דחייה על הסף בית הדין לעבודה

תקנות 44 ו-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991 מסמיכות את בית הדין למחוק או לדחות על הסף תובענה בהתקיים אחת העילות המנויות שם. בפתח הדברים יאמר כי נכון הוא שבפסיקת בתי הדין לעבודה שנינו כי סעד של סילוק הסף יינתן ביד קמוצה ובמשורה וכי, ככל האפשר, יעדיף בית הדין את בירור התביעה לגופה (ראו למשל: דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז 3). הדברים אמורים בעניין מחיקה על הסף ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבקשה לדחייה על הסף, שמטבעה יוצרת מעשה בית דין. על פי ההלכה הפסוקה, משהועלתה טענה לקיומו של מעשה בית דין נוכח קיומו של פסק דין שניתן בהליך קודם, יכריע בה בית הדין על פי מבחן זהות העילה (דב"ע שנ/13 - 2 נאצר עותמאן - חפציבה חברה לבניין, פד"ע כ"ב 191 (1990)). על עיקרון מנחה זה חזר לאחרונה בית המשפט העליון משפסק כך: "במסגרתו של כלל מעשה בית דין, בית המשפט בוחן האם העילה שעליה נשענת התובענה הנוכחית כבר מוצתה בפסק דין קודם על ידי בית משפט מוסמך. אם התשובה חיובית, קמה הצדקה למנוע תביעה נוספת (ע"א 823/08 חזן נ' רשות המסים - פקיד שומה נתניה, פסקה 7 לפסק הדין ( 4.1.09); נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך האזרחי 61-63 (1991)). זהו כלל השתק עילה. שלושה טעמים עיקריים ביסודו: מניעת הטרדה חוזרת של בעל דין בשל אותה עילה; מניעת עומס יתר על המערכת השיפוטית בקיום התדיינות חוזרת בעילה אשר כבר נדונה והוכרעה (רע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים פ"ד נז(5) 689, 706 (2003)); וכן מניעת אי צדק כתוצאה מהענקת משקל יתר להכרעה בתיק החדש על פני ההכרעה בתיק הקודם, שתהפוך לבלתי מחייבת. היווצרותו של השתק עילה תיבדק באמצעות מבחן זהות העילה. יש לתת את הדעת לשאלה האם, על פי מהות הדברים, מדובר בשתי התדיינויות הנוגעות לעניין זהה והאם הזכות או האינטרס המוגן שנפגעו בשתי התביעות זהים (ע"א 1545/08 אברהם מוסקונה ואח' נ' סולל בונה בע"מ ( 4.43.10)." (ע"א 1835/11 שלמה אבני נ' מדינת ישראל (17.11.2011)).דחיה על הסףבית הדין לעבודה