגיעה הצפויה לעובדים מושא ענייננו; לבסוף נבחן מה טיבה של הזכות לייצוג במסגרת הליכים אחרים, והאם ניתן להקיש מהם לענייננו אנו; כפועל יוצא מכל אלו נקבע את האיזון הראוי בנסיבות העניין. (2) נקודת האיזון בהליכי ביקורת שונים 25. כאמור, חוק הביקורת ונוהל הביקורת אימצו את הוראות חוק מבקר המדינה במישורים רבים, ובין היתר- באשר לטיבו של הליך הביקורת, היקף סמכותו של המבקר הפנימי וכן באשר לחובותיהם של יחידות החברה והעובדים המבוקרים. באתר מבקר המדינה מפורטים תהליכי ושיטות עבודתו של המבקר, מן האמור שם עולה כי מבקר המדינה נוהג להעביר את מסמך הביקורת לתגובת הגוף המבוקר וזאת בסיכומה של הביקורת, וכך נכתב שם: "... בסיכומה של כל ביקורת נערכת פנייה בכתב אל הגוף המבוקר. הפנייה בכתב מזמינה את הגוף המבוקר להגיב על העובדות המוצגות בה, על הפירוש שניתן להן או על המסקנות שהוסקו מהן. מסירת סיכום כתוב של תוצאות הביקורת לגוף המבוקר, גם ממחישה לו שכוונת הביקורת איננה להפתיע עליו או להביך אותו בדוח סופי, אלא לתקן ולשפר את תפקודו..." (ההדגשות שלנו-ר.כ). (אתר מבקר המדינה ). שיטת עבודה זו דומה עד מאד לשיטת העבודה הנהוגה ביחידת הביקורת בחברת החשמל. דמיון זה מאפשר לנו להקיש וללמוד מהפסיקה הנוגעת להליכי הביקורת שם, לענייננו- בכל הנוגע להיקפה של זכות הייצוג. 26. א. בעניין טרנר ניתנה חוות דעת מטעם מבקרת המדינה דאז, ביחס לנסיבות פרישתו של מר טרנר מתפקידו כמפכ"ל המשטרה. בחוות דעתה נדחתה גרסתו של מר טרנר לדברים ונקבע כי היא אינה מהימנה או אמינה. מר טרנר טען לפגיעה בזכות הטיעון שלו. מר טרנר טען עוד כי שמו הטוב נפגע באורח קשה, כי מבקרת המדינה חרצה את דינו, ומשכך מן הראוי לבטל את תוצאות החקירה ולערוך חקירה מחודשת. בפסק-דינו התייחס בג"ץ להליכי הביקורת על-פי חוק מבקר המדינה ועל הזכות לטיעון המוקנית במסגרתם, באומרו דברים אלה: "... סבורני, שאין ספק כי שיבוש הליכי הביקורת לסוגיהם שמקיים מבקר המדינה, או אף חשש לשיבוש כזה, מצדיקים את צמצומה של הזכות בה אנו דנים (זכות הטיעון- ר.כ). אולם האם ישנה הצדקה לצמצום כזה גם במקרים אחרים?. 6. סעיף 2(ב) לחוק-יסוד: מבקר המדינה קובע כי: 'מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך'. אכן, לא מן הנמנע כי גם במהלך הבירור של חוקיות הפעולות, הניהול התקין, והיעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים, עלול שמו של נושא משרה להיות מוכתם בחוסר מקצועיות, בחוסר התאמה לתפקיד, בהתרשלות וכל כיוצא באלה. אולם סבורני כי נוכח אופי פגיעה כזאת בערך כבוד האדם, ראוי הוא לקבוע, שככלל ידה של יעילות הביקורת על העליונה. הרחבת היריעה למתן זכות לעיין בחומר החקירה ולהגיב עליו גם במקרים כאלה עלולה לפגוע בעבודתו ובתפקודו התקינים של מבקר המדינה. אם כי ייתכנו, כמובן, מקרים שיצדיקו גישה שונה בכל הנוגע להענקת הזכות האמורה. לא כן כשנושא הביקורת הוא טוהר המידות, ובכלל זה חוסר יושרו או חוסר אמינותו של נושא משרה בגוף המבוקר, בין שהוא נקרא בשמו ובין שניתן לזהותו על-פי משרתו. כאן נפגע ערך כבוד האדם במלוא משמעותו... נסיבותיה של עתירה זו אינן מחייבות קביעת עמדה בסוגיה זו בהיקפה הרחב, ודי אם נאמר כי הענקת זכות הטיעון, במובן שעליו עמדנו לעיל, מתחייבת כל אימת שברור הוא כי קביעת מבקר המדינה, שבה נפגע כבודו של אדם, היא סופית ומוחלטת ואין אחריה ולא כלום.. או אז, חייבים שיקולי יעילות להידחות מפני ההגנה על כבוד הנפגע..." (ההדגשות בקו תחתון שלנו- ר.כ) (בג"ץ 4914/94 טרנר נ' מבקרת המדינה, פ"ד מט(3) 771, עמ' 790-791, ניתן ביום 30.10.95). (בסופו של יום, משנמצא כי לא ניתנה למר טרנר זכות הטיעון כראוי ומשההכרעה בעניינו הייתה סופית ומכרעת, נקבע כי מסקנות חוות הדעת של מבקרת המדינה אינן תקפות). דברים אלו נאמרו, אומנם, ביחס לזכות הטיעון, אלא שיפים הם, בשינוים המחויבים, אף לענייננו- שכן כבר אמרנו שזכות הייצוג מהווה נדבך נוסף של זכות הטיעון. ב. בעניין אלוני נבחנה מהותו של מוסד ביקורת הפנים ברשויות המקומיות ככלל, ונדונה שאלת התפרשותה של ביקורת הפנים על גורמים נבחרים המכהנים במועצת הרשות המקומית, בפרט- ובאותו עניין על גב' רוני אלוני. גב' אלוני שימשה כחברת מועצת עיריית ירושלים ובה בעת מנהלת סניף מכון "שחר" אשר ביקש להשתתף במכרז שעמד להתפרסם מטעם אגף הרווחה בעירייה. מטרת דו"ח הביקורת הייתה לבחון שאלת קיומו של ניגוד עניינים אפשרי בין שני התפקידים שמילאה. לאחר פרסום הדו"ח טענה גב' אלוני, בין היתר, כי לא ניתנה לה ההזדמנות להגיב על ממצאיו של הדו"ח ולהגן על שמה הטוב וכי נפגעה זכות הטיעון שלה. לא הייתה מחלוקת בדבר עצם קיומה של זכות הטיעון, אלא המחלוקת הייתה על היקפה של זכות זו במסגרת הליכי ביקורת הפנים בעירייה. בפסק-דינו התייחס בג"ץ לאיזון הראוי בין זכות הטיעון והעיון לבין אינטרס הביקורת, וכך אמר: ".. היקפה של זכות הטיעון נגזרת ממהות הסמכות המופעלת, מאופיה של הרשות המנהלית המפעילה את הסמכות, ומנסיבות המקרה הנדון... מקום שהגורם המינהלי מפעיל הסמכות הינו בעל אופי מעין-שיפוטי יש להקפיד בקיום דווקני של זכות הטיעון, משחומרת הפגיעה האפשרית באזרח משפיעה על היקף זכותו להציג את עמדתו. ככל שהפגיעה הצפויה בו חמורה יותר, כן רחבה זכותו לטעון ולהיפך...". וביחס לזכות העיון סיכם ואמר: "... כאשר מדובר בחשש לשמו הטוב של אדם עקב פעולת הביקורת, זכות העיון של המבוקר מחייבת ככלל העברה אליו של כל החומר הרלבנטי לצורך הביקורת, אלא אם קיימים טעמים בעלי חשיבות מיוחדת הנעוצים בצרכי תפקידה של מערכת הביקורת המצדיקים להימנע מכך. כלל זה מתחייב מהחובה ליתן למבוקר הזדמנות מלאה להשיב על הטענות המועלות נגדו.. הדבר חיוני גם לצורך הבטחת רמתו ואיכותו של הליך הביקורת, בהניחו בפני המבקר את מלוא הנתונים... רק סיבות מיוחדות שהן חיוניות להליך הביקורת עשויות להצדיק סיוגו וסיווגו של החומר המועבר כאמור..." (ההדגשה בקו תחתון שלנו- ר.כ) (עניין אלוני סעיפים 17-18 לפסק-הדין; וההפניות שם). באותו עניין נקבע כי הליך הביקורת בעניינה של העותרת הינו בעל אופי מעין-שיפוטי משום שהוא אמור להכריע בשאלה האם פעלה מתוך ניגוד עניינים, וכי הליך מעין זה טומן בחובו פוטנציאל פגיעה קשה בשמה ובכבודה של גב' אלוני כאדם וכנבחר ציבור. בנסיבות אלה, זכות העיון והטיעון העומדת לה הינה רחבה, והיא לא ניתנה לה כראוי אלא באופן חלקי בלבד. לאור האמור, קבע בג"ץ הפגמים שנפלו בזכות הטיעון והעיון ניתנים לריפוי כך שיועברו לגב' אלוני המסמכים שהיוו את הבסיס לדו"ח תוך השמטת פרטים מזהים וכן תינתן לה האפשרות להשלים את זכות הטיעון בעל-פה או בכתב לאחר שתקבל את מלוא החומר. עוד נקבע כי לאחר שימוצו זכויותיה יהא על המבקרת לשקול מחדש את ממצאי הדו"ח. 27. העולה במקובץ מהאמור לעיל הינו, כי: א. דרך כלל, במסגרת הליכי ביקורת ידו של אינטרס הביקורת תהא על העליונה, וזאת אל מול זכויות כגון זכות הטיעון, העיון והייצוג. ב. לכלל זה ישנו חריג, ולפיו כאשר במוקד הביקורת עומד נושא טוהר המידות, היינו- במקרים בהם מדובר בחשש לפגיעה בשמו הטוב של אדם עקב פעולת הביקורת- ייסוג אינטרס הביקורת והיעילות מפני ההגנה על כבודו של אותו אדם. לשון אחר- ככל שהפגיעה הצפויה באדם כתוצאה מהליך הביקורת היא חמורה יותר, כך רחבה יותר זכותו לטיעון ולייצוג. ג. היקף זכות הטיעון והייצוג ייגזר, אפוא, מנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה ואין המדובר בכלל גורף. (3) הפגיעה הצפויה בעובדים בנסיבות העניין 28. תוצאתו האפשרית של הליך שמבוצע בהתאם לחוק הביקורת, נלמדת מסעיף 10 לחוק הביקורת קובע כהאי לישנא: "(א) דו"ח, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר הפנימי במילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי, אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי..." (ההדגשה בקו תחתון שלנו- ר.כ). סעיף קטן (ב) קובע דין זהה להודעה הניתנת במסגרת הליך הביקורת. אם כן, קיומו של ממצא זה או אחר בדו"ח המבקר הפנימי לא יהא בו כדי לפגוע בנחקר אשר מתנהל נגדו הליך משפטי מאחר שהדו"ח אינו כשר לשמש כראייה. לעומת זאת, יכול ממצא כזה לשמש נגד נחקר אשר מתנהל נגדו הליך משמעתי. ודוק: אין משמעו של דבר כי דו"ח הביקורת בא במקומו של הליך משמעתי. ממצא נגד נחקר העולה מן הדו"ח יכול שישמש כאחד מהטעמים לפתיחתו של הליך מעין זה. אולם נזכיר, כי הגם שזכות הייצוג בענייננו אינה ממומשת במלואה בכל שלב משלבי הליך הביקורת, הרי שבשלב הקריטי של הליך זה- בטרם הופכים ממצאי הדו"ח לסופיים, ניתנת לעובד הנחקר האפשרות להגיב על ממצאי הדו"ח לבדו או באמצעות אחר (נציג ועד העובדים או עורך-דין) כפי שיחפוץ. הנה לנו, אסמכתא, שעת מגיעה טיוטת הביקורת לביקורת כנגד עובד שנחקר, ובטרם יהפכו הממצאים לחלוטים, דו"ח ביקורת סופי ומחייב, ניתנת לעובד זכות להגיב על האמור בטיוטא, ובשלב זה להיות מיוצג על ידי מי שימצא לנכון. 29. אחרון נתייחס לסוגית ההליך הפלילי. בהתאם לסעיף 11 לחוק הביקורת כאשר ממצאי הביקורת מעלים יסוד להניח כי בוצעה עבירה פלילית- על המבקר הפנימי להביא את העניין ללא דיחוי בפני הממונה. היינו, ממצא העולה מן הדו"ח ולפיו יש יסוד להניח כי הנחקר או מאן דהוא אחר ביצע עבירה פלילית יכול שיהווה טעם לבדיקה האם יש לפתוח בהליך פלילי נגד אותו אדם או לא. ברי, כי תקוים חקירה נוספת ומקיפה, במסגרתה תינתן לנחקר זכות הייצוג המגיעה לו, בטרם יפתח הליך פלילי ממש. המסקנה המתבקשת היא כי ממצאי דו"ח הביקורת, כשלעצמם, אינם עומדים לעובד הנחקר לרועץ, וכי בכדי לפתוח ולקיים הליך משמעתי או פלילי בעניינו יש לקיים חקירה נוספת במסגרתה יהיה זכאי אותו עובד למצות את זכותו לטיעון ולייצוג. תשומת לב מיוחדת יש ליתן לזכות הייצוג באותם מקרים בהם נושא הביקורת הוא עניין שבטוהר המידות. (4) הזכות לייצוג במסגרת הליכים אחרים 30. ארגון העובדים ליקט טענות וביקש להקיש מהביטוי הניתן לזכות הייצוג במסגרת הליכים שונים לענייננו אנו. להלן נתייחס בתמצית לטענותיהם בדבר הליכים אלו: א. הליכים שנערכים בהתאם לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968 ("חוק ועדות חקירה"): סעיף 15 לחוק ועדות חקירה קובע כי אדם שעלול להיפגע מהחקירה ותוצאותיה רשאי להופיע בפני הוועדה כשהוא מיוצג על-די עורך-דין. סעיף דומה אינו קיים בחוק הביקורת. שוני זה הינו שוני אינהרנטי ומעיד על כוונת המחוקק כי בהליכי ביקורת ידה של הביקורת תהא על העליונה (כך דרך כלל), בשונה מהליכים המבוצעים בהתאם לחוק ועדות חקירה. מה גם שהליכים בהתאם לחוק ועדות חקירה מטרתם, על-פי רוב, הינה למצוא את "האשמים" במחדל זה או אחר, בשונה מהליכי הביקורת אשר מטרתם, על-פי רוב, הינה לבדוק את אופן התנהלותו של הגוף המבוקר ולוודא את תקינות פעילותו. משני טעמים אלו, אין אנו סבורים כי ניתן להקיש מזכות הייצוג המצויה, במפורש, בחוק ועדות חקירה-לעניין הנדון בפנינו, כל שכן באופן גורף ומוחלט. ב. הליכי שימוע שונים: ארגון העובדים טוען בפנינו כי על-פי הפסיקה היום יש להכיר בזכותו של עובד להיות מיוצג בשימוע על-ידי עורך-דין או על-ידי נציג ארגון העובדים וכי יש ללמוד מכך לענייננו. הליך השימוע שונה במהותו מהליך הביקורת, שכן- בעוד שבראשון מוקד הדיון נסוב סביב התנהלותו של עובד ספציפי או של מעבידו, וההשלכות הראויות בגין אותה התנהלות, מוקד הדיון במסגרת הליך הביקורת לרוב הינו תקינות פועלו של גוף זה או אחר. שוני מהותי נוסף הינו שבעוד שהליך השימוע, לעיתים מתבצע, לאחר שנמצא קודם לשימוע כי נפל פגם בהתנהלותו של העובד ולפיכך מקויים הליך השימוע. הליך הביקורת מתקיים בטרם קיים ממצא כזה- ורק אם יימצא ממצא כאמור ייתכן וייפתח נגדו הליך משמעתי, וגם אז תינתן לו, ראשית, ההזדמנות להגיב על ממצאי טיוטת הדו"ח, ושנית, זכות הייצוג המלאה המגיעה לו כנהוג בהליכי שימוע. מכאן, כי אין להשליך מהפסיקה הנוגעת להליכי השימוע לענייננו אנו. ג. אין להשליך לענייננו אף מזכות הייצוג על-ידי נציג ועד העובדים העומדת לעובד במסגרת הליך של פיטורי צמצום. ובמה דברים אמורים? במוקד הליך של פיטורי צמצום עומדת השאלה מי מהעובדים ימשיך לעבוד ומי יסיים את עבודתו וצריך שתיעשה בדיקה עניינית ביחס לכל עובד ועובד. תוצאת הליך זה היא דרקונית עבור אותו עובד אשר עשוי למצוא עצמו מחוסר עבודה ומקור פרנסה. אופיו זה של הליך פיטורי הצמצום מחייב שימת לב יתרה לניהולו של הליך תקין והוגן, תוך הגשמת עקרון השוויון ומניעת אפליה בהחלטות הניתנות ביחס לכל עובד. לכן, מן הראוי שיהא פיקוח מטעמו של ועד העובדים אשר יוודא כי הליך זה מבוצע כדין בהיותו מודע להחלטה שניתנה בעניינו של כל עובד ועובד. שונה הדבר מהליך הביקורת שמטרתו להבטיח את תקינות פועלו של הגוף הנבדק. אכן, קיימים מקרים בהם שמו הטוב של העובד עשוי להיפגע- ביחס למקרים אלו מן הראוי כי תינתן זכות ייצוג רחבה- על כך עוד נרחיב הדיבור. ד. ארגון העובדים הצביע על מגמה של הרחבת זכות הייצוג בהליכים רבים נוספים, כדוגמת- הליך פיטורים אצל הממונה על עבודת נשים, הליך להערכת תארים במשרד החינוך, הליכי חקירה פליליים (שם, יש להבהיר- מוקד הדיון היה בכלל זכות ההיוועצות וקבילות הודאת הנאשמים כתוצאה מכך), הליכי ועדת חריגים של קופות חולים. מקרים אלו, רובם ככולם, עוסקים בהליכים אשר תוצאתם קריטית לאותו אדם (פיטורים; קביעה כי התואר האקדמי אינו תקף שמשמעה פגיעה במקור הפרנסה; פגיעה בזכות להליך הוגן לה משנה חשיבות בהליך פלילי; אי מתן תרופה על-ידי קופות החולים מה שעשוי להוביל, במקרים מסוימים, למותו של אותו מבוטח). שונים הם פני הדברים בהליכי הביקורת אשר תכליתם, כך על-פי רוב, הינה להגיע לחקר האמת ולבצע את הביקורת באופן המיטבי והיעיל ביותר. נטעים ונדגיש כי גם בהליכים האמורים לא נקבעה, בהכרח, זכות ייצוג מלאה ומחייבת. כך למשל, נקבע לעניין זכות הייצוג בועדת חריגים בקופות החולים, כי ההכרעה בדבר היקפה של זכות זו במסגרת אותו הליך תיעשה בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה (ראו למשל- ע"ע (ארצי) 205/08 שירותי בריאות כללית נ' טיירו ז"ל ( 9.11.09). ה. עוד התייחס ארגון העובדים בהרחבה לזכות הייצוג העומדת לנבדק בועדות בדיקה רפואיות המוקמות מכוח פקודת בריאות העם, 1940, ומכוח חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, ואשר מטרתן לבדוק תלונות של מטופלים נפגעים או מי מטעמם. מספר הבדלים מהותיים בין הליך זה לבין הליך הביקורת: לגבי ועדות אלו קיים "נוהל פעילות וועדות בדיקה המתמנות על-ידי נציב תלונות הציבור" ("נוהל וועדות הבדיקה") המסדיר את פועלן של הועדות. במסגרת נוהל זה נקבעה זכות ייצוג לנבדק על-ידי עורך דין- מי אשר הועלו נגדו חשדות או טענות. הטעם לדבר, הינו כי הליכים אלו מתמקדים במעשה או מחדל של אותו נבדק אשר בעטיים יש לבחון את התנהלותו באופן מדוקדק ולבדוק האם אכן נפל בה פגם. היינו, גם כאן מוקד הבחינה הינו נבדק ספציפי שהתנהלותו גרמה לנזק כלשהו למטופל, להבדיל מבחינה כוללת של התנהלות גוף מסוים הנעשית אף במנותק מתלונה קונקרטית. בנסיבות אלה אין הצדקה לקבוע כלל גורף לפיה עומדת לו זכות ייצוג על-ידי עורך-דין או נציג ועד העובדים. זכות הייצוג בהליך מעין זה חשובה פי כמה, משנקבע בפסיקה כי דו"ח של ועדת בדיקה כאמור יהווה ראיה במשפט (רע"א7731/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח הלפרין ז"ל ( 21.06.07)). בעוד שדו"ח ביקורת כבענייננו אינו קביל כראייה במשפט. 3. נוהל וועדות הבדיקה מלמד על כי במסגרת ועדת הבדיקה מופיעים עדים ומתקיימות חקירות של ממש. ההליך מתנהל, אפוא, כמעין הליך אדוורסרי, זאת בשונה מהליכי הביקורת אשר כבר נפסק כי אינם צריכים לדקדק בקיום כללי ההליך השיפוטי. (5) סיכום הדיון בעניין האיזון הראוי בנסיבות העניין 31. כללם של דברים: א. המחוקק בחר במתכוון ליתן בידי המבקר הפנימי ועובדי לשכתו סמכויות רחבות לצורך ביצוע הביקורת- אם באשר להיקף המידע אשר המבקר הפנימי רשאי לשים עליו את ידו, אם באשר לאופן מתן המידע, ואם באשר לחובתם של המבוקרים לשתף פעולה עם הוראות המבקר הפנימי באופן מוחלט. מתחם שיקול הדעת המוקנה למבקר הפנימי הוא עצום, והדבר מעיד על החשיבות והמשמעות הרבה שייחס המחוקק להליך הביקורת הפנימית ועל רצונו כי אינטרס זה ימומש במלואו. ב. הן בחוק הביקורת והן בחוק מבקר המדינה, לא מצא המחוקק לנכון להתייחס לזכות לטיעון ולייצוג באופן מפורש. אומנם, אין בכך כדי לאיין או לפגוע בעצם קיומן של זכויות אלו בהליכי הביקורת, וזאת מאחר שכידוע זכויות אלו מקורן בכללי הצדק הטבעי השרירים ותקפים אף מבלעדיי הוראה מפורשת. ג. בהיעדר קביעת מסמרות לעניין היקפן של זכויות אלו בהליכי הביקורת, הביע המחוקק דעתו כי מן הראוי שהיקפן וטיבן יקבעו בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, בהתאם לטיבו של הגוף המדובר, סוג הדיון המתבצע ותוצאתו של אותו הליך. כאן המקום להזכיר כי זכויות אלו, ככל זכות אחרת במשפטנו- הינן יחסיות ויש ליתן לכך ביטוי בהתאם לנסיבות העניין. ד. על-פי הפסיקה, בהליכי הביקורת תהא, דרך כלל, ידו של אינטרס הביקורת על העליונה. ואולם, במקרים בהם שמו הטוב של אדם או טוהר מידותיו עומדים בבסיסו של הדיון, מן הראוי להגדיל ולהרחיב את היקפה של הזכות לייצוג, גם במחיר של פגיעה ביעילות הליך הביקורת. ה. מכאן אנו למדים, אם כן, כי ההנחיה הגורפת, לפיה נוכחותו של נציג ועד עובדים בכל פגישה עם יחידת הביקורת הינה מחויבת המציאות- איננה לגיטימית ובוודאי שאיננה עולה בקנה אחד עם תכלית החוק וקביעות הפסיקה. ו. לכל אלו יש להוסיף את העובדה כי לכתחילה הכוונה הייתה כי המבקר הפנימי יפעיל את סמכותו באורח עצמאי ובלתי תלוי ולצורך כך ניתנו למבקר הפנימי הגנות שונות (למשל, ביחס לסיום כהונתו- סעיף 12 לחוק הביקורת). ברור לכל כי מתן דריסת רגל לנציג ועד העובדים בכל פגישה המקוימת בין יחידת הביקורת לבין העובדים, תשבש ותפגע בעבודתה של יחידת הביקורת, וכן תמנע ממנה לרדת לחקר האמת. דוגמא לכך מיצינו, כאמור לעיל, בעדותו של יו"ר המהנדסים ממנה למדנו כי באחת הפגישות דיבר "במקום" העובד. פן נוסף לשיבוש כאמור עשוי להתרחש לאור תפקידו של נציג ועד העובדים לייצג ציבור העובדים ולא את העובד הנחקר לבדו. פירושו של דבר, שנוכחותו של נציג ועד העובדים עשויה דווקא לגרוע ולא להועיל לעובד הנחקר, וזאת במידה והאינטרס של אותו עובד יתנגש עם האינטרס של ציבור העובדים בכללותו. נוכחותו של נציג ועד העובדים הינה בבחינת הכנסתו של גורם המייצג את אינטרס כלל העובדים (ולא רק את אינטרס העובד הנחקר) לתוככי הליך שאמור להתקיים באופן אובייקטיבי ונטול פניות, ויש בה, במידת מה, כדי לאיין את תכלית הביקורת כפי שהוגדרה מלכתחילה. ז. דברים אלו נכונים מקל וחומר בענייננו, בו הבקשה היא לא רק ליתן זכות לייצוג במובנה הקלאסי, אלא גם להעניק לעובד זכות להיות מלווה בנציג ועד העובדים לצורכי תמיכה, חיזוק והגנה על זכויותיו. עדות לקושי ולשיבוש שעשוי להיווצר עם מתן זכות ליווי וייצוג גורפת על-ידי נציג ועד העובדים בכל פגישה עם יחידת הביקורת, למדנו מעדותו של יו"ר המהנדסים שם הובהר כי במסגרת אחת הפגישות שקוימו בין יחידת הביקורת למר וסרמן, אף שהעובד היה מיוצג על-ידי עורך-דין (אשר אמור לשמור על זכויותיו ולהגן על האינטרסים שלו)- התעקשו ועד העובדים והעובד על נוכחותו של נציג ועד העובדים במקום, מה שהוביל לביטול הפגישה האמורה (ש' 26-31 עמ' 6; ש' 17-22 עמ' 7, פר' 20.11.12), אף שלכאורה לא הייתה הצדקה לכך לנוכח היותו מיוצג. ח. באשר להליך הביקורת הפנימית וההגנה על זכויות העובדים במסגרתו- הובהר כי זכות הייצוג (על-ידי עורך-דין, נציג ועד העובדים או אחר) עומדת לעובדים הנחקרים במלואה בשלב הקריטי טרם הוצאת הטיוטה הסופית והממצאים שהעלתה הביקורת- שאז רשאים הם (כל העשוי להיפגע מממצאי הדו"ח) להגיש תגובה מטעמם בהיותם מיוצגים. בנוסף, התרשמנו כי העובד המזומן לחקירה יודע מראש את נושא החקירה אליה זומן (ראו למשל נספח 14 לבקשה) או, לכל הפחות, יכול לקבל תשובה על טיבה ותוכנה במידה ויפנה בשאלה כאמור ליחידה המזמנת. עוד הובהר כי נערכת תרשומת במהלך הפגישה, בתומה נדרש העובד לאמת את האמור על-ידי חתימתו, כך יימנע מצב כי דברים שאמר העובד בפגישה יוצאו מהקשרם. אחרון הובהר כי היו זה מכבר מקרים בהם ביקש העובד הנחקר ליווי או ייצוג בשלבים מוקדמים יותר (עובר לגיבושה של הטיוטה הראשונית של הדו"ח) והדבר התאפשר לאחר שהמבקר הפנימי שקל את נסיבות העניין והגיע למסקנה שאין מניעה לעשות כן. ט. כל הנתונים דלעיל, הוליכונו למסקנה, כי הליך הביקורת הפנימית כפי שמתקיים, הלכה למעשה, בחברת החשמל, נעשה כדין ותוך הקפדה והגנה על זכויותיהם של העובדים הנחקרים ושקילת כל מקרה לגופו באשר להיקף הזכות לייצוג אשר מן הראוי ליתן לעובד הנחקר, בהתאם לנושא הביקורת ומושא העניין. חיזוק לכך מיצינו בעובדה שלמעט ועד המהנדסים במרחב הצפון, הגיעו כל הועדים האחרים להסכמה עם חברת החשמל באשר לאופן ניהול הליכי הביקורת, בהיעדר נוכחותם של נציגי ועד העובדים בפגישות, ולשביעות רצונם של שני הצדדים (נספח 9 לבקשה). התנהלות זו מתיישבת היטב עם הכללים שנקבעו לכך בפסיקה ועם כוונת המחוקק כי ידו של אינטרס הביקורת במסגרת הליכי הביקורת תהא על העליונה. י. כמובן שאין לשלול זכותם של הצדדים ליחסי העובדה הקיבוציים, להגיע להסכמות כאלה או אחרות בעניין ליווי עובד/ים בעת ביצוע הליך הביקורת. באין הסכמות יהיה עליהם למצות הליך יישוב חילוקי דעות ביניהם. סוף דבר 32. לנוכח האמור אנו מורים כדלקמן: א. על ארגון העובדים- מכוח מעמדו כארגון יציג- להודיע לעובדים ולוועד המהנדסים שהנחיות ועד המהנדסים במחוז הצפון, לעניין ליווי עובד למפגש עם יחידת הביקורת (כפי שנקבע בנספח 2 לבקשה), בטלות ואינן כדין. ב. ארגון העובדים יפעיל מרותו וידאג, שוועד המהנדסים יבטל, ביטול מלא וגורף, את ההנחיות (נספח 2 לבקשה) לפיהן לא תקוים פגישה בין העובדים ליחידת הביקורת בהיעדר נוכחותו של נציג ועד העובדים. ג. בכל מקרה בעתיד, בו יבקש עובד שעתיד להיחקר ביחידת הביקורת את נוכחותו של נציג ועד העובדים בפגישה ישקול המבקר הפנימי את בקשתו לגופו של עניין ובשים לב לנושא הביקורת ומידת הפגיעה הצפויה לאותו עובד, ככל שישנה כזו. בכל מקרה כזה קביעת יחידת הביקורת תחייב את העובד. ד. במקרים בהם נושא הביקורת הינו עניין שבטוהר המידות או שתוצאות הביקורת עשויות לפגוע בשמו הטוב של העובד- על המבקר הפנימי, להפעיל שיקול דעתו ולהרחיב את זכות הייצוג המוקנית לעובד, אף במחיר של פגיעה ביעילות הביקורת. ה. על ארגון העובדים להפנות תשומת לב הוועדים והעובדים לכך, שההנחיות בטלות. לכן, אי התייצבות עובד לחקירה לפי דרישת יחידת הביקורת- עלולה להוות הפרה של המשמעת וייתכן אף פגיעה בחוק הביקורת על המשתמע מכך. 33. בשים לב לצדדים להתדיינות- אין צו להוצאות. זכות ערעור, כדין, לבית-הדין הארצי. ביקורת פנימית