התפטרות עובד עקב האשמת שווא

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא התפטרות עובד עקב האשמת שווא:

רקע כללי
1. בפנינו תביעה לתשלום הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה, חלף הודעה מוקדמת וכן פיצוי בגין עוגמת נפש.

2. הנתבעות עוסקות בטיפול בהחזרי מס ללקוחות ובתגמולי דמי ביטוח. הנתבע 1, מר יאיר שרון (להלן: "מר שרון"), הינו הבעלים והמנהל של הנתבעות.
הנתבעות מעסיקות כ-30 עובדים.

3. התובעת עבדה בנתבעות החל מיום 19.9.06 ועד להתפטרותה ביום 12.3.09, כעובדת שעתית בשכר של 23 ש"ח לשעה, 5 ימים בשבוע החל מהשעה 10:00 ועד לשעה 15:00 ולעיתים עד לשעה 16:00 אחה"צ. התובעת עבדה כפקידה ותפקידה כלל מענה לטלפונים וקבלת הודעות מלקוחות.
עובר להפסקת עבודתה מסרה התובעת למר שרון מכתב הנושא תאריך 12.3.09 בו צויין: "נותנת למעסיק שלי יאיר שרון התראה בת 30 יום לגבי סיום העבודה."

4. ביום 24.3.09 הגישה התובעת תביעה ללא ייצוג משפטי, לתשלום פיצויי פיטורים, הפרשות לקרן הפנסיה ודמי הבראה.
בכתב התביעה ציינה כי הסיבה להפסקת עבודתה בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים היתה נעוצה באי תשלום הפרשות לקרן הפנסיה החל מיום 1.1.08 ובכך שמר שרון העביר אותה מחברה לחברה בלא ליידע אותה.

5. לאחר הגשת התביעה המקורית וביום 29.11.09 התקיים דיון מוקדם, במהלכו חזרה התובעת על טענתה כי היא הפסיקה את עבודתה בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתה מאחר ולא בוטחה בקרן הפנסיה וכן מהטעם ש"נפתחו" כנגדה 18 תיקי הונאה במשטרה בעקבות עבודתה אצל מר שרון, וזאת על לא עוול בכפה.

6. לאחר הדברים הללו הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה עת היתה מיוצגת על-ידי עו"ד. בקשה שהתקבלה על-פי החלטה מיום 23.12.10.
במסגרת כתב התביעה המתוקן עתרה התובעת – מעבר לרכיבי התביעה שפורטו לעיל - גם לתשלום הפרשי שכר, פדיון חופשה שנתית וחלף הודעה מוקדמת. זאת, כאשר הסעד הכספי הנוסף והעיקרי לו עתרה היה - תשלום פיצויים בגין "עוגמת נפש". זאת על אף שלא חלקה על כך שהפסקת עבודתה היתה עקב התפטרות.

הוסיפה התובעת וטענה בכתב התביעה המתוקן כי התפטרותה כאמור נבעה משלושה טעמים: האחד, היה נעוץ בהתנהגותו של מר שרון ויחסו המשפיל כלפיה; השני, היה נעוץ, לדבריה, בגילוי מעשיו הפליליים הנטענים של מר שרון; הטעם השלישי היה נעוץ בכך שמר שרון לא העביר בגינה הפרשות לקופת הגמל כמתחייב על פי הדין.

7. אשר לתביעה לתשלום בגין "עוגמת נפש" טענה התובעת כי היא איבדה את מקום עבודתה "לאחר שגילתה שנרשמו נגדה 18 רישומים פליליים לכאורה בחשד למעורבות במעשה מרמה" וכן הוסיפה כי לאחר התפטרותה גילתה שזכויותיה קופחו לאורך תקופת עבודתה.
בגין רכיב תביעה זה עתרה התובעת לתשלום פיצוי בסך של 50,000 ש"ח.

8. לאחר תיקון כתב התביעה וביום 21.3.11 התקיים דיון במהלכו השיבה התובעת לשאלות בית-הדין באשר לנסיבות הפסקת עבודתה ובאשר לתביעתה לתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש. התובעת הבהירה כי במהלך שנת 2008 היא זומנה על-ידי המחלקה לחקירות הונאה במשטרה לצורך מתן עדות וכי כשנה וחצי לאחר מכן (קרי - לאחר הפסקת עבודתה) וללא קשר לעדות שמסרה ולעבודתה בנתבעת, היא נעצרה על-ידי שוטר סיור והתבקשה להציג רשיונות. או אז התחוור לה לדבריה מן השוטר, באופן מקרי, כי "יש לה 18 תיקים בגין הונאה בנסיבות מחמירות".
משמע - על רישום זה נודע לתובעת לטענתה כאמור בחודש 3/09 ולאחר התפטרותה מהנתבעת (ראה – עמ' 1 לפרוטוקול מיום 21.3.11 ש' 20-22 וכן עמ' 2 ש' 1-3).
במהלך אותו דיון הגישה התובעת לבית-הדין מסמך שכותרתו: "רישום משטרתי – מב"ד (משפטים וחקירות תלויים ועומדים)" (ת/1). רישום זה התיחס לחשדות הנוגעים לביצוע עבירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין, שעניינו מרמה בנסיבות מחמירות, והוא התייחס למועדים שונים במהלך השנים 2006-2008.
לדברי התובעת, משנודע לה על רישום זה היא פנתה לעו"ד שיפעל לסגירת התיקים, עו"ד לו שילמה שכר טרחה בסך של 4,660 ש"ח. בעקבות פנייתה של התובעת החליטה הפרקליטות על מחיקת הרישום וסגירת התיק מחוסר אשמה (ראה - ת/2 מיום 7.3.11).

במהלך הדיון שהתקיים בפנינו התבקשה התובעת על-ידי בית-הדין לציין מהי הסיבה להתפטרותה נוכח העובדה כי דבר הרישום הפלילי הנוגע לה נודע לה רק לאחר ההתפטרות ולכך השיבה כי הסיבה להתפטרות היתה נעוצה למעשה בכך שלא הופרשו בעבורה הפרשות לקרן הפנסיה. כן הוסיפה כי היה מקרה אחד בו ניסה מר שרון "ניסה לכפות" עליה לחתום על מסמך במקום אחד מן הלקוחות ולזייף את חתימתו - דרישה לה סירבה ואשר בעקבותיה "קמה והלכה" כשהיא מודיעה על התפטרותה.
לדברי התובעת, במכתב ההתפטרות שנמסר למר שרון היא לא ציינה את הטעם האמיתי להתפטרות משום שמר שרון "איים" עליה שישפוך עליה כוס מים (ראה – עמ' 2 לפרוטוקול ש' 17-21).

9. ביום 5.5.11 הגישה התובעת לבית הדין תצהיר עדות ראשית מטעמה, אליו צירפה את הודעתה במשטרה מיום 7.2.08. הודעה שנמסרה כשנה לפני התפטרותה מעבודתה בנתבעות. עיון בטופס ההודעה מלמד - כי בפתח החקירה נאמר לתובעת כי היא חשודה בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובכך שבמהלך השנים 2006-2008, במסגרת עבודתה בנתבעת 2, היא פעלה יחד עם אחרים על מנת לגבות מלקוחות שונים כספים במרמה תוך מתן הבטחות סרק.

הכרעה
נקדים ונציין כי לאחר שבחנו את חומר הראיות הגענו למסקנה כי יש לקבל את התביעה בחלקה מן הטעמים שיפורטו ובהתיחס לרכיבי התביעה השונים כדלקמן:

זכאות התובעת לתשלום פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת
10. התובעת טענה כאמור, כי הסיבות להתפטרותה היו נעוצות במספר גורמים ובכללם – אי תשלום הפרשות לקרן הפנסיה, התנהגותו של מר שרון שהתבטאה, בין היתר, בהעברתה "מחברה לחברה" וכן באוירה שנוצרה במקום העבודה עקב הזמנתה לחקירה במשטרה. חקירה שבעקבותיה נודע לה - לאחר התפטרותה - על כך שתלויים ועומדים כנגדה תיקים פליליים שעניינם מעורבות בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

11. כידוע, סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים מקנה לעובד שהתפטר מחמר הרעה מוחשית בתנאי העבודה ומחמת נסיבות אחרות שביחסי העבודה שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו – זכות לתשלום פיצויי פיטורים.
לעניין זה נפסק לא אחת כי על מנת להיות זכאי לפיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, נדרש מן העובד להראות כי הוא נתן התראה למעבידו לפני ההתפטרות, דרש את תיקון ההרעה ונתן למעביד הזדמנות לעשות לסילוקה (ראה – דב"ע לה/3-15 בן צור דרוויאנוב בע"מ נ' זיגמונד רוסקיס, ניתן ביום 23.2.75).

12. אכן נכון כי במבט שטחי גרסתה ועדותה של התובעת מעוררים קושי בשל חוסר עקביות לכאורה בהצגת הטעמים שהביאו להפסקת עבודתה. לכשעצמנו איננו מתעלמים מקושי זה עליו רמזנו לעיל ואף מוצאים אנו להוסיף ולפרטו:

במהלך חקירתה הנגדית ביום 4.1.12 הוצגו לתובעת שאלות באשר לנסיבות הנטענות להפסקת עבודתה ולמעשי ההונאה בהם היתה חשודה.
התובעת הודתה במסירת מכתב ההתפטרות בלא שצוין בו דבר באשר נסיבות ההתפטרות. זאת, תוך שהיא מסבירה זאת בחשש ובפחד שאחזו בה לאחר שנאמר לה כי היא חשודה בהונאה בנסיבות מחמירות. כן העידה, כי היא לא נתנה הודעה מוקדמת להתפטרות על רקע הנסיבות הללו.
עם זאת, התובעת הודתה כי היא לא הפסיקה את עבודתה סמוך למועד בו נחקרה במשטרה משום שלא היתה מודעת לכך שתלויים ועומדים כנגדה 18 תיקים פליליים, כאשר לדבריה משנודע לה הדבר היא מיהרה לכתוב את מכתב ההתפטרות. דברים אלה אינם מתיישבים עם המשך גרסתה של התובעת כפי שבאה לידי ביטוי בדיון מיום 4.1.12, לפיהם נודע לה על התיקים התלויים ועומדים רק לאחר ההתפטרות (ראה – עמ' 3 לפרוטוקול ש' 22-27).

עם זאת וחרף הסתירות לכאורה סבורים אנו כי בחינה מעמיקה יותר של הראיות צריכה להוביל למסקנה כי חוסר העקביות הנ"ל שבגרסת התובעת באשר לטעמי ההתפטרות נעוץ ב-3 גורמים עיקריים:


הגורם האחד נעוץ בעובדה שהתובעת לא היתה מצויה במינוחים המשפטיים הקשורים להליכי החקירה שהתנהלו כנגדה ונראה כי היא עירבה לעיתים מין בשאינו מינו; קרי – את עובדת חקירתה במשטרה בשל חשד למעורבות במעשים פליליים חמורים כפי שהיתה לפי מסמכי המשטרה לפני ההתפטרות עם גילוי העובדה שתלויים ועומדים כנגדה עדיין רישומים פליליים לאחר ההתפטרות. מכל מקום, מחומר הראיות ובעיקר מהודעת התובעת במשטרה ניתן ללמוד כי התובעת נחשדה בביצוע מעשים פליליים שהיו קשורים בתלונות שהוגשו על-ידי לקוחות כנגד הנתבעים וזאת שעה שבסופו של יום לא נמצא כל רבב בהתנהלותה של התובעת, ושעה שאף הנתבעים לא ייחסו לה (לתובעת) התנהלות פסולה בהקשרים עליהם נחקרה;
הגורם השני נעוץ בעובדה שהתפטרותה של התובעת נבעה ממספר גורמים שהצטרפו זה לזה, אשר בחבירתם יחד היה כדי להוביל באופן סינרגטי ליצירת אוירה שבה אין ניתן לדרוש מעובד להמשיך ולעבוד באותו מקום עבודה.
הגורם השלישי נעוץ בחלוף הזמן והשפעתו על חדות הזכרון ובחבירתו לשני הגורמים הקודמים.


13. מכל מקום, העובדות עליהן אין חולק הינן, כי התובעת נחשפה על לא עוול בכפה לחשדות בדבר מעורבות בשורה ארוכה של מעשים חמורים של קבלת דבר במרמה. זאת, אך ורק בשל היותה מועסקת ע"י הנתבעות בהנהלת מר שרון. נראה כי אין צורך להכביר מילים בהערכת החששות, חוסר הוודאות וחוסר הבטחון שחש עובד בסיטואציה זו, שבה עקב עבודתו אצל מעסיק מסוים ואף שלא עשה כל עוול הוא נחשד במעשים מעין אלה.
בנסיבות הללו, נראה כי חובת תום הלב המוגברת החלה ביחסים שבין עובד למעביד מקפלת בחובה גם את חובתו של המעביד לעשות כל שלאל ידו על מנת לספק לעובד ליווי משפטי שיאפשר לו להוציא את צדקתו לאור ולהסיר מעליו כל חשד וכל רבב העלול לפגוע בו – הן במהלך עבודתו והן לאחר סיומה.

במקרה דנן, עולה כי הנתבעים הותירו למעשה את הטיפול בהסרת החשדות וסגירת התיק הפלילי לתובעת בעצמה, אשר נדרשה להוציא הוצאות משפטיות לאחר סיום עבודתה באופן שהביא בסופו של יום לתוצאה המקווה של סגירת ההליכים הפליליים מחוסר אשמה. גם אם התובעת לא הכבירה במילים לתאור האוירה שנוצרה במקום העבודה בעקבות החקירה הפלילית (שהיתה פועל יוצא של תלונות מצד לקוחות כפי העולה מהחומר המשטרתי), הרי שניתן לשער על-פי האמור ב-ת/1 את האוירה הקשה במקום עבודתה אליה נחשפה וכפועל יוצא מכך את תחושת האיום וחוסר הבטחון שחשה כעובדת במקום עבודה מעין זה.

14. העובדה שהתובעת לא מיהרה להפסיק את עבודתה בנתבעות מיד לאחר שנחקרה אינה צריכה להזקף במקרה זה לחובתה. במיוחד בשים לב לנסיבותיה האישיות; קרי – להיותה אם חד הורית המטופלת בילד צעיר.

15. דברים אלה מובילים להיבט הנוסף הקשור במסקנתנו בדבר זכאות התובעת לתשלום פיצויי פיטורים. היבט הנוגע לכך שאוירת העבודה, כמתואר לעיל, לא היתה הטעם היחיד שהביא להתפטרותה של התובעת שהיתה קשורה, לדעתנו, לגורמים נוספים שליבו את חוסר בטחון ואי וודאות שחשה התובעת. בהקשר זה מכוונים אנו לכך שמר שרון יצר בפני התובעת מצגים בלתי ברורים באשר לזהות המעסיק. זאת, כעולה מתלושי השכר שהופקו לה ומן ההמחאות אשר נמסרו לידיה לצורך תשלום שכרה:
כך למשל, בעבור החודשים 9-10/06 הוצאו לתובעת תלושי שכר על שם מעסיק בשם "לוי סיון"; בעבור החודשים 11/06 עד 12/08 הוצאו לתובעת תלושי שכר על שם מעסיק אחר "היחידה הארצית לחסכון בע"מ"; ואילו בעבור החודשים 1-2/09 הוצאו לתובעת תלושי שכר על שם המעסיק: "י.ש.ס. השקעות בע"מ".
למותר לציין, כי שמות התאגידים וכן מספרי תיקי הניכויים השתנו בהתאם. יושם אל לב, כי השינוי האחרון בזהות המעסיק (שנעשה ללא הסכמת התובעת) נעשה סמוך למועד סיום עבודתה של התובעת.

על כל אלה יש להוסיף את העובדה לגביה אין חולק, לפיה התובעת לא בוטחה החל מ-1/08 ואילך בקרן פנסיה ולא הופרשו בגינה ההפרשות המתחייבות על פי הדין על מנת להבטיח את זכויותיה הפנסיוניות במקרה של ארוע ביטוחי. דבר שעלול היה להעצים את תחושת אי הודאות וחוסר הבטחון של התובעת.

מעבר לכך, עולה כי לתובעת לא נמסרה "הודעה לעובד" בדבר תנאי עבודתה בהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב – 2002, תוך ציון שם המעסיק ויתר תנאי העבודה כנדרש על-פי חוק זה.
נסיבות אלה, על רקע ההיסטוריה התעסוקתית של התובעת, שכללה כאמור חקירה משטרתית בחשד למעורבות בביצוע עבירות הונאה, יצרו מעין "אפקט סינרגטי" שבו המשקל הסגולי של מכלול הנסיבות והגורמים גבוה ממשקלו של כל גורם בנפרד בכל הנוגע לתחושת חוסר היציבות וחוסר הבטחון שהשרה מקום העבודה.


16. התובעת אמנם לא ציינה כי היא פנתה למעסיק ונתנה התראה טרם התפטרותה, אולם בנסיבות המקרה אין לזקוף עובדה זו לחובתה. שכן, נראה כי הגורמים עליהם עמדנו לעיל ו"האפקט הסינרגטי" שהם יצרו, הביאו את התובעת לנקודת אל-חזור בכל הנוגע לתחושת חוסר הבטחון שהיא חשה במקום העבודה, אשר היא שגרמה לה להפסיק את עבודתה לאחר כמעט 3 שנים, על אף הנסיבות האישיות עליהן עמדנו לעיל.
התובעת ציינה – והדבר לא נסתר - כי לאחר סיום עבודתה היא התקשתה למצוא מקום עבודה אחר והתקיימה מדמי אבטלה בשיעור נמוך מהשכר שהשתכרה קודם לכן אצל הנתבעים. עובדה המספקת תמיכה נוספת למסקנה באשר לנסיבות ההתפטרות וסיבותיה.

17. מורם מן האמור כי התובעת הוכיחה כי התקיימו בעניינה הנסיבות המזכות על פי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. משכך ובהתאם לנתבע בכתב התביעה, הרי שאנו מחייבים את הנתבעים בתשלום פיצויי פיטורים בסך של 7,050 ש"ח.

18. אשר לתביעה לתשלום חלף הודעה מוקדמת, הרי שמקום בו התובעת היא שיזמה את הפסקת עבודתה, הרי שעליה היתה מוטלת החובה ליתן הודעה מוקדמת למעסיק ולא כפי שתבעה. יחד עם זאת ובשים לב לטענת הקיזוז שהעלו הנתבעים ביחס לאי מתן הודעה מוקדמת מצד התובעת, הרי שבנסיבות שתוארו לעיל אנו מוצאים כי התובעת היתה פטורה ממתן הודעה מוקדמת כאמור וזאת, בהתאם לסעיף 10(1) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001.

זכאות התובעת לתשלום בגין פיצוי בגין עוגמת נפש ובגין הפרת חובת תום הלב והסכם העבודה
19. התובעת עתרה לתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש בשל הפרת חובת תום הלב ופיטורים שלא כדין, כאשר בהקשר זה התיחסה לנסיבות אליהן נקלעה, של חשד לביצוע עבירות פליליות בהן היה מעורב מר שרון ו/או הנתבעות, לקיפוח זכויותיה ולעוגמת הנפש שנגרמה לה בנסיבות הללו. תביעה זו התייחסה לרכיב ממוני ולא ממוני כאחד.

20. ראשית יצוין כי התובעת לא הוכיחה כי מר שרון אכן עבר עבירות פליליות אשר בעטיין היא נקלעה למצב המתואר לעיל. העובדה שהתובעת נחקרה במשטרה בקשר לחשדות שיוחסו לה בדבר ביצוע מעשי הונאה במהלך עבודתה אין די בה כמובן ללמד כי מי מהנתבעים עבר עבירה מסוג זה. התובעת אף לא הציגה לבית הדין ראיות כלשהן הנוגעות לנתבעים המלמדות מה עלה בגורל החשדות שיוחסו להם.
משמע – הפסול היחיד עליו הצביעה התובעת ביחס לנתבעים או מי מהם היה נעוץ בכך שהנתבעים לא עשו כל שלאל ידם על מנת לנקות את התובעת מכל חשד ולהביא לסגירת התיקים כנגדה.

21. בנסיבות הללו ולאור פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, לפיה יש לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש אך ורק בגין מקרים חריגים, יש לפצות את התובעת אך ורק בגין הנזק הממוני המוכח שנגרם לה בשל ההתנהלות הפגומה של המעביד. הווה אומר – בגין ההוצאות המשפטיות שהוציאה לצורך הטיפול בסגירת התיקים שהיו תלויים ועומדים כנגדה.

22. לאור האמור ובשים לב לכך שהתובעת הציגה לבית הדין קבלה המלמדת על תשלום שכר הטרחה אשר שילמה לעורך דין, הרי שאנו מחייבים את הנתבעים בתשלום סכום זה של 4,660 ש"ח.

זכאות התובעת לתשלום הפרשי שכר
23. התובעת עתרה בכתב התביעה המתוקן לתשלום הפרשי שכר ובהקשר זה טענה כי היא עבדה אצל הנתבעים 5 ימים בשבוע, 7 שעות ביום, אולם קיבלה תמורה רק בגין חלק משעות העבודה שעבדה בפועל. לדבריה, הסכומים ששולמו לה על-פי הרישום בתלושי השכר לא שיקפו את היקף עבודתה בפועל.

24. אשר לדעתנו יאמר - כי אין לקבל את גרסת התובעת לפיה היא הועסקה במתכונת עבודה קבועה של 5 ימים בשבוע, 7 שעות ביום. שכן, במסגרת חקירתה של התובעת במשטרה היא מסרה כי היא הועסקה 5 ימים בשבוע מהשעה 10:00 עד 15:00, 16:00, "תלוי בסידור לילד"; קרי – כי היא הועסקה לכל היותר בין 5-6 שעות ביום.
כמו כן, הוצגו לבית הדין כרטיסי הנוכחות של התובעת מהם ניתן ללמוד כי התובעת הועסקה בממוצע כ-5 שעות ביום.

25. בנסיבות אלה השוואה בין תלושי השכר לבין כרטיסי הנוכחות שהציגו הנתבעים מעלה כי לתובעת שולם בגין מלוא שעות העבודה שלה כמופיע בכרטיסי הנוכחות וכי חוסר התאמה קיים רק ביחס לרישום של ימי הנוכחות. יחד עם זאת, מאחר ושכרה של התובעת שולם לה בהתאם לשעות עבודה בפועל, חוסר התאמה זה אין בו כדי להשליך על זכאותה לשכר. משכך, דין רכיב תביעה זה להידחות.


זכאות התובעת לתשלום בגין דמי הבראה ופדיון חופשה
26. אשר לתביעה לתשלום דמי הבראה יצוין כי אין חולק כי לא שולם לתובעת יתרת דמי ההבראה בסך 596 ₪ בגין תקופת עבודתה האחרונה (בת 6 חודשים) ובהתאם לחלקיות משרתה.

27. אשר לתביעת לתשלום פדיון חופשה שנתית יאמר כי בשים לב לקביעתנו בדבר היקף שעות עבודתה של התובעת – כ-5 שעות בממוצע ביום – הרי שכדין חישבו הנתבעים את ערך יום העבודה של התובעת עת שניצלה חופשה שנתית.
אשר לטענת התובעת בדבר חובת הנתבעת לפדות 4 ימי חופשה שלטענתה לא נוצלו על ידה יאמר כי בהקשר זה מעדיפים אנו את גרסת הנתבעת, המגובה בדוחות הנוכחות ובתלושי השכר, מהם עולה כי התובעת ניצלה את מלוא ימי החופשה המגיעים לה בתשלום.

העסקה במשותף, קביעת זהות המעביד והרמת מסך ההתאגדות כנגד הנתבע 1
28. התובעת טענה כי היא הועסקה אישית על ידי מר שרון ואשתו ולחילופין טענה כי היא עבדה ברצף בעבור כל הנתבעים ונותני שכרה ביחד ולחוד. לפיכך, טענה כי יש להרים את מסך ההתאגדות ביחס לכל הנתבעים.
הנתבעים טענו מנגד, כי התובעת הועסקה על-ידי הנתבעת 2 וכי במהלך שלושת החודשים האחרונים לעבודתה היא הועסקה על-ידי הנתבעת 3 וכי התובעת מעולם לא הועסקה על-ידי מר שרון.

29. אשר לדעתנו יאמר כי יש לדחות את טענות התובעת בדבר העסקה ישירה על-ידי מר שרון משעולה כי במהלך כל תקופת העבודה הוצאו לתובעת תלושי שכר על-ידי הנתבעות וכמפורט לעיל ומשהתובעת לא הצביעה על טעם מדוע יש לראות במר שרון מעסיק ישיר, להבדיל מנושא משרה בנתבעת.
מנגד סבורים אנו כי העדר האבחנה שהיתה קיימת בין הנתבעות 2 ו-3 בכל הנוגע להפקת התלושים ולמשיכת המחאות לזכות התובעת בעבור שכר עבודה מצדיק את ההתיחסות אליהן כמעסיקות במשותף הנושאות ביחד ולחוד בחבות לתשלום זכויותיה של התובעת.

30. אשר לטענת התובעת בדבר הרמת מסך ההתאגדות נוכח היחסים עם מר שרון ומעמדו כבעל מניות, הרי שהתובעת לא השכילה להצביע על הטעמים המצדיקים את הרמת המסך בהתאם לסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות") לאחר תיקונו ובנוסחו דהיום, הקובע לאמור:
"6(א)(1)  בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(2)  לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.
(ב) בית משפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על הענין הנדון לפניו.
(ג) בית משפט רשאי להשעות זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה, אם מצא כי התקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף קטן (א)."

אשר לאופן בו יש ליישם הוראות אלה בהקשר של משפט העבודה ראה - ע"ע 129/10 אופיר זוננשיין נ' G.S.S ג'ניוס סאונד סיסטם בע"מ ואח', ניתן ביום 31.10.11.

31. אכן נכון שהתובעת הצביעה על כך שהנתבע אחראי לחוסר הבהירות ביחס לזהות המעביד וזאת כפי שפרטנו לעיל. עם זאת, התובעת לא הראתה כי חוסר בהירות זה נועד לפגוע בה או לקפח את זכויותיה וכי הוא היה קשור באופן ישיר או עקיף לקיפוח זכויותיה מושא תביעתה.

סוף דבר
32. לאור כל האמור לעיל, הרי שאנו מחייבים את הנתבעות 2 ו-3 לשלם לתובעת, תוך 30 יום מהמועד בו יומצא לה פס"ד זה, את הסכומים הבאים:


סך של 7,050 ש"ח בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 12.3.09 ועד למועד התשלום בפועל.
סך של 596 ₪ בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 12.3.09 ועד למועד התשלום בפועל.
סך של 4,660 ש"ח בגין הפרת הסכם העבודה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 31.1.10 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל.
סך של 1,300 ש"ח בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בצירוף מע"מ כחוק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אילוץ להתפטר

  2. התפטרות בגלל קללות

  3. אישור רפואי להתפטר

  4. התפטרות עוזרת גננת

  5. פיטורים או התפטרות

  6. התפטרות שרים מהכנסת

  7. התפטרות טבח בבית קפה

  8. פיטורים או התפטרות ?

  9. התפטרות עקב גיוס לקבע

  10. התפטרות בגלל מחלת ילד

  11. פיצויים למרות התפטרות

  12. התפטרות בגלל מעבר דירה

  13. התפטרות בלי הודעה מראש

  14. התפטרות בגלל מצב רפואי

  15. התפטרות לאחר מספר ימים

  16. התפטרות עקב החלפת בעלים

  17. האם התובע פוטר או התפטר ?

  18. התפטרות בגלל מצב בטחוני

  19. התפטרות בגלל עומס עבודה

  20. התפטרות אחרי תאונת עבודה

  21. התפטרות לצורך טיפול בילד

  22. התפטרות בגלל מרחק מהעבודה

  23. סעיף 166 התפטרות מהעבודה

  24. התפטרות לאחר הרחקה מעבודה

  25. התפטרות בגלל העברה מתפקיד

  26. התפטרות לרגל העתקת מגורים

  27. התפטרות בגלל הפחתת משכורת

  28. התפטרות עקב חילופי מעבידים

  29. מחלוקת לגבי נסיבות התפטרות

  30. מתי התפטרות נחשבת לפיטורים

  31. התפטרות בגלל מצב בריאות לקוי

  32. התפטרות עובד עקב האשמת שווא

  33. התפטרות עקב מצב בריאותי לקוי

  34. התפטרות בגלל אי הצבה למשמרות

  35. התפטרות בשל ירידה בהיקף עבודה

  36. התפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי

  37. התפטרות בגלל מחלה של בן משפחה

  38. התפטרות בדין מפוטר מצב בריאותי

  39. פיטורים או התפטרות מרשות השידור

  40. זכויות עובד שהתפטר לאחר 10 שנים

  41. פיטורים או התפטרות - נטל ההוכחה

  42. התפטרות בגין ירידה בהיקף הפגישות

  43. התפטרות בגלל מעבר דירה להתנחלויות

  44. התפטרות מרצון עקב פגיעה בתנאי העסקה

  45. סירוב לעבודה חלופית עקב מצב בריאותי

  46. התפטרות "מסיבות אישיות" - פיצויים ?

  47. השפלות בעבודה - התפטרות בדין מפוטר ?

  48. התפטרות מרצון עקב ירידה בהיקף העבודה

  49. עבודה חדשה לאחר התפטרות בגלל מצב רפואי

  50. מכתב מהמעסיק לפיו העובד התפטר (כביכול)

  51. התפטרות לאחר הגשת תביעה בבית דין לעבודה

  52. מחלוקת האם התובעת פוטרה או התפטרה מהעבודה

  53. התפטרות עובד בגלל שלא העלו לו את המשכורת

  54. התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים להתנחלויות

  55. ניתוק קשר של עובד עם מקום העבודה - התפטרות ?

  56. התפטרות בגלל שכר נמוך לאחר תקופת עבודה לא רציפה

  57. היעדרות עובד מהעבודה - הפרת משמעת או התפטרות ?

  58. התפטרות עקב אי הצעת עבודה אחרת לאחר הפסד במכרז

  59. האם בנסיבות ההתפטרות, התובעת זכאית לפיצויי פיטורים

  60. האם התפטר התובע מעבודתו מאחר שלא ביקש לשבצו למשמרות ?

  61. האם פוטרה התובעת מעבודתה כמוכרת בחנות תכשיטים או שמא התפטרה ?

  62. התפטר על מנת לסעוד את אביו החולה, בהתאם לסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים

  63. האם היתה התפטרותה של התובעת לצורך הטיפול באימה – בגדר התפטרות "ללא הצדקה" ?

  64. תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ''ד-1964

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון