מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא הפקעת קרקע בשטחים: .1תביעה בדרך של המרצת פתיחה לחייב את המשיבים אהדדי לשלם למבקש פיצויים בשל כל אחת מן העילות שפורטו בבקשה ואשר עיקרן הוא פועל יוצא של הפקעת קרקע בשטח של 34.089דונם. האדמה נמצאת על פי הנטען בכפר ג'בע, ואדי זריק מצפון לירושלים. לעת הזאת אין חולק על כך, כי האדמה נמצאת באיזור יהודה או שומרון מעבר לגבולות מדינת ישראל לרבות ירושלים המורחבת. להלן: "האזור". עוד אין חולק על כך, כי האדמה או חלקים ממנה הופקעו לצרכי ציבור על-פי צו בדבר חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (יהודה והשומרון) (מס. 321), תשכ"ט- 1969[11], והמפקיע הוא ראש המינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון בתוקף היותו "הרשות המוסמכת" על-פי אותו צו. .2ב"כ המבקש אינו תוקף את עצם ההפקעה. עתירתו היא שבית-משפט זה ידון ויפסוק בדבר גובה הפיצויים שהמבקש זכאי להם בשל אותה הפקעה. והשאלה שהועמדה להכרעה בפתח הבירור המשפטי היתה, האם מוסמך בית-משפט זה להזקק לעתירה זו. בין סוגריים יצוין, כי מניה לביניה ניתנה לו לב"כ המבקש השהות לנהל משא ומתן עם הגורמים המוסמכים. משהתברר כי על אף הזמן הרב שחלף לא עלה בידי הנוגעים בדבר לקיים ואפילו פגישה אחת, הורה בית-המשפט על המשך הבירור המשפטי בשאלה מקדמית זו שפורטה. .3את סמכותו של בית-משפט זה מבסס פרקליטו המלומד של המבקש על הטיעון הבא: "מאחר ומי שמשלם את הכסף, פיצויי ההפקעה, זו מדינת ישראל - ועל כל פנים על סמך הוראותיה היא ו/או מדיניותה שלה הופקעה הקרקע ומאחר שהרשות המוסמכת הפקיעה את הקרקע ונטלה החזקה - היא עובדת של מדינת ישראל ונתונה למרותה ולמשמעתה, ועל כל פנים שואבת את סמכויותיה ממדינת ישראל. ומאחר ובסופו של דבר נהנים מסלילת הכביש, אזרחי מדינת ישראל, בשל היות הכביש מחבר חלקי ארץ שונים זה לזה - ברור כי סמכות השיפוט היא של בית המשפט בישראל, ובכללם סמכותו של בית המשפט בישראל, ובכללם סמכותו של בית-משפט נכבד זה." עוד מוסיף פרקליטו המלומד של המבקש ותוקף את כוחה, סמכויותיה ודרך עבודתה של ועדת העררים, שהוקמה על-פי צו בדבר ועדות עררים (איזור הגדה המערבית) (מס. 172) תשכ"ח- 1968[12]. ובקצירת האומר: אותה ועדה אינה מוסמכת כלל לקבוע את הפיצויים אלא לכל היותר להמליץ בפני מפקד האזור לבטל פעולה עליה הוגש הערר, לשנותה, או ליתן כל החלטה אחרת שהרשות, אשר על פעולתה עוררים, היתה מוסמכת לעשותה. יתירה מזו, תחום סמכותה של הועדה הוא איזור יהודה ושומרון וממילא, כך המשכה של הטענה, אין לה סמכות לחייב את המדינה ו/או את מינהל מקרקעי ישראל. ועוד. ועדת העררים אינה קשורה בדיני ראיות וסדרי דין ויש חשש כבד, כלשון הפרקליט המלומד, כי החלטותיה ו/או המלצותיה לא יהיו תקינים ויגרמו לעיוות דין. מה גם שאין כל זכות ערעור על החלטותיה והמלצותיה של ועדה זו. וטיעון אחרון, המבקש הוא תושב מדינת ישראל וצווים של מפקד האזור אינם מחייבים אותו. .4אין אני יודע מהיכן שאב פרקליטו המלומד של המבקש את כל אותו מידע עובדתי שפירט בסיכומיו. מכל מקום, בפני בית-משפט זה לא הונחה כל תשתית עובדתית בכולי האי. גם כך וגם כך, אין בכל אותן טענות שפורטו כדי להקנות לבית-משפט זה את הסמכות העניינית לדון ולפסוק בדבר גובה הפיצויים שהמבקש זכאי להם בשל אותה הפקעה. אפרט קביעתי זו ובתמצית בלבד. .5כאמור, אין עוד חולק על כך כי הקרקע שהופקעה נמצאת באזור והיא איננה בתחום שיפוטה של מדינת ישראל. עוד אין חולק על כך כי הקרקע או חלקים הימנה הופקעו לצרכי ציבור על ידי "הרשות המוסמכת" עלפי צו בדבר חוק הקרקעות (רכישה לצרכי צבור) (יהודה והשומרון) (מס. 321) תשכ"ט- 1969[11], בין סוגריים יצוין, כי כל אותם צווים של מפקד האזור וכן חוק הקרקעות הירדני, רכישה לצרכי צבור, הוגשו לבית-המשפט בהסכמה. .6בחינה של ההפקעה נשוא הבקשה מעלה, כי יסודותיה בחוק הקרקעות, רכישה לצרכי ציבור - חוק הרכישה (מס. 2) שנת 1953, הירדני [10], להלן: "חוק הרכישה הירדני". והמסתעף הימנו באזור, הצו בדבר חוק הקרקעות מס. 321[11], וכן צו בדבר ועדות עררים (מס. 172) [12] שאוזכרו. חוק הרכישה הירדני מקנה למי שכונה באותו חוק "מקים", להפקיע מקרקעין לצרכי ציבור. חוק זה מחייב את אותו "מקים", בלשון סעיף 8לחוק, על-פי התרגום המוסכם שהוגש לבית-המשפט, "לשאת ולתת עם בעל הקרקע או עם כל אדם שיש לו זכות חזקה בה, ולבא אתו לידי הסכם לקייתה...". סעיף 14לאותו חוק קובע: " .1אם לא באו המקים ובעל הקרקע לידי הסכם על הפיצויים יהיה רשאי כל אחד מהם להגיש בקשה לבית-המשפט כדי לקבוע סכום זה." הצו בדבר חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (מס. 321) [11] שאוזכר מתייחס לחוק הרכישה הירדני ומוסיף וקובע בין היתר לאמור: " .1הגדרות. בצו זה - "בית-משפט" - כל בית-משפט... הנזכרים בחוק הרכישה. ....... "ועדת עררים" - כמשמעותה בצו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון) (מס. 172) תשכ"ח-.1968 ....... "הרשות המוסמכת" - מי שיתמנה על ידי (מפקד האזור - ש' פ') כרשות המוסמכת לענין צו זה. .2סמכויות הרשות המוסמכת. כל סמכות שבחוק הרכישה, שהיתה נתונה ערב היום הקובע בידי ממשלת ירדן, תהיה נתונה לרשות המוסמכת. .3הוראות נוספות. היה המקים הרשות המוסמכת - ........ (4) תהיינה סמכויות בית-המשפט מוקנות לועדת העררים בלבד." עינינו הרואות, חוק הרכישה הירדני יחד עם הצו בדבר חוק הקרקעות (מס. 321) שאוזכרו, מקנים לועדת העררים על פי הצו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון) (מס. 172) תשכ"ח-1968, היא לבדה, את הסמכות לדון בדבר גובה הפיצויים שבעל הקרקע זכאי להם ולקבעם. ומכלל הן יחודי לנתיב כפי שפורט לעיל, אתה שומע לאו לכל נתיב אחר. .7הגעתי לתוצאה זו כפי שרשמתי אותה לעיל, משום שכיוונתי לדין החל באיזור. יכול שתאמר כי הבירור המשפטי בפני בית-משפט זה צריך שייערך על פי הדין המחייב בישראל. ומכאן אולי לתוצאה אפשרית שונה. שאלת הדין החל סבוכה היא ביותר, רבות נכתב בה והרבה פנים לה. ראה ע"א 300/84 אבו עטיה ואח' נ' ערבטיסי ואח' [1] בעמ' 386, וראה כמו כן ת"א (ב"ש) 151/80 קפלן ואח' נ' גבאי ואח' [8] וראה כמו כן המ' (י-ם) 1329/84 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' נוה מדבר שארם א-שיח [9]. לא אבוא במקום זה לבחון נושא זה לעמקו ולרחבו, שכן כך מקובלני מרבותי "מן הפרט אל הפרט בבא שעתו ומקומו". הנושא שאני דן בו עניינו הפקעת מקרקעין, ופירושו רכישה כפויה של זכויות פרטיות במקרקעין על-ידי הריבון או מטעמו כנגד תשלום פיצויים. (ראה אריה קמר, דיני הפקעת מקרקעין (מהדורה שלישית) עמ' 1[17]). אין כאן פעולה דו-צדדית על יסוד הסכם מפורש או מכללא. אין כאן גם פועל יוצא של מעשה נזיקין. המדובר הוא בפעולה כפייתית חד-צדדית, בה כופה הריבון את רצונו על בעל המקרקעין וגם או על בעל זכויות בהם. ואף שהריבון גילה רצונו לפצות את בעל המקרקעין וגם או את בעל הזכויות בהם, פיצויים אלה אינם נקבעים על-פי רצון הצדדים, אלא על-פי כללים קבועים מראש, אותם קבע הריבון לפי שיקול דעתו שלו. הנה כי כן, הזכות להפקיע מקרקעין באזור ניתנה בין היתר לרשות המוסמכת על-פי הצו בדבר חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (מס. 321) [11] וגובה הפיצויים נקבע על-פי הכללים שנרשמו בסעיף 20לחוק הרכישה הירדני [10]. לעומת זאת, הזכות להפקע מקרקעין על-פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943[13] הוקנתה לשר האוצר וגובה הפיצויים נקבעים בישראל על-פי הכללים שנרשמו בסעיף 12לפקודה [13]. ולא רק זאת אלא אף זאת. כל חוק או פקודה ויחודו לגבי מקרקעין הנמצאים בתחום שיפוטו של אותו ריבון. .8יתירה מכל אלה. כבר רשמנו לעיל, כי הפקעת מקרקעין הינה פעולה כפייתית חד-צדדית. לא יעלה על הדעת להניח, שהריבון היה מסכים אי פעם לראות עצמו קשור לדין החל במדינה אחרת, בה עשויה שאלת ההפקעה או הפיצויים בגינה, להתברר. ובמקביל, אין זה סביר להניח שבעל מקרקעין צפה אי פעם שאדמתו תופקע וכי הבירור המשפטי, שהוא פועל יוצא מהפקעה זו, יערך על-פי דין המקום בו הוא יבחר לנהל את משפטו. ואפילו אם תהיה לו, לאותו בית-משפט, הסמכות המקומית או הבינלאומית להיזקק לאותה תביעה. ובנושא אשר כזה, מקום הבירור המשפטי או הרשות המוסמכת לברר את נושא גובה הפיצויים אינם ענין שבסדרי דין. לא רק עצם ההפקעה וכללים בדבר קביעת גובה הפיצויים, אלא גם הרשות שבפניה יש לקיים את הבירור המשפטי, בכל המתיחס לגובה הפיצויים, הנם מעיקרי הדין הוא גופו. .9בכגון דא, אין כל נפקות לשאלה בדבר אזרחותו של בעל הקרקע או מקום מושבו. החוק, וכן הצווים, מתייחסים לקרקע הנמצאת באזור. בלא כל אבחנה בין קרקע השייכת לתושב האזור מול קרקע השייכת לבעלים שאינם תושבי האזור. דין אחד לכולם, יהיו אזרחותו של בעל הקרקע או מקום מושבו אשר יהיו. .10ובתמצית. מפקד האזור, שברשותו נתונה סמכות הממשל והמינהל העליונה באזור, קבע הוראות חוק בכל המתייחס להפקעת אדמות באזור ואופן קביעת גובה הפיצויים שבעל האדמה זכאי להם בשל אדמתו שהופקעה. כל אלה נעשים על-פי הדין המקומי החל באזור ובמסגרת הסמכות המקומית שם. ראה בהקשר זה בפסק דינו של כב' השופט ברק, בג"צ 393/82 ג'מעית אסכאן אלמעלמון אלתעאוניה אלמחדודה אלמסאליה נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון [2], פסקאות 10, 31וכן בעמ' 811, שם רשם לאמור: " .37עם אישורה של התכנית נפגעות זכויות הקנין של העותרת. חלק ממקרקעיה יופקע. על חלקם האחר תיאסר הבניה. בגין נזקיה ישולמו לעותרת פיצויים. כל אלה נעשים על-פי הדין המקומי ובמסגרת הסמכות המקומית." .11משהגעתי לתוצאה זו שפורטה בדרך שהלכתי בה, פטור אני מלהתייחס לקשר המשפטי, אם ישנו כזה או יכול שיהיה כזה, בין המבקש לבין כל אחד מבין המשיבים. לכאורה אין כל יריבות בין המבקש לבין משיב מס. 2ושאלה אם קיימת כזו בכל המתייחס למשיב מס. .3בכל המתייחס לבית-משפט זה יכול אולי שמשיב מס. 3הנו ריבון זר או חליף לריבון זר. רשמתי בית-משפט זה, להבדיל מבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק. ראה בהקשר זה בג"צ 393/82 [2] בעמ' 809, וכמו כן בג"צ 69/81 אבו עיטה ואח' נ' מפקד אזור יהודה ושומרון [3] בעמ' 232וראה כמו כן משה דרורי החקיקה באזור יהודה ושומרון [18] בעמודים 74וכן .203אך ראה גם את מאמרו של הנשיא מאיר שמגר, אז היועץ המשפטי לממשלה [19]: The observance of intrnational law in the administered" (. 1 1971israel ywarbook on human rights, vol) " territories . . 273On p. 262P .12פרקליטו המלומד של המבקש קבל גם על כוחה, סמכויותיה ודרך עבודתה של ועדת העררים. תקפותם של אותם צווים וכן דרך עבודתה של ועדת העררים, יכול שיבחנו בחינה ישירת ויכול גם שיבחנו באופן עקיף, תוך כדי בירור נושא אחד הצריך להכרעה. בית-משפט זה אינו מוסמך לבחון בחינה ישירה את תקפותם של אותם צווים וכן את דרך עבודתן של אותן ועדות. ביקורת שיפוטית שכזו נתונה היום לבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק. יכול אולי, שבית-משפט זה יוכל לבחון את כל אלה רק אם יזקק לכך באופן עקיף, תוך כדי בירורו של נושא אחר הצריך להכרעה בפניו. ראה בהקשר זה בד"מ 1/81 נגר נ' נגר [4] (בעמ' 382) וכן בג"צ 188/79 הוועד הארצי של עובדי המוסד לביטוח לאומי נ' שר העבודה והרווחה [5] (בעמ' 451). וראה כמו כן דרורי, שם, בעמ' 57[18]. .13והמקובץ מכל המפורט אחד הוא. בית-משפט זה אינו מוסמך, מן הבחינה העניינית, לדון ולפסוק בדבר גובה הפיצויים שהמבקש זכאי להם בשל אדמתו שהופקעה. סמכות עניינית זו הוענקה, על-פי הדין המקומי המחייב באזור, אך ורק לוועדת העררים על-פי הצו בדבר ועדות עררים (יהודה ושומרון) (מס. 172), תשכ"ח- 1968[12]. סעיף 79לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984[14] אינו חל כאן, ובשל כך לא אוכל להורות על העברת הדיון במחלוקת זו לאותה ועדה שאוזכרה. .14הייתי מגיע לתוצאה זו גם אם הייתי עושה שימוש בנתיב של פורום לא נאות או הפורום הטבעי, בלשונם של השופטים הנכבדים ב-ע"א 300/84 אבו עטיה ואח' נ' ערבטיסי ואח' [1]. על-פי המשפט הבינלאומי, אין רשויות הממשל הצבאי חייבות להופיע בפני בתי-המשפט המקומיים באזור. לשון אחר: הם חסינים בפני כל תביעה משפטית אם תוגש נגדם באותם בתי- משפט מקומיים. ביטוי משפטי ניתן לכך בתחיקת הבטחון המחייבת באזור. ראה, צו בדבר בתי משפט מקומיים (מעמד רשויות צה"ל) (אזור הגדה המערבית) (מס. 164) תשכ"ח- 1967[15]. נושא התובענות נגד רשויות הצבא והממשל באזור, וכן בחינה של החלטות של רשויות אלה מצאו את מקומם, בין היתר, בכינונה של ועדת עררים, אשר בלשון צו בדבר ועדות עררים (מס. 172) [11] שאוזכר, "מסמכותה לדון בעררים על החלטות שניתנו לפי הדין או תחיקת בטחון שמפורטים בתוספת לצו זה, או כל ענין אחר שמפקד האזור יסמיכה בצו לדון בו". אותה ועדת עררים היא זו המוסמכת, על-פי הדין החל באזור, לקבוע את גובה הפיצויים בשל הקרקע שהופקעה. אם נפתח בנושא זה פתח ואפילו כחודו של מחט, יבוא בעקבותיו פתח כפתחו של אולם. בית-המשפט המחוזי בירושלים יתבקש אז לברר את כל התביעות הרבות שענינן הפקעת מקרקעין באזור, על כל המסתעף מהן. ובעקבות תביעות אלה יכול שתבאנה גם תביעות אחרות, בכל המתייחס לפעולות צה"ל ורשויות הממשל באזור. בית-המשפט המחוזי בירושלים לא יוכל לעמוד בנטל רב שכזה. אשר על כן, מדיניות משפטית נכונה מחייבת למנוע מתושבי האזור אפשרות שכזו. באשר לסמכותו של בית-המשפט המחוזי בירושלים דווקא, ראה תקנה 6לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984[16]. וראה כמו כן ע"א 318/81 בן ציון כהן נ' שלמה מנצורה [6]. ובאשר למדיניות משפטית רצויה, ראה ע"א 300/84 [1] בעמ' 385ואילך וכן ע"א 250/83 עומרי ואח' נ' זועבי ואח' [7] בעמ' 140וכן מאמרו של השופט יהושע גרוס שצוטט באותו פסק-דין. .15פרקליטו המלומד של המבקש העלה בבקשתו דרישה לתשלום פיצויים מיוחדים ובלשונו "בשל הפרת חובה חקוקה, בכך שהמשיבים לא מסרו למבקש מבעוד מועד הודעה אישית על ההפקעה ולא הציגו העתק מהודעת ההפקעה על המקרקעין ולא שילמו לו את סכום הפיצויים שאינו שנוי במחלוקת." נושא אחרון זה נושא לכאורה אופי של תביעת נזיקין אף שהוא מכונה בבקשה "פיצויים מיוחדים בשל הפרת חובה חקוקה" פרקליטו המלומד של המבקש לא התייחס לנושא זה בסיכומיו. יכול שזנח טענה זו אך יכול גם, שסבר כי אין לה מקום במסגרת טענות מקדמיות. אשר על כן, יש בדעתי להשאיר עילת תביעה זו תלויה ועומדת לבירור נוסף. .16והפועל היוצא הוא זה: אני דוחה בזה את הבקשה עד כמה שזו מתייחסת לקביעת גובה הפיצויים שהמבקש זכאי להם, וכל זה מחמת חוסר סמכותו העניינית של בית-משפט זה לדון ולפסוק בדבר גובה הפיצויים בשל אותה קרקע שהופקעה. הבירור המשפטי ימשך בכל המתייחס לעתירה על-פי סעיף 1(ה) לבקשה, אם המבקש אכן ירצה בכך בנסיבות כפי שפורטו. המבקש ישלם למשיבים אהדדי הוצאות בקשה זו וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1500ש"ח בצרוף מע"מ כדין. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית לא צמודה כדין, מיום מתן החלטה זו ואילך.קרקעותשטחי יהודה ושומרוןהפקעה