האם רשימת משקיעים מהווה סוד מסחרי

האם רשימת משקיעים מהווה סוד מסחרי ?

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא האם רשימת משקיעים כסוד מסחרי:

1. התובעות 1-2 [להלן: "חב' פרופימקס"] עוסקות באיתור וגיוס משקיעים ישראלים עבור מיזמי נדל"ן בחו"ל.

לחב' פרופימקס תוכנת מערכת מידע ובה נתונים על 15,492 משקיעים ישראליים פוטנציאליים [להלן : "רשימת המשקיעים"] – סעיף 15 לתצהיר אלחנן רוזנהיים - מנהל ובעל המניות בפרופימקס [להלן: "אלחנן"].

הנתבע 1 [להלן: "יורם"] עבד עם חב' פרופימקס בשיווק עסקאות נדל"ן בחו"ל למשקיעים כנגד תשלום עמלה. במסגרת הדיון בבית הדין האזורי לעבודה נקבע שלא התקיימו בין חב' פרופימקס לבין יורם יחסי עובד- מעביד.

במאי 03' הוחתם יורם ע"י חב' פרופימקס על כתב התחייבות לשמירת סודיות, ובאוג' 05 הפסיק את פעילותו עם חב' פרופימקס.

ממועד זה העתיק יורם את פעילותו לחב' קרדו קאפיטל בע"מ [להלן: "חב' קרדו"] בה היה מנהל, ובעל מניות באמצעות חברה שהיתה בחלקה בשליטתו.

2. ב- 1.2.06 נוסדה הנתבעת 2 [להלן: "חב' טריפל"], שעסקה אף היא באיתור וגיוס משקיעים לעסקאות נדל"ן. בעל המניות והמנהל היחיד בחב' טריפל היה ינון כהן [להלן: "ינון"].

בשלהי 05' יזם ינון הקמת קרן נדל"ן שתרכוש במרוכז כמות מירבית של חדרים במלון פלאזה בלונדון [להלן: "קרן פלאזה"]. הבעלים בקרן שהוקמה היו: בית השקעות מיטב, דיסקונט שווקי הון, חב' טריפל שבבעלות ינון, וחב' Opportunity UK שבבעלות דרק לואיס [ראו עדות ינון בעמ' 225 שורות 7-10].

יורם פעל ביולי 06', במסגרת חב' קרדו, כמגייס משנה של משקיעים לקרן פלאזה תמורת תשלום עמלות [ראו: תאריך הפנייה במכתב למשקיעים – נספח ח' לכתב התביעה]. בין השאר קיבל יורם מינון מעטפות של חב' טריפל ודפי הסבר על קרן פלאזה, על מנת שיעבירם למשקיעים שהוא מבקש לעניין בהשקעה בפרויקט זה.

חב' פרופימקס טענה, שיורם נטל ממנה שלא כדין את רשימת המשקיעים, שהיתה בגדר סוד מסחרי, ועשה בה שימוש יחד עם הנתבעים 2-3 כדי לעניין משקיעים ישראליים בקרן פלאזה.

הנתבעים 2-3 ציינו שקרן פלאזה קרסה עקב כך שחב' פרופימקס טענה בפני שותפיהם, בנקודת זמן קריטית לגיוס המשקיעים בקרן פלאזה, שהם גזלו ממנה את רשימת המשקיעים.

3. התביעה הועברה מבית הדין האזורי לעבודה לבית המשפט המחוזי, נדונה בפני מותבים אחרים והועברה לשמיעת הוכחות בפני בפב' 10'.
בתביעה נתבעו סעדים של מתן צו מניעה ופיצויים ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪ כנגד כל אחד מהנתבעים.

ב- 19.9.06 ניתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים עשיית שימוש ברשימת עשירי המדינה והמנכ"לים שמקורה בחב' פרופימקס. הסעדים בתובענה נתבקשו ביחס לרשימת 15,492 משקיעים, שנטען שהינה בגדר סוד מסחרי של חב' פרופימקס. הצו הזמני ניתן ביחס לחלק מהקטגוריות שברשימת המשקיעים: עשירי המדינה – 788 שמות, מנכ"לים של חברות פרטיות – 129 שמות, מנכ"לים של חברות ציבוריות – 420 שמות, וסה"כ 1,337 משקיעים [ראו סעיפים 15-18 לתצהיר אלחנן].

4. חב' פרופימקס ויורם הגיעו להסכמה שצו המניעה הזמני יהפוך לצו מניעה קבוע, ובית המשפט יפסוק על דרך פשרה, ללא שמיעת הוכחות, את סכום הפיצוי שישלם יורם לפרופימקס. על דרך פשרה חויב יורם לשלם פיצוי בסך 50,000 ₪.

בפסק הדין שניתן על דרך פשרה נקבע:

א. "הנתבע הודה כי רשימת עשירי המדינה והמנכ"לים שערכו התובעות שימשה את החברה שהקים [להלן: "חב' קרדו"] לאחר הפסקת פעילותו עם התובעות".

ב. "התובעות לא צירפו עותק מהרשימה האמורה לעיון בית המשפט כדי שניתן יהיה לקבוע לאור תוכנה האם המדובר בסודות מסחריים או ברשימה הידועה לכל".

ג. "רשימת לקוחות מוגנת עפ"י יסודות דיני המסחר כאשר אין מדובר במידע כללי הנגיש לציבור וכאשר הושקעו מאמצים ואמצעים בעריכתו. ככל שהרשימה מקיפה וכוללת יותר יקשה להגן על הרשימה כסוד מסחרי והדבר עלול להיתפס כניסיון פסול להגביל תחרות. לא השמות ברשימה הם הסוד אלא הנתונים המאפיינים כל לקוח המופיעים ברשימה".

5. נותר לדון בתביעה כנגד נתבעים 2-3 למתן צו מניעה קבוע האוסר שימוש ברשימת המשקיעים של חב' פרופימקס, ובפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪ מכוח סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט -1999 [ראו סעיפים 108-109 לסיכומי התובעות]. הנתבעים 2-3 עתרו לדחות את התביעה ולחילופין העלו טענת קיזוז בגין נזקים שנגרמו להם עקב קריסת קרן פלאזה - לטענתם כתוצאה מפרסומים חסרי שחר של חב' פרופימקס בדבר גזילת רשימת המשקיעים על ידם.

הנתבעים 2-3 טענו בעמ' 96 לפרוטוקול שורות 5-7, שלא הגיעה לידם רשימת המשקיעים של חב' פרופימקס, וכי הם לא עשו בה שימוש.

עוד טענו הנתבעים שלא ידעו על דבר קיומה של רשימת המשקיעים של חב' פרופימקס בידי יורם או בידי חב' קרדו. יורם פעל כמגייס משנה של משקיעים לקרן הפלאזה תמורת עמלה, ולנתבעים לא הייתה מעורבות וידיעה על דרך גיוס המשקיעים על ידו.

6. ב- 1.6.10 הורה בית המשפט לתובעים להפקיד במעטפה סגורה בכספת בית המשפט את רשימת המשקיעים שנטען שהינה בגדר סוד מסחרי.

ב- 6.1.11 הודיעו הצדדים בעמ' 95 שורות 13-14, שאין בכוונתם להגיש את רשימת המשקיעים כראיה, ורשימה זו לא תהווה חלק מחומר הראיות.

רשימת 15,492 המשקיעים של חב' פרופימקס לא הוצגה בפני בית המשפט, למרות הוראות שניתנו בעניין זה. אין בפני ביהמ"ש זיהוי שמי של המשקיעים ברשימת חב' פרופימקס ואין בפני בית המשפט מידע על הנתונים שנצברו ברשימה של חב' פרופימקס לגבי כל משקיע, אשר נותנים ערך מוסף לרשימה זו.

המדובר בטענה בדבר רשימה מקיפה של 15,492 משקיעים ישראלים במיזמי נדל"ן בחו"ל, שלאור היקפה יש בה כדי לפגוע בחופש העיסוק ובעיקרון התחרות החופשית, במיוחד כאשר מדובר בשוק מוגבל בגודלו, וחרף כך הרשימה על נתוניה לא הוצגה כדי להוכיח שהינה בגדר סוד מסחרי.

פרופ' מיגל דויטש בספרו עוולות מסחריות וסודות מסחר, בעמ' 425 מדגיש:

"החשש הוא מפני פגיעה בלתי סבירה בחופש העיסוק ובחופש התחרות. המאבק על רכישת הקשר העסקי עם לקוחות... הוא תמצית התחרות, וחסימת הגישה לשוק בנושא זה, בפני אחרים, מטילה מגבלה בעייתית... רק כאשר רשימת הלקוחות... נושאת עימה את מטען הסודיות הדרוש... יש מקום לספק הגנה לרשימה... במקרים אחרים המשמעות של הקניית הגנה עלולה להיות יצירה פסולה של חיוב להימנע מתחרות".

בע"א 10545/09 מרדכי בטאן נ' סיגמא פתרונות אורגינליים בע"מ דינים עליון 2012 [23] 367 קבעה כב' השופטת חיות:

"צו מניעה האוסר באופן גורף על בעל דין להתקשר עם צדדים שלישיים במסגרת פעילותו העסקית עלול להעניק לבעל הדין שכנגד הלכה למעשה "זכיון" להתקשרות בלעדית עם אותם צדדים".

רשימת משקיעים אינה זוכה כשלעצמה ובאופן מיידי להגנה של סוד מסחרי. יש צורך להוכיח את היסודות הקבועים בסעיף 5 חוק עוולות מסחריות.

בע"א 9046/96 בן ברוך נ' תנובה פ"ד נ"ד(1) 625, 634 פסק כב' השופט אילן:

"נראה לי שרשימת לקוחות תוכל להוות סוד מסחרי... רק בנסיבות שבהן יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה מן המוכן".

חוק עוולות מסחריות דורש להוכיח יסודות שליליים – שהמידע אינו נחלת הכלל, ואינו ניתן לגילוי כדין בנקל ע"י אחרים, ויסודות חיוביים – שהמידע העסקי מקנה יתרון על פני מתחרים, ושבעליו נוקט באמצעים סבירים לשמור על סודיותו.

7. לא ניתן לשלול את הטענה שמרבית השמות של עשירי ישראל, של מנכ"לים בחברות פרטיות ושל מנכ"לים בחב' ציבוריות הם שמות ידועים. לא השמות שברשימה הם הסוד אלא הנתונים המאפיינים שנאספו ברשימה לגבי כל משקיע. לצורך הוכחת סוד מסחרי היה צורך לחשוף את הרשימה ואת הנתונים שנצברו ברשימה ביחס לכל משקיע. הקביעה של בית המשפט היא קביעה פרטנית לגבי כל משקיע ומשקיע, ולא ניתן בהינף יד לקבוע שרשימה של 15,492 משקיעים, שאפילו פרטי זהותם לא הובאו בפני בית המשפט, היא בגדר סוד מסחרי של חב' פרופימקס.

ברע"א 6724/09 כלל בריאות חב' לביטוח בע"מ נ' שילד סוכנות לביטוח חיים תקדין-עליון 2010(1) 10426, פסק כב' השופט גרוניס:

"ככל שדברים אמורים בעילה של גזל סוד מסחרי היה על בית המשפט לקבוע לגבי כל אחד מפריטי המידע האם הוא מהווה... סוד מסחרי של המשיבה, והאם יש לאסור על המבקשת להשתמש בו. לא היה מקום להטלת איסור עיסוק גורף, על בסיס הנחת מוצא לפיה ככל הנראה תשתמש המבקשת בסודות מסחריים המצויים ברשותה".

בע"ע 164/99 צ'ק פוינט נ' רדגארד בע"מ פד"ע ל"ד 294, 320, פסק כב' השופט אדלר:

"סוד מסחרי אינו מילת קסם... הטוען לקיומו של סוד מסחרי להוכיח את קיומו. היינו עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של סוד... במסגרת הוכחת הסוד המסחרי... להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר סוד".
הוצגה בפני בית המשפט רשימת עשירי ישראל שפורסמה ב- The Marker [מוצג נ/9]. רשימה זו כוללת את 1,000 האנשים העשירים בישראל, ובה פרטים על: הערכות שווי, פרטי התקשרות, ענפי פעילות בהם הם עוסקים, החברות העיקריות שבהן הם מחזיקים, תפקידיהם, תיאורים על הדרך בה צברו את הונם, מקום מגוריהם, גילם ופרטים נוספים.

ללא הצגת רשימת 15,492 המשקיעים של חב' פרופימקס, כולל הנתונים שנאספו לגבי כל משקיע ברשימה, לא ניתן למשל להשוות רשימה זו לרשימת 1,000 המשקיעים שפורסמה במדריך The Marker, ולנקוב ברשימת משקיעים מסוימת מתוך רשימת חב' פרופימקס, שנושאת את מטען הסודיות הדרוש לצורך הגנה על סוד מסחרי.

נטל ההוכחה לקיום רשימת משקיעים כסוד מסחרי מוטל על חב' פרופימקס, וזו ויתרה על הגשת רשימת המשקיעים על הנתונים הגלומים בה.

עדותו של יורם, שעובדי חב' פרופימקס אספו מידע על משקיעים, ומידע זה כלל גם נתונים על השקעות באמצעות חב' פרופימקס, עסקאות שבוצעו שלא באמצעות חב' פרופימקס, תחומי התעניינות של המשקיעים, התכתבויות ופרטי אינפורמציה טלפונית שהתקבלה מהמשקיע [ראו עמ' 221-225 לפרוטוקול] – אין בה די, באשר לא ניתן עפ"י עדות זו לקבוע לגבי אלו משקיעים מ-15,492 המשקיעים שברשימה קיימים נתונים נוספים, שמאפשרים לכלול אותם ברשימה שהינה בגדר סוד מסחרי.

8. עוד טענה חב' פרופימקס, שיורם נטל ממנה שלא כדין את רשימת 14,492 המשקיעים. יורם בסעיף 31 לתצהירו בבש"א 18135/06 הודה שרשימת עשירי המדינה והמנכ"לים של חב' פרופימקס מצויה בידי חב' קרדו. עפ"י סעיפים 17-18 לתצהיר אלחנן רשימת עשירי המדינה והמנכ"לים כוללת 1,337 משקיעים מתוך 15,492 משקיעים, שנטען שמופיעים ברשימת חב' פרופימקס.

חב' פרופימקס טענה שיורם שלח מעטפות עם דפי הסבר על פרויקט קרן פלאזה גם למשקיעים שלא הופיעו בקטגוריה של עשירי המדינה והמנכ"לים שברשימת המשקיעים של חב' פרופימקס, ואף ידעה לנקוב בשמות, אולם לא טרחה להעיד משקיעים אלה ולהציג שמית את הקטגוריה של עשירי המדינה והמנכ"לים שברשימה כדי להוכיח שהדיוור נשלח גם למשקיעים אחרים ברשימה.

הצגת רשימת הקטגוריה של עשירי המדינה והמנכ"לים שברשימת חב' פרופימקס הייתה מחויבת גם בהיבט נוסף, באשר יורם העיד בעמ' 200 שורה 13 שהמדובר ברשימה של 700 משקיעים בעוד חב' פרופימקס טענה שהמדובר בקטגוריה המונה 1,337 משקיעים.


חוסר הוכחה של היבטים אלה הינה בנוסף לקביעה שלא הוכח בצורה
פרטנית, בהעדר הגשת הרשימה על נתוניה, מי מהמשקיעים ברשימה של חב' פרופימקס עונה להגדרה של סוד מסחרי.

9. ומכאן להיבט נוסף ברשימת המשקיעים של חב' פרופימקס. רשימת משקיעים על נתוניה מטבעה הופכת עם הזמן למיושנת, ואם אינה מתעדכנת אין ערך מוסף לשימוש בה. יש לזכור שיורם הפסיק את פעילותו בחב' פרופימקס באוג' 05' ואם נטל מחב' פרופימקס במועד זה את הרשימה או את חלקה הרי מאז חלפו כ- 7 שנים. צווי מניעה בעניין סוד מסחרי נתחמים בזמן. לא הוצגה רשימת המשקיעים של חב' פרופימקס על נתוניה בפני ביהמ"ש, ולא הונחה תשתית המצדיקה אי תחימת צו המניעה הזמני שניתן בזמן.

מכל מקום לאור חלוף 7 שנים– אין הצדק להורות שהצו כנגד נתבעים 2-3 יישאר בתוקפו.

10. כאמור לא הוכח שהרשימה של עשירי ישראל והמנכ"לים שברשימת פרופימקס זכאית להגנה של סוד מסחרי. בנוסף גם לא הוכחו בראיות מהימנות היסודות הנדרשים לצורך הטלת חבות על ינון ועל חב' טריפל. לא הוכח שרשימת המשקיעים של חב' פרופימקס הייתה בידי חב' טריפל או בידי ינון או שינון ראה רשימה זו לפני הגשת התביעה. לא הוכח שחב' טריפל או ינון עשו שימוש ברשימת המשקיעים של חב' פרופימקס.

לא הוכח שחב' טריפל או שינון ידעו נכון ליולי 06', שחב' קרדו החזיקה ברשימת המשקיעים של חב' פרופימקס. חב' טריפל וינון לא היו שותפים של יורם או של חב' קרדו במועד בו יורם וחב' קרדו פעלו כמגייסים משניים של משקיעים לקרן פלאזה תמורת עמלות.

לא הונחה תשתית עובדתית המאפשרת קביעה שהייתה "עצימת עיניים" מצד חב' טריפל או מצד ינון באשר לשימוש של יורם או של חב' קרדו ברשימת עשירי המדינה והמנכ"לים של חב' פרופימקס. לא הונחה תשתית עובדתית המאפשרת קביעה שהיה על ינון או על חב' טריפל לדעת שיורם או חב' קרדו עושים שימוש ברשימות משקיעים שנטלו שלא כדין מחב' פרופימקס לצורך דיוור פרויקט קרן פלאזה.

הטעמים לקביעות אלה הינן כדלקמן:

ראשית, נכון ליולי 06' – מועד שיווקה של קרן פלאזה - יורם או חב' קרדו לא היו בעלי מניות בחב' טריפל, ויורם לא היה מנהל או עובד בחברה זו. כמו כן חב' טריפל או ינון לא היו בעלי מניות בחב' קרדו, וינון לא היה מנהל או עובד בחברה זו.

שותפות מאוחרת שנוצרה בספט' 07' ע"י הוספת ינון כבעל מניות ומנהל בחב' בלו שילד בע"מ [לבלו שילד בע"מ היו מניות בחב' קרדו] – כשנה לאחר הגשת התביעה, וכפי שהיא נלמדת מתדפיס רשם החברות - לא יכולה ללמד על שותפות נכון ליולי 06'.

ההסתמכות על תדפיסי רשם החברות – אין בה די כדי ללמד על שותפות בין יורם לבין ינון נכון למועד הרלוונטי לתביעה.

שנית, יורם לא היה מעורב בייזום הרעיון של הקמת קרן פלאזה ובהקמתה. ינון העיד בחקירתו בעמ' 225 שורות 6-10 לעניין השותפים והפרוייקטור בקרן פלאזה: "ההחלטות התקבלו במשותף... אני הייתי הפרוייקטור... ש. מי היה הבעלים בקרן? ת. 1/3 דיסקונט [דיסקונט שיווקי הון - י.ג.] 1/3 מיטב [בית השקעות מיטב - י.ג.] ו- 1/3 דרק ואני ... טריפל איי והחברה של דרק [ינון באמצעות חב' טריפל שבבעלותו ודרק לואיס באמצעות חב' Opportunity UK שבבעלותו – י.ג.]".

יורם וחב' קרדו לא היו שותפים של ינון ושל חב' טריפל בעסקת קרן פלאזה. יורם וחב' קרדו פעלו כמגייסי משנה תמורת עמלה שתפקידם לאתר משקיעים לקרן פלאזה. השותף של ינון בעסקת קרן פלאזה, מר דרק לואיס, העיד בחקירתו: "ההסכם בין ינון וביני שמשקיעים פרטיים... יבואו לגבי החברה שלו [יובאו ע"י חב' טריפל – י.ג.] ובמיוחד ע"י... בנק דיסקונט ומיטב [עמ' 273 שורות 22-24]; "ש. האחריות לפעולות המגייסים העצמאיים...היא של ינון? ת. בהחלט כן" [עמ' 276 שורות 2-4]; "ש. אתה מכיר את יורם שליט? ת.... הוא אדם שהוצגתי בפניו פעם אחת... הוא [ינון – י.ג.] הציג אותי בפני עמית ..." [עמ' 276 שורות 6-14].

שלישית, העובדה שחב' טריפל או ינון שכרו משרד בצמוד למשרד של חב' קרדו אין בה כדי ללמד שיורם וינון היו שותפים.

אלחנן, הבעלים ובעל המניות של פרופימקס, הודה בחקירתו בעמ' 49 שורות 27-28 ובעמ' 50 שורות 11-13, שמעולם לא ביקר במשרד של יורם ובמשרד של ינון. מטעם פרופימקס העידו אלחנן והחוקר הפרטי בלבד, ולאלחנן לא הייתה ידיעה אישית שיש בה כדי להוכיח את הטענה בדבר השותפות בין יורם לבין ינון נכון למועד הרלוונטי לתביעה.

לתצהיר ינון צורפו חשבוניות תשלום שכ"ד ששילמה חב' טריפל לאס.פי. אם ניהול בניה בע"מ כדי להוכיח שחב' קרדו וחב' טריפל שכרו בנפרד משרדים באותו בניין ולא הייתה שותפות ביניהם.

רביעית, העד הנוסף שהעיד מטעם חב' פרופימקס היה החוקר הפרטי גדעון נרקונסקי. החוקר הודה בסעיף 13 לתצהירו שיורם לא נכח בפגישה, שארכה כשעה וחצי, בה הוצג לו ע"י ינון פרויקט פלאזה, ושינון לא הזכיר את יורם. החוקר הודה בעמ' 25 שורות 8-12 ובעמ' 24 שורות 31-32, שלא שוחח מעולם עם יורם, ולא אימת עימו את הטענה שינון הוא שותפו. החוקר טען שינון הודיע לו שיורם הוא שותפו. אין לייחס משקל רב לאמירה זו, במיוחד לאור העדויות שהובאו בדבר השותפים במיזם קרן פלאזה. לאמירה זו לא מצינו סיוע בראיות נוספות, ואין די באמירה זו בלבד כדי לקבוע שינון ויורם היו שותפים נכון ליולי 06'.

חמישית, לא הוכח שינון או מי מחב' טריפל ידעו שחב' קרדו מחזיקה ברשימת עשירי המדינה והמנכ"לים של חב' פרופימקס.

הוכח שיורם וחב' קרדו שלחו במעטפות של חב' טריפל את ההצעה להשקיע בקרן פלאזה לעשירי ישראל והמנכ"לים שהיו ברשימה של חב' פרופימקס. ברשימת עשירי ישראל של חב' פרופימקס הושתלו לצורך בקרה ופיקוח שמות של אנשים שאינם בגדר עשירי ישראל. כך למשל, קיבלה את המכתב ששלחה חב' קרדו גם הגב' טל הדרי, שהייתה רשומה כמשקיעה תחת הקטגוריה של עשירי המדינה. הגב' הדרי הינה בת אשתו של אלחנן ולא השתייכה לעשירי המדינה.

לא הוכח שפעולת הדיוור הנ"ל, אשר נעשתה ע"י יורם וחב' קרדו כמגייסי משנה, הייתה תוך מודעות של ינון או של חב' טריפל למקור הרשימה, ולהיות הקטגוריה של עשירי ישראל והמנכ"לים חלק מרשימת משקיעים של חב' פרופימקס. יורם או חב' קרדו לא היו עובדים ולא היו שליחים של ינון או של חב' טריפל אלא פעלו מכוח הסכם שהבטיח להם עמלות עבור גיוס משקיעים בקרן פלאזה. ינון וחב' טריפל לא בדקו את רשימות המשקיעים אליהם פנו יורם וחב' קרדו, ולא פיקחו אחר ביצוע פעולת הדיוור ע"י חב' קרדו, באשר חב' קרדו פעלה כמשווקת עצמאית. הוצאות הדיוור שולמו ע"י חב' קרדו ולא ע"י ינון או חב' טריפל [ראו נספח ב' לתצהיר יורם]. לא הוכח שינון או חב' טריפל התערבו בעבודה של יורם ושל חב' קרדו או שאישרו שימוש ברשימת עשירי המדינה והמנכ"לים הנכללים ברשימת חב' פרופימקס.

ששית, יורם הצהיר בסעיפים 14-27 לתצהירו, שלא נסתר: "בתחילת 06' ינון חיפש משרדים לשכירות... הוא שכר עצמאית משרדים לעצמו. לא ידעתי על ייזום פרויקט הפלאזה... לא הייתה לי שום נגיעה לכך... הדיוור נעשה כולו ביוזמתה ועל אחריותה של קרדו. הייתה זו פעולה של קרדו כמגייס עצמאי של משקיעים... ללא שום מעורבות ו/או הוראות הפעלה ו/או כל נגיעה אחרת של ינון... באותה תקופה לא הייתי בשום אופן שותף של ינון... פעלתי כמנהל מורשה של חב' קרדו לגיוס משקיעים על ידה... לא היו לו שום... נגיעה לדרכי הפעולה והגיוס שלי".

ינון הצהיר בתצהירו שלא נסתר: "יורם בכלל לא קיים במשוואה של רעיון הקרן, יסודה והקמתה" [סעיף 43 לתצהירו]; "עד ספטמבר 2007 לא הייתה שום שותפות בינינו ובין יורם בכל גוון וצורה שהם" [סעיף 65 לתצהירו]; "מעולם לא נחשפנו, לא ראינו, לא השתמשנו, לא הייתה בידינו רשימה כזאת [של משקיעים- י.ג.] של התובעים ..." [סעיף 63 לתצהירו].

ינון העיד בחקירתו הנגדית בעמ' 260-261: "תפקידה של קרדו היה להביא בן אדם [משקיע פוטנציאלי – י.ג.] לפגישה. אם אני צריך כל ספק שירותים לבדוק איך הוא מביא את מה שהוא מביא, אז אני כל היום אתעסק בלבדוק את הספקים שלי... תמצאי גם גופים אחרים ששיווקו את הקרן... ש. באיזה שלב נודע ליורם על הקרן ואז הוא בא והציע לך את השיווק הזה? ת. כשהיא כבר הייתה בשלבים אחרונים של הקמה, כשהיא יצאה לשיווק... יצאנו בהודעות לעיתונות... כשיצאנו לשיווק יצאנו לשיווק עם כולם... אני אף פעם לא שאלתי אותו וזה אף פעם לא היה עסק שלי איך הוא יצר את הקשרים האלה".

שביעית, הוראת סעיף 15 לפקודת הנזיקין מורה: "העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהיה חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה...".

שמינית, בע"א 5977/07 האוניברסיטה העברית נ' בית שוקן בע"מ תקדין עליון 2011(2) 3442 פסק כב' השופט ריבלין:

"הכרה בקיומה של הפרה תורמת אף עולה בקנה אחד עם סעיף 12 לפקודת הנזיקין... יש להכיר בהפרה תורמת רק במקרים המצומצמים המתאימים לכך... התנאי השני לקיומה של הפרה תורמת הוא מודעותו של גורם הביניים לביצועה של ההפרה... האחריות במסגרת סעיף 12 דורשת יסוד נפשי של מודעות לצורך הטלתה... מקום בו הוא אינו מודע לביצוע ההפרה – ברי כי לא יוכל למנוע אותה... גם לא ניתן להסתפק בידיעה קונסטרוקטיבית בלבד".

תשיעית, יורם וחב' קרדו היו משווקים עצמאיים, ולינון ולחב' טריפל לא הייתה יכולת שליטה, בקרה ופיקוח אפקטיביים על פעולות חב' קרדו להשגת משקיעים בקרן פלאזה. ינון וחב' טריפל לא ידעו על השימוש של חב' קרדו ברשימת חב' פרופימקס ולא עודדו שימוש זה. לאור העובדה שלא ניתן לייחס ידיעה קונקרטית ואף לא "עצימת עיניים" לינון או לחב' טריפל ממילא לא הוכחו היסודות של עוולת גרם הפרת חוזה.

פרופ' נילי כהן בספרה גרם הפרת חוזה בעמ' 154 מתייחסת ליסוד הידיעה הנדרש בעוולת גרם הפרת חוזה ומציינת:

"ביסודה של דרישת הידיעה צפונים שני מרכיבים: ידיעה על עצם קיומו של חוזה וידיעת דבר הפרתו".

לא הוכח שינון וחב' טריפל היו מודעים להסכם הסודיות שנחתם בין יורם לבין חב' פרופימקס ולכך שההסכם הופר באמצעות ביצוע הדיוור למשקיעים הפוטנציאליים.

עשירית, על ינון ועל חב' טריפל לא חלה החזקה הקבועה בסעיף 10 לחוק עוולות מסחריות הקובע: "חזקה על הנתבע כי השתמש בסוד המסחרי שבבעלות התובע אם התקיימו שניים אלה: [1] הסוד המסחרי הגיע לידיעתו של הנתבע או שהייתה לו גישה אליו [2] המידע שבו משתמש הנתבע דומה דמיון מהותי למידע נושא הסוד המסחרי".

לא הוכח שרשימת המשקיעים של חב' פרופימקס הגיעה לידיעת ינון או חב' טריפל. הרשימה החלקית הוחזקה בידי חב' קרדו. במועד הקובע לא היה ינון בעלים או מנהל בחב' קרדו, והעובדה שמשרדי החברות [של חב' טריפל ושל חב' קרדו] היו בשכנות אינה מעידה על נגישות של ינון או של חב' טריפל לרשימת עשירי המדינה והמנכ"לים של חב' פרופימקס שהוחזקה בידי חב' קרדו.



11. התביעה כנגד הנתבעים 2-3 – נדחית.

לאור השימוש שנעשה ע"י הנתבע 1 בחלק מרשימת המשקיעים של התובעות, ושממנו יכלו הנתבעים 2-3 להפיק תועלת, גם אם לא ניתן לייחס להם ידיעה או שליטה אפקטיבית – אין צו להוצאות.




רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון