היתר לפיצול סעדים

בקשה לפיצול סעדים נסמכת על תקנות 44 ו- 45 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 הקובעות כדלקמן: "44.       (א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה; אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט. (ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה. 45.      מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו. " "מטרת שתי התקנות האמורות הינו מניעת פיצול עילה אחת לתביעות רבות וריבוי התדיינות שלא לצורך" (ראו: ע"א 649/69 משה רכטמן נ' טכניכון מרכז להשתלמות טכנית ואח', פ"ד כד (2) 60 ,63; מ. קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה למעשה, מהדורה 15 התשס"ז - 2007 (להלן: "קשת"), עמ' 616). הכלל הוא שהרשות לפצל סעדים תינתן רק במקרים יוצאים מן הכלל (ראו: קשת עמ' 628; ע"א 409/78 גולן ואח' נ פרקש ואח' פ"ד לד (1) 813, 819). למרות זאת היתר לפיצול סעדים ניתן לעיתים מטעמי נוחות או יעילות (ע"א 329/73 מלון סטפני בע"מ נ עיזבון מילר פ"ד כח (1) 19, 20), ולעיתים יינתן כדי לאפשר לבעל דין לברר את עניינו בסדר דין מקוצר (ראו: המ' (ת"א) 383/65 מדינת ישראל נ' מיזטובטקס בע"מ פ"ד מח 189). כמו כן יינתן היתר לפיצול סעדים כאשר יש בו כדי לסייע לבעל דין לפתור חלק מתובענתו במהירות גדולה יותר (קשת, עמ' 629; המ' 3037/65 "אוניקו בונה" ואח' נ' גיגנס פ"מ נח 248, 249.). נקבע כי על המבקש פיצול סעדים להראות אינטרס לגיטימי המצדיק להטריח את בית המשפט להקדיש כפל דיון בעניינו (קשת עמ' 629; ע"א 571/88 בניני אפל בע"מ נ סתוי ואח פ"ד מד (3) 636, 642). בנוסף, נקבע בעבר כי סעד הצהרתי שניתן אינו מונע הגשת תביעה למתן סעד אופרטיבי על סמך אותה עילה ואין צורך בהגשת בקשה למתן היתר לפיצול סעדים משום שהיא מהווה פעולה לגיטימית (ראו לעניין זה: ע"א 466/89 צבארי נ' מוסארי, פ"ד מה (1) 177; ע"א 734/83 חברת חשמל נ' דוידוביץ פ"ד לח (1) 613; א. גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, (מהדורה עשירית, תשס"ט), עמ' 134).פיצול סעדים