מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא הארכת צו עיכוב יציאה מהארץ: ביום 27.2.85ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב, לבקשת המערער. בהחלטה נקבע כי תוקף הצו יהיה לשנה מיום ניתנתו. ביום 19.3.86דחה כבוד רשם בית-משפט זה את בקשת המערער ליתן צו חדש ועל כן בא הערעור בפני. לאחר שמיעת טענות ב"כ הצדדים, ועיון בחומר שהוגש בפני, נראה לבית-המשפט כי החלטת כבוד הרשם בדין ניתנה. תקנה 382(1) לתסד"א [1], קובעת כי רשאי בית-המשפט או הרשם ליתן צו חדש להארכת עיכוב היציאה. צו חדש להארכת הצו הקודם, ינתן עפ"י בקשה של המבקש, ובקשה תוגש בדרך המרצה, לאור מצוות תקנה 240לתסד"א [1], באשר אין לענין דנן הוראה מפורשת אחרת. לבקשה בדרך המרצה, יש לצרף תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות בבקשה - (ר' תקנה 241לתסד"א [1]). בצדק קבע כבוד הרשם כי אין ליתן צו המאריך את צו עיכוב היציאה מן הארץ, בלא שיקול דעת. קובע לענין זה כבוד הרשם: "משום חומרתו יש לתמוך בקשה להארכת הצו בעובדות המצביעות כי לא השתנו התנאים שעל יסודם ניתן מלכתחילה". דבר זה לא נעשה בענין דנן. המבקש לא צרף תצהיר לאימות העובדות הנטענות לצורך מתן הצו, ובהעדר תצהיר תדחה הבקשה. לאור כל האמור לעיל, נדחה הערעור. המערער ישא בהוצאות בסך -. 500ש"ח + מע"מ צמוד להיום.עיכוב יציאה מהארץצווים