זכות הייצוג הינה נגזרת של זכות הטיעון, ומהווה, למעשה, ביטוי למימוש זכות הטיעון הנתונה בידי אדם. זכות הטיעון הינה הצד השני של חובת השימוע- כנגד חובת שימוע המוטלת על הרשות המנהלית כלפי אדם שעלול להיפגע מהחלטתה, עומדת זכות טיעון המוקנית לאותו אדם. כלל השימוע קובע כי רשות מנהלית לא תפעיל את סמכותה שעשוי לפגוע באדם לפני שנתנה לאותו אדם הזדמנות נאותה להשמיע בפניה את טענותיו (יצחק זמיר הסמכות המנהלית כרך ב עמ' 1147; וההפניות שם). מי שיש לו זכות טיעון עשוי להיות מעוניין להשמיע את טענותיו בפני הרשות באמצעות אדם אחר- עורך-דין, קרוב או ידיד או נציג של ארגון מסוים. ואכן, דרך כלל, אין טעם בפי הרשות להתנגד לייצוג מעין זה, אלא במקרים מיוחדים ונדירים (יצחק זמיר הסמכות המנהלית כרך ב עמ' 1182; וההפניות שם). הזכות לייצוג על-ידי עורך דין מעוגנת באופן מפורש בסעיף 22 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 ("חוק הלשכה"). אולם אין ייצוג כזה נוגע לעניין נשוא הבקשה. עורך דין