מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא בקשת כונס להימנע מלמלא אחרי הוראות צווי העיקול: זו בקשה למתן הוראות. שני הכונסים והמנהלים של חברות אתא חברה לטכסטיל בע"מ (בכינוס) וטתה בע"מ (בכינוס) עותרים בבקשה הנוכחית. הכונסים והמנהלים מבקשים מבית-המשפט להורות להם להימנע מלמלא אחרי הוראות צווי העיקול שהוצאו על-ידי ראש ההוצאה לפועל בתל-אביב. מדובר בצו עיקול מספר 7203בתיק הוצל"פ 43070/84וצו עיקול מספר 56143בתיק הוצל"פ מספר 4-.6143070/84 הנושה בגין צווי העיקול דלעיל היא המועצה הישראלית ליצור ושיווק כותנה בע"מ. צווי העיקול הינם בגין שיקים שנמשכו על-ידי אתא חברה לטכסטיל בע"מ ולא נפרעו. לאחר מתן צווי העיקול מונו שני הכונסים והמנהלים על אתא חברה לטכסטיל בע"מ ועל טתה בע"מ וזאת בגין אגרות חוב שניתנו בזמנו על-ידי החברות דלעיל לבנק לאומי לישראל. תאריך אגרות החוב הנו זמן רב מלפני הטלת העיקולים. אגרות החוב דלעיל שיעבדו בשיעבוד צף את כל נכסי שתי החברות דלעיל. טוענים הכונסים והמנהלים, כי יש להתעלם מצווי העיקול דלעיל מאחר ועל-פי דין, על הכונסים והמנהלים לשלם מכספי המימוש לבעלים של אגרות החוב, כפוף להוראות סעיף 195לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג 1983[4] הקובע כי יפרעו קודם החובות שלפי חיקוק יש להם בכל פירוק דין קדימה. במידה וישארו כספים רק אז יפרעו הנושים הלא המובטחים. לבקשה זו מתנגדת מועצת הכותנה וטוענת כי מאחר והוטל עיקול הוא אינו נסוג בפני שיעבוד צף ש"התגבש" לאחר הטלת העיקול. הבקשה הנוכחית מעלה עוד פעם את הבעיה העקרונית מה דינם של בעלי חוב לא מובטחים (כגון מועצת הכותנה) שהטילו עיקול על נכסי החברה ולאחר מכן מונה כונס על-פי אגרת חוב המקנה שיעבוד צף לנושה והשיעבוד הצף "גובש" לאחר הטלת צו העיקול. בהמרצה 5514/59 [3] קבע כב' השופט ד"ר לם, בין היתר, כי שיעבוד שוטף הינו בעל זכות קדימה לגבי כל נושה אחר של החברה שטרם השלים את ההוצאה לפועל נגדה. מקבל הנכסים זכאי לכנוס את נכסי החברה המשועבדים ולמכרם בהתעלמות מצווי העיקול כל עוד פעולות ההוצאה לפועל טרם הושלמו. בספרו של kerrעל receivers(מהדורה 14) עמודים 159- 160[7] נקבע שם כדלקמן: The appointment of a receiver is one of the events which causes" entitled to possession of the company's assets, and any date when the appointment becomes effective. The receiver becomes the floating charge to crystallise. The order operates from the Takes subject to all specific charges which have been validly intereference with his possession is a contempt of court. He Off acquired by debtors to the company in created by the company in priority to the floating charge. And to-ditors who have not completed respect of dealings with it. But the title of the receiver all rights of set-the date of the execution, if there was a valid contract for their execution, even though the debentures were not issued at prevails over that of execution cre Their issue, and therefore is good against a person who has Obtained a granishee order nisi, or even absolute, if the charge".crystallises before actual payment כאמור לעיל, המצב המשפטי באנגליה ברור - בעל אגרת חוב המשעבד בשיעבוד צף נכסי חברה זכותו עדיפה על בעל עיקול וזאת אפילו ואגרת החוב עצמה הוצאה לאחר תאריך העיקול. בא-כח מועצת הכותנה טוען, כי העיקול הישראלי שונה במהותו מהעיקול האנגלי. מהו, איפוא, העיקול בישראל? המחוקק אינו מגדיר עיקול מהו. בספרו של דוד בר-אופיר, הוצאה לפועל - הליכים והלכות (עמוד 77[8]) נקבע שם כי העיקול איננו מקנה לזוכה (שביקש את הטלת העיקול) זכות מהותית בנכס המעוקל. עובדה היא, כי מעקלים נוספים רשאים להצטרף לעיקול שכבר הוטל או לבקש הטלת עיקול נוסף. סדר הטלת העיקולים איננו קובע לענין זכות הקדימה בחלוקת פדיון המכירה של הנכס המעוקל. מי שמטפל ראשון איננו רוכש זכות עדיפה על פני מעקלים אחרים שביקשו הטלת עיקול אחריו. פדיון המכירה מתחלק בין כל המעקלים באופן יחסי לחובות שמגיעים להם. לשון אחרת, ע"י עיקול אין הזוכה רוכש כל זכויות בנכס המעוקל ובעיקול מסויים רק "שימת יד" של בית-המשפט או לשכת ההוצאה לפועל על נכס מסויים. ב-ד"נ 30/67 [1] נקבע, בין היתר, ברוב דיעות, כי העיקול אינו זכות שביושר וגם לא זכות הכשירה להתייחס על סדר עדיפות לפי דיני היושר, אלא סעד דיוני לצורך הקלת ההוצאה לפועל העתידה לבוא. סעד המכוון כולו כלפי בעל הנכס, בלי ליצור זכויות כלפי אחרים, שכבר רכשו זכויות בנכס. לאור הנאמר לעיל, בקשר למהותו של העיקול עצמו, אזי אין כל ממש בטענת ב"כ מועצת הכותנה כי העיקול הינו סעד שבדין ולפיכך הינו גובר על השיעבוד הצף שהינו סעד שביושר. אין גם ממש בטענת ב"כ מועצת הכותנה, כי עפ"י סעיף 30לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967[5] התגבשות השיעבוד הצף אחרי הטלת העיקול ומהווה "עיסקה" כמוגדר בסעיף, וזאת כלפי מטלטלין שעוקלו ולכן היא בטלה. אין כאן "עיסקה" כלל. יש כאן פעולה חד-צדדית של צד לגיבוש השיעבוד הצף. התגבשות השיעבוד הצף לאחר הטלת העיקול מהווה סיום שיעבוד שנוצר לפני הטלת העיקול ע"י עצם הוצאת אגרת החוב המעניקה שיעבוד צף. אם אקבל פירוש זה כמוצע ע"י מועצת הכותנה, אזי כל בעל חוב לא מובטח יהפך לבעל חוב מובטח ע"י עצם הטלת העיקול לגבי בעל שיעבוד צף. במקרה כזה אני מרוקן את זכויותיו של בעל אגרת חוב כמעניקות שיעבוד צף. ב-ע"א 248/77 [2] נקבע, בין היתר, כי השיעבוד הצף מהווה משכון במובן הגדרת המשכון בסעיף 1(א) לחוק המשכון, תשכ"ז- 1967[6]. על יסוד כל האמור לעיל, הנני נותן לכונסים ולמנהלים הוראות להתעלם מצווי העיקול נשוא בקשה זו. הנני מחייב את המועצה הישראלית לייצור ושיווק כותנה בע"מ בהוצאות בקשה זו בסך 000, 300שקלים בצירוף מע"מ. סכום זה יהיה צמוד למדד החל מהיום ועד התשלום במפעל.צוויםכינוס נכסיםעיקול