מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא החזר אגרה עקב הקטנת סכום התביעה: 1. בקשה להשבת חלק יחסי של אגרת בית המשפט ששולמה על ידי המבקשת וזאת בשים לב לתיקון כתב התביעה והקטנת סכום התביעה. 2. המבקשת, חברה זרה, הגישה ביום 2/7/11 תוספת תביעה הכוללת תביעת חפצא כנגד האוניה וכל המעוניין בה, על סך של 45,410,400 ₪. מדובר באוניה זרה הרשומה במלטה. בכתב התביעה נטען כי להבטחת חובות הבעלים לתובעת, נרשמה לטובת התובעת, במדינת הדגל מלטה , משכנתא על מלוא חובם של הבעלים לתובעת. 3. בד בבד עם הגשת התביעה הוגשה גם בקשה למעצרה. בו ביום נעצרה האוניה ולאחר דיונים שונים מונו עוה"ד א' אורלי ו-ע' שלח ככונסי הנכסים של האוניה. ביום 27/9/11 ניתנה החלטה המאשרת לכונסי הנכסים למכור את האוניה תמורת הסך של 4,800,000 $, סכום הנופל לאין שיעור מהערכת השווי של האוניה. אישור המכירה ניתן לאחר מספר ניסיונות למכירתה במחיר גבוה יותר, ניסיונות שנכשלו, וכן בשל ההוצאות הרבות שנדרשו לשם המשך החזקה שלה אוניה. 4. לאחר שהתקבלו כספי התמורה בקשה המבקשת לתקן את כתב התביעה כך שהסכום הנתבע יעמוד על סך של 3,300,000$ (12,048,000 ₪). בבקשה נטען כי סכום זה, שהוא יתרת דמי המכר לאחר הוצאות הכינוס, הינו הסכום המקסימאלי אותו יכולה התובעת לגבות בהליך הנוכחי. 5. המבקשת עותרת כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו על פי תקנה 10(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007 (להלן "התקנות") ויורה על החזרת הפרש האגרה בין סכום האגרה שנקבע עם הגשת התביעה המקורית לסכום האגרה לפי כתב התביעה המתוקן. יובהר כי במקרה הנוכחי עומד ההפרש על סך של כ- 250,000 ₪. 6. הבקשה הועברה לתגובת הנהלת בתי המשפט באמצעות פרקליטות המחוז. הנהלת בתי המשפט מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה יכלה המבקשת לכלכל צעדיה מראש, לבדוק את שווי האוניה, ובהתאם לקבוע את סכום התביעה. המשיבה סבורה כי לא התקיימו במקרה זה "טעמים מיוחדים" המצדיקים החזר האגרה. דיון 7. תקנה 10(ד) לתקנות האגרות קובעת: התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השניה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים. תקנה זו קובעת מספר תנאים להחזר אגרה עם הקטנת סכום התביעה; הראשון - תנאי המועד- ההחלטה המתירה את תיקון כתב התביעה ניתנה לפני שהתקים קדם המשפט השני בתיק; השני - התנאי המהותי- התקיימו "טעמים מיוחדים " 8. אין חולק בענייננו כי תנאי המועד התקיים וכי הבקשה הוגשה בטרם התקיים קדם המשפט השני. השאלה היחידה במחלוקת הינה האם התקיימו הטעמים המיוחדים המצדיקים החזר האגרה. מחוקק המשנה הותיר שיקול דעת נרחב לבית המשפט ולא התווה כללים המגדירים מהם טעמים מיוחדים, המצדיקים החזר אגרה. אין חולק כי אירועים כמו התרשלות התובע בהכנת כתב התביעה, תקלות שניתן היה לצפותן וכדומה עשוי למנוע מהתובע לקבל את החזר האגרה. אין גם חולק כי תובע נדרש לפעול בתום לב ולהימנע מהגשת תביעה על סכום מוגזם ומופרך רק למען השגת מטרות זרות (כמו איום על נתבע) (ראה ע"א 2623/02 סיס עיצוב ריהוט ציבורי בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ פ"ד נז(1) 717 (2002)). 9. הביטוי טעמים מיוחדים שיירשמו מלמדנו כי מחוקק המשנה ביקש שבית המשפט יפעיל את שיקול דעתו, יאזן בין האינטרסים השונים ויעתר לבקשה רק במקרים מתאימים. "טעם מיוחד" המצדיך העתרות לבקשה תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ראה והשווה לעניין טעמים מיוחדים למתן ארכה, ע"א 796/79 מועלם נ' מטא, פ"ד לה(1) 376 (1980); בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (ניתן ביום 23/8/06); ע"א 10035/06 גאון נ' שלמה שחר - כונס הנכסים (ניתן ביום 10/5/07)). 10. במקרה הנוכחי התקיימו לטעמי הטעמים המיוחדים המצדיקים את קבלת הבקשה. התביעה שהוגשה אינה תובענה רגילה כנגד בעל דין רגיל. מדובר בתביעת חפצא שתכליתה שימת יד על נכס - האוניה - ופרעון החוב בדרך של מימוש הנכס או מימוש ערובה שתופקד לשחרורו (ראה לעניין מהותה של תביעת חפצא...........). יתירה מזו בעלי האוניה אינם אזרחי או תושבי ישראל ובית המשפט קונה את הסמכות לדון בתביעה רק מכוח המצאותו של הנכס - האוניה- בשטחי המדינה. בסוג כזה של תביעה לא עומדת לתובעת אפשרות לגבות סכום כלשהו העולה על שוויו של הנכס, וככל שהנכס לא יספיק לכיסוי החוב, יוכל להמשיך ולהתדיין עם החייב בתביעת גברא רגילה בכל מקום שבו תהא סמכות לדון בתביעה (במקרה הנוכחי תביעה כנגד הבעלים הינה לכאורה מחוץ לסמכותו הבינלאומית של בית המשפט בישראל). 11. הגשת תביעה על סכום גבוה לא נועדה ליצור לחץ כלשהו על הבעלים, לא נועדה למניפולציות כלשהן ולא נועדה לאיים. סכום התביעה נקבע על פי סכום החוב ומתוך הערכה כללית לשוויו של הנכס. כל הבקיא מעט בהליכי בית משפט זה יודע כי שוויין של אוניות משתנה תדירות בשים לב למצב השוק העולמי. יתירה מזו, מכירת אוניה בסכום הנופל בהרבה מהערכת שווייה, אינו מחזה נדיר בבית המשפט שכן מכירת האוניה מותנית בשיקולים רבים ומגוונים. כך למשל בענייננו, מאחר ומדובר באוניית נוסעים ברי ששוויה של האוניה משתנה על פי עונות השנה ועונות התיירות. כך ראינו כי בסופו של יום נמכרה האוניה למרות גירטה ולא לשם הפעלתה וברי כי השווי בנסיבות שכאלו נמוך בהרבה. זאת ועוד, המתנה למכירת האוניה במועד נוח יותר להשגת מחיר גבוה יותר, אינה תמיד אפשרית שכן עלויות החזקת האוניה בנמל, החזקת צוות, ביטוח דלקים וכו' עלולות להיות כה גבוהות עד כי יאבד הטעם למכירתה. לפיכך, במרבית המקרים, נדרשת פעולה מהירה למכירת הנכס גם אם המחיר אינו המחיר המיטבי האפשרי. 12. כאשר בוחנים את הטעם המיוחד להקטנת סכום התביעה ולהחזר האגרה יש לזכור גם מהי תכלית תשלום האגרה. בדרך כלל נוהגים לומר כי תשלום האגרה נועד לממן את עלות ההתדיינות מחד, ולמנוע הגשת תביעת סרק מאידך (ראה.ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - סדרי דין מיוחדים בבתי משפט' עמ' 4 (2003)). בנסיבות כמו במקרה הנוכחי' כאשר התביעה הוגשה לשם תפיסת האוניה ומימושה לסילוק החוב, ברי שלא מדובר בתביעת סרק ולשיעור האגרה אין כל משמעות בהגשת התביעה. יתרה מזו, כפי שניתן לראות המחלוקות בנוגע לזכותה של התובעת למימוש המשכנתא הינן מועטות ובעלי האוניה כלל לא התייצבו בשמה. המתנגדים היחידים להליך הם נושים אחרים של האוניה המעוניינים "לנגוס" חלק ניכר יותר מדמי המכר שהופקדו. 13. אזכיר גם כי במקרה הנוכחי הפרש האגרה הינו גבוה במיוחד ואין כל הצדקה לתשלום האגרה בסכום כה גבוה כאשר ברור שהתובענה מתייחסת למעשה לסכום קטן בהרבה. 14. על כן הנני מקבל את הבקשה ומורה כי האגרה תחושב לפי סכום התביעה המתוקן. הפרש האגרה ששולמה, מעבר לאגרה המתחייבת על פי הסכום המתוקן יוחזר לתובעת באמצעות באי כוחה. הקטנת / הגדלת סכום התביעההחזר אגרת בית משפטאגרה