מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא החזר כספי השקעה בחברה: 1. זוהי תובענה על סך של 1,000,000 ₪ שעניינה דרישה להחזר כספים אותם השקיע התובע בחברה של הנתבעים. רקע עובדתי 2. התובע עוסק בענף הנדל"ן וביקש להתקשר עם הנתבע מס' 1, מר משה דהן, בעסקה ל"טכנולוגיה" של מכשירי קשר לאחר שיפקיד סך של 1,000,000 ₪. 3. התובע הפקיד סכום זה, אך לא קיבלו חזרה וכן לא קיבל מניות על שמו שהובטחו עבור השקעתו. הנתבעים גורסים כי לא הבטיחו לתובע החזר של ממש באופן ודאי עבור השקעתו בחברה וזו הושקעה עבור סיכויי הצלחה בלבד. ראיות התובע 4. התובע מר מיכאל הרצוג העיד בתצהירו ת/1 כי הנתבע מס' 1, מר משה דהן ניהל את החברה הנתבעת מס' 2, חב' "T.C.M". (להלן: "החברה T.C.M"). 5. במהלך עסקיהם, התבקש להשקיע בעסקי הנתבעים ובמיוחד "בטכנולוגיה" בה. 6. ביום 3.6.07 נחתם הסכם השקעה בינו לבין T.C.M על פיו ישקיע סך של 1,000,000 ₪ במזומן ויקבל 25% מן ההון הרשום של החברה. 7. הסכום הושקע אך התובע לא קיבל, לדבריו, מאומה כתמורה, ומר דהן נותר הבעלים והמחזיק של 100% ממניות החברה. 8. כן העיד מר ארז יניר בתצהירו ת/3 כי הוא ומר דהן היו בקשרי עסקים ושיתפו את התובע, ופעלו במסגרת פירמת רוה"ח יניר-פרקש. 9. לא נערך בשל הקשר החברי כל הסכם כתוב בינו לבין מר דהן, או בין ניר קפילושניק, שותף נוסף, לבין מר דהן וההבנה היתה שהם עומדים להקים מערך חדש באופן שכולם ייהנו ממנו. 10. לטעמו, אף איש עסקים לא יכול להתחייב להצלחה כלכלית ועסק יכול להצליח או להיכשל עקב שורה ארוכה של גורמים בעולם הפיננסי. 11. כן פעל להשגת משקיע נוסף, מר נצח משיח. בעוד שניר קפילושניק דנן, משקיע נוסף, והוא עמדו בתנאי העסקה מר דהן גרס כי אינו רוצה או אינו יכול לעשות כן. 12. מר דהן לא הקצה לו מניות ב - T.C.M ולא קיבל דבר עבור פעילותו העסקית. 13. הסכום של 1,000,000 ₪ הוצג לו, כביכול, כסכום שלו על חשבון הון של החברה כשבמקביל העמידה לו החברה הלוואה באותו גובה שכונתה "הלוואת בעלים". 14. עוד העיד מר ניר קפילושניק בתצהירו ת/2 כי ארז והוא לא הבטיחו כל הבטחות עסקיות, כנטען ע"י התובע, אלא כל אחד התחייב בתחומו לקידום החברה. ארז התמקד בגיוס לקוחות לחברה והוא התמקד בתחום הטכנולוגי. 15. הסיכום היה בינו לבין ארז כי אם יצליחו בשנה להכפיל מחזור החברה יוקצו להם 31% ממניות החברה. 16. מעולם לא נתן לתובע כל ערבות להשקעתו ולא שילם לו כל סכום בגין אותה "ערבות", כביכול. 17. לדבריו, הינו קרבן להתנהגות מר דהן בפרשה זו כמו התובע. אומנם לא השקיע מכספו ישירות אך השקיע זמן רב במיזם שנוהל בצורה חובבנית ע"י מר דהן. 18. מי שאחראים לכספו של התובע הם מר דהן ו - T.C.M בלבד. 19. כן העיד עו"ד איתן ארז בתצהירו ת/5 כי פנתה אליו עו"ד גב' ענת מלכין בעניין מיזם לחסכון בעלויות התקשורת הסלולרית של עורכי הדין וכך נוצר קשר עם מר ארז יניר ומר ניר קפילושניק. 20. הללו נפגשו עימו וקישרו אותו עם מר דהן, מנהל T.C.M. לבקשתו, שלח מר דהן ביום 18.9.07 מכתב המתאר את פעילות חב' T.C.M ועל יסודו נערך לפעולה הדדית, כמתואר במכתב מיום 30.9.07, בו ביקש הצעות מגופי תקשורת שונים לטובת ציבור עורכי הדין וזאת עד ליום 15.11.07, תוך שמירה על בלעדיות לקבלת הצעות עד למועד זה. 21. הותנה בהתכתבות כי T.C.M לא תהא זכאית לשכר עבור שירותיה בתקופת הבלעדיות, קרי, עד ליום 15.11.07, וכי ככל שהעסקה תצא לפועל עמלתה של T.C.M תשולם ע"י גוף התקשורת שייבחר. 22. לאחר משלוח מכתבו ראה כי הנושא אינו מתקדם. מאז תם תקופת הבלעדיות, דחה אותו מר דהן בלך ושוב לפחות ארבע או חמש פעמים, סיפר לו "סיפורים" שונים על התקדמות הענין אך לא העביר אליו הצעה כלשהי. 23. ביום 27.11.07, לאחר תם תקופת הבלעדיות, העביר אליו נציג T.C.M מר אביחי וייסברג הצעת התקשרות עם חברת "סלקום", אותה העביר למזכירתו לצורך בדיקה. 24. ההצעה היתה חסרת כל כדאיות כלכלית והמחיר המוצע זהה היה למחיר ששילם המשרד עבור דקת שיחה אף ללא תיווך של T.C.M. 25. לאחר שלושה שבועות, הודיע כי משרדו יטפל בעצמו בעניין. 26. בפועל, התקשר משרדו עם חברת "פלאפון" שהצעתה טובה היתה בהרבה מזו של T.C.M. 27. כן העידה גב' אירית קינן בתצהירה ת/6 כי עבדה במשרה רו"ח יניר-פרקש וכי פעלה במשותף עם מר ארז יניר לקידום פעילות עסקית של המשרד. 28. להשגת מטרה זו אף פעלה עם מר משה דהן, בעל הניסיון התקשורתי, ועם מר נצח משיח, איש עסקים עתיר ניסיון, שהינו אף דוד שלה. 29. בהמשך הדברים, נתגלע ריב בינה לבין מר דהן ומר נצח תמך בעמדותיה והודיע כי בנסיבות אלה לא ישקיע כספים במיזם דנן. 30. כן הצליחה לגרום לפגישה בין מר דהן למר שמואל חכים, עובד בכיר במשרד הביטחון, האחראי על רכישת ציוד תקשורת לצה"ל. 31. כמו כן נפגשו ביזמתה בחברת שטראוס-עילית עם מנהל מחלקת התקשורת בחברה זו, מר ירון רומנו, אך לא נוצר קשר עם מר דהן ולא נחתם עמו כל הסכם, מחדל הנזקף לאי מקצועיותו של מר דהן. 32. בנוסף העיד מר יורם מזוז בתצהירו ת/7 כי הינו חברו של מר ארז יניר ומנהל חברת "קדימה", לשיווק מלגזות. 33. בסוף שנת 2007 שימש סוכן מטעמו של ארז בקשר לפעילותו בחברת T.C.M כדי להפנות אליה לקוחות. 34. לעמדתו, מר דהן הינו איש עסקים חובבני וכושל שמחפש "מתחת לאדמה" תירוצים שונים ומשונים כדי לא להחזיר לתובע את כספו. 35. עסקה שנקשרה עם חברת "רנואר" בזכותו הניבה כסף למר דהן שהבטיח לו שליש מההכנסה, אך דחה אותו בלך ושוב ולא שילם לו דבר. 36. אדם בשם צ'יקו ניסה לגבות עבורו הכספים ואינו קשור בכל קשר שהוא לתובע. 37. כן הפנה למר דהן את נציגי רשת "רב בריח", "יונילוור" ו"ביתילי", אך מר דהן לא הצליח לסגור עם אלה עסקות, לאמור, רק עם חברת "רנואר". 38. נציגי חברות אלה טענו באוזניו כי מר דהן גילה יחס חובבני, לא רציני, לא מתעניין - ובאופן כללי הותיר רושם גרוע ביותר. 39. עוד העיד בעל פה מר אביחי וייסברג כי עבד כמנהל פרוייקטים ושיווק, וכל זאת בפרק זמן של כשנה וחצי. בתוקף תפקידו הכיר את ארז יניר, ולגבי מר דהן - זכר כי עסקאות שנרקמו לא נסגרו תמיד עם הלקוחות. (ראה: פרוטוקול עמ' 33 שורות 7-10 וכן עמ' 36 שורות 15-20). 40. התובע אף הגיש חוות דעת של מר גמליאל רונן, המוצג ת/8, על פיה סקר עסקי T.C.M ובה קבע כי הוצאות גיבוש החברה עמדו על סך של כ - 400,000 ₪ אך יש לייחס לתובע ישירות שיעור של 25% מהן בלבד, בהתאם לאחוז המניות שהיה אמור לקבל. 41. כן חיווה דעתו כי אם היה המיזם צולח, שוויו היה אפס ואינו רואה "כל נזק שנגרם למי מהצדדים כתוצאה מאי הצלחת המיזם". כן הוסיף: "להערכתי, אם המיזם היה צולח, שוויו היה אפסי וזאת מאחר ובשנים הראשונות של המיזם צפויות הוצאות של כ - 12 מיליון ₪ עד שהמיזם יצבור לקוחות בכמות שתפיק לו תזרים מזומנים חיובי, וזאת עוד בטרם התייחסתי לסיכון הנובע מהשינויים בתחום התקשורת, כגון, חקיקה המגנה על הצרכן ומהתחרות בענף". ראיות הנתבעים 42. הנתבע מר משה דהן העיד בתצהירו נ/9 כי התובע מטעה את המעורבים בעסקה בחוסר תם לב בהציגו את העיסקה הכוללת כהשקעה נטולת סיכון על פיה המשקיע יכול לחזור בו מהשקעתו בכל עת שיחפוץ ואילו הוא כיזם והחברה נטלו על עצמם את כל הסיכונים במידה שההשקעות לא תנבנה הפירות המיוחלים. 43. לעמדתו, הגישה בה נוקט התובע לפיה השקעת משקיע הינה נטולת כל סיכון באופן המאפשר למשקיע לחזור בו בכל עת שיחפוץ, מרוקנת מתכן כל הגיון כלכלי ומסחרי. 44. התביעה, לדבריו, הוגשה כנגדו לאחר ששוגר אליו "גורם עברייני" בדרישה שימלא הדרישות לעניין תשלום של מיליון ש"ח כגבייה עבור התובע. 45. התובע ביחד עם מר ארז יניר ומר יהודה פרקש, "השלישיה", פעלו במתכונת של "שוק אפור" ועל רקע זה באה התביעה המופרכת דנא. 46. לעמדתו, בפנינו מעשה נוכלות וגרסה שקרית שתיאמו השלושה ביניהם כדי להכפישו. 47. התובע החליט להשקיע בחברה באופן חופשי ומאוזן, תוך הסתמכות על מידע שהיה גלוי בפניו וניתן היה לבחנו עם ארז וניר. 48. בסמוך למועד החתימה על ההסכם עם התובע המליץ לו ארז כי משיקוליו הקשורים לאופן הרישום החשבונאי של סכום ההשקעה בספרי החברה, כדאי ונכון יהיה שסכום ההשקעה יעמוד על סך שני מיליון ₪ וסכום זה יפוצל כך שהתובע ישלם מיליון ₪ תחילה ומיליון ₪ מאוחר יותר. 49. לדידו, חסר סכום של מיליון ₪ נוספים שעל התובע היה להשקיע - והוא, כאמור, נשוא ההסכם בכתב מיום 3.6.07. 50. כן הוסכם כי רשאי היה למשוך כדיבידנד או כמשכורת או בכל דרך אחרת את כל המזומנים הנמצאים בקופת החברה ערב סגירת ההשקעה וכל הכספים אשר יתקבלו מעסקאות אשר בגינן בוצעה עבודה בטרם סגירת ההשקעה, ויתרת הזכות עמדה על סך של 1,286,292 מיליון ₪. 51. עוד, לדבריו, נוכח האמון בין הצדדים, ההסכמות בין החברה ובין ארז וניר סוכמו בעל פה ואף קיבלו, כאמור, ביטוי בהסכם הנזכר שנערך בין התובע לבין הנתבעים. 52. לעמדתו, לא סוכם כי השקעת התובע תוסב אך ורק לצורך פתוח תכנת מחשב והפחתת עלויות תקשורת לחברה, אלא לצרכים נוספים. 53. כן העידו מטעם הנתבעים מר שאול אטיאס בתצהירו נ/8, גב' לילך אביב בתצהירה נ/7 וגב' טלי מולאיוף בתצהירה נ/6 כי מר דהן עמל רבות על קשירת קשר עם לקוחות נוספים בתחום התקשורת והושקעו שעות רבות בגיוס לקוחות. 54. הנתבע מר דהן אף הציג חוות דעת של המומחה מר חזי רותם אשר ניתח המצב הכלכלי של החברה והגיע לסיכום זה: "בהתבסס על הפרמטרים העיקריים מתוך דו"ח רווח והפסד ל - 4 שנות הפעילות הראשונות עולה כי בשנה הראשונה ההכנסות צפויות היו לעמוד על כ - 1.17 מיליון ₪. בשנה זו צפוי היה להירשם הפסד בגובה של כ - 1.64 מיליון ₪ בלבד (בשנה זו צפויות היו להירשם הכנסות רק מהרבעון השלישי) בשנת הפעילות צפויות היו ההכנסות לעמוד על 5.8 מיליון ₪ כאשר הרווח הנקי באותה השנה צפוי היה לעמוד על כ - 576 אלף ₪. בשנת הפעילות השלישית והרביעית צפויות היו ההכנסות לעמוד על כ - 10.1 ו - 14.55 מיליון ₪ בהתאמה. הרווח הנקי בשנת הפעילות הרביעית צפוי היה לעמוד על כ - 4.3 מיליון ₪". הכרעה ההסכם מיום - 3.6.07 55. התובע והנתבעת T.C.M חתמו על ההסכם מיום - 3.6.07 שכותרתו "נייר הבנות להשקעה בחברת T.C.M". בראש המסמך נאמר כדלקמן: "מסמך זה מסכם את עיקרי ההבנות בין הצדדים בקשר עם השקעה מתוכננת בחברה. נייר זה מהווה הסכם מחייב בין הצדדים". 56. לשון ההסכם צחה וברורה. המדובר ב"השקעה" מתוכננת בחברה שפרטיה ותגמולה מפורטים בהמשך ההסכם. 57. בגוף ההסכם מצוין כי "המשקיע" הינו התובע, ו - "היזם" הינו מר משה דהן. סגירת העסקה נועדה לביצוע ל - 45 יום מאז חתימת "מסמך ההבנות" דנא והשקעת התובע תעמוד על סך של "1 מיליון ₪ בשלבים הבאים": "התשלום הראשון בסך 500,000 ₪ יבוצע תוך 6 חודשים מיום חתימה על נייר זה; התשלום השני בסך 500,000 ₪ יבוצע תוך 12 חודשים מיום חתימה על נייר זה; ... ₪ למניה, המשקף ערך חברה של 6 מיליון ₪ לפני הכסף, והקצאת המניות תיעשה במקביל לביצוע ההשקעה בפועל. לפיכך, אם תבוצע ההשקעה במלואה, יוקצו למשקיע ... מניות רגילות בסה"כ. על אף האמור לעיל, לפי בחירתו של היזם, עד 500,000 ₪ מתוך כספי ההשקעה יושקעו בחברה ועד 500,000 ₪ מתוך כספי ההשקעה יושקעו בחברה, ישולמו ליזם ובתמורה ימכור היזם למשקיע ... מניות רגילות. מצב ההחזקות עם סגירת העסקה, בהנחה של ביצוע ההשקעה במלואה יהיה: משה - 75% מיקי - 25%". 58. בהמשך פירוט ההסכם נזכרת הקצאת מניות "עתידיות" בשיתוף עם "ניר וארז" - בשיעור של 31% כך שלמשה יהא שעור מניות באחוזים בדילול מלא שיעמוד על 50.5% עבורו ולתובע - 16.5% מניות. 59. כן מוזכרות הנסיבות בהן יוכל מר דהן למשוך כספים מן החברה כדלהלן: "התחייבויות כספיות: ביום הסגירה תהיה החברה במצב נקי: היזם מתחייב כי ביום סגירת ההשקעה לא יהיו לחברה חובות לאף צד ג' (למעט, למען הסר ספק, התחייבויות לקיום הסכמיה הקיימים במהלך העסקים הרגיל). היזם רשאי למשוך (כדיבידנד, משכורת או בכל דרך אחרת) את כל המזומנים הנמצאים בחברה ערב סגירת ההשקעה וכל הכספים אשר יתקבלו מעסקאות אשר בגינן בוצעה עבודה בטרם סגירת ההשקעה (בין אם הכספים יתקבלו בפועל לפני או אחרי סגירת ההשקעה). כל הכספים שיתקבלו בחברה עבור עסקאות שיחתמו מיום סגירת ההשקעה ואילך וכן כספי ההשקעה, ישמשו את החברה בפעילותה על פי החלטות דירקטוריון החברה (לרבות חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות, אם וכאשר יחליט הדירקטוריון)". 60. התובע השקיע סך מיליון הש"ח אשר התחייב בהסכם ההשקעה בהעבירו, על פי עדותו בתצהירו, המקובלת עלי כאמינה, סכום זה בשלמותו, במזומן, בסמוך לאחר חתימת החוזה, ולא בשני תשלומים, כמצוין בחוזה. 61. לתובע הובטחה בחוזה החזקה בשיעור של 25% ממניות החברה, אולם מניות בשיעור זה לא הוקצו ונרשמו על שמו. 62. התובע מתייחס לגרסת מר דהן לגבי אי העברת המניות על שמו בכך שהתחייב להשקעה של מיליון ₪ נוספים, סכום שהובטח בעל פה בנוסף לסך מיליון הש"ח המעוגנים בהסכם, ומכנה אותם "דברי הבל". 63. אלה דבריו בתצהירו לעניין זה: "המדובר בדברי הבל והמצאה מופרכת שלא היתה ולא נבראה. דהן אמנם ביקש, בתחילת הדרך, כי אשקיע סכום של 2,000,000 ₪ בחברה אך בסופו של יום סוכם על השקעה של 1,000,000 ₪ בלבד ובהתאם נערך הסכם ההשקעה". ובהמשך: "טענתו של דהן בהקשר זה, לבד מכך שהיא סותרת את האמור בהסכם ההשקעה, לבד מכך שאין בה משום הגיון (שכן אין שום הסבר לכך שכביכול אשקיע סכום אחד לפי הסכם בכתב וסכום אחר ללא שום הסכם גם נסתרת מהתנהלות דהן עצמו)". 64. סבורתני, כי יש לקבל מצב הדברים על פי גרסת התובע כאמין, ומעדיפה אנכי אותם על פני גרסת הנתבע בתצהירו כנטולת הגיון מסחרי וכלכלי. לא ניתן לייחס באופן הגיוני וסביר לתובע או לכל משקיע אחר בסכומים גבוהים אלה, כוונה להשקיע מיליון ₪ אחרים "שנותרו באוויר" כשאינם רשומים ולא בא זכרם בהסכם הצדדים בכתב המייצג כוונותיהם ואמד דעתם בלשון ברורה, הסכם שאין להוסיף עליו הסכמים נוספים בעל פה, כביכול, שעה שדרך המלך היא לעגנם בכתב, כפי שעשו, אף בלא עזרת עורכי דין, אלא על יסוד הצעת הנתבע וניסוחו. 65. לגבי פירוש החוזה על ידי בית המשפט על פי כתבו ולשונו הפשוטים והמסתברים נקבע בסעיף 25.(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג 1973, כדלהלן: "25. (א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו." 66. כן נקבע בפסיקה המנחה בע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' ירון כהן, ביום 23.2.11, מפי כבוד השופט יורם דנציגר, כדלקמן: "סבור אני כי מקום בו לשון החוזה ברורה, חזקה עליה כי היא משקפת את אומד דעת הצדדים ולכן יש להעניק לה משקל מכריע בפרשנותו ולתת לחוזה את המשמעות הפשוטה והברורה העולה מלשונו." ובהמשך נקבע: "סבור אני כי אל לו לבית המשפט להוסיף לחוזה תנאים שהצדדים לא הסכימו לגביהם בשעת התקשרותם ולא ראו לנכון לכלול אותם בחוזה ואפילו משוכנע הוא שכך מחייב השכל הישר וההיגיון הצרוף." עוד ראה: ע"א 5856/06 לוי נ' נורקייט, תק- על 2008 (1) 840, בו נקבע כדלקמן: " מן הראוי כי במקום בו לשון ההסכם היא ברורה וחד משמעית, כגון המקרה שבפני, יש ליתן לה משקל מכריע בפרשנות ההסכם. עיקרון זה מקבל משנה תוקף שעה שלשון ההסכם הברורה והחד משמעית מתיישבת עם ההיגיון המסחרי הפשוט לפיו אין מקום לאפשר לרוכש להפסיק לשלם עבור מוצר שאותו רכש, רק משום שהרוכש בחר להפסיק להשתמש בו ולרכוש את אותו המוצר מספק אחר." כן ראה: ע"א 5925/06 בלום נ' אנגלו סכסון סוכנות לנכסים (ישראל 1992) בע"מ, כדלקמן: "כאשר לשון ההסכם היא ברורה וחד משמעית, יש להעניק לה משקל מכריע בפירוש ההסכם." 67. לא ראיתי, איפוא, סבירות ואמינות בגרסת הנתבע כי היה על התובע לשלם מיליון ₪ נוספים, אשר לא שילם, ועקב זאת לא נרשמו כל מניות על שמו, כמובטח. 68. למעשה, הוצג התובע, לטעמי, ככלי ריק, גם השקעתו בסך של מיליון ₪ ניטלה ממנו, ולא זו אף זו, לא נרשמו מניות בחברה על שמו - ואז הועלתה כלפיו דרישה לשלם מיליון ₪ נוספים שאין להם זכר בכתובים. 69. מר דהן השתמש במיליון הש"ח לעסקאות ולקשירת קשר עם לקוחות חדשים בעניין "הטכנולוגיה", אשר רובן, כפי העולה מעדויות הצדדים, לא צלחו, ומפנה הוא, במקרה זה, לרשות שהיתה נתונה לו בחוזה לשימוש בכספים. למצער, לו נרשמו המניות המובטחות על שם התובע, יש להניח שכל המחלוקת בין הצדדים היתה נמנעת, רובה ככולה. 70. עוד, ייאמר, כי התובע עצמו התרשל, במידה לא מבוטלת, בעיגון כספיו, שניתנו למר דהן בבת אחת ובמזומנים, ויש להניח כי הזדרז לעשות שימוש בכספים אשר אין בהירות כיצד ואיך נגולו לידיו, ואם אינם כספים "שאינם פורמאליים". 71. מאחר שהתובע לא קיבל תמורה מכל מין וסוג להשקעתו, לעמדתי, יש להשיב לו את חלקה של ההשקעה, לפחות, שכן אין הבטחה גורפת שבאין הצלחה יושבו לו כל כספיו, שהרי היה סיכון מסויים בה, לפחות של 50% כי לא תצלח. 72. בעניין זה העיד מר דהן בעדותו בחקירתו הנגדית בפני כדלקמן: "בכל התהליך שהיה לי עם מיקי, הודעתי לו בצורה מפורשת, בוודאי שקיבלתי את הכסף, הכסף הזה היה ידוע, היה ידוע לארז, היה ידוע למיקי, היה ידוע לכולם, לכל אורך הדרך גם עשיתי איתו התחשבנות, גם בהקלטה שלו, מופיע בצורה מפורשת שאני עושה איתו חשבונות. אני אומר לו תסתכל, ביצעתי הוצאה כזו, הוצאה אחרת, הוצאה כזו וכדומה, הוא, בשלב מסוים ראיתי אותו מתנועע בלא נעימות בחדר שלי, ראיתי פתאום הולכת נגדי סוג של קנוניה, ואז הבנתי לקראת סוף הדיון הזה, שאני צריך עכשיו לשמור אצלי את הקלפים ולכן באותו רגע, החלטתי שאני לכאורה מרים את הדבר הזה, כדי להימנע ממצב שהוא מקליט אותי, או מכל מיני מצבים אחרים, כי באותו יום כבר הבנתי שאני תלוי בחסדיו של הרואה חשבון שלו, של ארז, תלוי בחסדיו של ההקלטות שלו וכל ההליכים האלה, ולכן עשיתי איזשהו סוג מסויים, בכל המקומות שלי כתבתי והודיתי ואני עכשיו אומר פה בצורה מלאה וברורה, התקבל מיליון שקל במזומן על ידי מיקי, זאתי התשובה". (ראה: פרוטוקול עמ' 37 שורות 19-24 ובעמ' 38 שורות 1-10). 73. משמע, הנתבע קיבל מיליון ₪, אך ההסכם נעדר מנגנון השבת כספים במידה שההשקעה תיפול, ועל התובע היה לעמוד על היקף יכולותיו העסקיות של הנתבע טרם נכנס עמו למעין שותפות. 74. בנסיבות אלה, סבורתני, כי יש להשיב לתובע מחצית מהשקעתו בלבד, קרי, הסך של 500,000 ₪, המבטא, לטעמי, לקיחת הסיכוי והסיכון על עצמו. 75. סכום זה יושב על ידי החברה ואף על ידי "היזם", מר דהן משה, שמחזיק הוא ב 100% ממניות החברה T.C.M, ובכך הפכה לחברת יחיד או לחברת מעטים שניתן לחייבו באופן אישי בהתחייבות T.C.M. סיכום 76. התביעה מתקבלת בחלקה. 77. הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, הסך של 500,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. 78. כן יישאו הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות משפט בסך של 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. תביעה שכנגד והליכי צדדים שלישיים 79. מר דהן שיגר תביעה שכנגד כנגד מר מיכאל הרצוג, מר ארז יניר ומר ניר קפילושניק והודעת צד שלישי כלפי שני האחרונים, אך מטעמי קבלת התביעה איני מקבלת התביעה שכנגד כנגד התובע והתרשמותי, הינה, כי הנתבע עשה כן רק לשם "איזון" הגשת התביעה ע"י התובע. 80. אשר למשלוח הודעת צד שלישי כנגד מר ארז יניר ומר ניר קפילושניק, הרי שאלה ציינו בהליכיהם בכתבי ההגנה ובתצהיריהם כי לא דובר בכל דרישה להשקעה של סכום כסף נוסף מאת התובע, כי הנתבע לא השקיע הכסף שקיבל כפי שהתחייב אלא נטלו לעצמו בלא להרחיב המיזם, וכי הינם, בתקף תפקידם, איש שיווק ויזם, כך שהללו לא קבעו בנושאי קבלת כספים ואורח השקעתם אלא מר דהן בלבד היה המוציא והמביא בשאלות אלה, ועימו ועם חברת T.C.M נחתם ההסכם נשוא הדיון ולא עימם. 81. אשר על כן, התביעה שכנגד והודעות הצדדים השלישית - נדחות. 82. בנסיבות העניין, לא אעשה צווים נוספים להוצאות אף בהליכים אלה. החזר כספיהשקעות