חוב קופת הגמל כשכר מולן סעיף 19 א לחוק הגנת השכר תשי"ח - 1958 קובע: "(א) יראו כשכר מולן גם סכום שמעביד חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו במישרין ובין שהמעביד חייב לנכותו משכר העובד, ובלבד שהסכום אשר חייב המעביד לנכות לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו היה עליו לנכות או שהסכום שהמעביד נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי לא שולם תוך 21 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות; והוא בין שהשכר הולן ובין שלא הולן... (ד) סכום שמעביד חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א), יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו". על פי הדין, תשלומים לקרנות פנסיה או ביטוחי מנהלים הם חלק משכרו של העובד. החבות לשלם תשלומים אלה חלה על המעביד בתוך 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית של העובד או תוך 15 יום מתום החודש שבעדו על המעביד לשלם את המשכורת לעובד, המוקדם מבין אלה (סעיף 20 לתקנות מס הכנסה (ניכוי תשלומים בעד תמלוגים או קצבה) התשמ"ח - 1980). סכום שהמעביד חייב לקופת הגמל ייראה כאילו שולם במועדו. בפסיקה נקבע כי: "זכות התביעה לתשלום פיצויי הלנה בגין אי תשלום לקופת הגמל נתונה לקופת הגמל בלבד, ולא לעובד התובע בבית הדין" (דב"ע נא/2-3 שפרה צח - דחף פד"ע כ"ב 462). החוק מטיל על קופת הגמל אחריות לתשלום הכספים לקרן הפנסיה או לביטוח המנהלים: "עוד נובע מלשון הסעיף, כי נטל הראיה מוטל על קופת הגמל, להראות כי "הפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל". שאם לא כן, הייתה הסיפה מנוסחת באופן הפוטר את קופת הגמל מחבותה, "אלא אם" היא התרשלה. החוק מטיל על קופת הגמל חובות ואחריות כבדים. כתמורה - הקופה זכאית לפיצויי הלנה, בשיעור נכבד, כל אימת שמעביד אינו מעביר לה את כספי התגמולים במועד, ואף מצוקה כספית של המעביד אינה פוטרת אותו מתשלומם" (דב"ע נו/6-10 איילון חברה לביטוח בע"מ - ערן אנוך פד"ע, כרך לב עמ' 629 , שם עמ' 639) הלנת שכרחובקופות גמל