מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא האם פסק דין בית הדין הרבני מחייב קטינים: ביום 23.10.84הוגשה לבית-המשפט זה, בתמ"א 3133/84, בקשה למזונות על ידי אשת הנתבע (התובעת מס' 3) ועל ידי שני ילדיו קטינים (התובעים 1ו-2). בתיק המ' 5390/84 הגיש הבעל בקשה לדחיית התביעה הנ"ל (בתיק 3133/84) בשל חוסר סמכות לבית-משפט זה לדון בבקשה נשוא התיק הנ"ל, בנימוק כי בית הדין הרבני קנה סמכות בענין המזונות, הן של האשה והן של הקטינים; האשה פנתה לבית הדין הרבני, מכח סעיף 4לחוק שפוט בתד"ר (נישואין וגרושין) תשי"ג- 1953[7], לפני שפנתה לבית-המשפט המחוזי ובכך היקנתה סמכות לבית הדין הרבני. מאחר וניתנו פסקי-דין בענין מזונות הילדים ג"כ, טוען הבעל כי אין סמכות לבית-המשפט המחוזי לדון אף בתביעת הקטינים. לענין הקטינים - טוען ב"כ התובעים כי מתוך עיון בכתבי התביעה שהוגשו בבית הדין הרבני ברור לחלוטין שהמשיבים 1ו- 2לא היו מעולם צדדים להליכים שהתנהלו בין בני-הזוג בפני הערכאה הנ"ל, וכן ענינם לא עמד כנושא בפני עצמו או כנושא בלבדי בדיון. לענין מזונות האשה - טוען בא כוחה כי פסק-הדין למזונות שניתנו לה ברבני אף בוטלו על ידי בית הרבני בתיק /10297מד (פסה"ד מיום י"א כסלו תשמ"ד 17.11.83מסמך ח'). לגבי ההחלטות שניתנו לאחר מכן - טוען ב"כ האשה כי הן אינן מתייחסות למזונות האשה, עוד נטען כי האשה הגישה תביעה נוספת למזונות ביום 3.6.84(ר' מסמך יא) ואולם התיק שנפתח, נסגר על פי בקשתה ולפיכך אין כיום בנמצא כל החלטה בדבר חיוב מזונות לאשה על ידי הבעל ולכן זכאית האשה לפנות בתביעה כנגד בעלה, בפני בית-משפט זה. לענין מזונות הקטינים:נ- על מנת שהקטינים יהיו כפופים לערכאת בית הדין הרבני, הרי שהם צריכים להיות בין התובעים בבית הדין וכפי שנאמר בע"א 289/82 דאובה נ' דאובה [1], בעמוד 628, מפי השופט אור: "השאלה הראשונה המתעוררת היא אם היתה לפני בית הדין תביעת מזונות על ידי האם, וייצוג כזה תקף הן מבחינת זכות האם לייצגן והן מבחינת ההסכמה, הנדרשת על ידי קטין, לסמכות בית-הדין לפי סעיף 9לחוק שיפוט בתד"ר (נישואין וגירושין), תשי"ג-.1953 השאלה, אם המערערות היו צד להליכים בבית הדין, שאלה שבעובדה היא, ועל המשיב, שטען זאת, נטל ההוכחה להוכיח זאת. בדרך כלל דבר היותו של קטין צד להליכים נקבע עפ"י האמור בכתב התביעה, כפי שהוגש לבית הדין, והשאלה הנשאלת היא, אם הקטין מופיע בו כתובע אם לאו. אך לעיתים, אף כי אין הקטין נכלל כצד פורמאלי לדיון עפ"י כתבי הטענות, בפועל נדונה תביעתו לגופם של דברים, ובית הדין הכריע בה, בנסיבות כאלה, כשמוכח שעפ"י תוכנו של הדיון, התקיים בפועל דיון כהלכתו בתביעת הקטין למזונות, וניתנה בו החלטה, יש מקום לראות בכך הליכים בהם הקטין היה צד, ויש בהם לחייבו". ע"א 544/82 חממי נ' חממי [2], בעמוד 9- 608נאמר מפי השופט חלימה, לענין צירוף פורמאלי של קטינה כתובעת בתביעת מזונות: " אולם ההלכה הרווחת שהצירוף הפורמאלי של הילדים בתביעה שבין בני הזוג בבית הדין אינו תנאי שבלעדיו לא יוכל הנתבע להתגונן על יסוד הטענה האמורה אם מתגלה מהחומר שבתיק שעל אף העדר צירוף פורמאלי נדונה תביעתה של המשיבה לפני בית הדין וניתנה לגבי החלטה לעיצומה, די בכך על-מנת לחייב את המשיבה עצמה" (המשיבה היא קטינה התובעת מזונות מאביה). בע"א 21/83 גבאי נ' גבאי [3], בעמ' 55היו הדעות בין השופטים חלוקות בענין טיבה של תביעת הילדה (כבוד השופטים שמגר ודב לוין ראו בתביעה, מבחינה עובדתית, כתביעה של קטינה להגדלת מזונותיה היא ואילו כבוד השופט שלמה לוין ראה בה כתביעה של האם, שהיא גם התובעת הפורמאלית, להגדלת סכום המזונות המגיע לה מהנתבע) אולם, לענין ההלכה המשפטית - אין חולק כי כשמדובר בטענת מעשה בי"ד יש צורך להבחין בין תביעת אם להשבת הוצאות קטין לבין תביעת הקטין עצמו שרק תביעה מהסוג השני משמשת כמעשה בית דין לפניה חוזרת של הקטין. בע"א 516/83 גולפרב נ' גולדפרב [4], בעמ' 670נקבע על ידי השופט גולדברג: "כפי שצויין... כבר נפסק פעמים רבות כי תביעה המוגשת על ידי אם למזונות ילד הינה תביעתה של האם להשבת המזונות אשר היא מוציאה על הילד. תביעת הילד עצמו למזונותיו מאופינת בכך שהילד מופיע כתובע והאם כאפוטרופוסו שלו". בע"א 174/83 סוחר נ' סוחר [5], בעמוד 80אומר השופט בייסקי: "דרכו של קטין לתבוע מזונותיו אינה חסומה על אף פס"ד אשר ניתן בהתדיינות בין הורים, גם אם אותו פס"ד אישר הסכם בין ההורים ובו הם קבעו מזונות לקטין. הוא הדין אף במקרה שהם מציינים בהסכם, בלשון מפורשת, כי הם עושים אותו לא בשמם בלבד אלא בתוקף תפקידם כאפוטרופסים על ילדיהם..." עוד נקבע בפסק-הדין, כי משלא היתה תחילה הסכמה מטעם הקטינות לאותה התדיינות, וענינן בהקשר למזונות לא הגיע לדיון מהותי כלל, פשיטא כי לא חל כאן עקרון ההמשכיות להתדיין לפני אותה ערכאה. בענין שבפני מדובר במספר תביעות אשר הוגשו בבית הדין הרבני, כאשר, פורמאלית, כל התביעות למזונות הוגשו על ידי האשה ואין צירוף הקטינים כתובעים בתביעות הנ"ל, אם כי מהותית, לגופו של ענין נראה לכאורה, כי בחלק מהן נפסקו אף מזונות לקטינים (ר' מסמך ח' מה- 17.11.83ומסמך ט' מה-8.2.84). בתיק /10297מד, ישיבה מיום י"א כסלו תשמ"ד (17.11.83), בבית הדין הרבני נפסקו מזונות עבור הילדים: "על הנתבע ולדיסלב נאסימוב לתת לאשתו התובעת, סבטה נאסימוב, למזונות הילדים שלהם סך 000, 20שקלים לחודש החל מיום ל' חשון תשמ"ד וכל עוד לא תנתן החלטה אחרת על ידי בית הדין", ואולם עדיין באותו תיק, /10297מד ביום ה' אדר תשמ"ד ניתן פס"ד נוסף הקובע בהא לישנא: "פסק דין זה בא במקום פסה"ד אשר ניתן ביום י"א בכסלו, תשמ"ד, ותוקפו למזונות העבר עד יום כ"ז שבט תשמ"ד ועד בכלל". פסק-דין זה מבטל, כאמור, את ההחלטה שניתנה ביום י"א כסלו, וכל מה שנקבע בו הוא מזונות העבר בשביל הילדים. כיוון שהילדים מעולם לא היו צד פורמאלי, אף לא באחת מן התביעות שהוגשו בבית הדין, וכן לא ידוע לבית משפט זה כי היתה קיימת הסכמה שלהם שעניינם יידון בבית הדין הרבני וכיוון שבית הדין הרבני עצמו הגביל וצמצם את פסק דינו בענין מזונות הילדים בגין העבר בלבד, הרי שיש לראות בכך, מקסימום, כתביעת אם להשבת הוצאות קטין וכפי שנפסק בע"א גולדפרב [4] תביעה המוגשת על ידי אם למזונות ילד הינה תביעתה של האם להשבת המזונות, אשר היא מוציאה על הילד." (שם [4], בעמוד 670). במקרה שבפני, לא הוכיח הבעל כי בפועל התקיים דיון כהלכתו בתביעת הקטינים למזונות וכן לא היתה הסכמת הקטינים להתדיינות זו בהקשר למזונותיהם, לפיכך לא נותר לבית-משפט זה אלא לקבוע כי ענין מזונות הקטינים לא הגיע לדיון מהותי בבית הדין הרבני וכל שנפסק שם הוא החזר כספי לאדם בגין מזונות הילדים ולכן לא חל כאן עקרון ההמשכיות להתדיין לפני אותה ערכאה - בית-דין הרבני), ובפני הקטינים פתוחה הדרך לבקש סעדם בבית-משפט זה. באשר למזונות האשה:ב- המצב המשפטי השורר כיום הוא כי כאשר אשה מגישה תביעת מזונות לבד"ר, ובטרם ניתן פסק דין, ברצונה לבטל את התביעה ולתבוע מזונותיה בבית משפט מחוזי, עליה להגיש בקשה בכתב לסגירת התיק ולביטול התביעה. עד להכרעת בית הדין בבקשה זו רואים את תביעתה כתלויה ועומדת בפני בית הדין ואין בית המשפט המחוזי רשאי להיזקק לה (ע"א 184/75 דויטש נ' דויטש [6], בעמוד 530). כאשר החל כבר בית הדין בדיון, על האשה להגיש בקשה בכתב לבית הדין לביטול תביעתה וההחלטה אם לקבל את הבקשה או לדחותה מסורה לשיקול דעתו של בית הדין (ת' ע 1(6) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל - תש"כ (מהדורה מתוקנת [8]). היה ובית הדין ייעתר לבקשה ויסגור את התיק, תהא האשה רשאית להגיש תביעתה לבית-המשפט המחוזי (ע"א דויטש, שם [6] בעמוד 530). תביעת המזונות אינה תלויה ועומדת עוד בפני בית הדין וסמכותו של בית-המשפט, שהופקעה ממנו מכח סעיף 40(1) סיפא לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד- 1984[9], חזרה לקדמותה (ראה א' שיינבויים, ב' דון יחיא דיני מזונות, מזונות אשה - סמכויות, א', [1], בעמוד 88-89). האשה, בענין שבפני, הגישה תביעה לשלום בית ומזונות עבורה, בפני בית הדין הרבני בתיק /10297מד. במסגרת תיק זה ניתנו מספר החלטות על ידי בית הדין (צילומי סך של התביעות וההחלטות שהתנהלו בבית הדין הרבני, הוגשו על ידי הצדדים לתיק בית המשפט וסומנו באותיות א-יב). מסמך ח' הינו פס"ד שניתן /10297מ"ד מיום יא בכסלו תשמ"ד ובו נאמר (שורה 13) - "פסק דין זה בא במקום פסקי-הדין הקודמים המתבטלים בזה מיום ל' חשון תשמ"ד ותוקפם למזונות עד ליום כ"ט חשון תשמ"ד". כאמור, בית הדין ביטל, ביום י"א כסלו תשמ"ד, את כל פסקי-הדין שנתן קודם להחלטה זו. ואולם פסק-דין זה גם הוא הינו בתוקף רק "כל עוד לא תנתן החלטה אחרת על ידי בית הדין" (שורות 10- 11לפסק הדין). ואכן, בפסק-הדין מיום ה' אדר, תשמ"ד (מסמך ט') נאמר כי "פס"ד זה בא במקום פסה"ד אשר ניתן ביום י"א כסלו תשמ"ד..." דהיינו, בפני קיים כרגע רק פסק-הדין, האחרון בתיק /10297מד, מיום ה' אדר, ואשר עוסק במזונות העבר לילדים ואינו דן במזונות האשה, בהוצאותיה על עצמה, לא לענין העבר וקו"ח שלא לענין העתיד. בית הדין לא דן כלל במזונות האשה ככאלה, ולפיכך לא קיים מעשה בי"ד בענין מזונות האשה. לאחר מכן הגישה האשה שתי תביעות למזונות אחת - בתיק /6753מד מיום 14.2.84(ר' מסמך י') והאחרת - בגין מזונות ג"כ, מיום 3.6.84בתיק /8858מד (ר' מסמך י"א). במסגרת הדיון בתיק /8858מד נקבע, ביום ט"ז תמוז תשמ"ד (16.7.84) כי שני התיקים יישארו פתוחים, ואולם ביום - ח' טבת תשמ"ה 1.1.85, בתיק /6753מד ניתנה החלטה הקובעת כי "בעקבות החלטתנו מיום ט"ז תמוז תשמ"ד בתיק /8858מ"ד, תיק זה נסגר". דהיינו נסגר התיק /6753מד ואולם עדיין פתוחה תביעתה של האשה בתיק /8858מד וכל עוד אין תיק זה בטל אף הוא, הרי שאין האשה יכולה לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה למזונות מאחר ותיק אחר באותו ענין תלוי ועומד בפני ערכאה אחרת, היא בית הדין הרבני (ר' סעיף 40(2) סיפא לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד- 1984[9], וכן נקבע על ידי הפסיקה שדנה בנושא). הדיון בתיק /8858מד, בביה"ד, החל ביום 3.6.84במידה והאשה רוצה בביטול תביעתה לאחר התאריך הנ"ל הרי שעליה להגיש הבקשה בכתב ואכן ביום 19.10.84הוגשה בקשה בכתב בפני בית הדין הרבני בו מבקשת האשה למחוק את התביעה שהגישה בתיק /8858מד ולראות אותה כמבוטלת. (הבקשה מסומנת נ/1). אין בנמצא שום החלטה של בית הדין הרבני המורה על ביטול וסגירת התיק (על כל פנים לבית משפט זה לא הובאה אף החלטה כזו) ולפיכך רואה בית-משפט זה את תיק /8858מד כתלוי ועומד בפני בית-הדין הרבני ואין בית-משפט זה רשאי להיזקק לה (ראה הלכת דויטש). אשר על כן, נעתר בית-משפט זה לתביעת הקטינים לדון בבקשתם למזונות ואולם בית-משפט זה לא יידון בבקשת האשה למזונות.קטיניםבית דין רבנישאלות משפטיות