מחוות דעתו של המומחה עולה כי הליקוי ממנו סובל התובע בגבו, הינו הצרות התעלה השדרתית ובגינה בוצעה למינקטומיה. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא היצרות התעלה השדרתית: .1ביום 05.04.98, ניתנה החלטתנו לפיה מונה פרופ' י. אנג'ל כמומחה (להלן המומחה) ונתבקש לחוות דעתו בקשר לתביעה דנן כפי שיפורט להלן. .2בהחלטתנו הנ"ל קבענו כעובדה כי ביום 28.03.96, עת הוביל ירקות במשאיתו במהלך ירידתו מתא הנהג, החליק, נפל ונחבל בגבו. ביום 19.04.96, בעת שקשר סחורה למשאית, משך בחבל וכשזה השתחרר נפל ונחבל שוב בגבו. המומחה הרפואי נתבקש לחוות דעתו לשאלות הבאות: א. מהי הפגיעה ממנה סובל התובע בגבו? ב. האם היתה באירוע ביום 28.03.96, וביום 19.04.96, פגיעה injury? ג. האם הפגיעה גרמה נזק? ד. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין האירועים הנ"ל, דלעיל האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת הליקוי ובאיזה מידה? .3חוות דעת המומחה התקבלה בבית הדין ביום 21.06.98, והיא הועברה לצדדים עם החלטתנו מיום 21.06.98, ולפיה הצדדים רשאים להציג שאלות הבהרה תוך 15יום. אם לא יוגשו שאלות הבהרה יגיש התובע סיכומיו תוך 21יום והוא יהיה פטור מלעשות כן אם הוא אינו מיוצג. ב"כ התובע ביקש להגיש שאלות הבהרה. ב"כ הנתבע השאירה הענין לשיקול דעת בית הדין. בהחלטתנו מיום 03.08.98, הורינו למומחה להשיב על שאלות ההבהרה. ביום 31.08.98, נתקבלה תשובת המומחה. ב"כ התובע הגיש סיכומים ביום 13.10.98, ב"כ הנתבע הגישה סיכומים ביום 17.11.98, ב"כ התובע הגיש סיכומי תגובה ביום .29.11.98 .4מחוות דעתו של המומחה עולה כי הליקוי ממנו סובל התובע בגבו, הינו הצרות התעלה השדרתית ובגינה בוצעה למינקטומיה. הממצא הניתוחי גילה רצועות היפרטרופיות ופאצטות היפרטרופיות. לא מדובר איפוא בפציעה חד פעמית או פציעות חוזרות ואף לא מדובר בפגיעה שגרמה נזק, אלא מדובר במצב תחלואתי שקיים היה כבר בטרם האירוע הנדון. יתכן, מוסיף המומחה: "ועבודתו ביום האירוע הביאה ממצא זה לידי ביטוי אך אין ספק שלא גרמה לכך". בתשובות לשאלות ההבהרה אומר המומחה כי אין ברישומים ממצא המצביע מתי אירעה פריצת הדיסק ואף קשה לדעת האם פריצת הדיסק אירעה בעקבות הנפילות בחודש מארס ואפריל. בכל אופן פריצת הדיסק היתה מתרחשת בכל מקרה. במענה לשאלת ההבהרה: מה כוונתך שיש אפשרות שהתובע נפגע ביום האירוע והפגיעה הביאה את המצב התחלואתי הקיים לידי ביטוי?. אומר המומחה: "כאשר התעלה השדרתית מוצרת וקיים בלט דיסקלי הרי שעבודה מאומצת בתנוחות מסוימות יכולה להחמיר את המצב ולהביא את הלחץ על חוט השדרה לידי ביטוי. הפריצה הדיסקלית החמירה את מצבו". ביחס לשאלת ההבהרה האם נכון שפריצת הדיסק היא בגדר החמרת מצבו של התובע דהיינו, יש קשר סיבתי רפואי בין הנפילות למצב לאחריהן אומר המומחה: "כאמור הפריצה הדיסקלית יכולה היתה להביא לידי ביטוי חלק מסיבלו אך אינה עומדת בפני עצמה ואת החלק הארי לסיבלו יש לייחס להצרות של התעלה השדרתית שהיוותה את הרקע לביטוי הקליני שניתן על ידי הפריצה או הבלט הדיסקלי. הניתוח שנעשה גם הוא מכוון היה לשינוי ההצרות השדרתית ולאו דוקא לטיפול בדסקופטיה". .5ב"כ התובע, מבקש ללמוד מחוות דעתו של המומחה ומתשובות ההבהרה כי הנפילות בחודש מארס - אפריל, החמירו, ולו גם באופן זמני, את מצבו של התובע והביאו אותו אל שולחן הניתוחים, בגין הבעיה הטבעית שממנה סבל - הצרות התעלה השדרתית כאמור. כיוון שכך, טוען ב"כ התובע, כי יש להכיר בנפילות בחודש מארס אפריל, ככאלה שגרמו להחמרה הזמנית ולפיכך, יש להכיר בהם כתאונת עבודה. ב"כ התובע מפנה לפסק דין מיכאל קרסניק,נד/16-0 פד"ע כז (1) .477 ב"כ הנתבע, מציינת כי פריצת הדיסק אירעה במועד לא ידוע ולא הוכח כי פריצת הדיסק אירעה בעקבות הנפילות בחודש מארס - אפריל, כאמור. .6אין חולק כי התובע סובל מהצרות של התעלה השדרתית וזהו איפוא מקור סיבלו. אין גם חולק, כי מדובר בתהליך תחלואתי טבעי. השאלה איפוא, האם הוכח שהנפילות בחודש מארס - אפריל, גרמו להחמרה ולו גם באופן זמני. כעולה מהתיעוד הרפואי, התובע נותח בגבו ב- 14.05.96כאשר הוא פנה לטיפול רפואי לראשונה ביום .21.04.96 .7מעיון בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה, לא ברור כי הנפילות בחודש מארס - אפריל, גרמו להחמרה הזמנית שהובילה בסופו של דבר את התובע לשולחן הניתוחים. לא הוכח שהתקיים קשר סיבתי רפואי בין הנפילות לבין מצבו הרפואי של התובע שהצריך ניתוח ביום .14.05.96 בחוות דעתו קובע המומחה, כי החלק הארי לסיבלו של התובע הינו תולדה של הצרות התעלה השדרתית כאשר הניתוח שנעשה מכוון לשינוי ההצרות של התעלה השדרתית ולא דווקא לטיפול בדיסקופטיה. .8לא הוכח על ידי התובע כי פריצת הדיסק נגרמה על ידי הנפילות. מהתיעוד הרפואי כאמור עולה כי לא ניתן לקבוע מתי אירע פריצת הדיסק. ההשפעה של העבודה כל מצבו הרפואי הטבעי של התובע, עובר לנפילות, יכולה היתה להיות במקרה בו עבד עבודה מאומצת בתנוחות מסויימות. לא ברור מהן אותן תנוחות, ובוודאי שלא הוכח כי אכן התובע עבד באותן תנוחות. כיוון שכך, לא הוכח כי הנפילות גרמו להחמרה ולו גם להחמרה זמנית. .9לא זו אף זו, על פי חוות דעת המומחה, מצבו הרפואי הטבעי - הצרות התעלה השדרתית - היתה הגורם "הארי" לצורך בניתוח. כיוון שכך, אף אם הנפילות השפיעו וגרמו לפריצת הדיסק, הרי, השפעתן על הצורך בניתוח היתה פחותה הרבה מהשפעת המצב התחלואתי הטבעי וכיוון שכך, לא עומדת חזקת הסיבתיות הקבועה בסיפא של סעיף 83לחוק. .10בחשבון הסופי אכן ביה"ד הוא שמכריע בשאלת הקשר הסיבתי המשפטי, ושאלת יישום החזקה שבסעיף 83לחוק, היא שאלה משפטית מובהקת שעל ביה "ד לענות עליה. אולם,לחו"ד הרפואית חשיבות רבה בנושא זה, באשר היא משקפת את האני מאמין של איש הרפואה האמון על התהליכים הפיסיולוגים העשויים לחול בגופו של אדם בנסיבות אלה או אחרות. כאשר קיימת מחלוקת בשאלת הקשר הסיבתי בין תאונה למחלה - לבית הדין הסמכות לדון ולהחליט בדבר (עב"ל 64/18א קצביהו נ' המוסד פב"ל ט' 277). .11בשים לב לאמור בחוות דעת המומחה, אנו בדיעה כי לא הוכח כנדרש קיומו של קשר סיבתי רפואי בין הנפילות בחודש מארס-אפריל, לבין מצבו הרפואי של התובע שחייב ביצוע ניתוח, בחודש מאי. כיון שכך, דין התביעה להידחות. .12אין צו להוצאות. עמוד השדרהתעלת השדרה