מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא הגבלת חופש העיסוק של מתווך: 1. לפנינו בקשה ליתן צו מניעה האוסר על המשיבה (להלן: שירה), שהיתה עובדת של המבקשת, לעסוק בשיווק/תיווך של דירות בפרויקט של חב' אביעד ייזום תכנון ובניה בע"מ (להלן: היזם) ביישוב עץ אפרים (להלן: הפרויקט). כן התבקשנו לחייב את שירה למסור את כל רשימת הלקוחות שברשותה ביחס לפרויקט ולאסור עליה לעשות שימוש ברשימה זו. 2. שירה עבדה כעורכת דין במשך 15 שנה, והיא מתגוררת ביישוב אלקנה. שירה ביקשה לעבוד בסמוך לביתה, כדי לטפל בילדיה ולכן החליטה לשנות את הפרופסיה שלה ולעבוד כמתווכת. במסגרת הפרויקט של חב' אביעד נבנות כ - 190 דירות באלקנה, כ - 60 נמכרו עד כה. מדובר במיזם שבו מספר שלבים שונים, כאשר בשלבים הבאים ישווקו דירות נוספות, מעבר לשישים הדירות שכבר נמכרו. בעלה של שירה, גם הוא עו"ד במקצועו, מלווה את הפרויקט. בעלה של שירה סייע בידה להתקבל לעבוד אצל המבקשת כמתווכת בפרויקט. בין שירה למבקשת נחתם חוזה עבודה (להלן: החוזה). בין המבקשת שהיא חברה העוסקת בתיווך נדל"ן, ליזם, נתגלו מחלוקות קשות ועבודתה של המבקשת אצל היזם הופסקה. בין המבקשת לבין היזם התנהל מהלך של בוררות בפני הרב שפרן, ובמקביל הוגשה על ידי היזם בימים האחרונים, המרצת פתיחה - להפסיק את הליכי הבוררות. היזם אסר על המבקשת ומנהליה להיכנס לאתר ולשווק את הפרויקט ולמצער במקרה אחד הוזמנה משטרה, כדי לסלק את נציגי המבקשת מחצרי הפרויקט. 3. המחלוקת בין היזם לבין המבקשת הביאה אפוא להפסקת הפעילות של המבקשת בפרויקט. לשירה הוצע לפיכך לעבוד בתיווך של דירות בטבריה, מטעם המבקשת. לצורך ביצוע העבודה נדרשה שירה להגיע למשרד ששכרה המבקשת בבני ברק. זמן קצר לאחר תחילת עבודתה בשיווק בטבריה הודיעה שירה על התפטרותה. שירה עבדה אפוא אצל המבקשת מחודש 9/11 ועד 5/12. נציין כי שיווק הפרויקט החל עוד לפני שהחלה שירה לעבוד אצל המבקשת. המבקשת אספה את שמותיהם של כל המתעניינים הפוטנציאליים ויצרה רשימה של המתעניינים בפוטנציה. רשימה זו כוללת כאלף עד אלפיים שמות. רשימה כאמור החל להיבנות בטרם החלה שירה לעבוד במבקשת, והיא הורחבה והוגדלה על ידי שירה עת עבדה אצל המבקשת (להלן: הרשימה). לשירה שולם שכר חודשי של כ- 15,000 ₪. 4. המבקשת כאמור נמצאת בסכסוך עמוק עם היזם של הפרויקט. המבקשת חוששת ששירה תעבוד ישירות מול היזם ותשתמש ברשימת הלקוחות הפוטנציאליים, שנאספה על ידי המבקשת כאמור. המבקשת מבקשת למנוע משירה לעבוד בפרויקט כמתווכת, בין ישירות ובין באמצעות משרדי תיווך אחרים. המבקשת סבורה בין היתר, כי ליזם יש אינטרס כלכלי להתקשר ישירות עם שירה הואיל ודמי התיווך שישולמו לה, יהיו בשיעור נמוך מזה שהיזם התחייב לשלם למבקשת. המבקשת גם סבורה שאם תמנע העסקת שירה, בצו מניעה, יהיה זה שיקול שידחוף את בעלה שכאמור הינו עורך הדין המלווה את הפרויקט, להחזרת המבקשת לעבוד בשיווק הפרויקט. טענות הצדדים 5. ב"כ המבקשת טען כי ברשותה של שירה הרשימה, שהיא רכושה של המבקשת. המבקשת ביקשה אפוא שהרשימה תוחזר לה וכן שלא יעשה בה כל שימוש על ידי שירה או מי מטעמה. כן טען ב"כ המבקשת כי שירה התחייבה בחוזה העבודה שלא לעבוד לאחר מכן בפרויקט. מדובר בהתחייבות ברורה ומצומצמת ויש לאכוף עליה התחייבות זו. מדובר בהתחייבות מידתית ויש לתת לה תוקף. לטענת שירה לא חלות כאן הנסיבות של פסק הדין ע"ע (ארצי) 164/99 פרומר - רדגרד פד"ע לד 294 (1999) (להלן: פסק דין צ'ק פוינט), בענין הגבלת חופש העיסוק ואין מקום לפגוע בחופש העיסוק שלה. בכל אופן הרצון למנוע ממנה לעבוד בשיווק הפרויקט כאשר המבקשת ממילא לא עובדת בשיווק הפרויקט הינו בבחינת "אם לא לי, אז גם לא לך". עבודתה בפרויקט כעת הינה אפוא בגדר זה נהנה וזה לא חסר, שהרי המבקשת אינה עובדת בפרויקט בשל הסכסוך עם היזם. מניעתה מלעבוד בפרויקט במצב דברים זה הינה בגדר מידת סדום. 6. ב"כ הצדדים ויתרו על חקירות והסכימו שההחלטה תינתן על יסוד התצהירים, החומר שהוגש לתיק וטיעוני הצדדים שלפנינו. 7. נציין כי נציג המבקשת הביע בדיון הערכה לעבודתה של שירה ומסר כי הוא מוכן להמשיך להעסיקה בפרויקטים אחרים שיש למבקשת, כך למשל בפרויקט נוסף באזור אלקנה בו ימכרו 20 בתים. שירה הביעה עמדה עקרונית לפיה היא מוכנה לעבוד במבקשת ככל שתוצע לה עבודה מתאימה. היא לא הסכימה לעבוד בפרויקט האחרון שבאזור אלקנה, שממדיו קטנים. נציין כי הרושם שנוצר אצלנו הינו כי אין סכסוך עקרוני בין שירה למבקשת ומנהלה וכי אילו המשיכה המבקשת לעבוד בפרויקט, הרי שלא הייתה מניעה כי שירה תמשיך לעבוד עימם לשביעות רצון שני הצדדים. הכרעה 8. נקדים ונאמר כי החלטנו לתת תוקף לסעיף הגבלת ההתקשרות שמופיע בחוזה העבודה אם כי בהיקף מצומצם מזה שאותו ביקשה המבקשת, הכל כפי שיוסבר לקמן. 9. חוק יסוד: חופש העיסוק קבע את המסגרת בה עלינו לבחון את הסוגיה. לית מאן דפליג כי לחופש העיסוק ניתן משקל נכבד ומרכזי בשיטתנו המשפטית בהיותו זכות חוקתית. יחד עם זאת יש למצוא איזון בין זכות זו לבין הזכויות האחרות במשפט ובין היתר הזכות לאוטונומיה של הרצון החופשי המתבטאת בחופש החוזים. במקרה דנן בין אם מדובר באיזון אופקי, בין שתי זכויות שוות, ובין אם מדובר באיזון אנכי, הרי שיש לעשות את האיזון הראוי. בפסק הדין המנחה בעניין צ'ק פוינט נקבע האיזון בין הזכויות ואף אנו נלך לאורו. 10. כאמור שירה, עו"ד במקצועה שעסקה בין היתר בתחום המקרקעין, ביקשה לעשות הסבה מקצועית לתחום התיווך. בתחום האחרון לא היה רישיון תיווך והוסכם בין הצדדים כי היא תועסק על אף שאין לה רישיון תיווך והיא התעתדה לגשת לבחינות לקבלת רישיון התיווך. לשירה נקבע שכר גבוה מהשכר המקובל למתווך ובודאי למי שאין בידו רישיון תיווך. השכר הועמד על סך של 15,000 ₪ ברוטו, בלי קשר לתוצאות ולהישגים, כמקובל בענף זה. אין ספק ששכר זה נקבע בין היתר בשל כך שבעלה היה קשור לפרויקט בטבורו, כעורך הדין של הפרויקט. המטרה הייתה ששירה תעסוק בתיווך ובין היתר תפיס את דעתם של מנהלי הפרויקט ותמצא את דרך המלך בין המבקשת לבין היזם. 11. חוזה העבודה מיום 1.9.11 צורף לבקשה (להלן: החוזה). מדובר בחוזה קצר בן כחצי עמוד כאשר נקבעו בו סעיפים שיש בהם הגבלת חופש עיסוק (להלן סעיפי חופש העיסוק) כדלקמן: "בכל מקרה של הפסקת השיווק של הפרויקט על ידי המעסיק ובמידה ויעבור המעסיק לשווק פרויקט אחר ימשיכו תנאי הסכם זה אף לגבי הפרויקט האחר והמועסקת לא תעבוד בשיווק הפרויקט רמת אלקנה - עץ אפרים. מוסכם כי כל חומר של השיווק לרבות מידע לגבי לקוחות פוטנציאליים שייך למעסיק ואין להעבירו ליזם ללא אישור המעסיק בכתב" 12. ביחס לתנאי השכר נקבע בחוזה כי שירה תקבל 15,000 ₪ מידי חודש בחודשו כמו כן יהיו לה הפרשות לביטוח מנהלים לקרן פיצויים, חופשה שנתית של 30 יום בשנה זאת בנוסף לימי חמישי ושישי ולערבי חג בהם המשרד סגור. כמו כן תהא שירה זכאית לטלפון נייד ללא הגבלה ולדמי הבראה ללא תקופת מינימום. מדובר אפוא בתנאי שכר גבוהים במיוחד למי שאין לו רישיון תיווך ולמי שזו תחילת דרכו כמתווך. נשוב ונדגיש כי שירה אינה העובד החלש "שאינו יודע צורת מטבע" ואינו מבין בניסוח חוזים. נהפוך הוא, מדובר בעורכת דין עם ניסיון של כ-15 שנה שעסקה, בין היתר, בחוזים. 13. הכלל הבסיסי בדיני החוזים הינו שהסכמים יש לכבד. לאוטונומיה של הרצון החופשי ניתן ביטוי בחופש החוזים ויש לו עיגון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. השאלה הינה האם יש לבטל את סעיפי החוזה המגבילים את חופש העיסוק, שהובאו לעיל? להלן נבחן הסוגיה לאור האספקלריה של פסק דין צ'ק פוינט, המתווה את הדרך כאמור. 14. תנאי להגבלת חופש העיסוק הינו קיומו של סוד מסחרי. בפסיקה נקבע כי רשימת לקוחות מסוימת יכולה להוות סוד מסחרי, אך זאת בנסיבות מסוימות, ולא באופן אוטומטי (פסק דין צ'ק פוינט וכן ע"א 6601/96 איי. אי. אס. נ' סער פ"ד נד(3) 850 (2000)). בענין בן ברוך (ע"א 9046/96 בן ברוך - תנובה פ"ד נד (1) 625, 634 (2000)) נפסק כי: "... רשימת לקוחות תוכל להוות סוד מסחרי המגיע כדי זכות קניינית של בעליה רק בנסיבות שבהן יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה "מן המוכן". " בית הדין הארצי בענין דאטה פול (ע"ע (ארצי) 80-08 דאטה פול נ' יניב טכנולוגיות מדיה (טרם פורסם, ניתן ביום 7.10.10)) מסכם את הפסיקה בענין באומרו כי: "... אין לקבוע באופן גורף שרשימת לקוחות הינה סוד מסחרי, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך איזון האינטרסים של העובד, המעביד והציבור. על מנת שרשימת לקוחות תהווה סוד מסחרי, צריך להיות בה מידע המעניק יתרון מסחרי לבעליו, מידע סודי ולא נגיש לציבור, כמו גם מידע שיצירתו כרוכה בהשקעת מאמץ, זמן וממון. רשימת לקוחות יכול ותהיה בגדר סוד מסחרי כאשר מדובר בלקוחות ממשיים או בלקוחות קבועים, ולא בלקוחות שאת שמותיהם ניתן לדלות, למשל, מספר הטלפונים, כאשר מדובר במקרים בהם דרוש מאמץ מיוחד להשיג את הרשימה וכאשר יוכח כי יש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה מן המוכן." התנאים פורטו בפסיקתם הענפה של בתי הדין לעבודה. (ראו גם ע"ע (ארצי) 1141/00 הר זהב שירותי מזון - פודליין פד"ע לח 72 (2002); ע"ע (ארצי) 15/99 דיירקס מערכות רפואיות- ספקטור פד"ע מ 721 (2005); ע"ע (ארצי) 62/08 לבל דוד נ' חברת הדקה ה-90 (טרם פורסם, ניתן ביום 27.12.2009); ע"ע (ארצי) 222/99 לוי - קפלאווי (ניתן ביום 21.7.1999); בר"ע (ארצי) 555-12-10 חברת 1 דגיטל דיסטריביושן - צרפתי (ניתנה ביום 23.12.10)). 15. במקרה דנן אין חולק כי המבקשת יצרה את רשימת הלקוחות הפוטנציאליים. רשימה זו החלה להיבנות עוד בטרם הועסקה שירה, והמשיכה בתקופת עבודתה. ברשימה זו השקיעה המבקשת אנרגיה, זמן וממון. מדובר בעבודתה של שירה שכללה את הקמת הרשימה ובגין עבודתה זו שולם לה כאמור שכר נאה. מדובר ברשימה של מתעניינים שמתוכה, יש להעריך, עשויים לבוא הרוכשים העתידים של הבתים בפרויקט. המבקשת ערכה פרסום מתאים שבעקבותיו פנו רוכשים פוטנציאליים והשאירו את פרטיהם, כאשר המבקשת מנסה להמשיך ולעניין אותם בפרויקט. מדובר ברשימה שהיא רשימה סודית שנותנת לבעליה יתרון, כאמור בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות התשנ"ט-1999. אנו דוחים את טענת שירה כאילו לא הוכח שיש למבקשת בעלות על הרשימה ולא הוכח כי השקיעה השקעה כלשהי ביצירתה או בבנייתה. תשלום השכר לשירה, עריכת פרסום לפני כן ותוך כדי, מהווים את ההשקעה המקנה למבקשת את הבעלות והזכות על הרשימה. אין ספק שרשימה זו נשמרה אצל המבקשת ונמסרה לשירה לצורך ביצוע עבודתה. לדידנו ברור אפוא כי לשירה אסור להשתמש ברשימה הפוטנציאלית המהווה רכוש המבקשת. 16. שירה טענה כי לא נשאר ברשותה עותק מהרשימה. יתכן שכך הדבר. בכל אופן עותק מהרשימה ניתן היה לשמור בקלות הואיל והמחשב הנייד בו הרשימה היה ברשותה של שירה במשך תקופה ארוכה ומידע מעין זה ניתן להעבירו על נקלה לדיסק און קי או בצורה אלקטרונית אחרת. כעובדה יודעים אנו כי לאחר סיום עבודתה היה בינה לבין למצער מועמד אחד מתוך הרשימה - מר שמעוני - קשר שהוביל לרכישת אחת הדירות בפרויקט. אכן שירה מסרה הסבר אפשרי לענין. המבקשת טענה כי ישנן שתי משפחות נוספות שהיו ברשימה ורכשו דירות לאחר מכן בתיווכה (פליישמן ופרץ). ענין זה לא התברר די הצורך. בכל אופן ביחס למר שמעוני שפנה אל שירה לאחר סיום עבודתה הרי שזה לא הופנה על ידה למבקשת כפי שצריך היה להיות. עוד נאמר בעניין זה כי חלק מהלקוחות הפוטנציאליים ברשימה שוחחו עם שירה ונפגשו עימה. שירה מכירה את הפרויקט, יתרונותיו חסרונותיו והדרך להציגו באופן מתאים, מעבודתה עבור המבקשת בפרויקט. שירה מזוהה עם הפרויקט בעיניו של הלקוח הפוטנציאלי שלעיתים נפגש עימה וגם החל במשא ומתן. 17. אין חולק כעולה מחוזה העבודה כי לשירה לא היה רישיון תיווך וכי לא עבדה לפני כן כמתווכת כאשר בחוזה נקבע שהיא תיגש לבחינות לקבלת רישיון תיווך. העסקת עובד ללא ניסיון קודם בתיווך וללא רישיון כדי שילמד את העיסוק בתיווך וייגש לבחינות ובמקביל תשלום שכר גבוה ללא התניה בתוצאות הינו לדידנו הכשרה מיוחדת שמצדיקה את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסוימת כתמורה עבור ההשקעה בו בהכשרתו. השכר הגבוה ששולם כאמור מהווה אף תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק ששירה קיבלה על עצמה בחוזה העבודה. התמורה המיוחדת מתבטאת אף בתמורה החודשית לה תהא שירה זכאית באם תופסק עבודתה בפרויקט מטעם המבקשת, וזאת כנגד ההגבלה שנטלה על עצמה שלא לעבוד בפרויקט במקרה של הפסקת שיווקו על ידי המבקשת. 18. חשוב להדגיש כי הגבלת חופש העיסוק במקרה דנן הינה מצומצמת וממוקדת. אין מדובר בהגבלה האוסרת על שירה לעבוד בתחום של תיווך ואף לא באזור של אלקנה בו היא גרה ובו נבנה הפרויקט. ההגבלה הינה לעבוד בפרויקט בלבד. יש לזכור כי ההתקשרות בין המבקשת ליזם היא חלק (מרכזי) מנכסיה וזכויותיה של המבקשת. המבקשת קיבלה את שירה לעבוד בליבת עיסוקיה, תיווך בפרויקט, והעניקה לה שכר גבוה. במקביל ביקשה המבקשת להגן על עצמה מחשש ששירה תיטול לעצמה את הנכס המרכזי שברשותה - בין היתר בתמורה להסכמתה להגבלת חופש העיסוק שלה. כאמור מדובר בהגבלה מאוד מצומצמת - לעבודה בפרויקט בלבד. יודגש כי ההגבלה מצומצמת אף יותר הואיל והמבקשת קיבלה על עצמה להמשיך להעסיק את שירה ככל שהיא לא תעבוד בפרויקט, בפרויקטים אחרים ובאותם תנאי שכר. מדובר אפוא בתמורה מיוחדת שהוצעה לשירה הן ביחס לשכר ששולם לה עד אותה שעה והן ביחס לשכר שישולם לה לאחר שהמבקשת תפסיק את עבודתה בפרויקט (ככל שזה יקרה). 19. במסגרת חובת תום הלב שומה על הצדדים לחוזה לקיים את החוזה ולעמוד בסעיפי הגבלת חופש העיסוק שנטלו על עצמם. כך נאמר בפסיקה הרלוונטית באשר לחובת האמון מכוח יחסי העבודה שביניהן: "המקור לאיסור החל על העובד לעשות שימוש בסוד מסחרי של המעסיק הוא לא רק בעצם קיומו של "סוד מסחרי" והגנת החוק הפרושה עליו, אלא גם -ואולי בעיקר - ביחסי האמון שבין עובד למעסיקו העומדים ביסוד כל יחסי עבודה. יחסי אמון אלה כוללים את החובה החוקית לנהוג בדרך מקובלת, בהגינות ובתום לב. יחסי אמון- אף אם אינם נזכרים בחוזה העבודה- יכולים להיחשב כתנאי מכללא מובנה בכל חוזה עבודה באשר הוא." (ע"ע (ארצי) 80-08 דאטה פול נ' יניב טכנולוגיות מדיה (טרם פורסם, ניתן ביום 7.10.10). במקרה דנן המשיכה שירה לעבוד במבקשת במיזם אחר, בטבריה, ובדיון בפנינו אף הוצע לה לעבוד במיזם נוסף באותו אזור בו מתנהל הפרויקט, כמובן באותם תנאי שכר כמקודם. בכך מילאה המבקשת אחר חובתה לפי סעיף הגבלת חופש העיסוק, אך שירה מבקשת למעשה להתחמק מביצוע חלקה. 20. למעשה שירה נכנסה לעבוד במבקשת לתקופה של כ-8 חודשים שבתומם היא מבקשת לצאת ובאמתחתה היא נוטלת עמה את נכסה העיקרי של המבקשת - שיווק הפרויקט (ראו ע"ע (ארצי) 189/03 גירית - אביב (ניתן ביום 18.12.03)). נראה לנו שבמקרה זה מתמלאים התנאים הקבועים בפסק הדין צ'ק פוינט המצדיקים מתן תוקף לסעיפי הגבלת חופש העיסוק שנקבעו בחוזה. רק בדרך זו ייעשה איזון ראוי בין הצדדים לנוכח חופש העיסוק של שירה מחד גיסא וההגבלות על חופש העיסוק והתמורה בגינן שהוסכמו בין הצדדים מאידך גיסא. יחד עם זאת הואיל ולא נקבע בחוזה משך ההגבלה, הרי שראוי לתחום את ההגבלה לתקופה של שנה ממועד הפסקת העסקתה של שירה בפרויקט מטעם המבקשת. 21. סוף דבר - ניתן בזה צו האוסר על שירה לעבוד בעצמה או באמצעות אחרים בתיווך בפרויקט של חברת אביעד בעץ אפרים וזאת למשך שנה מסיום עבודתה בפרויקט מטעם המבקשת דהיינו עד תום חודש מאי 2013. שירה מנועה מלהשתמש ברשימת הרוכשים הפוטנציאלי לפרויקט עץ אפרים בעצמה או באמצעות אחרים. שימוש כזה אסור ועשוי להביא לחיובה. הואיל והבקשה התקבלה למעשה יש לחייב את שירה בהוצאות ההליך. כיון שיש לקוות שהצדדים ימשיכו לעבוד ביחד אזי נעמיד את ההוצאות הנפסקות על סך של 3000 ₪ בלבד. שירה תשלם הוצאות אלו למבקשת תוך 30 יום. תיווךחופש העיסוקהגבלת חופש העיסוק