מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא דרגת מוגבלות בניידות בשיעור 80 אחוז: .1המערער לוקה בניידותו ופנה אל המשיב לשם קבלת גימלת ניידות, על פי ההסכם בדבר גימלת ניידות שבין המשיב לבין משרד האוצר (שייקרא להלן: "הסכם הניידות"). .2ועדה רפואית מחוזית שבדקה את המערער ביום 94.12.14קבעה שלמערער דרגת מוגבלות בניידות בשיעור % 80על פי פריט ג 1לרשימת הליקויים שבתוספת א' להסכם הניידות (להלן: "רשימת הליקויים"). .3המשיב ערר על החלטת הועדה המחוזית בפני ועדה לעררים אשר דנה בעניינו של המערער ביום 95.4.3(ותיקרא להלן: "הועדה"). הועדה החליטה לקבל את ערר המשיב וקבעה כי דרגת מוגבלותו של המערער בניידות הינה בשיעור % 60על פי פריט ו 2"חלקי" לרשימת הליקויים. .4על החלטתה האמורה של הועדה הוגש הערעור שבפני. .5תמצית טיעוני המערער: א. הועדה התעלמה ממכתב השחרור מבית חולים רמב"ם מיום 95.3.20, שהיה בידי המערער בעת הדיון בועדה אך הועדה סרבה לקבלו ממנו ולא התייחסה כלל למסמך או להשפעת הטיפולים שעבר המערער בבית החולים. ב. הועדה היתה אמורה להסביר את סטייתה מהחלטת הועדה הקודמת (הועדה המחוזית), בדרך של פירוט שינוי במצב בריאותו של המערער או הסבר במה שגתה הועדה הקודמת. ג. הועדה לא ערכה בדיקה מדוקדקת של מפרקי הירכיים ולא השתמשה באמצעי מדידה. ד. למערער יש גם קשיון במפרקי הברכיים, הועדה לא התייחסה לכך ולא בדקה את הברכיים. .6תמצית טיעוני ב"כ המשיב: א. הממצאים שנמצאו אצל המערער מתאימים לקביעת פריט ו 2לרשימת הליקויים, באופן חלקי וכך קבעה הועדה. ב. המערער אינו סובל מקשיון מוחלט ולכן לא היה מוצדק לקבוע לו פריט ג 1כפי שעשתה הועדה המחוזית. ג. הרכב הועדה מתאים לתלונות המערער. ד. הטענה על סרובה של הועדה לקבל מסמך מן המערער הינה טענה עובדתית שמן הראוי להוכיחה באמצעות תצהיר, והמשיב אינו יכול להתייחס אליה בשלב זה. סטייה מ"החלטות קודמות" .7צודק המערער בטענתו כי ההלכה הפסוקה מחייבת ועדה אשר סוטה מקביעותיהן של ועדות קודמות לנמק את הסטייה האמורה, בין בדרך של שינוי במצבו של המערער ובין בדרך של הסבר במה טעו הועדות הקודמות. אולם, הדברים אמורים בסטייה מהחלטות שהפכו בעבר להחלטות חלוטות ולא כאשר דנה הועדה בערר על ועדה בדרג ראשון. בערר זה זכאית הועדה לעררים לקבוע קביעה שונה מקביעתו של הדרג הראשון מבלי שקביעה זו תיחשב ל"סטייה" שאותה יש לנמק במתכונת שנקבעה בהלכה שהוזכרה לעיל (ראו בענין זה דב"ע מט/241-1 המוסד לביטוח לאומי - יצהר, פד"ע כא 420). .8לפיכך, אף שיש לשבח את המערער שהשכיל לטעון טענות משפטיות מנומקות גם כשאין הוא מיוצג על ידי עו"ד, אין לקבל את טענתו לגופה. אופן הבדיקה והיקפה .9סמכותו של בית הדין בערעור זה מוגבלת, מכח סעיף 200א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, לדיון בשאלות משפטיות בלבד. .10השאלה האם בבדיקת תנועות הירכיים יש לעשות שימוש באמצעי מדידה שונים אם לאו - הינה שאלה במישור הרפואי. .11בית הדין אינו מוסמך להורות לועדה לבצע את הבדיקה באמצעות אביזר זה או אחר ואינו יכול לקבוע כי היתה לועדה טעות משפטית בכך שביצעה את הבדיקה בלא שימוש באמצעים שהמערער טוען להם. .12לפיכך, אין לקבל את טענת המערער בענין אמצעי הבדיקה (מכשירי מדידת זויות וכיו"ב). .13עיון בפרוטוקול הועדה מעלה כי צודק המערער בטענתו שהועדה לא בדקה את תנועות מפרקי הברכיים, או לכל הפחות - לא נתנה ביטוי לבדיקה זו בפרוטוקול. מאחר שרשימת הליקויים מאפשרת קביעת דרגת מוגבלות בניידות גם בגין מוגבלות של תנועות מפרקי הברכיים, הרי שהיה על הועדה לבדוק גם את תנועות מפרקי הברכיים ולציין בפרוטוקול את ממצאי הבדיקה. מחדלה של הועדה מעשות כן מהווה טעות משפטית, המחייבת את השבת עניינו של המערער אל הועדה. המסמך מבי"ח רמב"ם .14צודקת באת כחו המלומדת של המשיב בטענתה כי טרונייתו של המערער בענין אותו מסמך הינה טענה עובדתית. גם במסגרת ערעורים מעין זה ניתן להעלות טענות עובדתיות כנגד אופן עבודת הועדה, אך טענות אלה יש להוכיח באמצעות תצהיר או, למצער, בדרך של הצהרת אימות על פי תקנה 117לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-.1991 .15לפיכך, אם לא הייתי מוצא סיבה לקבלת הערעור כפי שנמצאה בסעיף 13 לעיל), הייתי דוחה את טענת המערער או מזמין אותו (בהיותו בלתי מיוצג), להצהיר הצהרת אימות בפני הרשמת שעליה היתה מתבקשת תגובת המשיב. אולם, מאחר שלאור האמור בסעיף 13לעיל יהיה ממילא צורך להשיב את עניינו של המערער אל הועדה, ומאחר שכאמור לעיל, אין המערער מיוצג על ידי עו"ד, נראה לי שהצדק והיעילות מחייבים לנהוג אחרת ולאפשר למערער להעלות בפני הועדה את טענותיו הנובעות ממכתב השחרור מיום 95.3.20ומהטיפול שלטענתו טופל בבית החולים בעת אישפוזו, מבלי שיהיה צורך להכריע בשאלה האם צודק המערער בטענותיו העובדתיות על הארועים שהיו בפני הועדה (שורות 23- 30לעמ' 1לפרוטוקול הדיון בבית הדין). לסיכום .16אני מורה על השבת עניינו של המערער אל הועדה לשם בדיקת מוגבלות תנועות מפרקי הברכיים. .17מאחר שהועדה תידרש ממילא לדון מחדש בעניינו של המערער, אני מורה לועדה לאפשר למערער להציג בפניה את מכתב השחרור מביה"ח רמב"ם, מיום 95.3.20, ולטעון בפניה כל טענה המתייחסת לטיפולים שעבר המערער בעת אישפוזו בבית החולים והשפעת טיפולים אלה על תוצאות הבדיקה ביום .95.4.3הועדה תפרט בהחלטתה את התייחסותה המנומקת לטענות המערער. .18בנוסף לכך, ולמרות האמור לעיל בסעיף 12לפסק דין זה, הרי שמאחר שעניינו של המערער מוחזר ממילא אל הועדה, תאפשר הועדה למערער לטעון בפניה את טענותיו לענין אופן ביצוע הבדיקה שלדעתו יש לערוך לו (שימוש במכשירי מדידה וכיו"ב), ואם הועדה לא תקבל את טענות המערער, יהיה עליה לנמק זאת בפרוטוקול שתערוך. .19על המשיב לשלם למערער את הוצאות המשפט בסך 75ש"ח, אשר אם לא ישולמו עד ליום 95.11.15יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 95.11.16ועד התשלום בפועל. בסכום ההוצאות הבאתי בחשבון את העובדה שחלק נכבד מטענות המערער לא התקבל. .20כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, בתוך 30יום מיום שפבק דין זה יומצא לו.ניידות