מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הסכם פשרה בניגוד לצו הרחבה: 1. זוהי בקשה לאישור הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים ביום 1/5/12, במסגרת תובענה ייצוגית, ובהתאם לסעיפים 19- 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשכ"ו- 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"). 2. מאז הגיש התובע תביעתו ביום 20/2/07 לבית הדין נגד הנתבעת, במסגרתה ביקש לאשר תביעתו כתובענה ייצוגית, התנהלה השתלשלות עניינים ארוכה, במהלכה, בין היתר, אושרה בקשת התובע לאישור תביעתו כתובענה ייצוגית; נדחתה בקשת הנתבעת לביטול החלטה זו; נעשו בין הצדדים ניסיונות מרובים וממושכים בדבר סיומו של התיק על דרך הפשרה- הן בעצמם והן בעזרת בית הדין; וכן, התנהלה השתלשלות ארוכה, עד אשר הגיעו לידי הסכמות בדבר פשרה, ביחס להסדר הפשרה לגופו, נוסחו וניהולו. להלן נפרט את העיקריים שבהם. השתלשלות העניינים בתיק: 3. ביום 20/2/07 הגיש התובע בקשתו לאישור תביעתו כתובענה ייצוגית, מכוח חוק תובענות ייצוגיות. התובע טען, כי הועסק אצל הנתבעת כשומר, החל מיום 9/9/03 ועד ליום 18/10/06, כאשר לטענתו, במשך כל תקופת עבודתו הוא לא קיבל תוספת ותק, בניגוד לצו ההרחבה בענף השמירה החל על הנתבעת. בהתאם לכך, בתביעתו זו, ביקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו תוספת ותק בגין תקופת העסקתו, בסך של 1,792.27 ₪. הקבוצה שבשמה היה מבוקש להפוך את התובענה לתובענה ייצוגית היא קבוצת העובדים שהועסקו בעבודות שמירה אצל הנתבעת, למעלה משנה ולא קיבלו תוספת ותק בגין תקופת עבודתם. לטענת התובע, בקשתו זו, לאישור תביעתו כתובענה ייצוגית, באה להביא לחיובה של הנתבעת לשלם לכל עובדיה הזכאים, תוספת ותק.   4. נציין כי, תוספת הוותק הנתבעת, הינה, מכוח ההסכם הקיבוצי הכללי וצו ההרחבה החלים בענף השמירה. 5. נוכח חשיבות הדברים ולמען הבהירות והשלמת התמונה, נחזור ונפרט כי ביום 12/7/1972 נחתם "הסכם עבודה קיבוצי כללי בין ההסתדרות לבין הארגון הארצי של מפעלי השמירה בישראל" (להלן: "ההסכם הקיבוצי הכללי"; נספח א' לכתב התביעה). 6. סעיף טו להסכם הקיבוצי הכללי קובע כדלקמן: "טו. תוספת ותק צד ב' ישלם לכל עובד, למעט עובדי אבטחה, תוספת ותק שנתית בשיעור התעריף ליום לכל שנת עבודה עד למכסימום של 10 שנות עבודה. תוספת הותק לעובדי אבטחה תהיה בשיעור התעריף לחודש בעד כל שנת עבודה עד למכסימום לאחר 10 שנים עבודה". 7. ביום 23/12/1973 נחתם צו הרחבה בענף השמירה, המרחיב את תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, החל מיום 31/12/1973 (להלן: "צו ההרחבה"; נספח ב' לכתב התביעה). 8. סעיף טו לצו ההרחבה קובע כדלקמן: "טו. תוספת ותק המעביד ישלם לכל עובד, למעט עובדי אבטחה, תוספת ותק שנתית בשיעור 1.48 לירות לכל יום לכל שנת עבודה, עד למכסימום של 14.80 לירות ליום לאחר 10 שנות עבודה. תוספת הותק לעובדי אבטחה תהיה בשיעור של 2.12 בעד כל שנת עבודה עד למכסימום של 21.20 לירות, לאחר 10 שנות עבודה. על סכומים אלה יש להוסיף תוספת יוקר בהתאם לסעיף ט' פרק רביעי, חישוב שנות הוותק הוא מיום 1 בינואר 1959 גם לגבי עובדים שנכנסו לעבודה לפני התאריך האמור". 9. ביום 23/12/07 ניתנה החלטתנו, לפיה, קיבלנו את בקשתו של התובע, להפיכת תביעתו לתובענה ייצוגית (להלן: "ההחלטה"), כפי שפירטנו בהחלטה זו, ואך נחזור על סיכומם של הדברים האמורים בהחלטתנו זו: "... לאור זאת, נראה בנסיבות ענייננו כי מתקיימים שני השיקולים המרכזיים והמנחים בעת קבלת הבקשה, אשר נקבעו על ידי הנשיא ברק בפרשת טצת, כפי שנפרט להלן: הראשון - הגנה על אינטרס הפרט. היינו, העובד היחיד אינו טורח להגיש תביעה בעניינו, מאחר, ובין היתר, הוא כלל אינו מודע לזכויותיו או לזכאותו לתוספת הוותק, וכן, מאחר והנזק שנגרם לו הינו קטן יחסית. עם זאת, הנזק לקבוצה הוא גדול, כך שריכוז תביעות העובדים לתביעה אחת, הופך את תביעתם לכדאית. השני - אינטרס הציבור, כאשר ביסוד אינטרס זה מונח הצורך לאכוף את הוראות החוק, ובעניננו, הוראות צו ההרחבה, שבגדריו עומד הבסיס לבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. כמו כן, מתקיימים הוראות סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, לפיהם: א. התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה - בנסיבות המקרה, התביעה הינה בגין זכות סוציאלית מכוח צו הרחבה החל בענף השמירה, אשר לכאורה לא משולמת לעובדים, העומדים בתנאי הצו, ואשר לא באה לידי מימוש. ב. תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין- המדובר הוא במספר גדול של תובעים, אשר כלל אינם מודעים לזכותם לתוספת ותק מכוח צו ההרחבה. במצב דברים זה, הכרה בתביעה כתובענה ייצוגית תחסוך קיומם של הליכים רבים ודומים בבית הדין, וכן, תמנע את הסיכון שבמתן פסיקות סותרות ותייעל את אכיפת צו ההרחבה עליו נסמכת התובענה הייצוגית, ככל שיש מקום לאכפו. ג. קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת. ד. קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. לסיום אך נוסיף ונאמר, כי אם היינו נוהגים אחרת בעת קבלת החלטה זו, ונותנים את עיקר המשקל לסכום התביעה, או לאפשרות זיהוי והגדרת חברי הקבוצה - שאלו בעיקרם שיקולים פרוצדוראליים, למעשה, היה נוצר מצב לפיו, כמעט לעולם לא הייתה יכולה להיות מוכרת תביעה כתובענה ייצוגית בתחום דיני העבודה, שכן קשה לראות מצב, בו לא ניתן לזהות שמית את העובדים. במקרה שלפנינו נראה לכאורה, כי המדובר בקבוצה גדולה של עובדים חלשים, המשתכרים בשכר נמוך, ומטבע הדברים הם טרודים בהקדשת מירב זמנם לבעיות פרנסה וקיום כלכלי, כך שגישתם לבית הדין אינה קלה. משכך, זהו המקרה שלטעמנו יש ליישם את חוק התובענות הייצוגיות בדיני עבודה ולאשר את התובענה, כתובענה ייצוגית". 10. ביום 7/1/08 הגישה הנתבעת בקשתה לביטול החלטתנו מיום 23/12/07, מהנימוק המרכזי, כי על הנתבעת חל הסכם קיבוצי מיוחד משנת 1996, המסדיר את תנאי העבודה, ובכך, נשמט על הסף כל הבסיס העובדתי והמשפטי של זכות העמידה של התובע להגיש תובענה ייצוגית או לבקש הכרה בתובענתו של עובד יחיד כתובענה ייצוגית, ושל החלטת בית הדין מיום 23/12/07. טענתה העיקרית של הנתבעת הייתה, שרק לאחר פרסומה של ההחלטה מיום 23/12/07, אשר אישרה את התובענה כתובענה ייצוגית, נודע לה לראשונה ובאקראי, כי למעשה חל עליה הסכם קיבוצי מיוחד שנחתם בינה לבין ההסתדרות החדשה במרחב חיפה, עוד ביום 15/2/96, כשקיומו של ההסכם הקיבוצי המיוחד לא היה ידוע לה קודם לכן. 11. ביום 24/7/08 ניתנה החלטתנו, במסגרתה נדחתה בקשת הנתבעת לבטל את אישור התביעה כתובענה ייצוגית. 12. מאז, ועד עתה, התנהלה בין הצדדים השתלשלות עניינים ארוכה ומגעים רבים לסיומם של ההליכים בתיק, הן בעצמם והן בעזרת בית הדין. וכעת, הגענו לישורת האחרונה בתיק זה. 13. ביום 3/5/12 הגישו הצדדים בקשתם לאישור הסכם פשרה בתיק. 14. חשוב הוא להבהיר ולהדגיש, כי הסכם הפשרה אשר נחתם בין הצדדים, נעשה בשיתופו של ארגון העובדים היציג בנתבעת, הסתדרות העובדים הלאומית- האגף לאיגוד מקצועי (להלן: "ההסתדרות הלאומית"). ההסתדרות הלאומית הצטרפה כצד להסכם הפשרה, לצורך ביצועו ומעקב אחר ביצועו. 15. ואלו הם עיקרי הסכם הפשרה: א. חברי הקבוצה הוגדרו כעובדים אשר עבדו אצל הנתבעת בשמירה למעלה משנה, ב- 7 השנים שקדמו ליום הגשת התביעה- 20/2/07, ולא קיבלו תוספת וותק מכוח צו ההרחבה החל בענף השמירה. ב. חברי הקבוצה יקבלו פיצוי בגין עילת אי תשלום תוספת הותק הקבועה בצו ההרחבה בענף השמירה, שתחושב לגבי חבר קבוצה בסכום של 0.20 ₪ לכל שעת עבודה במכפלת שנות הותק, החל מהשנה השניה, בהתאם לשיעור המשרה בפועל, אשר ישולם לכל חברי הקבוצה העובדים בנתבעת או שעבדו בנתבעת מעל 12 חודשים ועד לסיום עבודתם או ליום הגשת הבקשה לאישור, לפי המוקדם, ולמעט עובדים שהגיעו להסכם ו/או הסדר פשרה עם הנתבעת ו/או נקטו כנגדה הליכים משפטיים. ג. מנגנון הפיצוי במסגרת התובענה הייצוגית יבוצע על ידי ההסתדרות הלאומית. ד. הצדדים ימנו בודק מוסכם מטעמם, הגב' אלינה שקוד ניקוב, בעלת תעודת חשבת שכר בכירה (להלן: "הבודק"), ויודגש, כי גב' אלינה שקוד ניקוב, שתשמש כאן כ"בודק", היא למעשה מזכירת איגוד מקצועי בהסתדרות הלאומית. ה. הנתבעת תעמיד לרשות ההסתדרות הלאומית והבודק את כל המסמכים והמידע, הנוגעים לפרטים אודות חברי הקבוצה, לרבות נתוני שכר. ו. הבודק יערוך בדיקה ויחשב את הסכום המגיע לכל אחד מחברי הקבוצה בכל עילה בתובענה הייצוגית. ז. בהמשך, תשלח ההסתדרות הלאומית הודעה בדואר רשום לכל אחד מחברי הקבוצה, ותזמין אותם בהודעה זו למשרדי הנתבעת לקבלת התשלום המגיע להם. ח. עובד שיתייצב במשרדי הנתבעת, תוך 90 ימים מיום שנשלחה אליו ההודעה, יהיה זכאי לקבלת התשלום המגיע לו. ט. הנתבעת תהא רשאית לשלם את סך הפיצוי הכולל למתייצבים או לחלק מהם בתשלומים, ובלבד שסך התשלומים שתשלם לכלל המתייצבים לא יפחת מסכום חודשי של 15,000 ₪ בחודש. י. הנתבעת תשלם לב"כ התובע שכר טרחה בסך של 75,000 ₪ בתוספת מע"מ. יא. הנתבעת תשלם לתובע המייצג גמול מיוחד בסך של 15,000 ₪. 16. בהתאם להחלטה מיום 6/5/12, היה על הצדדים לפעול בהתאם לסעיפים 18 ו- 25 לחוק תובענות ייצוגיות, ובין היתר, לפרסם הודעה ראשונה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה, ב- 2 עיתונים יומיים; להמציא הודעתם זו, בקשת אישור התובענה הייצוגית, בקשת אישור הסדר הפשרה על נספחיה והחלטת בית הדין מיום 6/5/12 ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי המשפט. 17. ביום 21/5/12 הודיע ב"כ התובע, כי בוצעו מסירות אישיות בהתאם להחלטה מיום 6/5/12 ליועץ המשפטי לממשלה, מנהל בתי המשפט ופרקליטות מחוז חיפה (להודעתו זו, צורפו אישורי המסירות). יצוין, כי המסירה האישית למשרדי היועץ המשפטי לממשלה בירושלים, בוצעה ביום 8/5/12 ולפרקליטות מחוז חיפה בוצעה המסירה האישית ביום 17/5/12. עד היום, לא הוגשה כל עמדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה/פרקליטות מחוז חיפה ולא נתבקשה כל אורכה למתן עמדה מטעמם. 18. ביום 31/5/12 הגיש ב"כ התובע העתקי פרסום ההודעה הראשונה בהתאם להחלטה מיום 6/5/12, ב- 2 עיתונים יומיים. 19. וכעת, משהושלמו ההליכים והפרוצדורות, ומשלא התקבלו כל התנגדויות, מבקש ב"כ התובע בבקשתו מיום 4/7/12, ליתן להסכם הפשרה תוקף של פסק דין. דיון והכרעה 20. סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות קובע: "19.(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין. (ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר. (2) לא ימונה כבודק אדם שעליו המליץ אחד הצדדים או שהגיש התנגדות להסדר הפשרה לפי סעיף 18(ד) או שיעץ עצה או חיווה את דעתו לאחד הצדדים בקשר לסכסוך שבענינו הוגשה הבקשה לאישור או אושרה התובענה הייצוגית. (3) מונה בודק, יעביר לו בית המשפט העתק מהבקשה לאישור הסדר הפשרה על נספחיה וכן מההתנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד); לשם מתן חוות דעת לפי סעיף קטן זה, רשאי כל צד להגיש לבודק כל חומר בקשר להסדר הפשרה והבודק רשאי לזמן את הצדדים כדי לשמוע את עמדתם בענין זה וכן להציע שינויים בהסדר הפשרה, הכל כפי שימצא לנכון. (4) בחוות דעתו יתייחס הבודק ליתרונות ולחסרונות של הסדר הפשרה מבחינת כלל חברי הקבוצה, בשים לב למכלול הנסיבות, ולכל ענין אחר כפי שיורה בית המשפט. (5) הבודק ימציא לבית המשפט את חוות דעתו בתוך 60 ימים מהיום שבו הועבר אליו העתק הבקשה לאישור הסדר הפשרה ובית המשפט ימציא העתק מחוות הדעת לצדדים; הצדדים רשאים להגיש לבית המשפט תגובה בכתב לחוות הדעת בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצא להם העתק ממנה. (ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה: (א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה; (ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין; (ג) עיקרי הסדר הפשרה. (2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה: (א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה; (ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן; (ג) השלב שבו נמצא ההליך; (ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5); (ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה; (ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר. (ד)(1) מצא בית המשפט כי יש צורך לקבוע בהסדר הפשרה תנאים מסוימים, אשר נראים לו דרושים לשם הגנה על ענינם של חברי הקבוצה שעליה חל ההסדר, לשם הבטחת אכיפת הדין או לשם פיקוח על ביצוע ההסדר, לרבות תנאים והוראות לפי סעיף 20(א) עד (ג) או תנאי בדבר יציאה מן ההסדר, יודיע לצדדים להסדר הפשרה כי מתן אישורו להסדר הפשרה מותנה בהסכמתם לאותם תנאים. (2) כללה החלטת בית המשפט בדבר אישור הסדר הפשרה תנאי בדבר יציאה מההסדר, לא תהווה ההחלטה מעשה בית דין כלפי חבר קבוצה אשר הודיע לבית המשפט כי אינו מעוניין שההסדר יחול עליו. (3) בסעיף קטן זה, "תנאי בדבר יציאה מההסדר" - תנאי שלפיו חבר קבוצה, אשר אינו מעוניין כי יחול עליו הסדר פשרה שאושר, יוכל להודיע לבית המשפט על רצונו זה במועד ובדרך שיקבע בית המשפט. (ה) העתק מהחלטת בית המשפט לפי סעיף זה יישלח למנהל בתי המשפט, ולענין החלטה לאישור הסדר פשרה, יצורף להעתק ההחלטה העתק הסדר הפשרה שאושר על נספחיו, והכל לשם רישומם בפנקס. (ו) אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי הענין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לענין זה. (ז) התקיימו הליכים לאישור הסדר פשרה, ולא אושר ההסדר על ידי בית המשפט או שבוטל אישור שניתן על ידי בית המשפט להסדר פשרה, לא ישמשו דברים שנאמרו או שנקבעו במסגרת ההליכים כאמור ראיה בהליך משפטי אזרחי". 21. בנסיבות המקרה שלפנינו, שוכנענו כי הסכם הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ויצוין, כי ההסכם נעשה על בסיס מתווה לפשרה שהוצע על ידי בית הדין, כשהוכנסו לתוכו כל התיקונים הדרושים להגנת עניינם של חברי הקבוצה. במסגרת תיק זה הוגשו בעבר טיוטות קודמות של הסכמי פשרה והצדדים הוסיפו את התיקונים בהתאם להערות של בית הדין. 22. זאת ועוד, הסכם הפשרה נעשה בשיתופו של ארגון העובדים היציג בנתבעת, ההסתדרות הלאומית, אשר הצטרפה כצד להסכם הפשרה, לצורך ביצועו ומעקב אחר ביצועו. בפועל - הסתדרות העובדים הלאומית, קיבלה על עצמה לאכוף את הסכם הפשרה וליצור מנגנון לפיו היא זו שתדאג, כי חברי הקבוצה יקבלו את התשלום עבור תוספת הוותק, היא התוספת נשוא התובענה הייצוגית שלפנינו. ההסתדרות הלאומית אחראית לפנות בדואר רשום לכל אחד מחברי הקבוצה כשחשבת השכר של ההסתדרות הלאומית, תחשב לכל אחד מחברי הקבוצה את הסכום שמגיע לו. בכך למעשה תפעל ההסתדרות הלאומית כארגון יציג אמיתי של עובדי הנתבעת שהתחייבה לשמור על זכויותיהם - ופועלה זה של ההסתדרות הלאומית נכון ומבורך. מעורבותה של ההסתדרות הלאומית כגורם מיישם ומפקח על הסכם הפשרה, מנטרל למעשה ניגוד ענינים שעלול להיווצר במקרים כגון דא, בין התובע היצוגי לבין יתר חברי הקבוצה שעניינם עלול להיזנח לאחר שהתובע המייצג מקבל את תמורתו ושכר טרחתו. בכך למעשה מסתיים הענין של התובע היצוגי להמשיך ולדאוג לאינטרס של שאר חברי הקבוצה. בנקודה זו, הערנו הערותינו על טיוטות של הסכמי פשרה קודמים והדברים תוקנו בהתאם. 23. כך גם סבורים אנו, כי גובה שכר הטרחה שסוכם בהסכם הפשרה, בצירוף הגמול לתובע המייצג, הינם סכומים ראויים המשקפים את תרומתם הרבה של ב"כ התובע ושל מרשו לפיתוחן של תובענות ייצוגיות בתוך משפט העבודה, שיש לזכור, כי הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בתיק זה הוגשה זמן קצר לאחר שחוק תובענות ייצוגיות נכנס לתוקף ומאז הגשת הבקשה השקיע ב"כ התובע מאמצים ועבודה רבה אשר בסופו של יום הביאו פירות מהם נהנים כל חברי הקבוצה. 24. בשלב זה, נוכח הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים, מעורבותה של ההסתדרות הלאומית בהסכם וביצועו, היתרונות העומדים בסיום ההליך בדרך זו של פשרה, ומשלא הוגשו כל התנגדויות לבקשה- אנו מאשרים את הסכם הפשרה שהגישו הצדדים ביום 3/5/12 ונותנים לו תוקף של פסק דין. הצדדים יפעלו בהתאם למתווה שהוסכם בהסכם הפשרה שהוגש ביום 3/5/12. 25. כמו כן- א. בהתאם להוראות סעיפים 25(4), 25(5) לחוק תובענות ייצוגיות, אנו מורים על פרסום הודעה בדבר אישור הסכם פשרה, ב- 2 עיתונים יומיים, על ידי הנתבעת ובמימונה. תשומת ליבם של הצדדים, לסעיף 25(4) לחוק תובענות ייצוגיות, המפרט את הפרטים אשר להיכלל בהודעה זו. הצדדים יגישו לבית הדין נוסח ההודעה טרם פרסומה, ותוך 7 ימים מהיום. ב. הצדדים ימציאו במסירה אישית, תוך 7 ימים מהיום, העתק מפסק דין זה, בצירוף הסכם הפשרה שהוגש ביום 3/5/12 על נספחיו, למנהל בתי המשפט, לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות. חוזהצו הרחבהצוויםהסכם פשרהפשרה