נישואין אינם תנאי הכרחי ואף לא תנאי מספיק להכרה בזוגיות המצדיקה מתן מעמד לבן הזוג הזר. גם בני זוג - בין גבר ואישה ובין בני זוג בני אותו מין - הידועים בציבור כנשואים עשויים להיות זכאים למעמד כזה. ההלכה הפסוקה קבעה ביחס לידועים בציבור, כי מדובר ככלל במערכת יחסים שיש לה שני יסודות - חיי אישות כבעל וכאישה, וניהול משק בית משותף. כך נקבע בין היתר בע"א 621/09 קרול נסיס נ. קורינה יוסטר פ"ד כד (1) 617): "יש כאן שני יסודות: חיי אישות כבעל ואישה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו, המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה.... היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף...". ההלכה הפסוקה אף התייחסה לקשר בין היסודות הללו, כאשר ניהול משק בית משותף פורש כ"לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשנים בקשר של גורל חיים" (ר' עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ. אורן (2006)). מדובר אם כן ביסוד אחד שהוא אובייקטיבי- ניהול משק בית משותף, וביסוד נוסף שהוא סובייקטיבי יותר, ולכן גם קשה הרבה יותר להגדרה ולהוכחה - קיום מערכת יחסים המושתתת על חיבה ואהבה. הסדרת מעמדמשרד הפניםידועים בציבור