היתר בניה מתקנים להפקת חשמל

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא היתר בניה מתקנים להפקת חשמל:

הרקע לבקשה וטענות הצדדים:

בפני בקשה לצו ביניים אשר הוגשה במסגרת עת"מ 50902-06-12 ובה מבוקש כי ביהמ"ש יורה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה חוף הכרמל (להלן: "הוועדה המקומית") שלא ליתן לבני הזוג גרטל היתרים לבניית מתקנים להפקת חשמל שבנו בחלק מחלקה 19 בגוש 11002 וכן יורה לחברת החשמל שלא לחבר את המתקנים הנ"ל לרשת החשמל. מדובר במתקנים המכונים "טראקר" שהינם למעשה מערכת לייצור חשמל, הממירה אנרגיה סולרית לאנרגיה חשמלית, המותקנת על גבי משטח מוגבה מהקרקע, באופן המאפשר עקיבה ומאפשר המשך השימוש הקיים במפלס הקרקע.

הבקשה לצו הביניים שבנדון הוגשה במסגרת עת"מ 50902-06-12 – עתירתה של מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל מחוז חיפה – כי ביהמ"ש יצהיר כי ההיתרים שקיבלו בני הזוג גרטל מהוועדה המקומית להקמת המתקנים הינם מחוסרי תוקף, בטלים ומבוטלים, וזאת משום שניתנו מבלי שהמינהל הודיע על העדר התנגדותו למתן ההיתרים.

יצויין כי במסגרת עת"מ 25694-02-12, אשר הדיון בה אוחד עם הדיון בעת"מ 50902-06-12 הנ"ל, עתרה חברת גרינטופס בע"מ להורות על ביטול היתרי הבנייה שהוצאו על ידי הוועדה המקומית ואשר על פיהם ניתן היתר להקמה של המתקנים על קרקע שהינה אדמת מדינה מבלי שהתקבלה לכך מלכתחילה הסכמת מינהל מקרקעי ישראל, זאת לרבות ההיתרים שניתנו גם לבני הזוג גרטל. עוד יצויין כי במסגרת הדיון שהתקיים בבקשה לצו ביניים שהוגשה בעת"מ 25694-02-12 הסכימו ב"כ הצדדים להצעת בית המשפט (כב' השופט אליקים) לקבל את הצהרת הוועדה המקומית כי היא הפסיקה לתת היתרים למתקנים והיא תמתין עד לדיון בעתירה וכך יישמר הסטטוס קוו עד לדיון בעתירה, הקבוע ל- 19.9.12. יצויין גם כי במסגרת אותו דיון שהתקיים לפני השופט אליקים, בהסכמת ב"כ העותרת שם וב"כ בני הזוג גרטל, העתירה נגד בני הזוג גרטל (שהוגשה במסגרת עת"מ 25694-02-12) נמחקה ללא צו להוצאות.

כאמור, הבקשה לצו הביניים שלפני עוסקת בעתירתה של מדינת ישראל/מינהל מקרקעי ישראל נגד ההיתרים שניתנו לבני הזוג גרטל לבניית המתקנים.

במסגרת הבקשה לצו ביניים טוענת המבקשת כי ביום 26.5.12 נודע לה כי הוועדה המקומית נתנה בעבר (עוד קודם להסכמה שוגבשה במסגרת הדיון בפני השופט אלייקים) היתרים למשפחת גרטל להקמת המתקנים. נטען כי ההיתרים ניתנו שלא כדין, בניגוד להוראות תקנה 2ג1 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל – 1970, הקובעת כי לא יינתן היתר בנייה על מקרקעי ישראל אלא אם המינהל הודיע על העדר התנגדותו למתן ההיתר. נטען כי ההיתרים ניתנו תוך חריגה מסמכות פונקציונאלית והינם בטלים ומבוטלים, לא ניתן לבנות מכוחם וכל בנייה שנבנתה מכוחם דינה הריסה. נטען גם כי ההיתרים ניתנו בניגוד להוראות הסכם השכירות בין המינהל לבין שוכרת המקרקעין, מושב עין איילה, אשר בני הזוג גרטל הינם ברי רשות במקרקעין מטעמה. כן נטען כי ההיתרים ניתנו בניגוד למדיניות המינהל ביחס לשימוש במקרקעין להפקת אנרגיה סולארית, כפי שזו באה לידי ביטוי, בין השאר, בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1254.

המבקשת טוענת כי סיכויי העתירה טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. נטען כי ההיתרים ניתנו שלא כדין, תוך חריגה מסמכות הוועדה המקומית. כן נטען כי הנזק הציבורי מחיבור והפעלת המתקן הלוקה בחוסר חוקיות בוטה הינו רב ולכן יש ליתן צו ביניים אשר יורה על שמירת המצב כפי שהוא קיים בעת הגשת הבקשה עד למתן פסק הדין בעתירה. נטען כי בני הזוג גרטל לא תמכו טענתם כי אם לא יופעל הציוד המותקן ייגרם לו בלאי ונזק. עוד טוענת המבקשת כי המתקנים מהווים מבנה לכל דבר ודורשים היתר בנייה. נטען גם כי מדובר במתקן שבנוי על עמוד ואינו בנוי על הגג ולכן יש להבחין בין המתקנים דנן ובין מתקנים הבנויים על גגות. עוד נטען כי נדרשת הסכמה של המינהל כדי להוציא את ההיתר בכל מקום שבו נדרש היתר.

בהודעה שהוגשה מטעם המבקשת מיום 5/7/12 (הוגשה בשעות הערב המאוחרות) הייתה אמורה המבקשת להודיע האם לאחר שנציג המינהל קיבל לידיו את כל המסמכים מתוך תיק הוועדה המקומית מקובלת על המינהל הצעת בית המשפט לפיה לא יינתן צו ביניים ולא יהיה בכך כדי לחסום את מי מהצדדים לטעון כל טענה במסגרת הדיון בעתירה ולא יהיה בהתפתחויות בשטח מהיום ועד לדיון בעתירה כדי לטעון כל טענה נגד העתירה ופעולות אלה לא ישנו את המצב המשפטי. למרות האמור בהחלטת ביהמ"ש, בנוסף להצהרת המבקשת כי היא עומדת על בקשתה ליתן צו ביניים, פורטו בהודעה זו טיעונים משלימים על ידי המבקשת.

כך, בין היתר, נטען בהודעה זו כי בפרוטוקול החלטת ועדת הרישוי שנמצא בתיקי ההיתרים של המתקנים שבנדון מצויין כי אישור בעל הנכס הינו אחד מהתנאים להוצאת ההיתר. נטען כי חרף זאת הוצא ההיתר ללא אישור המינהל, תוך חריגה מסמכות הוועדה המקומית ובנסיבות בהן ידעו גרטל על הצורך בהמצאת אישור המינהל ועל היותו של תנאי זה תנאי הכרחי לקבלת היתר. כן נטען כי כעולה מפרוטוקולי הדיון בהיתרים ניתנו ההיתרים על ידי רשות הרישוי בהתאם לסמכותה על פי סעיף 145(ב) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה"). נטען כי בעוד המינהל מוזמן ככלל לדיוני הוועדה המקומית ודיוני ועדת המשנה אין המינהל מוזמן או מקבל את סדר היום של ועדת הרישוי. לכן נטען כי המינהל לא היה מודע למתן ההיתרים עד למועד הגשת העתירה המתוקנת של חברת גרינטופס ב- 24.5.12. לעניין זה נטען כי מאחר שעתירה זו הוגשה בסמיכות רבה לאחר המועד שבו נמחקו העתירה המתוקנת והבקשה לצו ביניים שהגישה חברת גרינטופס, בין השאר נגד גרטל, הבקשה אינה לוקה כלל בשיהוי סובייקטיבי. עוד נטען כי לאחר עיון ראשון בבקשות ההיתר הוברר כי לא ניתן אף לאשרר את הבקשות מכוח החלטת מועצה 1101 בין השאר משום שהמתקנים נבנו בשטח המיועד לשימוש חקלאי.

המשיבים 1-2, בני הזוג גרטל, טוענים כי אם ייאלצו לחכות 3 חודשים או חצי שנה בסופו של דבר יצטרכו להחליף רכיבים ויכול להגרם נזק בלתי הפיך למתקנים. נטען כי העותרת פעלה בשיהוי. עוד נטען כי יש לראות את טובת הציבור שהיא ייצור חשמל אלטרנטיבי באנרגיה ירוקה.

הוועדה המקומית טוענת כי ההיתרים של גרטל ניתנו 4 חודשים לפני כל 50 ההיתרים האחרים. ההיתרים של גרטל סווגו אחרת במחשב מ-50 ההיתרים האחרים ולכן לא הופיעו בדו"ח המחשב שהוצא לגבי ההיתרים. לכן גם נבנו הטראקרים שבנדון. עוד טוענת הוועדה המקומית כי לא מתקבל על הדעת שהמינהל יפעל בניגוד לתמ"א שהוא היה שותף להכנתה ולכן הסכמת המינהל לטראקרים אמורה להינתן.

המשיבה 5, חברת החשמל, טוענת כי מכסת 180 הימים הדרושים לצורך השלמת הליך החיבור עומדת להסתיים ויש להתחשב בכך לצורך החלטה בעניין צו הביניים.

המשיבה 6, חברת S.L.S., טוענת כי ממשלת ישראל הבינה את החשיבות הרבה של השימוש באנרגיות ירוקות ואף קבעה יעדים לפיהם חלק מצריכת החשמל של המדינה תהפוך לצריכה מאנרגיות מתחדשות. בהתאם לכך הוציאה ועדת התכנון הארצית תוכנית מתאר ארצית (תמ"א 10) המיוחדת לנושא זה, תוך שהיא קובעת עדיפות לשימוש בטראקרים בחלקות א'. בעקבות הוועדה הארצית אף מינהל מקרקעי ישראל התיר שימוש זה במקרקעין שבבעלותו. נטען כי לאור התיקון בתקנות שנעשה בשנת 2009 אין עוד צורך בחתימת המינהל על הבקשה להיתר של הטרקרים שבנדון.

המשיבה 6 טוענת כי הקמת הטראקרים על גבי עמודים אינה כלולה בעבודות הטעונות היתר לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה ואף אינה מהווה שימוש חורג בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז – 1967, שכן השימוש בטראקרים הותר ואף הועדף בחלקות א' של נחלות בסעיף 9.8 לתמ"א 10. בנוסף טוענת המשיבה 6 כי גם אם יקבע כי יש צורך במתן היתר בנייה לשם הקמת הטרקרים, אין בכך כדי להביא למסקנה כי יש צורך בהסכמת המינהל למתן היתר בנייה. המשיבה 6 מפנה לתקנה 2(ג)(1) לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל - 1970 וטוענת כי התקנה תוקנה בשנת 2009 כדי לייעל ולהחיש דיונים בבקשות להיתרי בנייה ולפי התקנה חתימת המינהל דרושה רק כאשר מבוקש שטח רצפה נוסף ושימוש שטרם ניתן לו היתר. נטען כי במקרה זה אין הטרקרים מוסיפים שטח רצפה חדש והשימוש בטרקרים הוא שימוש שהותר על ידי המתכנן הארצי בתמ"א 10, כי לא נתבקש ולא נעשה כל שינוי של השימוש בנכס והמינהל אף התיר את השימוש לייצור חשמל ולכן לא צריך את חתימת המינהל.

כן נטען כי אמירת המינהל במכתבו של מנהל המינהל מיום 24.2.09 שהוא מודיע לכל הוועדות המקומיות שהוא מסכים שאין צורך לקבל את הסכמתו להתקנת מתקנים פוטו-ולטריים על גגות בתים, התירה שימוש במקרקעי המינהל לייצור חשמל באמצעות אנרגיה פוטוולטרית. לכן נטען כי פרשנותה של הוועדה המקומית כי גם במקרה של טראקרים אין צורך בחתימת המינהל הינה פרשנות סבירה שאין להתערב בה. כמו כן, נטען כי השימוש הזה הותר גם בתוכנית מפורשת משנת 2009 במושב רחוב וכי המינהל כבר חתם בעבר על הסכמתו להיתרי בנייה למתקנים מסוג זה ואין מקום להפלות את משפחת גרטל לרעה ולא לאשר את בניית המתקנים במקרה זה.

המשיבה 6 טוענת כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר שכן ההיתרים הוצאו על ידי הוועדה המקומית עוד ב- 3.8.11 ואף המינהל בעצמו טען במסגרת תשובתו לעתירת גרינטופס כי יש לדחות את עתירת גרינטופס על הסף שכן הוגשה בפברואר 2012 נגד החלטות שניתנו על ידי הוועדה המקומית בחודשים נובמבר דצמבר 2011 והיא לוקה בשיהוי ואין במועד בו נודע לגרינטופס על ההיתרים בכדי להעלות או להוריד לעניין זה. נטען כי דין אחד למינהל ולגרינטופס ואין במועד הנטען בו נודע למינהל על הוצאת ההיתרים למשפחת גרטל כדי להעלות או להוריד מן השיהוי הכבד בו הוגשה העתירה דנן. כן נטען כי אין בעל דין רשאי לטעון טענות סותרות הנוגעות לאותו עניין בשני הליכים שונים.

עוד טוענת המשיבה 6 כי העתירה עוסקת בעניין כספי ולא תכנוני שכן המינהל לא נתן כל טעם תכנוני או הצדקה מהבטים תכנוניים להתנגדותו למתן היתרי הבנייה שבנדון. כן נטען כי העתירה הינה נגד מעשה עשוי שכן בניית המתקנים הסתיימה. נטען כי המשיבה 6 ומשפחת גרטל הסתמכו על ההיתרים שהוצאו על ידי הוועדה המקומית וניתנו להם כדין. נטען כי גם אם נפל פגם בהוצאת ההיתרים אין בפגם זה כדי להביא לבטלותם של ההיתרים.

באשר להודעה שהוגשה מטעם המבקשת 5/7/12 טוענת המשיבה 6 כי תחת הגשת הודעה אשר תתייחס למתן הסכמתה או העדר הסכמתה של המבקשת להצעת ביהמ"ש, הוגש כתב סיכומים ועיקרי טיעון מטעם המבקשת, בניגוד לדין ובניגוד להוראות ביהמ"ש בהחלטתו. הן המשיבה 6 והן בני הזוג גרטל מבקשים מביהמ"ש להתעלם מהאמור בהודעת המבקשת וליתן החלטה על בסיס הטיעונים כפי שהושמעו על ידי הצדדים בדיון מיום 1.7.12 או למצער לאפשר למשיבים להתייחס לגופה של ההודעה.

דיון ומסקנות:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוגשו לעיוני סבורני כי אין מקום במקרה זה להשאיר את צו הביניים בתוקפו.

על בית המשפט הדן בבקשה לצו ביניים לבחון שני עניינים: סיכויי העתירה להתקבל ו"מאזן הנוחות". נפסק, כי ככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר, כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות – ולהפך. עם זאת, הקריטריון המשמעותי יותר בנסיבות כמו אלו שלפנינו הינו מאזן הנוחות. ראה:
בר"ם 2874/11 מלכה אנגלסמן ושות' – משרד עורכי דין נ' משרד האוצר (לא פורסם, 27.6.11);
בר"ם 5712/09 משה לביב נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון (לא פורסם, 23.7.09);
בר"ם 2139/06 מר ושות' (1982) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומיות – נציבות המים (לא פורסם, 6.4.06);
בר"ם 2077/06 ימית ניהולית 2000 בע"מ נ' עיריית ירושלים (לא פורסם, 9.3.06).

בענייננו, לעניין סיכויי העתירה, המבקשת מעלה טענות הטעונות בחינה וראויות לדיון באשר לצורך בקבלת אישור המינהל להתקנת המתקנים. עם זאת, גם המשיבים מעלים טענות ראויות לבחינה בכל הנוגע לפעולתם על פי הדין וסבירותה של החלטת הוועדה המקומית וכן באשר לשאלה האם העדר הסכמת המינהל למתן ההיתרים מצדיק את ביטול ההיתרים לאחר שכבר ניתנו. סבורני כי מדובר בטענות שניתן לבררן לגופו של עניין רק במהלך בירור העתירות. לא ניתן לומר כי על פניו אין בסיס לטענות המשיבים, הן טענות דיוניות לענין שיהוי והן טענות לגופו של עניין. על כן השיקול העיקרי בענייננו הוא שיקול מאזן הנוחות.

בכל הנוגע למאזן הנוחות סבורני כי בנסיבות העניין נוטה המאזן לטובתם של המשיבים. על פני הדברים נראה כי בני הזוג גרטל פנו כדין לשם קבלת היתר למתקנים שבנדון ואף קיבלו היתרים מהוועדה המקומית. בהתאם להיתרים אלו הוקמו המתקנים, אשר הינם מוקמים בשטח ומוכנים לפעולה. גם אם טעתה הוועדה המקומית לא ברור מאיליו כי גרטל צריכים להיפגע, תוך שפעולתם נעשתה, כך לכאורה, בתום לב. בהתאם מאזן הנוחות נוטה לטובת הפעלת המתקנים בשלב זה.

בני הזוג גרטל וכן המשיבה 6 טוענים כי למתקנים עלול להגרם בלאי בשל אי הפעלתם ומאחר שמדובר במתקנים שעלותם יקרה ואשר אמורים להשיא למשפחת גרטל רווחים מדי חודש שבו הם פועלים, מדובר בנזק כספי רב שעלול להגרם. מאידך, המינהל לא הצביע על נזק אשר עשוי להגרם לו מקום בו לא יינתן צו ביניים, מלבד הנזק לאינטרס הציבורי של אכיפת חוקי התכנון והבנייה.

אמנם הפגיעה באינטרס הציבורי של אכיפת חוקי התכנון והבנייה הינה פגיעה אשר בדרך כלל מצדיקה מתן צו ביניים על מנת למנוע מצב של מעשה עשוי ופגיעה באינטרס השמירה על החוק תוך מתן לגיטימציה למבנים שהוקמו בניגוד לדין. עם זאת, במקרה זה מדובר במשיבים אשר פנו כדין לקבלת היתר ואף קיבלו אותו מהוועדה המקומית. כאמור, על פני הדברים נראה כי משפחת גרטל פעלה כדין בהקמת המתקנים ולכן אין המדובר במקרה רגיל של פגיעה באינטרס הציבורי של אכיפת חוקי התכנון והבנייה. לכל היותר, נראה על פני הדברים כי ייתכן שמדובר בטעות או בפרשנות מוטעית שנתנה הוועדה המקומית לדין החל בעניין זה. זאת לאור העובדה כי מדובר בנושא חדשני וייתכן שהיבטים רבים בנושא זה טרם פורשו על ידי הרשויות ובתי המשפט, לאור שינויים שנערכו בתוכניות ובחקיקה רק בשנים האחרונות.

בכל מקרה, עניין סמכותה של הוועדה המקומית ליתן את ההיתרים שניתנו והשאלה האם נפלה טעות בפרשנותה של הוועדה המקומית את הדין הקיים והאם העדר הסכמת המינהל למתן ההיתרים מצדיק את ביטול ההיתרים לאחר שכבר ניתנו יידונו במסגרת העתירות שעניינם אוחד ואין מקום להכריע בשאלות אלו כעת.

לעת הזו, כאמור, נראה כי על פני הדברים, מאחר שהמתקנים כבר הוקמו ומאחר שנטען כי אי הפעלתם יגרום נזק כספי רב למשפחת גרטל, אשר כפי הנראה פעלה כדין לקבלת היתרים להקמת המתקנים, סבורני, כאמור, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת ביטול צו הביניים. יצויין גם כי במידה שייגרמו נזקים כספיים למשפחת גרטל ולמשיבים נוספים בכל אחת משתי העתירות, ייתכן שיבחרו אלה לתבוע את הוועדה המקומית להשבת הכספים ולפיצוי בגין הנזקים ולכן במובן זה ייגרם נזק נוסף לכספי הציבור כתוצאה מאי הפעלת המתקנים שכבר הותקנו והינם מוכנים לשימוש. זאת כאשר מנגד לא ייגרם למבקשת נזק כספי מהפעלת המתקנים אשר הותקנו וזאת עד לבירור העתירות.

נוסיף עוד כי העתירות קבועות לדיון לאמצע חודש ספטמבר הקרוב. מכאן שגם אם נפל פגם בהחלטות הועדת המקומית באופן שפוגע באינטרס הציבורי של שמירה על הוראות החוק, ממילא יתוקן הפגם בתוך פרק זמן קצר. לכל היותר תינתן אז החלטה המורה להסיר את המתקנים מהמקרקעין המוחזקים ע"י גרטל כך שהפעלתם לזמן קצר, עד למתן פסק הדין, לא תגרום לנזק של ממש.

אשר על כן, לאור כל המפורט לעיל, סבורני כי יש לבטל את צו הביניים, זאת בשים לב לכך שהפעלת המתקנים שכבר הוקמו, כאמור, לא תפגע בטענות הצדדים ומובן כי לא ניתן יהיה לטעון במסגרת העתירות כי מדובר במעשה עשוי רק לאור ההתפתחויות ממועד מתן החלטה זו ועד למתן פסק הדין בעתירות.

סיכום:

אשר על כן אני מורה כי צו הביניים שניתן ע"י בית משפט זה ביום 27/6/12 יבוטל.

כדי שלא יפגעו זכויות גרטל, ככל שהדבר נוגע לכלי רשות החשמל לעניין חיבור המתקנים לרשת החשמל אני מורה כדלקמן:

בכל הנוגע למתקן לגביו ניתן ביום 19/6/12 היתר בניה מספר 20110178 – אני מורה כי מניין 180 הימים יוקפא החל מיום 19/6/12 ועד ליום 23/7/12.

בכל הנוגע למתקן לגביו טרם ניתן טופס 4, וזאת עקב צו הביניים שניתן במסגרת עתירה זו, אני מורה כי מניין 180 הימים יוקפא עד ליום אחר חלוף 10 ימים מהיום בו ימסר לגרטל טופס 4, כפי שיפורט.

מאחר והחלטה זו ניתנת בהעדר הצדדים, וכדי לאפשר לעותרת/מבקשת לשקול עמדתה, אני מורה כי ביצוע ההחלטה יעוכב עד ליום 22/7/12. ככל שלא תינתן החלטה אחרת ע"י בית משפט מוסמך עד ליום 22/7/12 יומצא ביום 23/7/12 טופס 4 לידי גרטל, בכפוף לכך שמילאו אחר כל התנאים שנדרשו מהם ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובניה בהתאם להיתר שניתן.

עוד אני מורה כי על העותרת/מבקשת להודיע למשיבים עד לא יאוחר מיום 17/7/12 האם בדעתה לערער על החלטה זו וככל שתחליט לערער להגיש בקשה מתאימה עד לא יאוחר מיום 19/7/12.

בכל הנוגע להוצאות הדיון בבקשה לצו הביניים - החלטה בעניין זה במסגרת פסק הדין שיינתן בעתירות שאוחדו, לאחר שמיעת מלוא טענות הצדדים והכרעה בעתירות לגופן, וזאת במסגרת הדיון שיתקיים בפני כב' השופטת וילנר ביום 19/9/12.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חידוש היתר בניה

  2. בניה בסטיה מהיתר

  3. היתר בנייה חממות

  4. היתר בניה לג'קוזי

  5. דק מעץ - היתר בניה

  6. טענת זיוף היתר בניה

  7. עבירות בניה בלי היתר

  8. היתר לבניית עליית גג

  9. עתירה בנושא היתר בניה

  10. דחיית בקשה להיתר בניה

  11. היתר לבניית מחסן חקלאי

  12. היתר בניה מסוף מכולות

  13. הצהרה כוזבת היתר בניה

  14. בטלות יחסית של היתר בניה

  15. היתר לבניית מחסן במרתף

  16. דיון מזורז בהיתרי בנייה

  17. היתר בניה להוספת מחסנים

  18. היתר בנייה לעסק ללא רשיון

  19. בקשה להיתר בנייה להרחבת מלון

  20. טיפול בהיתר בניה - עורך דין

  21. בקשה להיתר להקים חווה סולארית

  22. בקשה להיתר בניית מועדון צופים

  23. היתר בניה - אי מיצוי הליכים

  24. היתר בניה מתקנים להפקת חשמל

  25. חנייה כתנאי לקבלת היתר בנייה

  26. בקשה להיתר בנייה להצבת מבנה טרומי

  27. דמי היתר בגין בניית יחידות דיור

  28. התנגדות ועדה מקומית להיתרי בניה

  29. ביטול החלטה לאשר בקשה להיתר בניה

  30. בקשת היתר בניה בדיעבד של חניה מקורה

  31. עתירה להשלמת הליכי הוצאת היתר בניה

  32. בקשת הקלה בהיתר להקמת מבנה מגורים

  33. חידוש היתר בניה בסמוך למועד פקיעתו

  34. הוצאת היתר בניה בדימונה (לבית מגורים)

  35. גילוי טעות בהיתר בניה לאחר קניית דירה

  36. היתר לבקשה לשינויים פנימיים במלון דירות

  37. ערר על אישור בקשה להיתר בנייה להרחבת דירה

  38. בקשה מתוקנת להיתר בנייה בעקבות פגמים בבקשה

  39. ניתוק חשמל ומים במקרה שקיימת סטייה מהיתר בניה

  40. בקשה להיתר בניה הכוללת הגבהת פני הקרקע הטבעיים

  41. ערר לבטל שני מקומות חניה המסומנים בהיתר הבנייה

  42. גביית אגרת "מספרים לבתים" כתנאי למתן היתר בניה

  43. האם צריך היתר בניה לצורך "סגירת חורף" במסעדה ?

  44. היתר בנייה הכולל בין היתר בניית 10 מקומות חנייה

  45. היתרי בנייה לתוספת גרם מדרגות וניצול חלל גג רעפים

  46. רשות להחזיק במקרקעין יכול שתקום לא רק בהיתר מפורש

  47. אם הוגש ערר לא יינתן היתר עד למתן החלטה בוועדת הערר

  48. עיכוב בהוצאת היתר למרות החלטת הוועדה המקומית לתכנון

  49. היתר לבניית שני בנינים, המחוברים ביניהם בחלקם העליון

  50. ערר בהיתר בניה לבניית מחסן חקלאי וסככה לגידול פטריות

  51. היתר בניית בריכת שחייה, אשר בנויה ברובה מעבר לקווי הבנייה

  52. היתר בניית סוללת אבנים אשר מטרתה להגן על המצוק המצוי בחוף

  53. הגשת ערר על החלטת ועדה מחוזית ללא הגשת התנגדות להיתר בניה

  54. פיצויים לפי סעיף 197 בשל מתן היתר בנייה להקמת אנטנה סלולארית

  55. בקשה לביטול פסיקת הוצאות ע"י ועדת ערר כנגד מתנגדים להיתר בניה

  56. חשד מהותי כי התכנון אינו תואם את הכוונה האמיתית של מבקש ההיתר

  57. טוענים כי לא עלה על דעתם כי בניית ה"דק" דורשת קבלת היתר בנייה

  58. פטור מהיתר לעבודה או שימוש במבני מגורים זמניים באזורים כפריים

  59. בקשה להיתר בניית בניין מגורים חדש מעל שתי קומות חניה תת קרקעיות

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון